בוני התלמוד

    מסכת ברכות דף ס״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואמרו לאחינו שבגולהשלא ישמעו לו:

    יעלו להרלאחד ההרים להתנהג בחוקות העמים לבנות במות:

    אחיה יבנה מזבחאדם גדול היה וראש לבני הגולה:

    חנניההוא חנניה אחי רבי יהושע:

    ינגן בכנורלפני הבמה לפי שחנניה לוי היה כדתנן במסכת ערכין (ד' יא:) מעשה ברב יהושע בן חנניה שהלך לסייע את רב יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור בך שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים:

    לכרםעל שם שהיו יושבים שורות שורות ככרם זה הנטוע שורות שורות:

    בכבוד אכסניאמכניסי אורחים בבתים:

    ראש המדבריםבמסכת שבת מפרש לה בבמה מדליקין (ד' לג:):

    שנים עשר מילשלש פרסאות מחנה ישראל מבית הישימות עד אבל השטים תלתא פרסי:

    אמרה תורה כו'כלומר קראו הכתוב מבקש ה':

    כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פניםוהיינו דכתיב פנים בפנים:

    הרב בכעסעליהם משום מעשה העגל:

    ותלמיד בכעסוגם אתה מראה להם כעס שהרחקת אהלך ממחנה:

    אם אתה מחזיר האהל למקומו גרסינן:

    והיינו דכתיב ושב אל המחנההשב האהל למחנה ואם לאו משרתך יהושע בן נון נער לא ימיש מתוכה שישמש תחתיך ואף על פי שהשיבו לאחר שנתרצה הקב"ה לישראל והוקם המשכן לא יצא דבר לבטלה:

    לא גרסינן ומשרתו יהושע וגו':

    הסכתעשו כתות כתות. דריש הס כמו עשו:

    כתתו עצמכםודרשי נמי הס כמו עשה עשו עצמכם כתותים להצטער על דברי תורה:

    זאת התורההיכן מצויה באדם שימות באהלי תורה:

    הס ואחר כך כתתשתוק כמו ויהס כלב (במדבר י״ג:ל׳) שתוק והאזן לשמועתך עד שתהא שגורה בפיך ואף על פי שאינה מיושבת לך ואחר כך כתתנה והקשה עליה מה שיש לך להקשות ותרץ תרוצין עד שתתיישב לך:

    יהגהיעיין:

    מיץ חלב יוציא חמאההמוציא את החלב שמצץ משדי אמו על דברי התורה חמאה היא לו:

    ומיץ אףהמוצץ כעס רבו וסובלו יוציא הלכות דם לעומתם:

    דתנןשדיני ממונות עמוקים הם והרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין מקצוע בתורה גדול מהם:

    המנבל עצמוששואל לרבו כל ספקותיו ואף על פי שיש בהם שחבריו מלעיגים עליו:

    ואם זמותשסתמת פיך מלשאול לשון זמם טבעת של רצועה שתוחבים בחוטם בהמה שעסקיה רעים ונותנים אותו בשפתיה לתופרם יחד ולסותמן סופך שתתן יד לפה כשישאלוך ולא תדע להשיב:

    עשית חסדשהאכילם שנאמר ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם וגו' (שמות י״ח:י״ב):

    חמותאשתו של עובד אדום:

    וח' כלותיהשהיו לה מח' בניה:

    ברכות 63 עמוד ב

    1ואמרו לאחינו שבגולה: אם שומעין מוטב, ואם לאו, יעלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכנור, ויכפרו כולם, ויאמרו אין להם חלק באלהי ישראל.

    2מיד געו כל העם בבכיה ואמרו: חס ושלום, יש לנו חלק באלהי ישראל.

    3וכל כך למה? משום שנאמר: ״(ישעיהו ב״, ג) ״כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים״.

    4בשלמא הוא מטהר, והם מטמאין לחומרא. אלא הוא מטמא והם מטהרין, היכי הוי? והא תניא: חכם שטמא אין חברו רשאי לטהר, אסר אין חברו רשאי להתיר! קסברי כי היכי דלא נגררו בתריה.

    ברייתא

    5תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, היו שם רבי יהודה ורבי יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. פתחו כולם בכבוד אכסניא ודרשו.

    6פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום בכבוד תורה, ודרש: (שמות לג, ז) ״ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה״. והלא דברים קל וחומר: ומה ארון ה' שלא היה מרוחק אלא שנים עשר מיל אמרה תורה (שמות לג, ז) ״והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד״ תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה, על אחת כמה וכמה.

    7(שמות לג, יא) ״ודבר ה' אל משה פנים אל פנים״, אמר ר' יצחק: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, אני ואתה נסביר פנים בהלכה. איכא דאמרי כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: כשם שאני הסברתי לך פנים, כך אתה הסבר פנים לישראל, והחזר האהל למקומו.

    8(שמות לג, יא) ״ושב אל המחנה״ וגו', אמר רבי אבהו: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: עכשו יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס, ישראל מה תהא עליהם? אם אתה מחזיר האהל למקומו מוטב, ואם לאו יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך.

    9והיינו דכתיב: ״ושב אל המחנה״. אמר רבא: אף על פי כן, לא יצא הדבר לבטלה. שנאמר: ״(שמות לג״, יא) ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל״.

    10ועוד פתח ר' יהודה בכבוד תורה ודרש: (דברים כז, ט) הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם וכי אותו היום נתנה תורה לישראל והלא אותו יום סוף ארבעים שנה היה אלא ללמדך שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני׃

    11אמר ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו תדע שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית וערב אחד. אינו קורא דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם׃

    12הסכת עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה כדר' יוסי ברבי חנינא דאמר ר' יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב ״(ירמיהו נ״, לו) חרב (על) הבדים ונואלו חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשים כתיב ״הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב״, יא) אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ״ואשר חטאנו״׃

    13איבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו שרי צוען׃

    14דבר אחר הסכת ושמע ישראל כתתו עצמכם על דברי תורה כדאמר ריש לקיש דאמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר ״(במדבר יט״, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל׃

    15דבר אחר הסכת ושמע ישראל הס ואחר כך כתת כדרבא דאמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה׃

    16אמרי דבי ר' ינאי מאי דכתיב ״(משלי ל״, לג) כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃

    17במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא חלב שינק משדי אמו עליה׃

    18ומיץ אף יוציא דם כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור׃

    19ומיץ אפים יוציא ריב כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושניה ושותק זוכה להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות דתנן ר' ישמעאל אומר הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן שהן כמעין נובע׃

    20אמר ר' שמואל בר נחמני מאי דכתיב ״(משלי ל״, לב) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה כל המנבל עצמו על דברי תורה סופו להתנשא ואם זמם יד לפה:

    21פתח ר' נחמיה בכבוד אכסניא ודרש מאי דכתיב ״(שמואל א טו״, ו) ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל והלא דברים קל וחומר ומה יתרו שלא קרב את משה אלא לכבוד עצמו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה:

    22פתח ר' יוסי בכבוד אכסניא ודרש (דברים כג, ח) לא תתעב אדומי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו והלא דברים קל וחומר ומה מצריים שלא קרבו את ישראל אלא לצורך עצמן שנאמר ״(בראשית מז״, ו) ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה:

    23פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בכבוד אכסניא ודרש (שמואל ב ו, יא) ויברך ה' את עובד אדום (הגתי) בעבור ארון האלהים והלא דברים ק"ו ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו עאכ"ו׃

    24מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות וח' כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנהבגמרא דבני מערבא ובפסחים בפ' תמיד נשחט גרסינן תמן תנינן זה מדרש דרש ר' אלעזר בכרם ביבנה וכי כרם היה שם אלא אלו תלמידי חכמים שהן עשוין שורות שורות ככרם:

    פתח ר' יהודה ראש המדברים בכל מקוםמפורש במסכת שבת בפרק במה מדליקין (שבת דף לג) אמרו יהודה שעילה יתעלה תלמידי חכמים אין להם מנוחה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ברכות דף ס״ג עמוד ב׳

    מסכת ברכות דף ס״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־792 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואמרו לאחינו שבגולה שלא ישמעו לו:

    יעלו להר לאחד ההרים להתנהג בחוקות העמים לבנות במות:

    אחיה יבנה מזבח אדם גדול היה וראש לבני הגולה:

    חנניה הוא חנניה אחי רבי יהושע:

    ינגן בכנור לפני הבמה לפי שחנניה לוי היה כדתנן במסכת ערכין (ד' יא:) מעשה ברב יהושע בן חנניה שהלך לסייע את רב יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור בך שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים:

    לכרם על שם שהיו יושבים שורות שורות ככרם זה הנטוע שורות שורות:

    בכבוד אכסניא מכניסי אורחים בבתים:

    ראש המדברים במסכת שבת מפרש לה בבמה מדליקין (ד' לג:):

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Berakhot 63b · Sefaria

    רב נסים גאון

    תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה בגמרא דבני מערבא ובפסחים בפ' תמיד נשחט גרסינן תמן תנינן זה מדרש דרש ר' אלעזר בכרם ביבנה וכי כרם היה שם אלא אלו תלמידי חכמים שהן עשוין שורות שורות ככרם:

    פתח ר' יהודה ראש המדברים בכל מקום מפורש במסכת שבת בפרק במה מדליקין (שבת דף לג) אמרו יהודה שעילה יתעלה תלמידי חכמים אין להם מנוחה.

    Rav Nissim Gaon on Berakhot 63b · Sefaria

    ריטב"א

    חמות ושמונה כלותיה ילדו ששה בכרס אחד תומה א"כ היכי אמר וייגד לדוד כי בירך ה' את בית עובד והלא לא עמד שם עדיין אלא ג' חדשים. פירש בירושלמי שהיו יולדות מט"ו יום לט"ו יום יולדת ז' וטמאה ז' וחוזרת ומתעברת ויולדת לשבעה נמצא כי לג' חדשים שהוא זמן הכרת העובר ילדו ששה וזהו כרס אחד: ויתרו אמר לו למשה לך לשלום הלך והצליח שנאמר ויאמר יתרו למשה לך לשלום, ושלום על ישראל. שלום רב לאוהבי תורתך:

    Ritva on Berakhot 63b · Sefaria

    מאירי

    לעולם יעשה לעצמו חבר ללמוד תורה עמו שאין הפלפול מצוי ליחידי אלא כשחברו מעוררו והוא שאמרו אין התורה מתוקנת אלא בחבורה:

    ולעולם יתעמל אדם בתורה שאינה מצויה אלא בעמל יגיעה, אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנא' וזאת התורה אדם כי ימות באהל, וכשישב לפני רבו אל ירגיל עצמו להקשות ולהשיב עד שידע בעצמו שכבר הבין בדבר עד תכליתו, דרך צחות אמרו הסכת ושמע ישראל הס ואחר כך כתת, ואם רבו כועס עליו יהא שותק לו ומכבדו ומתוך כך יזכה ללמוד:

    אם נבלת בהתנשא כל המנבל עצמו על דברי תורה סופו מתנשא:

    Meiri on Berakhot 63b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר ואשר חטאנו בסוגיא דפ"ק דתענית ופ"ב דמכות ל"ג ליה וק"ל:

    פירש"י בד"ה עשית חסד שהאכילם שנא' ויבא אהרן וכל וגו' עכ"ל אבל ממ"ש ומה יתרו שלא קרב את משה אלא כו' לא משמע כפירושו ואדרבה בהך אכילה דויבא אהרן וגו' לפי הענין היה יתרו האורח כדלקמן והלא לפני משה אכלו וכפירש"י בחומש ומשה היה עומד ומשמש עליהם אבל מ"ש ומה יתרו שלא קרב את משה אלא כו' היינו שקרבו ואמר לבנותיו קראן לו ויאכל לחם וקרבו אח"כ לתת לו בתו ומ"ש שעשה חסד עם כל ישראל היינו שעשה חסד עם מושיען לקרבו בביתו להצילו מחרב פרעה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Berakhot 63b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    ואומר עת לעשות לה' וכו' פירוש ומפני חשש שלא ישכחו שם שמים ויהא שם עבודת כוכבים שגור בפיהם אנו מתירין להזכיר שם שמים לבטלה:

    חמות ושמונה כלותיה ילדו ששה בכרס אחד תימה א"כ היכי אמר ויגד לדוד כי בירך ה' את בית עובד והלא לא עמד שם עדיין אלא ג' חדשים. פירש בירושלמי שהיו יולדות מט"ו ויום לט"ו יום יולדת ז' וטמאה ז' וחוזרת ומתעברת ויולדת לשבעה נמצא כי לג' חדשים שהוא זמן הכרת העובר ילדו ששה וזהו כרס אחד:

    Shita Mekubetzet on Berakhot 63b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' ששה בכרס אחד בצידה לדרך פרשה שמות כתב בשם המפרשים דז' חדרים יש באשה שלשה מימין ושלשה משמאל ואחד באמצע אם תתעבר מימין יהיו זכרים ובשמאל נקבות ובאמצע טומטום או אנדרוגינוס ונתעברו מכל החדרים רק לא מאמצע דטומטום הוי סימן קללה:

    Gilyon HaShas on Berakhot 63b · Sefaria

    בן יהוידע

    וְכָל כַּךְ לָמָּה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ב' ג') כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר הֳ' מִירוּשָׁלָ‍ִם. פירוש פסוק זה מוכרח לפרשו לענין עיבור שנים וקביעות חדשים, כי לימוד תורה והלכותיה יוצאים מכל מקום שיש שם חכמים ואפילו בחוץ לארץ ומאי אריא צִּיּוֹן? אך לענין עיבור שנים וקביעות חדשים אתי שפיר, כי בעיבור שנים וקביעות חדשים תלויים כמה הלכות מדברי תורה, וכמ"ש בירושלמי (פ"ו דנדרים) שאומרים לעדים המעידים על החדש כמה איסורים השייכים לר"ה ויוה"כ וסוכות ופסח תלויים בעדות שלכם שיש בכל אלה כריתות ומלקיות, וכן כמה הלכות בדיני ממונות בענין שכירות בתים וכיוצא, וכן בדיני נפשות בבת שקידשה אביה והיא בת שלש שנים ויום אחד הבא עליה חייב סקילה, ואם העדים מעידים שראו החודש יום שלשים שנמצא יום ל' נעשה מחודש הבא ואותו היום נשלמו שלש שנים ויום אחד והבא עליה יתחייב סקילה, וכן אם אדם עבר עבירה שחייב מיתה והוא בן י"ג שנים ויום אחד ביום השלשים, ונמלכו בית דין לעבר החודש נמצא עדיין אינו בר עונשין, ועוד יש כמה נפקותות יוצאין מקביעות החודש לענין משפטי התרה והלכותיה, ולכן נאמר מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה על עיבור החודש, ואמר וּדְבַר הֳ' מִירוּשָׁלָ‍ִם, דהכי אמרו בגמרא דנדה על פסוק (תהלים נז, ג') אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי, בתולה שבאו עליה קודם שנשלמו שלש שנים ויום אחד ונשרו בתוליה גזר הקב"ה בטבע העולם שחוזרין, אבל אחר שלש שנים ויום א' אין חוזרין, ואם נשלמים באדר ונמלכו בית דין לעבר השנה לעשות אדר ב' הרי הבתולין חוזרין, וזהו גומר עלי מסכים על מעשינו, וז"ש וּדְבַר הֳ' שגזר על הטבע תלוי בעבור השנה שיצא מִירוּשָׁלָ‍ִם. ונראה לי דהקפידו עליו יותר מפני שהיה עושה זאת בתמידות כל שנה, מה שאין כן במקרה כי הך דרבי עקיבא ושבעה זקנים דאיתא בירושלמי דחגיגה פרק ג', גם השבעה זקנים ההם עשו מפני אימת מלכות ועם כל זה עשו נסיון בדרך נס לראות אם הסכימו משמים, וכנזכר שם בענין תחיבת המסמר באכן שירד בנחת כאלו יורד בתוך העיסה, ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב (קהלת יב, יא) דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, והוא כמבואר.

    כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְכֶּרֶם בְּיַבְנֶה נראה לי בס"ד הא דקרו לבהמ"ד בשם כֶּרֶם, כי עסק התורה עושה תיקון ביצירה שהוא בחינת שם הוי"ה, ועשר פעמים הוי"ה [26] עולה כֶּרֶם [260], מה שאין כן המצות עושים תיקון בעשיה. אי נמי נ"ל כֶּרֶם נקרא על נטיעה של גפנים, ובענבים יש אכילה ויש שתיה, כן בעסק התורה לימוד הגרסה ידמה לאכילה, ולימוד הסברה והעיון שיוצא מן הגרסה ידמה לשתיה, כי היין יוצא מן הענבים, ועל למוד זה נאמר (משלי ט' ה') וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי. ומה שנקראת שם העיר יַבְנֶה נראה לי בס"ד זכתה לשם זה שהוא אותיות בִּינָה, שהיה בה קיבוץ חכמים יודעי בינה במשך כמה דורות, גם יבנה לשון בנין שהחכמים נקראין בנאין.

    פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים הנה הטעם שנקרא כך מפורש בגמרא דשבת. אך אנא עבדא פרשתי בס"ד טעם הגון, כי מן השמים גלגלו השבח הזה עליו שנקרא בכך ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים (דף לח), דרבי יהודה בן אלעאי היה מבחינה הב' של קין שהיא החלק שהוריש אדם הראשון לקין ממנו, שיש בבחינה זו הב' המשכת כל העולמות שהוא מנפש דעשיה עד הנפש דאצילות והיא בכלל, וכל מי שנשמתו מזו הבחינה הב' מעלתו גדולה, שיש בה כח ויכולת לתקן העולם בפעם הראשונה שתבא לעולם מנפש דעשיה עד נפש דאצילות, ויזכה לקחת על ידי מעשיו נפש דאצילות, וכל מקום שתמצא בחינת שם מלאך מכונה לאיזה צדיק אינו אלא משורש הזה, ולכן אמרו רבותינו ז"ל על רבי יהודה בר אלעאי שכל ערב שבת היה רוחץ פניו ידיו ורגליו ומקבל שבת והיה דומה למלאך ה' צבאות עד כאן דבריו. עיין שם, וידוע כי הנפש בכל מקום היא בחינת דיבור, ועל כן רבי יהודה ב"א שזכה לבחינה זו הב', שעי"כ יכול לתקן מנפש דעשיה עד נפש דאצילות שכולם הם בחינת דיבור, לכך נקרא ראש המדברים בכל מקום, ראש המדברים דייקא, בכל מקום דייקא.

    אֲנִי וְאַתָּה נַסְבִּיר פָּנִים בַּהֲלָכָה נראה לי בס"ד שנתן לו רשות שיאמר לפניו חידוש אשר יתחדש בשכלו באיזה טעם וסברה שמוצא בד"ת שלומד לפניו יתברך, ולא יאמר איך לפני השם יתברך שהוא אלהי אמת אשר הדברים ממנו יצאו ונחצבו אומר דבר מה שנראה לדעתי ורצה השם יתברך בכך שיהיה מכוין על האמת מדעתו כדי לזכותו בחודשי תורה. ומ"ש לו כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הִסְבַּרְתִּי לְךָ פָּנִים כַּךְ אַתָּה הַסְבֵּר פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, נראה לי בס"ד הכונה שאם הרב יראה לתלמיד פנים צהובות יתפקח התלמיד ויתחכם ויאמר חידוש, מה שאין כן אם יראה לו פנים זועמות יטמטם לבו, ולכן א"ל כשם שאני הסברתי לך פנים ועי"כ נפתח לבך בתורה כן אתה הסבר פנים לישראל, ואם תשאר חוץ למחנה הנה בזה אתה מראה להם פנים של זעם שניכר שאתה בכעס עמהם ולבם יטמטם.

    וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁים נקט לשון טִפְּשׁוּת לומר גם בחלק הפשט של התורה שהוא קל משאר חלקים גם כן לא יחכם אחד מהן, אלא יתהפכו לו אותיות פְּשָׁט לאותיות טִפֵּשׁ.

    לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחַבּוּרָה נראה לי בס"ד התורה נקראת חרב פיפיות, כמ"ש (תהלים קמ"ט ו') רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם, לכך מצלת מחרב עשו, והי"א שבכתב חמשה ספרים ושבע"פ ששה סדרים, נמצא היא חֶרֶב וְה' שהם אותיות חַבּוּרָ"ה לכך אמר אינה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחַבּוּרָה.

    בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה נראה לי בס"ד הא דקרי לה חֶמְאָה, כי התורה נתנה לנו מעולם הבריאה לכך התחילה בבי"ת, וידוע כי הבריאה היא מספר המאות, גם ידוע שבתורה יש ח' דרגין שהם 'כשר ופסול טמא וטהור אסור ומותר חייב וזכאי' ולזה קרי לה חֶמְאָה אותיות ח ' מאה.

    זוֹכֶה לְהַבְחִין בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת קשא הוה ליה למימר שיבין בדיני ממונות ודיני נפשות, ומאי 'הבחנה' איכא בין דינים אלו לדינים אלו שהם רחוקים זה מזה? ועוד דיני נפשות לא שייכי אלא בזמן בית המקדש קיים דאיכא סנהדרין? ונראה לי בס"ד דהכתוב אמר (משלי ל, לג) יוֹצִיא רִיב וזה משמע על דיני ממונות בלבד, אך מפרש הכונה רצונו לומר על דיני ממונות שהוא פתיך בהדי דיני נפשות, כגון ענין דאיתא בגיטין דף ח' עבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסיי קנויים לך, עצמו קנה נכסים לא קנה, והי טעמא משום דעל עצמו נאמן אבל על נכסים אינו נאמן שצריך עדים שיקיימו השטר, והרי דין זה של ממון הוא אך פתיך בהדי דיני נפשות, דאם קידש בת ישראל אם הוא עבד אין כאן קדושין, ואם זינתה אין כאן חיוב מיתה, ואם הוא בן חורין שנאמר עצמו קנה הרי זו פנויה היא, ומן הדין דעל עצמו נאמן וחשוב בן חורין וקדושיו תופסין ואיכא חיוב מיתה, ולענין ממון אינו נאמן דלא קנה נכסים, והטפש משוה שתי דינין אלו כאחד וכשם דלגבי דיני נפשות דן אותו לנאמן כן דן אותו לגבי נכסים, או יעשה להפך לדון שאינו נאמן בשניהם, אך באמת צריך להבחין בין דיני ממונות לדיני נפשות כי זה לחוד וזה לחוד ואף על גב שהם הוראות דסתרי. ובזה מובן בס"ד מה שהביא על זה הא דתנן הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות וקשא פתח בשתים וסיים באחת, ובזה ניחא דהיא איירי בדיני ממונות בלבד שכן משמעות יצא ריב אלא דפתיך בהדי דיני נפשות, ורבי ישמעאל נמי בהכי איירי ולכן קרי ליה מקצוע רצונו לומר זוית, שהזוית היא מקום אחד כלול בו שתי צלעות מצד זה ומצד זה, וכן כאן הוא דין אחד של ממון אך כולל שתים ממון ונפשות.

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Berakhot 63b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ברכות, דף ס״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־792 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 124 מילים

      נפתחת ב״ואמרו לאחינו שבגולה: אם שומעין מוטב, ואם…״

    2. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״מיד געו כל העם בבכיה ואמרו: חס…״

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״וכל כך למה? משום שנאמר: (ישעיהו ב,…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״בשלמא הוא מטהר, והם מטמאין לחומרא. אלא…״

    5. קטע 526 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, היו…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי יוסי.

    6. קטע 661 מילים

      נפתחת ב״פתח רבי יהודה ראש המדברים בכל מקום…״

      חכמים: רבי יהודה.

    7. קטע 747 מילים

      נפתחת ב״(שמות לג, יא) ״ודבר ה' אל משה…״

    8. קטע 840 מילים

      נפתחת ב״(שמות לג, יא) ״ושב אל המחנה״ וגו',…״

      חכמים: רבי אבהו, רב בכעס.

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״והיינו דכתיב: ״ושב אל המחנה״. אמר רבא:…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1043 מילים

      נפתחת ב״ועוד פתח ר' יהודה בכבוד תורה ודרש:…״

    11. קטע 1128 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' תנחום בריה דר' חייא איש…״

      חכמים: רב אחד.

    12. קטע 1262 מילים

      נפתחת ב״הסכת עשו כתות כתות ועסקו בתורה לפי…״

      חכמים: רבי חנינא, רב על.

    13. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״איבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו…״

    14. קטע 1436 מילים

      נפתחת ב״דבר אחר הסכת ושמע ישראל כתתו עצמכם…״

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״דבר אחר הסכת ושמע ישראל הס ואחר…״

      חכמים: רבא.

    16. קטע 1622 מילים

      נפתחת ב״אמרי דבי ר' ינאי מאי דכתיב (משלי…״

    17. קטע 1713 מילים

      נפתחת ב״במי אתה מוצא חמאה של תורה במי…״

    18. קטע 1819 מילים

      נפתחת ב״ומיץ אף יוציא דם כל תלמיד שכועס…״

    19. קטע 1938 מילים

      נפתחת ב״ומיץ אפים יוציא ריב כל תלמיד שכועס…״

    20. קטע 2029 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' שמואל בר נחמני מאי דכתיב…״

      חכמים: שמואל.

    21. קטע 2158 מילים

      נפתחת ב״פתח ר' נחמיה בכבוד אכסניא ודרש מאי…״

      חכמים: רב את, שמואל.

    22. קטע 2265 מילים

      נפתחת ב״פתח ר' יוסי בכבוד אכסניא ודרש (דברים…״

    23. קטע 2347 מילים

      נפתחת ב״פתח ר' אליעזר בנו של ר' יוסי…״

      חכמים: שמואל.

    24. קטע 2418 מילים

      נפתחת ב״מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה…״

      חכמים: רב יהודה בר זבידא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ברכות דף ס״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026