על כל מושב שב חוץ מן הקורה — שמא תפול:
כאסטמא לפרזלא — אציי"ר בלע"ז שמועיל לברזל כך מועיל לגוף יציאה להפנות:
אדכפנת אכול — שאם תשהא תעבור ממך תאות המאכל ואין המאכל מועיל:
עד דרתחא קדרך שפוך — קודם שתצטנן משל הוא זה כשאתה צריך לנקביך שפוך ואל תשהא אותם:
קרנא קריא ברומי — אם תשמע קול קרן ברומי הוא סימן למבקשי תאנים לקנות ולהוליך למקום אחר:
בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין — אם אין אביך בבית הזהר אתה בנו למכור תאניו בעוד שיש תובעים:
בשבילי — שביל קטן שפונים בו לשדות:
נחר ליה אבבא — לידע אם יש שם אדם נחר טושי"ר בלע"ז:
אמר ליה — ר' אבא לרב ספרא:
עד כאן לא עיילת לשעיר — שאינן צנועין בבית הכסא:
וגמרת לך מילי דשעיר — שאינך צנוע:
לאו הכי תנן — במסכת תמיד:
מדורה היתה שם — בעזרה היסק גדול של אור להתחמם שם הכהנים המסיכים רגליהם בבית הכסא שצריכין טבילה כדתנן במסכת יומא (ד' כח.) כל המיסך רגליו טעון טבילה:
ובית הכסא של כבוד — אלמא אין מספרים בבית הכסא ואת אמרת ליעול מר:
והוא סבר — רב ספרא שמהר לומר ליעול מר סבר מסוכן הוא בעמוד החוזר אם ישוב לאחוריו ויחזור העמוד:
הדרוקן — כרסו צבה:
דרקונא — נחש:
שמטיה לכרכשיה — חלחולת שהרעי יוצא בו שקורין טבחיא:
ואמר להרגך ותחס עליך — דוד אמר לשאול כן בצאתו מן המערה שנכנס בה לפנות וכרת דוד את כנף מעילו ואמר להרגך הקב"ה התיר לי להרגך:
התורה אמרה וכו' — אם במחתרת ימצא הגנב וגו' (שמות כ״ב:א׳) וכבר פירשנוהו למעלה במעשה דר' שילא (דף נח.):
צניעות שראיתי בך — שנכנס למערה בשביל הצנע ואף שם נהג צניעות כדמפרש ואזיל:
שסכך רגליו — בבגדיו כסוכה:
שיש בו ליפרע כמה — שיש במיתתו כדי לכפר על כמה עונות:
ובהשחית ראה ה' וינחם — מקרא הוא באותה פרשה בדברי הימים:
כסף כפורים ראה — שנתן במנין ראשון של ישראל למשכן והוא כפר על מנין זה שהרי לזכרון נתן כדכתיב והיה לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו הוצרכו כפרתו:
כשמה — כמשמעה פירוש שמה:
אדמקיפנא אדרי איעול בהא — בעוד שאני מקיף כל שורות הבתים הללו אכנס כאן לקצר דרכי:
אדרי — שורות:
קפנדריא — טרי"א בלע"ז:
מעיקרא — קודם שנבנה עליו בית הכנסת:
נילף מקפנדריא — לאיסורא דתנן במסכת מגילה (ד' כח.) אין עושין בית הכנסת קפנדריא:
תנא יליף — רקיקה ממנעל:
פונדתו — אזור חלול שנותנין בו מעות:
