מסכת ברכות דף י״ג עמוד א׳

1לא שיעקר ״יעקב״ ממקומו, אלא ״ישראל״ עיקר ויעקב״ טפל לו. וכן הוא אומר (ישעיהו מג, יח) ״אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו אל תזכרו ראשונות זה שעבוד מלכיות, וקדמוניות אל תתבוננו זו יציאת מצרים. (ישעיהו מג, יט)׃

2״הנני עושה חדשה עתה תצמח״, תני רב יוסף: זו מלחמת גוג ומגוג.

3משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו, והיה מספר והולך מעשה זאב. פגע בו ארי וניצל ממנו, והיה מספר והולך מעשה ארי. פגע בו נחש וניצל ממנו, שכח מעשה שניהם, והיה מספר והולך מעשה נחש. אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות.

4(דברי הימים א א, כז) אברם הוא אברהם׃

5בתחלה נעשה אב לארם ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו׃

6שרי היא שרה׃

7בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו:

8תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר ״(בראשית יז״, ה) והיה שמך אברהם רבי אליעזר אומר: עובר בלאו שנאמר ״(בראשית יז״, ה) ולא יקרא עוד [את] שמך אברם׃

9אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכי נמי׃

10התם קודשא בריך הוא אמר לאברהם (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃

11אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ׃

12שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב ״(בראשית מו״, ב) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב׃

13מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא (נחמיה ט, ז) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם׃

14אמר ליה התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא:

15הדרן עלך מאימתי׃

מתני׳ · משנה

16היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא׃

17בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר׃

18ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם׃

19אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב׃

20ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק׃

21אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד:

גמ׳ · גמרא

22ש"מ מצות צריכות כוונה׃

23מאי אם כוון לבו לקרות לקרות והא קא קרי׃

24בקורא להגיה:

ברייתא

25ת"ר ק"ש ככתבה דברי רבי וחכ"א בכל לשון׃

26מ"ט דרבי אמר קרא ״והיו בהוייתן יהו״׃

27ורבנן מאי טעמייהו אמר קרא ״שמע בכל לשון שאתה שומע״׃

28ולרבי נמי הא כתיב ״שמע ההוא מבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך״׃

29ורבנן סברי להו כמאן דאמר לא השמיע לאזנו יצא׃

30ולרבנן נמי הא כתיב ״והיו ההוא מבעי להו שלא יקרא למפרע״׃

31ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה נפקא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא דרשי׃

32למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי׃

33איצטריך משום דכתיב שמע׃

34למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי׃

35איצטריך משום דכתיב והיו:

ברייתא

36ת"ר והיו שלא יקרא למפרע הדברים על לבבך יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה תלמוד לומר האלה עד כאן צריכה כוונה מכאן ואילך אין צריכה כוונה דברי ר' אליעזר׃

37א"ל רבי עקיבא הרי הוא אומר׃