שיראי דמלכא — מעילים של מלך:
דאצטליק — נחלק לב' ודוגמתו בהעור והרוטב (דף קכד.) דצלקי מצלק:
יעצו עליך רעה — והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה:
חרון אף — ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף:
לא תצטרך למעשה ידיך — שתתעשר:
באדרותא מיתת — בכבוד ובהדר תמות:
אמו בעל — דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו:
קטיף לי כוכבא — עקרתי כוכב בחלום:
גנבת — שנמשלו לכוכבים:
טונא דאסא — טולא דאסא:
נערה המאורסה — היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה וקורין לה הינומא כדאמרינן בכתובות (דף טו:) שיצאתה בהינומא וראשה פרוע:
שכבי משלחת — מתים הפשטת:
אם כן — דלית לך התם נכסי ואבוך לא שכיב התם:
קפא — דאמרי לך היא כשורא שבלשון פרס ויון קורין לכשורא קפא:
דיקא — הוא עשרה שבלשון יוני קורין לעשרה דיקא והכי אמרי לך יש לך ממון בקורה עשירית:
דריש עשרה — קורה שבראש עשרה:
שלש שלומות הם — שלש חלומות המבשרים שלום:
ופרשו כאשר בסיר — אלמא פורענותא היא:
ובכל קנינך — לשון מרובה הוא אף קנים הרבה קנה של בינה הוא:
קרא קורא קירא קניא — קרא דלעת כדאמרינן לקמן הרואה דלועין בחלום ירא שמים הוא לשון דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד):
קורא — רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה כדרך שאר אילנות ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ:
קירא — שעוה:
קניא — קנה:
האוכל מבשרו — בחלום:
בין ברדוף — כשהוא רץ:
גם עלה — קרוב לנוטריקון של גמל:
פלא נעשה לו — כמו שנעשה לפינחס כדאמרינן בסנהדרין (דף פב:):
1שיראי דמלכא! כפיתו תרין ארזי בחבלא, אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא, ושרו לחבלא עד דאצטליק רישיה. אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה ואצטליק ונפל בתרין.
2שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: ראיתי שני לחיי שנשרו. אמר: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה, ומתו.
3אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי חוטמי שנשר. אמר ליה: חרון אף נסתלק ממך. אמר ליה: ראיתי שני ידי שנחתכו. אמר ליה: לא תצטרך למעשה ידיך. אמר ליה: ראיתי ב' רגלי שנקטעו. אמר ליה: על סוס אתה רוכב. חזאי דאמרי לי באדר מיתת וניסן לא חזית. אמר ליה: באדרותא מיתת ולא אתית לידי נסיון.
4אמר ליה ההוא צדוקי לר' ישמעאל: ראיתי שאני משקה שמן לזיתים. אמר ליה: בא על אמו. אמר ליה: חזאי דקטיף לי כוכבא. אמר ליה: בר ישראל גנבת. אמר ליה: חזאי דבלעתי לכוכבא. אמר ליה: בר ישראל זבנתיה ואכלת לדמיה. אמר ליה: חזאי עיני דנשקן אהדדי. אמר ליה: בא על אחותו. אמר ליה: חזאי דנשקי סיהרא. אמר ליה: בא על אשת ישראל. אמר ליה: חזאי דדריכנא בטונא דאסא. אמר ליה: בא על נערה המאורסה. אמר ליה: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי. אמר ליה: משכבך הפוך. אמר ליה: חזאי עורבי דהדרי לפורייה. אמר ליה: אשתך זנתה מאנשים הרבה. אמר ליה: חזאי יוני דהדרי לפורייה. אמר ליה: נשים הרבה טמאת. אמר ליה: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן. אמר ליה: תרתי נשי נסבת ופטרתינון בלא גט.
5אמר ליה: חזאי דקליפנא ביעי. אמר ליה: שכבי קא משלחת. אמר ליה: כולהו איתנהו בי, בר מהא דליתיה. אדהכי והכי אתיא האי איתתא ואמרה ליה: האי גלימא דמכסא דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה.
6אמר ליה: חזאי דאמרי לי: שבק לך אבוך נכסי בקפודקיא. אמר ליה: אית לך נכסי בקפודקיא? אמר ליה לאו. אזל אבוך לקפודקיא? אמר ליה: לאו. אם כן: קפא כשורא, דיקא עשרה. זיל חזי קפא דריש עשרה שהיא מלאה זוזי. אזל אשכח שהיא מלאה זוזי.
7אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום רואה שלום, שנאמר: ״(בראשית כו״, יט) ״ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים״. ר' נתן אומר: מצא תורה שנאמר: ״(משלי ח״, לה) ״כי מוצאי מצא חיים״, וכתיב הכא: ״באר מים חיים״. רבא אמר: חיים ממש.
8אמר רבי חנן שלש שלומות הן: נהר, צפור, וקדרה. נהר דכתיב: ״(ישעיהו סו״, יב) ״הנני נוטה אליה כנהר שלום״. צפור דכתיב: ״(ישעיהו לא ה) כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות וגו' קדרה דכתיב (שם כו) ה' תשפות שלום לנו אמר ר' חנינא ובקדרה שאין בה בשר שנינו (מיכה ג״, ג) ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
9אמר ר' יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום קודם שיקדמנו פסוק אחר (ישעיהו נט, יט) כי יבא כנהר צר הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר כצפרים עפות כן יגן וגו' קודם שיקדמנו פסוק אחר (משלי כז, ח) כצפור נודדת מן קנה וגו' הרואה קדרה בחלום ישכים ויאמר ה' תשפות שלום לנו קודם שיקדמנו פסוק אחר (יחזקאל כד, ג) שפות הסיר שפות׃
10הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר (הושע ט, י) כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר (דברים לב, לב) ענבימו ענבי רוש הרואה הר בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו נב, ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ט, ט) על ההרים אשא בכי ונהי׃
11הרואה שופר בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו כז, יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול קודם שיקדמנו פסוק אחר (הושע ה, ח) תקעו שופר בגבעה׃
12הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר (שמות יא, ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו קודם שיקדמנו פסוק אחר (ישעיהו נו, יא) והכלבים עזי נפש הרואה ארי בחלום ישכים ויאמר (עמוס ג, ח) אריה שאג מי לא יירא קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסבכו׃
13הרואה תגלחת בחלום ישכים ויאמר (בראשית מא, יד) ויגלח ויחלף שמלותיו קודם שיקדמנו פסוק אחר ((שופטים טז, יז) כי) אם גלחתי וסר ממני כחי הרואה באר בחלום ישכים ויאמר (שיר השירים ד, טו) באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר (ירמיהו ו, ז) כהקיר ביר מימיה הרואה קנה בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו מב, ג) קנה רצוץ לא ישבר קודם שיקדמנו פסוק אחר (מלכים ב יח, כא) הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ׃
14תנו רבנן הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה שנאמר ״(משלי ד״, ה) קנה חכמה קנים יצפה לבינה שנאמר ״(משלי ד״, ז) ובכל קנינך קנה בינה אמר רבי זירא קרא קורא קירא קניא כולהו מעלו לחלמא תניא אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו׃
15הרואה שור בחלום ישכים ויאמר (דברים לג, יז) בכור שורו הדר לו קודם שיקדמנו פסוק אחר (שמות כא, כח) כי יגח שור את איש׃
16תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשור האוכל מבשרו מתעשר נגחו הויין ליה בנים שמנגחים בתורה נשכו יסורין באים עליו בעטו דרך רחוקה נזדמנה לו רכבו עולה לגדולה׃
17והתניא רכבו מת לא קשיא, הא דרכיב הוא לתורא הא דרכיב תורא לדידיה׃
18הרואה חמור בחלום יצפה לישועה שנאמר ״(זכריה ט״, ט) הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור הרואה חתול בחלום באתרא דקרו ליה שונרא נעשית לו שירה נאה שינרא נעשה לו שינוי רע הרואה ענבים בחלום לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות שחורות בזמנן יפות שלא בזמנן רעות הרואה סוס לבן בחלום בין בנחת בין ברדוף יפה לו אדום בנחת יפה ברדוף קשה׃
19הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת ודוקא ישמעאל בן אברהם אבל טייעא בעלמא לא הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי קראה (בראשית מו, ד) ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (שמואל ב יב, יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות׃
20הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו פילים פלאי פלאות נעשו לו׃
21והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף לא קשיא׃
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
דתני רב יוסף אין מראין דלועין אלא ליראי שמים — כבר שאלני עליה תלמיד מבני ספרד היש לה טעם ואני לא קבלתי בה כלום וגם לא נשאלתי עליה קודם לכן מעולם ונמתי לו כי זאת קבלה היא ביד החכמי' ולא נודע לי שהזכירו בה טעם אבל נראין הדברים בעיני שאפשר שיהו דומים יראי שמים לדלועין שכשם שהדלועין אין בכל פירות הארץ גדולים מהם ואעפ"כ אינן מתנשאין על הארץ אלא כל זמן שהן גדלין ופרין הן מוסיפין נמיכות בארץ כך הן יראי שמים אין כל הבריות שמעלתו גבוהה ממעלתם ולא עדיף מהם כדדרשינן בהאי פסוקא (איוב כ״ח:כ״ח) הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא לפי שמפורש בפ' ב"מ (שבת דף לא) ואעפ"כ כל זמן שמוסיף להן הקב"ה גדולה וכבוד ונשיאות הן מוסיפין ענוה ונמיכו' בענין שמפורש במדרש ילמדנו רבינו שהתורה סולמה ענוה דכתיב (משלי כ״ב:ד׳) עקב ענוה יראת ה' ובתרה יראה דכתיב (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' ובפרק יציאות השבת בגמ' דבני מערבא (הלכה ג) אמר ר' יצחק בן אלעזר כל שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' ובגמ' דידן בסוף פירקא דכיסוי הדם (חולין דף פט) אמר הקב"ה לישראל חושק אני בכם שאפי' בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעיטין עצמכם לפני נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית י״ח:כ״ז) ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו (שמות ט״ז:כ״ב-כ״ג) ונחנו מה נתתי גדולה לדוד אמר (תהילים כ״ב:ז׳) ואנכי תולעת ולא איש ולפיכך אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה ועוד נשמענה מגופה של מלה דלועין דלו עיני למרום וזו היא מדת יראי שמים כמו שאמר חזקיה (ישעיהו ל״ח:י״ד) דלו עיני למרום כלומר שהן בוטחין בו ומצפין אליו ומחכים לטובו והיה ישר בעיני השואל זה הפירוש גם בעיני כל התלמידים שהיו לשם ולפיכך כתבתיו בזה המקום:
מסכת ברכות דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־925 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאשיראי דמלכא מעילים של מלך:
דאצטליק נחלק לב' ודוגמתו בהעור והרוטב (דף קכד.) דצלקי מצלק:
יעצו עליך רעה והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה:
חרון אף ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף:
לא תצטרך למעשה ידיך שתתעשר:
באדרותא מיתת בכבוד ובהדר תמות:
אמו בעל דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו:
קטיף לי כוכבא עקרתי כוכב בחלום:
ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Berakhot 56b · Sefaria
דתני רב יוסף אין מראין דלועין אלא ליראי שמים כבר שאלני עליה תלמיד מבני ספרד היש לה טעם ואני לא קבלתי בה כלום וגם לא נשאלתי עליה קודם לכן מעולם ונמתי לו כי זאת קבלה היא ביד החכמי' ולא נודע לי שהזכירו בה טעם אבל נראין הדברים בעיני שאפשר שיהו דומים יראי שמים לדלועין שכשם שהדלועין אין בכל פירות הארץ גדולים מהם ואעפ"כ אינן מתנשאין על הארץ אלא כל זמן שהן גדלין ופרין הן מוסיפין נמיכות בארץ כך הן יראי שמים אין כל הבריות שמעלתו גבוהה ממעלתם ולא עדיף מהם כדדרשינן בהאי פסוקא (איוב כ״ח:כ״ח) הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא לפי שמפורש בפ' ב"מ (שבת דף לא) ואעפ"כ כל זמן שמוסיף להן הקב"ה גדולה וכבוד ונשיאות הן מוסיפין ענוה ונמיכו' בענין שמפורש במדרש ילמדנו רבינו שהתורה סולמה ענוה דכתיב (משלי כ״ב:ד׳) עקב ענוה יראת ה' ובתרה יראה דכתיב (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' ובפרק יציאות השבת בגמ' דבני מערבא (הלכה ג) אמר ר' יצחק בן אלעזר כל שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' ובגמ' דידן בסוף פירקא דכיסוי הדם (חולין דף פט) אמר הקב"ה לישראל חושק אני בכם שאפי' בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעיטין עצמכם לפני נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית י״ח:כ״ז) ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו (שמות ט״ז:כ״ב-כ״ג) ונחנו מה נתתי גדולה לדוד אמר (תהילים כ״ב:ז׳) ואנכי תולעת ולא איש ולפיכך אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה ועוד נשמענה מגופה של מלה דלועין דלו עיני למרום וזו היא מדת יראי שמים כמו שאמר חזקיה (ישעיהו ל״ח:י״ד) דלו עיני למרום כלומר שהן בוטחין בו ומצפין אליו ומחכים לטובו והיה ישר בעיני השואל זה הפירוש גם בעיני כל התלמידים שהיו לשם ולפיכך כתבתיו בזה המקום:
