כל העולם כולו נזונין בצדקה — בצדקתו של הקב"ה ולא בזכות שבידן:
והם נזונין בזרוע — בזכות שבידם ובצדיקים משתעי קרא וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקדוש ב"ה:
ופליגא דרב יהודה — דאיהו אמר אבירי לב היינו רשעים:
גובאי — שם אומה היא בבבל ובמסכת קדושין (פ"ד דף ע:) אמרינן שהיו מן הנתינים:
שבחא דאורייתא תרי זימני בשתא — שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג:
אמרי אינשי עבידתא הוא דלית ליה — הרואה אותו שאינו עושה מלאכה אינו מבין שמחמת תשעה באב הוא בטל אלא אין לו מלאכה לעשות:
פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא — אף בימי מלאכה:
הדרן עלך היה קורא
מי שמתו כו' פטור מלקרות ק"ש — לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו והויא דומיא דחתן דפטור משום טירדא דמצוה:
וחלופיהן — שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל חפצין לזכות בו:
את שלפני המטה — שיתעסקו בו כשתגיע המטה אצלם:
ושלאחר המטה — שנשאוהו כבר:
שלפני המטה צורך בהם פטורים — אם צריכים לשאתו פטורים:
ושלאחר המטה — אף אם צורך בהם חייבים הואיל שכבר יצאו ידי חובתן מן המת:
ואלו ואלו פטורין מן התפלה — דלאו דאורייתא היא ורבותינו פירשו לפי שיש להם עוד שהות ולי נראה שאין זה לשון פטור:
לשורה — שהיו מנחמין את האבל בהקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר:
גמ' שאינו מוטל לפניו — כגון הוא בבית אחד והמת בבית אחר:
אוכל בבית אחר — דנראה כלועג לרש וכו':
ואינו מיסב — כדרך המסובים בחשיבות על צדו השמאלית ובמטה:
ואינו מברך — ואינו צריך לברך ברכת המוציא:
ואינו מזמן — אינו צריך לברך ברכת המזון:
