ואין מברכין עליו — אין צריך שיברכו לו אחרים בברכת הלחם:
ואין מזמנין עליו — אין מצטרף עם שלשה לזימון:
תשמיש המטה איכא בינייהו — לר"ש חייב אבל בעונה בשבת:
קתני מיהת פטור מק"ש ומכל ברכות — ואפילו כשהוא אוכל בבית חבירו:
תרגמא — להא דתני פטור אמי שאין לו בית אחר דקאמר מחזיר פניו ואוכל:
רב אשי אמר — לעולם אכולא ומתניתין נמי אפילו בבית אחר נמי פטר ליה דכל שמוטל עליו לקוברו קרי מוטל לפניו:
ויקם אברהם וגו' וכתיב ואקברה מתי מלפני — וההיא שעתא לאו לפניו הוה:
משמרו — אדם אחר שאינו קרובו אלא משמרו:
תופס ד' אמות לק"ש — שאסור לקרות בתוך ארבע אמות שלו משום לועג לרש:
פטור מק"ש — משום דעוסק במצוה:
חוששין לעכברים — תנא קמא חייש לעכברים אפילו בספינה:
דסקיא — מרצוף גדול של עור:
ואם היה מתירא — וצריך לרכוב על הסוס ולרוץ:
אלא אסיפא — אם היה מתירא רוכב:
מלוה ה' חונן דל — קרי ביה מלוה את המקום מי שחונן את הדל ואין לך דל מן המת והמלוה אותו כאלו מלוה את המקום:
דלייה — הגביהנו:
לא שנית — לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו:
אלו צדיקים — ומאי יודעים שימותו נותנים אל לבם יום המיתה ומושכים ידיהם מן העבירה ורשעים אינם יודעים מאומה שעושים עצמם כאינם יודעים וחוטאים:
הוא הכה — השפיל את השנים של דורות משני מקדשים שלא היה בהם כמותו:
אריאל — זה בית המקדש שנא' הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳):
מואב — על שם שבנאו דוד דאתי מרות המואביה:
