כיומא דאיסתנא - כשמנשבת רוח צפונית יום אורה הוא ונוח לכל כדאמר ביבמות בפרק הערל (יבמות דף עב.) מפני מה לא מלו ישראל במדבר מפני שלא נשבה בהן רוח צפונית אבל ביומא דשותא אמר התם לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה:

קריב כותחא - אפי' ציווי עבודה קלה היתה מבטלת אותי:

לא תנאי - לא הייתי שונה כמו ששניתי:

יומי דאריכי - ימים שהוא בקבר אריכי לישן וקטיני לעסוק בתורה ובמצות:

ונינום טובא - ונישן הרבה:

יזיף ופרע - היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום והיה רגיל לעסוק ביום ופעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום ופורע קביעות עתו בלילה:

אל יתפלל ג' ימים - שאין דעתו מיושבת עליו מפני טורח הדרך:

ונחנה שם ימים שלשה - והדר ואבינה מכלל דעד השתא לא הויא בינה:

דאית ביה שיכרא - ריח השכר משכרתו:

דאית ביה הרסנא - משום ריחא:

המתפתה ביין - שמפייסין אותו על דבר ומתרצה כשטוב לבו ביין:

ריח הניחוח - ואמרן לעיל דריחא דומיא דמשתייא הוא וכתיב ויאמר אל לבו לא אוסיף וגו' דאירצי:

המתיישב ביינו - ששותה יין ואין דעתו מטרפתו:

ניתן בשבעים אותיות - כך חשבונו בגימטריא:

יצא סוד - וזה הואיל ולא יצא סודו שקול הוא כסנהדרין של ע':

לשלם בו שכר לרשעים - ששותין ושמחין ומקבלין עולמן בחייהם:

לאובד - רשע:

אינו בכלל הברכה - לא הגיע לסוף ברכה גמורה ואפילו הוא עשיר בדברים אחרים:

שניקח בכסף מעשר - שמותר ללוקחו בכסף מע"ש בירושלים הכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומלח בפרק בכל מערבין (לעיל עירובין דף כו:):

עירובין 65 עמוד א

1יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, שנאמר: ״(ישעיהו נא כא) לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין״.

2מיתיבי: שיכור מקחו מקח, וממכרו ממכר. עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו, מלקות מלקין אותו. כללו של דבר: הרי הוא כפיקח לכל דבריו, אלא שפטור מן התפלה.

3מאי ״יכולני לפטור״ דקאמר נמי מדין תפלה.

4אמר רבי חנינא: ל"ש אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט, אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם.

5א"ר חנינא: כל המפיק מגן בשעת גאוה, סוגרין וחותמין צרות בעדו, שנאמר: ״(איוב מא״, ז) ״גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר״.

6מאי משמע דהאי ״אפיק״ לישנא דעבורי הוא? דכתיב: ״(איוב ו״, טו) ״אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו״.

7ר' יוחנן אמר: ״כל שאינו מפיק״ אתמר.

8מאי משמע דהאי ״מפיק״ לישנא דגלויי הוא? דכתיב: ״(תהלים יח״, טז) ״ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל״.

9מכדי, קראי משמע בין למר ובין למר, מאי בינייהו? איכא בינייהו דרב ששת. דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה. מר אית ליה דרב ששת, ומר לית ליה דרב ששת.

10אמר רב חייא בר אשי אמר רב: כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל, משום שנא' ״בצר אל יורה״. רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי, אמר: ״בצר אל יורה״ כתיב״. מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא.״

11אמר רב נחמן בר יצחק: הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא. אמר אביי: אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי.

12אמר רבא: אי קרצתן כינה לא תנאי. מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה ז' מני לז' יומי.

13אמר רב יהודה: לא איברי ליליא אלא לשינתא. א"ר שמעון בן לקיש: לא איברי סיהרא אלא לגירסא. אמרי ליה לר' זירא: מחדדן שמעתך. אמר להו: דיממי נינהו.

14אמרה ליה ברתיה דרב חסדא לרב חסדא: לא בעי מר מינם פורתא? אמר לה: השתא אתו יומי דאריכי וקטיני, ונינום טובא.

15אמר רב נחמן בר יצחק: אנן פועלי דיממי אנן. רב אחא בר יעקב יזיף ופרע.

16אמר ר"א הבא מן הדרך, אל יתפלל שלשה ימים, שנאמר: ״(עזרא ח״, טו) ״ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם וגו'״.

17אבוה דשמואל, כי אתי באורחא, לא מצלי תלתא יומי. שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא. רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא.

18א"ר חנינא: כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו, שנאמר: ״(בראשית ח״, כא) ״וירח ה' את ריח הניחוח וגו'״.

19אמר ר' חייא: כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים. ״יין״ ניתן בע' אותיות, וסוד ניתן בע' אותיות. נכנס יין יצא סוד.

20א"ר חנין: לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים, שנא' (משלי לא, ו) ״תנו שכר לאובד וגו'״.

21א"ר חנין בר פפא: כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה, שנא' (שמות כג, כה) ״וברך את לחמך ואת מימיך״. מה לחם שניקח בכסף מעשר אף מים שניקח בכסף מעשר, ומאי ניהו יין, וקא קרי ליה מים.

תוספות

מסר שינתיה לשמעיה - פי' בקונט' לרבי חנינא דאמר איעבורי בעי לית ליה דרב ששת ואסור להתפלל עד שיעור מאליו ואומר ר"י דאפי' עובר זמן תפלה לא יתפלל דשכור או שתוי חשבינן ליה עד שיעור מאליו ומיהו אין נראה דהלכה כרב ששת ור"ח פי' בענין אחר וז"ל אמר ר' חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה פי' כל המעביר מגן ומכסה יצרו בשעת גאוה כלומר בעת שמתגבר עליו טומן אותו שלא יתגבר סוגרין וחותמין צרות בעדו לשון מפיק כאפיק נחלים יעבורו (איוב ו׳:ט״ו) ר' יוחנן אמר כל שאינו מפיק איתמר כלומר כל מי שאינו מכסה ומעביר אלא מגלהו ומפיק מגן ויוצא להלחם כנגדו ולכובשו וזו הגאוה היא עת שכרותו של אדם רבי חנינא סבר לכובשו בשינה כדי להעבירו ולהפיגו טפי עדיפא ור' יוחנן אמר חיישינן שמא ישתקע בשינה וימנע מן התפלה אלא לגלותו כדי להתעסק בדרך וכיוצא בה כדי להפיגו ואחר כך יתפלל טפי עדיף:

בצר אל יורה - פירש בקונטרס בדקתי אחר מקרא זה ואינו בכל הכתובים ושמא בספר בן סירא הוא ומצינו בכמה מקומות שמביא הש"ס מקראות הכתובים בספר בן סירא כדאשכחן בהחובל (ב"ק צב:) כל עוף למינהו ישכון ובן אדם לדומה לו וכן סלסלה ותרוממך ובנדיבים תושיבך ואמרינן בירושלמי דברכות שהוא כתוב בספר בן סירא ורבינו שמואל פירש שהשיב רבינו קלונימוס שכן דורש בירושלמי כל המיצר לישראל יורה דכתיב שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין והכי איתא בירושל' בריש פרק אין עומדין הבא מן הדרך אסור להתפלל מזה הטעם דכתיב שמעי נא זאת וכו' וגם רבי זריקא ורבי יוחנן בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר המיצר אסור להתפלל לא מסתברא אלא מן הדין קרא שמעי נא זאת ועתה מדמה צרה לשכרות ובשכרות כתיב להבדיל ולהורות כדדריש בכריתות (דף יג:) ומהאי טעמא אל יתפלל דהוי שכור מתוך שטרוד בצרתו ובכעסו ור"ת מפרש דמהאי קרא קדריש היערוך שועך לא בצר (איוב ל״ו:י״ט) כלומר בשעת צרה אל תערוך תפלתך כשיש טירוד ובכמה מקומות רגיל הש"ס לקצר המקרא כגון ונתן הכסף וקם לו ומיהו קצת קשה בצר אל יורה דהוה ליה למימר אל יתפלל:

אלא לשינתא - כמו לילי תקופת תמוז:

וקרי ליה בלשון מים - פשטא דקרא מים ממש דכתיב בסיפיה דקרא והסירותי מחלה מקרבך ע"י שיברך המים כדאשכחן גבי רפואות מי מרה כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך וכתיב נמי (מלכים ב ב׳:כ״א) רפאתי למים האלה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

מיום שחרב ביהמ"ק כתיב שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין מכאן אמר יכול אני לפטור את העולם מיום שחרב ביהמ"ק מדין תפלה דקי"ל שכור אל יתפלל. (והא) דתניא שכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי (הן) [הוא] כפיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה. והני מילי שלא הגיע לשכרותו של לוט.

אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכלום:

אמר רבי חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה - פי' כל המעביר מגן ומכסה יצרו בשעת גאוה כלומר בעת שמתגבר עליו טומן אותו שלא יתגבר סוגרין וחותמין צרות בעדו. לשון מפיק כאפיק נחלים יעבורו. ר' יוחנן אמר כל שאינו מפיק איתמר. כלומר כל מי שאינו מעביר ומכסה אלא מגלהו ומפיק מגן לנגדו להלחם כנגדו ולכבשו וזו הגאוה היא עת שכרותו של אדם. רבי חנינא סבר לכבשו בשינה כדי להעבירו ולהפיגו טפי עדיף ור' יוחנן אמר חיישינן שמא ישתקע בשינה (זימנן) [וימנע] מן התפלה אלא לגלותו כדי להתעסק בדרך וכיוצא בה להפיגו ואח"כ יתפלל טפי עדיף ואמרינן מכדי קראי משמעי כר' חנינא וכר' יוחנן במאי פליגי בדרב ששת דהוה מסר שינתיה לשמעיה ומזהירו כדי להקיצו בשעת התפלה ר' חנינא אית ליה דרב ששת. ר' יוחנן לית ליה דרב ששת חייש דילמא משתקע בשינה. אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל שנאמר בצר אל יורה. ר' חנינא כל יומא דהוה רתח לא הוה מצלי אמר בצר אל יורה כתיב.

מר עוקבא ביומא דשותא - פי' יום עבים לא הוה נפיק לדינא. אמר צריכא הילכתא צילותא כיומא איסתנא פי' יום שמנשבת בו רוח צפונית:

אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא גרסי פי' אילו היתה מעסקת אותו לתשמיש הבית והיתה נטרחת דעתו לא הוינא יכול למיגרס.

ורבא אמר אי קרצתי כינה לא גרסי כלומר אילו היה הכינים נושכין אותו לא הוינא יכול למיגרס ולפיכך עשתה לו אמו למר בר רבנא ז' חלוקים להחליף בכל יום חלוק מפני הכינים. כל הגורס ביום שמעתתיה מחדדן כר' זירא. ר' אחא הוה ישן ביום והיה ניעור בלילה וגריס.

א"ר אלעזר הבא מדרך אל יתפלל ג' ימים שנאמר ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוה ונחנה שם ימים שלשה וגו'.

אבוה דשמואל כל כי הוה אתא מאורחא תלתא יומי לא הוה מתפלל - שמואל לא הוה מצלי בביתא דאית בה שיכרא.

א"ר חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח.

אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת שבעים זקנים מ"ט יין עולה ע' וסוד עולה ע' נכנס יין יצא סוד.

לא נברא יין אלא לנחם בו אבלים ולשלם שכר לרשעים שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ופליגא דר' חנינא בר פפא דאמר כל בית שאין יין נשפך בתוכו כמים אינו בכלל ברכה שנאמר וברך את לחמך ואת מימיך.

מה לחם הניקח בכסף מעשר אף הני מים דניקחים בכסף מעשר ומאי ניהו יין וקרי להן מים אלמא (איקנו) [אם נשפך] כמים אין אי לא לא.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עירובין דף ס״ה עמוד א׳

מסכת עירובין דף ס״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־460 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–105)עמוד

היעד שנמצא: עירובין דף ס״ה ע״א

פתיחה בקורא

מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

אביי [הכהן]עירובין סה ע"א