מסכת ברכות דף כ״ט עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Berakhot 29a, Chapter 4 Tefillat HaShachar
רש"י
והשקיף - חשב לזכור אותה לשון סוכה כדמתרגמינן וישקף ואסתכי (בראשית יט):
רשע מעיקרו - ושב מרשעתו פעמים שחוזר ונעשה רשע:
הוא ינאי - ששנינו בקידושין (פ"ג דף סו.) שהרג חכמי ישראל:
ינאי רשע מעיקרו - ונעשה צדיק וחזר לרשעתו:
דאתחיל בה - התחיל לאומרה וטעה באמצעיתה:
לא שנו - הא דאמר רב יהודה מעלין אותו:
שבעה קולות - במזמור קול ה' על המים (תהילים כ״ט:ג׳):
שאמרה חנה - בפרשת עלץ לבי (שמואל א ב):
כ"ד רננות - בפרשת ויעמוד שלמה (מלכים א ח׳:כ״ב) רנה תפלה תחנה כלהון כ"ד איכא:
ביומא דרחמי - שהוצרך לבקש רחמים שדבקו שערים זה בזה ולא היו מניחין להכניס ארון לבית קדשי הקדשים כדאמרי' במועד קטן (דף ט.):
מעין כל ברכה - אומר בקוצר ומברך על כל אחת ואחת:
הביננו - ואינו מברך אלא שומע תפלה בכל הברכות שבין שלש ראשונות לשלש אחרונות הביננו כנגד אתה חונן ומול את לבבנו כנגד השיבנו לסלוח לנו כנגד סלח לנו להיות גאולים כנגד גאולה וכן כולם:
בנאות ארצך - לשון נוה כמו בנאות דשא ירביצני (תהילים כ״ג:ב׳) והוא כנגד ברכת השנים:
והתועים על דעתך - העוברים על דבריך:
ישפטו - כנגד צדקה ומשפט. לשון אחר והתועים במשפט על דעתך ישפטו השיבם ללמדם לשפוט כדבריך וכן עיקר נראה לי וכן בה"ג:
לייט עלה אביי - לפי שמדלג הברכות וכוללן בברכה אחת:
כל השנה מי עבדינן כר' עקיבא - כלומר כשאנו מתפללין י"ח שלמות מי עבדינן כר' עקיבא לומר ברכה רביעית בפני עצמה דהשתא כשמתפללין הביננו נעביד כותיה:
שבע תקון - שלש ראשונות ושלש אחרונות והביננו:
ונכללה - להבדלה:
מכלל - בתוך הביננו כדרך שהוא כוללה בחונן הדעת ויאמר הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול לדעת דרכיך:
לאטרודי - לטעות:
בתחלת - התפלה יכול אדם לכוין דעתו יותר מן האמצע:
גבורות גשמים - הזכרה בעלמא היא לפיכך מחזירין אותו שאינה תפלה שיכול לאומרה בשומע תפלה:
ביחיד - מחזירין אותו:
בצבור - יחיד המתפלל עם הצבור:
דאדכר קודם ש"ת - אין מחזירין אותו שיכול לאומרה בשומע תפלה:
1והשקיף בה שתים ושלש שעות, ולא העלוהו.
2אמאי לא העלוהו? והאמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו, בברכת הצדוקים מעלין אותו. חיישינן שמא מין הוא?
3שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה.
4וניחוש דלמא הדר ביה. אמר אביי: גמירי, טבא לא הוי בישא.
5ולא?! והכתיב: ״(יחזקאל יח״, כד) ״ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול״. ההוא רשע מעיקרו, אבל צדיק מעיקרו לא.
6ולא?! והא תנן: אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי.
7אמר אביי: הוא ינאי, הוא יוחנן. רבא אמר: ינאי לחוד ויוחנן לחוד, ינאי רשע מעיקרו, ויוחנן צדיק מעיקרו. הניחא לאביי, אלא לרבא קשיא.
8אמר לך רבא: צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה. אי הכי, אמאי לא אסקוהו?
9שאני שמואל הקטן דאתחיל בה. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: לא שנו, אלא שלא התחיל בה, אבל התחיל בה גומרה.