Rav Nissim Gaon on Berakhot 56b · Sefaria
אָסְרוּ חַד כַּרְעֵיה לְחַד אַרְזָא, וְחַד כַּרְעֵיהּ לְחַד אַרְזָא, וְשָׁרוּ לְחַבְלָא עַד דְּאִסְתַּלִיק. הא דהתחיל משפטו ברגלים, נראה לי בס"ד כי זה בא לו משום אשתו של רָבָא, וידוע כי 'האשה' מכונית בשם 'רגל' כנזכר בזוהר פ' וירא דף קי"ב (שמואל א' ב' ט') רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, דא אתיתיה, ובת ר' חִסְדָּא היתה ב' רגלים של תלמידי חכמים, כי מתחלה נשאת לרמי בר חמא ואחר כך לרבא, ולכן התחלת משפטו נעשה בשתי רגליו! ונראה לי בס"ד עוד לכך מיתתו היתה שנחלק גופו לשנים, כי האיש ואשתו נקראים גוף אחד, והוא פתר לרעה ועל ידי כן הפריד חצי הגוף מחציו האחד, כי במיתה נפרדה בת ר' חִסְדָּא מבעלה רָבָא, לכך גם הוא נחלק גופו לשנים. והא דלא נחה דעתו של רָבָא בדבר הניוול הזה שנעשה בגופו, ורצה לנוולו גם בראשו, נראה לי בס"ד שרצה בזה לפרסם כבוד אשתו שהיתה צדקת גדולה ועליה נאמר אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, לכך רצה שיתנוול בראשו על אשר גרם מיתה לאותה צדקת שהיתה 'עטרה בראש' ועיין בסוד בת ר' חִסְדָּא בדברי רבינו האר"י ז"ל וינעם לך טעם זה יותר. ונראה בודאי כי רָבָא לא אזל לעיר רומא וראה בפניו העונש הזה שנעשה לבר הדיא ובקש שיסתלק רישיה, אך נראה שבשעה שגלגלו מן השמים עונש זה לבר הדיא להיות נידון בכך, הראו מן השמים לרבא ברוח הקודש בהיותו בבבל מה שעושין לבר הדיא בבי רומאי, או שהראו לו זה במראה החלום כדי לשמח לבבו כמו שנאמר (תהלים נח, יא) יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, והוא בעודנו במקומו בבבל כשראה ברוח הקודש המעשה מצויירת לפניו, אז בקש בקשה הנזכר ממקומו, ואמר לָא מָחִילְנָא לָךְ עַד דְּאִסְתַּלִיק רֵישֵׁיהּ, וקיימו מן השמים דבריו ועשו לכבודו נס זה בארזי כדי לעשות רצונו.
Ben Yehoyada on Berakhot 56b · Sefaria
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
יחידת טקסט מלאה של מסכת ברכות, דף נ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־925 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
נפתחת ב״שיראי דמלכא! כפיתו תרין ארזי בחבלא, אסור…״
נפתחת ב״שאל בן דמא בן אחותו של ר'…״
נפתחת ב״אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי חוטמי…״
נפתחת ב״אמר ליה ההוא צדוקי לר' ישמעאל: ראיתי…״
חכמים: רבי דהדרי, רבה.
נפתחת ב״אמר ליה: חזאי דקליפנא ביעי. אמר ליה:…״
נפתחת ב״אמר ליה: חזאי דאמרי לי: שבק לך…״
נפתחת ב״אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום רואה…״
חכמים: רבי חנינא, רבא.
נפתחת ב״אמר רבי חנן שלש שלומות הן: נהר,…״
חכמים: רבי חנן.
נפתחת ב״אמר ר' יהושע בן לוי הרואה נהר…״
נפתחת ב״הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר (הושע ט,…״
נפתחת ב״הרואה שופר בחלום ישכים ויאמר (ישעיהו כז,…״
נפתחת ב״הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר (שמות יא,…״
נפתחת ב״הרואה תגלחת בחלום ישכים ויאמר (בראשית מא,…״
נפתחת ב״תנו רבנן הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה…״
חכמים: רבי זירא.
נפתחת ב״הרואה שור בחלום ישכים ויאמר (דברים לג,…״
נפתחת ב״תנו רבנן חמשה דברים נאמרו בשור האוכל…״
נפתחת ב״והתניא רכבו מת לא קשיא, הא דרכיב…״
נפתחת ב״הרואה חמור בחלום יצפה לישועה שנאמר (זכריה…״
נפתחת ב״הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת ודוקא ישמעאל…״
חכמים: רבי חמא ברבי חנינא, רב נחמן בר יצחק, שמואל.
נפתחת ב״הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו הרואה…״
נפתחת ב״והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ…״
שמו: שמואל הכהן בריה דאבא בר אבא.
מקור: מסכת ברכות דף נ״ו עמוד ב׳ · קטע 19 — “…יצחק אמר מהכא (שמואל ב יב, יג) גם ה'…”
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ברכות דף נ״ו ע״ב
פתיחה בקורא