מסכת ברכות דף י״ג עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Berakhot 13a, Chapter 1 MeEimatai
רש"י
לא שיעקר יעקב ממקומו - שהרי מצינו שקראו הקב"ה יעקב אחר זאת ברדתו למצרים שנאמר ויאמר אלהים לישראל ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני (בראשית מו):
הנני עושה חדשה - בתר אל תזכרו ראשונות כתיב:
בתחלה אב לארם - לאנשי מדינתו שמארץ ארם היה שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם (יהושע כד) ואומר אל ארם נהרים אל עיר נחור (בראשית כד):
אב לכל העולם - אב המון גוים (שם יז):
שרי - לשון יחיד משמע שרתי:
מסדר שבחיה - דמעיקרא אשר בחרת בו בהיות שמו אברם ושמת שמו אברהם:
הדרן עלך מאימתי
היה קורא בתורה - פרשת ק"ש:
והגיע זמן המקרא - זמן ק"ש:
בפרקים - בין ההפסקות ולקמן מפרש להו במתניתין בין פרשה ראשונה לשניה בין שניה לשמע כו':
שואל מפני הכבוד - שואל בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום:
ומשיב - שלום אם הקדימו לו ובגמרא פריך כיון דשואל פשיטא דמשיב:
ובאמצע - באמצע הברכה או הפרשה:
מפני היראה - אדם שהוא ירא מפניו שלא יהרגהו אבל מפני הכבוד לא:
ר"י - בגמרא מפרש פלוגתייהו:
בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק - בגמרא (ד' יד) מפרש טעמייהו:
והיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה - דמשתעי בתלמוד תורה דכתיב (דברים י״א:י״ט) ולמדתם אותם את בניכם:
ויאמר אינו נוהג אלא ביום - דמשתעי בציצית שאינה נוהגת אלא ביום דכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה (שבת כז:):
גמ' ש"מ מצות צריכות כוונה - שיהא מתכוין לשם מצוה ותקשה לרבה דאמר במסכת ראש השנה (כח.) התוקע לשיר יצא:
כוון לקרות - אבל לצאת ידי מצוה לא בעינן שיהא מתכוין אלא לקרות בתורה בעלמא:
הא קא קרי - הא בקורא קא עסיק תנא ואתי דקתני היה קורא בתורה:
בקורא להגיה - את הספר אם יש בו טעות דאפילו לקריאה נמי לא מתכוין:
ככתבה - בלשון הקדש:
מדברים הדברים - דהוה ליה למכתב והיו דברים האלה (דברים ו׳:ו׳) למדרש שיקרא הדברים כסדרן ולא למפרע כגון ובשעריך ביתך מזוזות:
לימא קסבר ר' וכו' - מדאיצטריך ליה קרא לק"ש שתהא ככתבה סבירא ליה בשאר כל התורה בכל לשון נאמרה לקרות:
משום דכתיב שמע - דלא תדרוש שמע בכל לשון שאתה שומע כרבנן:
עד כאן - עד על לבבך:
רישוי: CC0
1לא שיעקר ״יעקב״ ממקומו, אלא ״ישראל״ עיקר ויעקב״ טפל לו. וכן הוא אומר (ישעיהו מג, יח) ״אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו אל תזכרו ראשונות זה שעבוד מלכיות, וקדמוניות אל תתבוננו זו יציאת מצרים. (ישעיהו מג, יט)׃
2״הנני עושה חדשה עתה תצמח״, תני רב יוסף: זו מלחמת גוג ומגוג.
3משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו, והיה מספר והולך מעשה זאב. פגע בו ארי וניצל ממנו, והיה מספר והולך מעשה ארי. פגע בו נחש וניצל ממנו, שכח מעשה שניהם, והיה מספר והולך מעשה נחש. אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות.
4(דברי הימים א א, כז) אברם הוא אברהם׃
5בתחלה נעשה אב לארם ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו׃
6שרי היא שרה׃
7בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו:
8תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר ״(בראשית יז״, ה) והיה שמך אברהם רבי אליעזר אומר: עובר בלאו שנאמר ״(בראשית יז״, ה) ולא יקרא עוד [את] שמך אברם׃
9אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכי נמי׃
10התם קודשא בריך הוא אמר לאברהם (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃
11אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ׃
12שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב ״(בראשית מו״, ב) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב׃
13מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא (נחמיה ט, ז) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם׃
14אמר ליה התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא:
15הדרן עלך מאימתי׃
מתני׳ · משנה
16היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא׃
17בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר׃
18ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם׃
19אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב׃
20ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק׃
21אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד:
גמ׳ · גמרא
22ש"מ מצות צריכות כוונה׃
23מאי אם כוון לבו לקרות לקרות והא קא קרי׃
24בקורא להגיה:
ברייתא
25ת"ר ק"ש ככתבה דברי רבי וחכ"א בכל לשון׃
26מ"ט דרבי אמר קרא ״והיו בהוייתן יהו״׃
27ורבנן מאי טעמייהו אמר קרא ״שמע בכל לשון שאתה שומע״׃
28ולרבי נמי הא כתיב ״שמע ההוא מבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך״׃
29ורבנן סברי להו כמאן דאמר לא השמיע לאזנו יצא׃
30ולרבנן נמי הא כתיב ״והיו ההוא מבעי להו שלא יקרא למפרע״׃
31ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה נפקא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא דרשי׃
32למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי׃
33איצטריך משום דכתיב שמע׃
34למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי׃
35איצטריך משום דכתיב והיו:
ברייתא
36ת"ר והיו שלא יקרא למפרע הדברים על לבבך יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה תלמוד לומר האלה עד כאן צריכה כוונה מכאן ואילך אין צריכה כוונה דברי ר' אליעזר׃
37א"ל רבי עקיבא הרי הוא אומר׃
תוספות
היה קורא אם כוון לבו יצא - בירושלמי אמרינן ברכות אינן מעכבות דאע"פ שלא אמר שתים לפניה ושתים לאחריה יצא דאם לא כן תקשי מאי מהני אם כוון לבו הרי לא בירך תחלה. וא"ת הא בפ"ק (יב א) מסקינן סדר ברכות אין מעכבות הא ברכות מעכבות. וי"ל דהתם איירי בצבור. דיקא נמי דקתני אמר להם הממונה:
ובאמצע שואל מפני וכו' - ופסק רבינו שמעיה דבמקום שאסור לספר אסור לדבר אפילו בלשון הקודש וכן משמע מתוך מתניתין. ובירושלמי קאמר אפילו באמצע הפסוק רב הונא בשם רב יוסף אמר ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם. והיינו נמי דאמרי' בפ"ק דיומא (דף יט:) ודברת בם ולא בתפלה פירוש שאין משיבין בה מפני הכבוד:
למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע - וא"ת תיפוק ליה דקדמה בתורה וי"ל דהכי קאמר למה קדמה אף לפרשת ציצית דקדמה לכולן אלא ודאי אין אנו חוששין לזה שהיא קודמת בתורה משום דאמרינן אין מוקדם ומאוחר וא"כ היה לנו להקדים והיה שהיא מדברת בלשון רבים:
ויאמר אינה נוהגת אלא ביום - מכאן משמע כר' שמעון דאמר בפ' התכלת (מנחות ד' מג.) דציצי' מ"ע שהזמן גרמא וכן איתא בקדושין (פ"ק ד' לג:) דקאמר ציצית מצות עשה שהזמן גרמא וא"ת א"כ למ"ד (מנחות מא.) ציצית חובת טלית הוא ואפילו מונחת בקופסא אפ"ה חייבת בציצית היכי אשכחן שיהא הזמן גרמא. וי"ל דאם היה כסות המיוחד ללילה פטור והכי איתא בירושלמי דקדושין אמר להם ר"ש אי אתם מודים לי דציצית מ"ע שהזמן גרמא שהרי כסות לילה פטור מן הציצית א"ר אילא טעמא דרבנן שאם היה מיוחד ליום ולילה שחייב בציצית:
בקורא להגיה - פירש בקונטרס שאין מתכוין לקרות. תימה אכתי הא קא קרי. ע"כ נראה בקורא להגיה שאינו קורא התיבות כהלכתן וכנקודתן אלא ככתיבתן קרי כדי להבין בחסרות וביתרות כמו לטטפת ומזוזת ואם כוון לבו לאו דוקא אלא כלומר לקרות כדין כנקודתן וכהלכתן:
וחכמים אומרים בכל לשון - אומר הר"י דהלכה כחכמים דהלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו (ערובין מו ב) ועוד דרבנן סבירא להו כמאן דאמר לא השמיע לאזנו יצא וכותיה פסקינן לקמן (ברכות דף טו:):
בלשון הקדש נאמרה - פירש רש"י פרק שני דמגילה (ד' יז: ושם) לקרות בתורה. ולא נהירא דהא עזרא תיקן קריאת התורה ומקמי דאתא עזרא והיו למה לי. וי"ל דמיירי בפרשיות המחוייבין לקרות דאורייתא כמו פרשת זכור אי נמי מקרא בכורים וודוי מעשר ופרשת חליצה שמצוה בתורה לקרותן אעפ"כ בכל לשון נאמרה בסיני שכל דבור ודבור שהיה יוצא מפי הקב"ה היה מתחלק לשבעים לשון:
עד כאן מצות כוונה - עד בכל מאדך ששני פסוקים אלו מדברים ביחוד ה' באהבתו וביראתו:
רישוי: CC0
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רב נסים גאון
מותיב ר' יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבדא אטו אברהם מי לא הדר קרייה רחמנא אברם ובתוספתא נמי [ספ"א דמכילתין] בענין זה המקום אברם הוא אברהם אע"פ שחזר וקרא את אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח כו' הוא אברם עד שלא נדבר עמו הוא אברהם משנדבר עמו ויש ששואלין למה נשתנו שמו של אברהם ושמו של יעקב ולא נשתנה שמו של יצחק ופשטה של שאלה זו כי אברהם ויעקב אבותיהם קראום באותן השמות ולפיכך גידלם הקב"ה בשמות שקרא להן הוא אבל יצחק הקב"ה קראו בזה השם קודם שנולד כדכתיב (בראשית י״ז:י״ט) אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק ואית במכילתא דר' ישמעאל [בפ' בא] יצחק לא נשתנה שמו למה שנקרא שמו מפי הקב"ה ובגמרא דבני מערבא (בסיפא דהאי פירקא) מפני מה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב ושמו של יצחק לא נשתנה אילו אבותיהם קראו אותן בשמן אבל יצחק הקב"ה קראו. ארבעה נקראו עד שלא נולדו יצחק וישמעאל יאשיה ושלמה:
סליק פירקא קמא.
פירקא תנינא.
שמעת מינה מצות צריכות כוונה - איתיה להדיא דהא מילתא בפרק ראוהו בית דין במסכת ראש השנה (דף כח) דקאמר אלמא קא סבר רבא מצות אין צריכות כוונה ואיתיביה אביי כמה תיובתא ולבסוף אוקמי' אלא אמר רבא לצאת לא בעי כוונה לעבור בזמנו לא בעי כוונה שלא בזמנו בעי כוונה:
מסכת ברכות דף י״ג עמוד א׳
מסכת ברכות דף י״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 37 קטעים ממוספרים, כ־536 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ברכות דף י״ג ע״א
פתיחה בקורא