10הני שבע דשבתא כנגד מי? א"ר חלפתא בן שאול: כנגד שבעה ״קולות״ שאמר דוד על המים.
11הני תשע דר"ה כנגד מי? א"ר יצחק דמן קרטיגנין: כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה.
12הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי? א"ר חלבו: כנגד כ"ד ״רננות״ שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים: אי הכי, כל יומא נמי נמרינהו! אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי, אנן נמי ביומא דרחמי אמרי: להו:
13רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמנה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' ״שומע תפלה״,׃
14לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו׃
15אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת׃
16מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה׃
17אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא נמי נעביד כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כר"ע תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון׃
18מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא:
19אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר׃
20אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי׃
21אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד׃
22מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דא"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס טעה שאני:
23גופא א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס׃
24מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס׃
25ל"ק הא ביחיד הא בצבור׃
26בצבור מ"ט לא משום דשמעה משליח צבור אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה מפני ששומע משליח צבור מיבעי ליה׃
27אלא אידי ואידי ביחיד ול"ק הא דאדכר קודם שומע תפלה׃
תוספות
לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו - והכי קי"ל ויש ספרים דמסיק ה"מ במתא אבל בדרך שרי כדמשמע במכילתין גבי רבי יוסי וכו':
ונכללה בהביננו - והא דאמרינן בפ"ק דנדה (דף ח:) כל השנה כולה מתפלל אדם י"ח חוץ ממוצאי יה"כ מפני טורח צבור מפני התענית וי"א שמתפללים י"ח שלימות מפני שצ"ל הבדלה בחונן הדעת ותימה אמאי לא פריך ונכללה בהביננו וי"ל דלא דמי דהתם כל השנה כולה מתפלל י"ח ואין לנו להקשות ונכללה מכלל כדי לשנות המנהג של כל השנה אבל הכא שכל השנה מתפלל הביננו פריך שפיר למה לי לשנות המנהג בשביל אתה חוננתנו ונכללה בהביננו:
מפני שיכול לאומרה בשו"ת - כדאמר [לקמן (ברכות לא.)] (עו"ג דף ח) שואל אדם צרכיו בשו"ת ודוקא צרכיו כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שצריך שדהו מים דהוא מעין תפלה וכן שאלה אבל הזכרה והבדלה ושאר שבחים אסור שאינה מעין שו"ת ונראה שכל האומר ברוך אתה ה' שו"ת אחר שסיים דברי תחנונים מיושב מגונה כדאמרי' (מגילה דף יח.) מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום כלומר להוסיף ברכות על אלו ואפילו אם בא להתפלל שמנה עשרה עוד פעם אחרת אסור שנראה כמוסיף על הברכות והא דאמר לעיל (ברכות דף כא.) ולואי שיתפלל אדם כל היום היינו דוקא ספק התפלל אבל ודאי אוקמינן לעיל שפוסק אפי' באמצע ברכה כשמואל בפרק מי שמתו (שה) ומה ששליח צבור שונה בהן היינו להוציא רבים ידי חובתן ומה שמתפלל בלחש היינו כדי להסדיר תפלתו כדמוקמינן בפרק בתרא דר"ה (דף לד:):
רישוי: CC-BY
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רב נסים גאון
הני כ"ד דתעניתא כנגד מי אמר ר' חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה. הא מילתא פרשוה בתלמוד ארץ ישראל בפירקין ובפרק ב' דתענית (הלכה ב) ר' חלבו ור' שמואל כנגד כ"ד פעמים רנה תפלה תחנה שכתובין בפרשת שלמה ואית בגמרא בפ' משקין בית השלחין (מועד קטן דף ט) ובפרק כל ישראל יש להם חלק (דף קז) בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ובקש להכניס ארון לבית קדש הקדשים דבקו שערים זה בזה אמר כ"ד רננות כו':
מסכת ברכות דף כ״ט עמוד א׳
מסכת ברכות דף כ״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 27 קטעים ממוספרים, כ־590 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: ברכות דף כ״ט ע״א
פתיחה בקורא