תחנונים — כגון אלהי נצור לשוני מרע שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה:
אבל אם אינו רגיל — הויא סיום תפלתו כעקירה אפילו לא עקר:
כמשוי — והיינו לשון קבע חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצריך אני לצאת ידי חובתי:
מי שאינו יכול — לכוין לבו לשאול צרכיו:
לחדש בה דבר — בבקשתו והיינו לשון קבע כיום כן אתמול כן מחר:
דילמא מטרידנא — שמא אטעה ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי:
שאינו מתפלל עם דמדומי חמה — והיינו לשון קבע תפלתו עליו חוק קבוע לצאת ידי חובה ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון:
עם דמדומי חמה — תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה:
ייראוך עם שמש — זו תפלת יוצר:
ולפני ירח — זו מנחה:
לייטי במערבא — על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה שמא תטרף לו השעה ע"י אונס ועבר הזמן:
בכל פרשת העבור וכו' — כמו פרישת העבור:
אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה — והכי משמע בכל עניני פרישת העבור כגון עברה בעברה:
יהיו כל צרכיהם — גלוים לפניך לרחם עליהם:
אפי' בשעה שהם עוברים — ולשון פרשת העבור שהן פורשין לעבירה:
עשה רצונך בשמים — שאין שם חטא ואין רצונך עליהם אלא לטוב ועבור לתחתונים על רצונך:
ותן — להם ליראיך:
נחת רוח — שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות כגון ע"י חיות ולסטים:
והטוב בעיניך עשה — אתה להם ודוגמא זו מצינו בספר שופטים ויאמרו בני ישראל חטאנו עשה אתה לנו (כטוב) [ככל הטוב] בעיניך אך הצילנו וגו':
שועת — לשון גניחה יותר מתפלה:
ודעתם קצרה — ואינם יודעים לפרש צרכיהם:
לא תרתח ולא תחטי — לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא:
לא תרוי — לא תשתכר ביין:
המלך — טול רשות:
