מסכת ברכות דף ח׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Berakhot 8a, Chapter 1 MeEimatai
רש"י
עת רצון - אלמא יש שעה שהיא של רצון:
כביר לא ימאס - תפלת הרבים לא ימאס:
מקרב לי - ממלחמות הבאות עלי:
כי ברבים היו עמדי - שהתפללו עמי:
פדה בשלום - זה שעסק בדברי שלום דהיינו תורה דכתיב וכל נתיבותיה שלום (משלי ג׳:י״ז) וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אחוה ושלום:
הנני נותשם מעל אדמתם - סיפיה דקרא הוא:
מקדמי - שחרית:
מחשכי - ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת:
שיעור של שני פתחים - רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת:
יתפלל לעת מצא - יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך:
לעת מצא זו מיתה - שימות במיתה יפה ונחה:
אסכרא - אישטר"אנגולמנט בלע"ז שבתוך הגוף:
כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא - כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה ומשליך לאחור שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה:
כפיטורי בפי ושט - ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה ע"י חבלים ועקלים שתוחבי' בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב:
פיטורי - חבלים דמתרגמינן ופטורי ציצים (מלכים א ו׳:י״ח) אטונין:
בפי ושט - הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט:
כמשחל בניתא מחלבא - כמושך נימת שער מתוך החלב:
זיבולא בתרייתא שלמא - שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו:
זיבולא - פלא"דא בלע"ז:
לעת מצא זה בית הכסא - שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד:
המצויינים - ציון ואסיפת צבור:
ביני עמודי - שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה:
שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו' - דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים א ג׳:א׳):
הא דכייף ליה - אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו ידור אצלו. ואם לאו טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד:
מהדר אפיה וגריס - משנתו כשקורין בספר תורה:
ישלים פרשיותיו - של כל שבת ושבת:
רישוי: CC0
1מאי דכתיב ״(תהלים סט״, יד) ״ואני תפלתי לך ה' עת רצון״. אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
2ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: (ישעיהו מט, ח) ״כה אמר ה' בעת רצון עניתיך״.
3ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא: (איוב לו ה) הן אל כביר ולא ימאס וכתיב ״(תהלים נה״, יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃
ברייתא
4תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר ״הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב״ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור. מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם׃
5אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר ״(ירמיהו יב״, יד) כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' (ירמיהו יב, יד) הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם.
6אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב ״אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו״׃
7כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא מאי קרא (משלי ח, לד) אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וכתיב ״בתריה כי מוצאי מצא חיים״.
8אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת שני פתחים סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל:
9(תהלים לב, ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' (משלי יח, כב) מצא אשה מצא טוב׃
10במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב ״מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב (קהלת ז״, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'׃
11ר' נתן אומר לעת מצא זו תורה שנאמר ״(משלי ח״, לה) כי מוצאי מצא חיים וגו'׃
12רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה שנא' (תהלים סח, כא) למות תוצאות׃
ברייתא
13תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר ״למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא״׃
14ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא מאי קרא (איוב ג, כב) השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא׃
15מר זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו.
16אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא׃
17אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתי' (תהלים פז, ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות׃
18והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
19ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא.
20רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי:
21ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב ״(תהלים קיב״, א) אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב ״(תהלים קכח״, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:
22ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה׃
23והתניא אל ידור׃
24לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה:
25אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' (ישעיהו א, כח) ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת ויוצא׃
26רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.
27בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו׃
28תיקו׃
29רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו:
30אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום.
תוספות
רב ששת מהדר אפיה וגריס - וא"ת והא אמרינן בסוטה (פ"ז ד' לט.) מאי דכתי' וכפתחו עמדו כל העם (נחמיה ח׳:ה׳) כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה. ויש לומר התם איירי בקול רם כדי שלא יבטלו קול קריאת התורה והכא איירי בנחת. והאי דקא מהדר אפיה רבותא משמע אע"ג דמהדר אפיה שנראה כמניח ספר תורה שפיר דמי והאי דאהדר אפיה כדי שיכוון גרסתו. ורב אלפס (מגילה פ"ד) כתב דה"ג מפרשי דוקא שיש שם עשרה אחריני אז יכול ללמוד. אבל אין שם עשרה כי אם עמו לא. והכא מיירי שהיו שם עשרה בלא הוא ועוד תירץ האלפסי שאני רב ששת שתורתו אומנתו הוא. ואנן מסתבר לן כי האי תירוצא:
שנים מקרא ואחד תרגום - יש מפרשים והוא הדין ללועזות בלע"ז שלהן הוי כמו תרגום שמפרש לפעמים. כי כמו שהתרגום מפרש לע"ה כך הם מבינים מתוך הלע"ז. ולא נהירא שהרי התרגום מפרש במה שאין ללמוד מן העברי כדאשכחן בכמה דוכתי דאמר רב יוסף (מגילה ד' ג.) אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר ע"כ אין לומר בשום לשון פעם שלישית כי אם בלשון תרגום:
רישוי: CC0
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
ריטב"א
אלא אימא שיכנס שיעור ב' פתחים רוחב - אי נמי שישהא כשיעור כניסת שני פתחים וטעם הדבר מפני שלא יראה כמי שרוצה לצאת ואינו נהנה בישיבת בהכ"נ. ועוד שכשהוא מתפלל מיד כשנכנס הוא דרך הדיוטות:
מר זוטרא אמר לעת מצוא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמ"ז עדיפא מכלהו. ואשבחו הא מלתא מכולהו משום דכמה חליים בנקביו של אדם כשאין בית הכסא מצוי לו ואמרינן נמי ברוך אתה בבואך שיהא בית הכסא סמוך לשולחנך והצריך לנקביו ומתפלל תפלתו תועבה והמשהא נקביו עובר משום בל תשקצו וזהו שבח מציאותו:
רב ששת הוה מהדר אפיה וגריס - ויש מפרשים דדוק' רב ששת היה מותר מפני שהיה סגי נהור ולא היה מחוייב בקריאת התורה דדברים שנתנו בכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה:
מסכת ברכות דף ח׳ עמוד א׳
מסכת ברכות דף ח׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 30 קטעים ממוספרים, כ־727 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ברכות דף ח׳ ע״א
פתיחה בקורא