בוני התלמוד

    מסכת ברכות דף י״ב עמוד ב׳

    פרק א׳ - מאימתי

    Also cited as: Berakhot 12b, Chapter 1 MeEimatai

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כחיזרא - שבט ביד אדם וחובטו כלפי מטה בבת אחת:

    זקיף כחיויא - בנחת ראשו תחלה ואח"כ גופו שלא תראה כריעתו עליו כמשוי:

    כחויא - כנחש הזה כשהוא זוקף עצמו מגביה הראש תחלה ונזקף מעט מעט:

    המלך הקדוש - לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם:

    המלך המשפט - כמו מלך המשפט. כמו נושאי הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד) כמו ארון הברית. וכן המסגרות המכונות (מלכים ב ט״ז:י״ז) שהוא כמו מסגרות המכונות. וכן העמק הפגרים (ירמיהו ל״א:מ׳) כמו עמק הפגרים:

    ה"ג ואם תלמיד חכם הוא וצריך לרחמים צריך שיחלה עצמו עליו - אם ת"ח הוא זה שצריך לרחמים צריך שיחלה חבירו עצמו עליו:

    בחלותם - על דואג ואחיתופל הוא אומר שהיו ת"ח:

    למען תזכרי ובושת - סיפיה דקרא בכפרי לך את כל אשר עשית:

    גם בחלומות גם בנביאים - ולא א"ל גם באורים לפי שנתבייש ממנו שלא יאמר לו אתה גרמת לעצמך שלא נענית באורים ותומים לפי שהרגת את הכהנים:

    ורבנן - סברי מהכא שמעינן דאחילו לו:

    והוקענום - גבעונים אמרו לדוד בסוף ימיו שהיה רעב ג' שנים וישאל דוד בה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים שהרג את הכהנים שהיו מספיקים לגבעונים לחם ומים שהגבעונים נתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים למזבח ויאמר דוד אל הגבעונים ובמה אכפר לכם וברכו את נחלת ה' והם אמרו לו יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום בגבעת שאול ובת קול יצאה וסיימה אחריהם בחיר ה' דודאי הם לא אמרו בחיר ה' שהרי לגנותו היו באין ולא לכבודו:

    פרשת רבית - אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' (ויקרא כ״ה:ל״ו) וסמיך ליה יציאת מצרים:

    ופרשת משקלות - אבני צדק וגו' (ויקרא י״ט:ל״ו) סיפיה דקרא אשר הוצאתי אתכם וגו':

    כרע שכב - דדמי לבשכבך ובקומך שהקדוש ב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא:

    ולימא האי פסוקא - וליכא טורח צבור:

    עול מצות - ועשיתם את כל מצותי:

    מינות - אותם ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל:

    וכן הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים - ואין לך נבל מן ההופך דברי אלהים חיים:

    מתני' מזכירין יציאת מצרים בלילות - פרשת ציצית בק"ש ואע"פ שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו וזכרתם אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה:

    כבן שבעים שנה - כבר הייתי נראה זקן ולא זקן ממש שבאת עליו שיבה יום שהעבירו רבן גמליאל מנשיאותו ומינו רבי אלעזר בן עזריה נשיא כדאיתא לקמן בפרק תפלת השחר (ברכות כח א) ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    ברכות 12 עמוד ב

    1רב ששת, כי כרע כרע כחיזרא. כי קא זקיף זקיף כחיויא.

    2ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל ״האל הקדוש״, ״מלך אוהב צדקה ומשפט״, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים, שמתפלל ״המלך הקדוש״, והמלך המשפט.

    3ורבי אלעזר אמר אפילו אמר ״האל הקדוש״ יצא. שנאמר: ״(ישעיהו ה טז)״ויגבה ה' צבאות במשפט״ והאל הקדוש. נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה ועד יוה"כ וקאמר האל הקדוש׃

    4מאי הוה עלה׃

    5אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה:

    6ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו: לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר ״(שמואל א יב״, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם׃

    7אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו׃

    8מ"ט אילימא משום דכתיב ״(שמואל א כב״, ח) ואין חולה מכם עלי (ואין) [ו] גולה את אזני דילמא מלך שאני אלא מהכא (תהלים לה, יג) ואני בחלותם לבושי וגו':

    9ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר ״(יחזקאל טז״, סג) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים׃

    10דילמא צבור שאני אלא מהכא (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה ואילו אורים ותומים לא קאמר׃

    11משום דקטליה לנוב עיר הכהנים׃

    12ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא' (שמואל א כח, יט) (ויאמר שמואל אל שאול) [ו] מחר אתה ובניך עמי וא"ר יוחנן עמי במחיצתי׃

    13ורבנן אמרי מהכא (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' יצתה בת קול ואמרה בחיר ה'׃

    14אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור׃

    15מ"ט אילימא משום דכתיב ״בה (במדבר כג״, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב ״בהן יציאת מצרים״׃

    16אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב ״בה האי קרא (במדבר כד״, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו׃

    17ולימא האי פסוקא ותו לא׃

    18גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן׃

    19פרשת ציצית מפני מה קבעוה׃

    20א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז׃

    21בשלמא הני תלת מפרשן עול מצות דכתיב ״(במדבר טו״, לט) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ״ועשו להם ציצית וגו' יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו' אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע״ז מנלן׃

    22דתניא אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר ״(שופטים יד״, ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אתם זונים זה הרהור ע"ז וכן הוא אומר (שופטים ח, לג) ויזנו אחרי הבעלים:

    מתני׳ · משנה

    23מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא׃

    24שנא' (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות׃

    25וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח:

    גמ׳ · גמרא

    26תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם׃

    27אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו׃

    28כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך, עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך׃

    תוספות

    כרע כחיזרא - ולקמן (ברכות ד' כח:) אמרינן עד שיראה איסר וכו' לא סגי בכריעה לבד וראשו זקוף אלא בעי נמי שיכוף הראש וכן איתא בירושלמי דפרקין ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד שלא יעשה כהדין חרדונא והיינו תרגום ירושלמי של צב (ויקרא יא) והצב כשהוא שוחה ראשו זקוף. ובר"ה וי"כ שאנו שוחין כל שעה בתפלה צריך ליזהר שיגביה קודם שיסיים הברכה רק שיכרע בברוך ושיגביה מיד דאמרינן לקמן סוף אין עומדין (ברכות לד.) אם בא לשחות תחלת כל ברכה וסוף כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה:

    והלכתא כותיה דרבה - דצריך לחתום המלך הקדוש והמלך המשפט ואם לא אמר מחזירין אותו. וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים ובספר חיים מחזירים אותו אם לא אמר. דכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא ידי חובתו וכך פסק רבינו יהודה אם ספק לו אם אמר אם לא אמר מחזירים אותו כדאיתא בירושלמי דתענית פ"ק (א א) היה מתפלל ואינו יודע אם הזכיר טל ומטר ואם לאו כל שלשים יום בחזקת שלא למוד. פירוש שלא אמר אלא כמו שהוא למוד עד עתה שלא אמר כן. אחר כן בחזקת שהזכיר והוא הדין לכל הדברים שצריך להזכיר כך הדין. ואם כן בעשרת ימי תשובה דליכא שלשים יום צריך לחזור. ור"ח כתב דאין מחזירין אותו מכל אותן דברים דלא פסק בספר בפירוש והביא ראיה לדבריו:

    בקשו לקבוע פרשת בלק בפרשת ק"ש ומפני מה לא קבעוה וכו' - איתא בירושלמי (ברכות א ה) דאותן ג' פרשיות שתקנו בקרית שמע לפי שבהן עשרת הדברות ועיין בו ותמצא הכל:

    הדרן עלך מאימתי

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    זה ששנינו אמר רבי אלעזר בן (עזריא) [עזריה] הרי אני כבן שבעים שנה. מיפרשא מילתיה בפרק תפלת השחר (ברכות דף כח) במעשה שהיה בין רבן גמליאל ור' יהושע בעת שהסכימו חכמים להעביר את רבן גמליאל מגדולתו ולהמליך תחתיו את ר' אלעזר בן עזריה אמר והא בר תמניסרי אנא ולית לי חיוראתא אירחיש ליה ניסא והדרו ליה תמניסרי דארי חיוראתא והיינו דתנן אמר ר' אלעזר בן עזרי' הריני כבן ע' שנה ולא בן שבעים:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ברכות דף י״ב עמוד ב׳

    מסכת ברכות דף י״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 28 קטעים ממוספרים, כ־635 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ברכות דף י״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026