מסכת קידושין דף ל״א עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Kiddushin 31b, Chapter 1 HaIshah Nikneit
רש"י
ומביאו לעוה"ב - שמכבדו בדברו דברים טובים ונחומים והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כל אלה אמר לו סבא מה איכפת לך טחון ואכול כלומר לעוס ואכול הראהו שקשה לו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים והיה לו אב זקן ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך אמר לו בנו אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה:
חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו - ואפילו הכי כי הוה קרי ר' אבהו אבבא היה אבימי רץ ופותח לו ואינו מניח לאחד מבניו לילך:
אין אין - אפתח אפתח:
איסתייעא מילתא - בעודו גחין לפניו שהבין במדרש מזמור אחד שבספר תהלים שלא היה מבין בו קודם לכן לדורשו וי"מ שמקרא זה לבדו דרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך וגו' קינה לאסף מיבעי ליה ודרש כך שאמר אסף שירה על שכילה הקב"ה חמתו בעצים ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל שאלמלא כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד וכן הוא אומר כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון (איכה ד׳:י״א):
כגון אנא - שאני אהוב לאבי ויקיר לאמי ועושין לי זאת מה אעשה:
כיון דבר תורה הוא חלשה דעתיה - אם תקבל ממנו עבודה:
אשרי מי שלא חמאן - שאי אפשר לקיים כבודם ככל הצורך והוא נענש עליהם:
מרבניתיה - אומנת:
נתרצית לצאת - סבור היה שדעתו לחזור למקומו לבבל:
יחזירך לשלום - עד מקומך:
אמר ליה - ר' אסי לר"א דלמא ח"ו מרתח רתח עלי רבי יוחנן:
הנשמע בדבר אביו למקום - אם מכיר באנשי המקום שמכבדים אביו לחלוק לו כבוד לקבל דברים שיאמר בשמו אל יתלה הכבוד בעצמו ואפי' יודע שיכבדוהו כאביו אלא יתלה הכבוד באביו:
שלחוני בשביל אבא - שהוא צריך לי אבל אם אינו נשמע למקום בדבר אביו כדבר עצמו אל יתלה באביו שאינו לו אלא גנאי:
הריני כפרת משכבו - עלי יבא כל רע הראוי לבא על נפשו:
מכאן ואילך - כבר קבל מה שקבל שאין משפט רשעי ישראל בגיהנם אלא י"ב חדש:
חכם משנה שם אביו כו' - חכם הדורש דרשה ברבים ולוחש לתורגמן והוא משמיע משנה שם אביו ושם רבו אם בא לומר דבר הלכה שאמר אביו או רבו לוחש לתורגמן כך אמר אבא מורי כך אמר רבי ומורי:
אבל התורגמן - המשמיע לרבים אינו משנה אלא מכנהו בשמו ואומר כך אמר פלוני:
אבוה דמאן - אין המתורגמן משנה:
אי נימא אבוה דתורגמן - אם לוחש לו חכם דבר הלכה בשם אביו של תורגמן להשמיע לרבים בשם אומרו לא ישנה לומר כך אמר אבא מורי אלא קורהו בשמו:
אטו תורגמן לאו בר חיובא - לכבד את אביו הוא:
כי הוה דרש בפירקא - ולוחש דבר הלכה לתורגמן בשם רב אשי אביו איהו אמר לתורגמן כך אמר אבא מורי:
ואמוריה - כשהוא משמיע לרבים בשם אומרו אומר כך אמר רב אשי ואינו אומר כך אמר אביו ואדוניו של חכם:
לא עומד במקומו - במקום המיוחד לאביו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו בעצה:
ולא מכריעו - אם היה אביו וחכם אחר חלוקין בדבר הלכה לא יאמר נראים דברי פלוני:
רישוי: CC0
1ומביאו לחיי העולם הבא.
2אמר רבי אבהו: כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד. חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו, וכי הוה אתא רבי אבהו, קרי אבבא, רהיט ואזיל ופתח ליה ואמר: אין, אין, עד דמטאי התם.
3יומא חד אמר ליה: אשקיין מיא. אדאייתי ליה נמנם. גחין קאי עליה עד דאיתער. איסתייעא מילתיה ודרש אבימי (תהלים עט, א) ״מזמור לאסף״.
4אמר ליה רב יעקב בר אבוה לאביי: כגון אנא, דעד דאתינא מבי רב אבא מדלי לי כסא ואמא מזגה לי, היכי איעביד? א"ל מאמך קביל, ומאבוך לא תקבל דכיון דבר תורה הוא חלשה דעתיה.
5רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית, נחתת עלויה. אתא וקא משתבח בי מדרשא. אמרי ליה: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד. כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?
6רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא. אמר רבי יוחנן: אשרי מי שלא חמאן. רבי יוחנן כי עברתו אמו מת אביו, ילדתו מתה אמו. וכן אביי. איני? והאמר אביי: אמרה לי אם! ההיא מרבינתיה הואי.
7רב אסי הוה ליה ההיא אמא זקינה. אמרה לי' בעינא תכשיטין. עבד לה. בעינא גברא: נייעין לך. בעינא גברא דשפיר כותך, שבקה ואזל לארעא דישראל.
8שמע דקא אזלה אבתריה. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לי' מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל אסור. לקראת אמא מהו? א"ל איני יודע. [אתרח] פורתא, הדר אתא. אמר ליה: אסי, נתרצית לצאת המקום יחזירך לשלום.
9אתא לקמיה דרבי אלעזר. א"ל חס ושלום, דלמא מירתח רתח? א"ל מאי אמר לך? אמר ליה: המקום יחזירך לשלום. אמר ליה: ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך. אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי. אמר: אי ידעי לא נפקי.
ברייתא
10ת"ר מכבדו בחייו, ומכבדו במותו. בחייו כיצד? הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר: ״שלחוני בשביל עצמי״, ״מהרוני בשביל עצמי״, ״פטרוני בשביל עצמי״. אלא כולהו: ״בשביל אבא״.
11במותו כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, לא יאמר: ״כך אמר אבא״, אלא: ״כך אמר אבא מרי, הריני כפרת משכבו״. והני מילי תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך אומר: ״זכרונו לברכה לחיי העולם הבא״.
ברייתא
12תנו רבנן: חכם משנה שם אביו ושם רבו. תורגמן אינו משנה לא שם אביו ולא שם רבו. אבוה דמאן? אילימא אבוה דמתורגמן אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא?
13אלא אמר רבא: שם אביו של חכם, ושם רבו של חכם. כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא, איהו אמר: אבא מרי, ואמוריה אמר: הכי אמר רב אשי.
ברייתא
14ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד? מורא לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריעו. כיבוד מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.
15איבעיא להו:
תוספות
איסתייא מילתא - בעודו גחין לפניו שהבין ודרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך שלא היה מבין בו מקודם לכן ודרשו וי"מ שמקרא זה לבד דרש מזמור לאסף קינה לאסף מיבעי' ליה ודרש שאמר אסף שירה על שכילה הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה מישראל שאלמלא כך לא נשתייר משונאי ישראל שריד ופליט וכן הוא אומר כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון כך פירש בקונטרס אך יש במדרש שאסף אמר שירה על שטבעו בארץ שעריה משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מן הבאר ונפל כדה לבאר והיתה מצטערת ובוכה עד שבאתה שפחת המלך לשאוב ובידה כלי של זהב ונפל אותו כלי שם התחילה הראשונה לשורר ואמרה עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרס מן הבאר שאינו נחשב ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב יוציא כדי עמו כך בני קרח שהיו בלועים כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה אמרו מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו לכך אמר אסף מזמור שהוא ממשפחת קרח:
ר' טרפון הויא ליה אמא - יש בירושלמי פעם אחת אמיה דר' טרפון אבדה פזמקי דידה בחצירה ויצאתה ממטתה לבקשו ושם ר' טרפון ידו תחת רגליה על הקרקע שלא תטנף רגליה והיתה דורסת על ידיו ועוד איתא בירושלמי דאמיה דר' ישמעאל כל שעתא ושעתא דהוה אתי רבי ישמעאל מבי מדרשא היתה רוחצת את רגליו והיתה שותה את המים כששמע רבי ישמעאל שהיתה עושה כך היה מסרב בדבר עד שבאת לפני חכמים והיתה קובלת על ר' ישמעאל בנה שלא היה מקיים מצות כיבוד ונבהלו חכמים בדבר ושאלו לרבי ישמעאל וספר להם המעשה וצוו לו שיניחנה לעשות רצונה ובענין זה הוא כיבוד:
רישוי: CC0
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
ריטב"א
אסתייע מילתא ודרש מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך - פירש"י ז"ל דקשיא ליה מזמור לאסף קינה לאסף מבעיא ליה כיון שראה בית המקדש חרב שמח לפי שכלה השם חמתו בעצים ובאבנים וכדדרשינן התם כלה ה' את חמתו כו' אלמלא כלה הב"ה חמתו בעצים ובאבנים לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט. אבל בירושלמי דריש בענין אחר דכיון שראה אסף שהיה מבני קרח שטבעו לארץ שערי בית המקדש שמח ואמר מי שעתיד להעלות שערים אלו עתיד להעלות אבי אבא משל לבת עניים שהיתה דולה מים מן הבור בדלי של עץ ונפל הדלי לבור והיתה בוכה באה בת המלך לדלות בדלי של זהב ונפל בבור כיון שראתה בת עניים שמחה אמרה מי שיעלה דלי של בת המלך יעלה שלי:
תנו רבנן איזהו כבוד כו' - איבעיא להו משל מי ואסיקנא משל אב ואע"ג דאייתינן לעיל ראייה דדמה בן נתינה שהפסיד בשביל כבוד אביו ששים רבוא שכר תירצו בתוספות דהתם דלא הפסיד משלו אלא העברת ריוח בעלמא לא חשוב דבר האבוד ולא חסרון כיס וכדדחינא נמי לענין מלאכת חול המועד דהעברת ריוח לא חשיב דבר האבוד ואסור למכור פרקמטיא בחולו של מועד אף על פי שלא ישתכר במכירתה לאחר המועד כמו שמשתכר עכשיו דלאו דבר האבד הוא הכא נמי לא חשיב דבר האבד אלא בביטול מלאכתו:
וכי אמרי' משל אב דוקא בשיש לו לאב אבל אם אין לאב ויש לו לבן חייב לפרנסו משלו והביאו ראיה לדבריהם מדגרסינן בירושלמי תני רבי שמעון בן יוחאי הבן מחזיר על הפתחים חייב לזון את אבותיו מצינו שהקפיד הכתוב על כבוד אב ואם יותר מכבודו בכבודו הוא אומר כבד את ה' מהונך אם יש לך ממון כבד ואם לאו פטור וכבוד אב ואם נאמר כבד את אביך ואת אמך בין יש לך בין אין לך הלכך הא דאותבינן בגמרא מדתניא כבד את אביך כו' בדין הוא דמצי לאוקמה כשאין לא לאב אלא לרווחא דמילתא שני ליה דאפי' כשיש לו נמי איתיה לענין בטול מלאכתו או העברת ריוח שהוא כיוצא בה:
רישוי: CC0
מסכת קידושין דף ל״א עמוד ב׳
מסכת קידושין דף ל״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־420 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: קידושין דף ל״א ע״ב
פתיחה בקורא