בוני התלמוד

    מסכת קידושין דף ע״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    היום יושב בחיקו של אברהםי"א מת היום ואם כן אין זה רב אדא שבגמרא ונראה דהא יושב בחיקו של אברהם אבינו שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרינן בבבא בתרא (דף כב.):

    צוה ה' ליעקב סביביו צריוצרים שהיו סובבים אותם בארצם דהיינו עמון ומואב שהצירו להם יותר מן הכל כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף צו:) עמון ומואב שכיני בישי דירושלים היו אותם צוה שיהיו סובבים אותם אף בגלותם כגון הומניא דכולה דעמונאי היא כדאמרי' לעיל הושיבם סנחריב בבבל והיו מצירים לישראל שבפום נהרא:

    חד אמר לטובההיה מייליל הנביא עליו:

    וחד אמר לרעהשהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה:

    חד אמר לטובההיה מייליל הנביא עליו:

    וחד אמר לרעהשהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה:

    דאיסתנדריא דמישןשלטון של מישן:

    מי שעשה הטובה הזאתשהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות:

    איני יודע שאחוריהם אל ההיכלשהיה במערב העזרה מה תלמוד לומר אחוריהם וגו' אחוריהם ממש כשהוא מפורע שהיו מתכוונין להראות אחוריהם לגנאי:

    מי שעשה הטובה הזאתשהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות:

    תסתיים דשמואל הוא דאמר לרעהדשמואל לית ליה הא דאמר דעבדים נשתלחו למישן מדקאמר לא חשו לה משום עבדות:

    לעולם אימא לך שמואל הוא דאמר לטובהדאית ליה הא דנשתלחו עבדים למישן והאי דקאמר לא חשו לה משום עבדות שמואל לטעמיה דאמר עבד שאין לו לרבו רשות עליו אין קרוי עבד והני נמי מאחר שגזלום מהם ונתייאשו מהם זהו הפקר כדאמרינן בגיטין (דף לט:) נתייאשתי מפלוני עבדי ומשום לשון הפקר נקט לה דכיון דאתייאש ליה מיניה פקע ליה רשותיה:

    ואינו צריך גט שיחרורלהיות מותר בישראל:

    זו דברי רבי מאירמתני' דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד כדאמר בריש פירקא (לעיל קידושין דף סט:) דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל:

    ממחוזייתאואין מחוזא בתוך גבול בבל האמורים לענין יוחסין:

    זו דברי רבי מאירמתני' דקתני דעלו פסולין לארץ ישראל ומשמע דאין כל הארצות בחזקת מיוחסות חוץ מבבל בלבד כדאמר בריש פירקא (לעיל קידושין דף סט:) דמסייע ליה לרבי אלעזר דקאמר ייחס עזרא את בבל:

    והא בי רב כהנא לא מתנו לה הכימשמיה דשמואל אלא כדאמר לעיל כל הארצות בחזקת פסולות ואמר רב יהודה אמר שמואל כל הארצות עיסה:

    דרב זביד מנהרדעאלאו היינו רב זביד סתמא:

    וישב ממזר באשדודיבדלו הממזרים מהם וישבו בפני עצמם:

    ייתבון בית ישראל לרוחצןתרגום של וישב:

    דהוו דמיין בה לנוכראיןתרגומו של ממזר והכי קאמר וישב העם שהיה מנוכר מגבול ארצו ונטרד כממזר באשדוד גם הוא מגבול ארץ ישראל ויהושע חלקה להם אע"פ שלא נכבשה בימיו כדכתיב (יהושע י״ג:א׳) אתה זקנת באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה וקא חשיב ואזיל חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי וגו':

    צוורני צוורניחבורות חבורות ל"א קולרין קולרין והוא לשון מעשה בקולר של בני אדם דסוף יבמות (דף קכב.):

    גר נושא ממזרתדקסבר קהל גרים לא איקרי קהל והולד ממזר דכתיב לו הלך אחר פסולו:

    לא ישא ממזרתקסבר דקהל גרים איקרי קהל:

    ומותרים בכהנתואע"פ שהכהנים אסורים בגיורת ומשוחררת וחללה דקסבר לא הוזהרו כהנות כשירות להנשא לפסולין לאותן שהפסול אינו מוזהר עליהן כגון אלו:

    חמשה קהלי כתיביגבי אזהרת פסולי יוחסין לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כ״ג:ד׳) לא יבא לו בקהל (שם) לא יבא עמוני ומואבי בקהל (שם) לא יבא להם בקהל (שם) דור שלישי יבא להם בקהל דמצרי ואדומי (שם) וקהל דגבי פצוע דכא (שם) לא חשיב דלאו מן פסולי יוחסין קא משתעי:

    קידושין 72 עמוד ב

    1היום יושב בחיקו של אברהם. היום נולד רב יהודה בבבל.

    2דאמר מר: כשמת ר' עקיבא נולד רבי. כשמת רבי נולד רב יהודה. כשמת רב יהודה נולד רבא. כשמת רבא נולד רב אשי. ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר: ״(קהלת א״, ה) וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל: הרמתי שנאמר: ״(שמואל״: א ג, ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב וגו'׃

    3(איכה א, יז) צוה ה' ליעקב סביביו צריו רב יהודה אמר כגון הומניא לפום נהרא׃

    4(יחזקאל יא, יג) ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניהו מת ואפול על פני ואזעק קול גדול ואומר אהה אדני ה' רב ושמואל חד אמר לטובה וחד אמר לרעה מאן דאמר לטובה כי הא דאיסתנדרא דמישן חתניה דנבוכדנצר הוה שלח ליה מכולי האי שבייה דאייתית לך לא שדרת לן דקאי לקמן׃

    5בעי לשדורי ליה מישראל א"ל פלטיהו בן בניהו אנן דחשבינן ניקו מקמך הכא ועבדין ניזלו להתם ואמר נביא מי שעשה טובה בישראל ימות בחצי ימיו׃

    6מאן דאמר לרעה דכתיב ״(יחזקאל יא״, א) ותבא אותי אל שער בית ה' הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם וכתיב ״(יחזקאל ח״, טז) ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית והנה פתח היכל ה' בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה׃

    7ממשמע שנאמר ״ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם כלפי מערב מה תלמוד לומר [אחוריהם] אל היכל ה' מלמד שהיו מפריעין עצמם ומתריזין עצמם כלפי מעלה וקאמר נביא מי שעשה הרעה הזאת בישראל ימות על מיטתו״׃

    8תסתיים דשמואל דאמר לרעה דאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסים מישון לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות׃

    9לעולם אימא לך שמואל אמר לטובה ושמואל לטעמיה דאמר המפקיר עבדו יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור שנא' (שמות יב, מד) כל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד שיש לו רשות לרבו עליו קרוי עבד עבד שאין לרבו רשות עליו אין קרוי עבד׃

    10אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כל ארצות בחזקת כשרות הם עומדות׃

    11אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא אמר ליה רב אשי מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' מאיר אבל חכ"א כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות והא בי רב כהנא לא מתני הכי ובי רב פפא לא מתני הכי ובי רב זביד לא מתני הכי אפ"ה לא קיבלה מיניה משום דשמיע ליה מרב זביד דנהרדעא׃

    ברייתא

    12ת"ר ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי ר' יוסי? ר' מאיר אומר אין טהורים אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר (יחזקאל לו, כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם אמר לו ר' מאיר כשהוא אומר מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם ולא מן הממזרות אמר לו ר' יוסי כשהוא אומר אטהר אתכם הוי אומר אף מן הממזרות׃

    13בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב ״(זכריה ט״, ו) וישב ממזר באשדוד אלא לר' יוסי מאי וישב ממזר באשדוד כדמתרגם רב יוסף יתבון בית ישראל לרוחצן בארעהון דהוו דמו בה לנוכראין׃

    14אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי אמר רב יוסף אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין׃

    ברייתא

    15ת"ר גר נושא ממזרת דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר גר לא ישא ממזרת אחד גר אחד עבד משוחרר וחלל מותרים בכהנת מ"ט דרבי יוסי חמשה קהלי כתיבי.

    תוספות

    היום יושב בחיקו של אברהם אבינופירש בקונטרס יש אומרים מת וא"כ אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא ונראה לומר יושב בחיקו של אברהם שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרי' בב"ב (דף כב:) אך ר"י פי' דשני רב אדא בר אהבה הוו:

    חמשה קהלי כתיביפי' גבי אזהרת פסולי יוחסין אבל קהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו בפסולי יוחסין משתעי עוד אומר ר"י משום דלא שייך ביה קהל:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    ממזרי ונתיני טהורים הם לעתיד לבא דברי ר' יוסיואם תאמר וכי מצות לא יבא ממזר תבטל לעתיד. ויש לומר דהוראת שעה תהא לאותן שהיו בדורות קודם ביאת אליהו שאליהו בא ומטהרין אבל אותם שיהיו בימי המשיח אף הם יהיו פסולין, דמצות לא יבא נוהג היא לעולם אף בימיו של משיח.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת קידושין דף ע״ב עמוד ב׳

    מסכת קידושין דף ע״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־561 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    היום יושב בחיקו של אברהם י"א מת היום ואם כן אין זה רב אדא שבגמרא ונראה דהא יושב בחיקו של אברהם אבינו שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרינן בבבא בתרא (דף כב.):

    צוה ה' ליעקב סביביו צריו צרים שהיו סובבים אותם בארצם דהיינו עמון ומואב שהצירו להם יותר מן הכל כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף צו:) עמון ומואב שכיני בישי דירושלים היו אותם צוה שיהיו סובבים אותם אף בגלותם כגון הומניא דכולה דעמונאי היא כדאמרי' לעיל הושיבם סנחריב בבבל והיו מצירים לישראל שבפום נהרא:

    חד אמר לטובה היה מייליל הנביא עליו:

    וחד אמר לרעה שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה:

    חד אמר לטובה היה מייליל הנביא עליו:

    וחד אמר לרעה שהיה רע בעיניו שמת מיתה יפה:

    דאיסתנדריא דמישן שלטון של מישן:

    מי שעשה הטובה הזאת שהציל את הגולה מלהיות עבדים לעבדות:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Kiddushin 72b · Sefaria

    תוספות

    היום יושב בחיקו של אברהם אבינו פירש בקונטרס יש אומרים מת וא"כ אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא ונראה לומר יושב בחיקו של אברהם שנכנס לברית מילה וזה רב אדא בר אהבה שהאריך ימים הרבה משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק כדאמרי' בב"ב (דף כב:) אך ר"י פי' דשני רב אדא בר אהבה הוו:

    חמשה קהלי כתיבי פי' גבי אזהרת פסולי יוחסין אבל קהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו בפסולי יוחסין משתעי עוד אומר ר"י משום דלא שייך ביה קהל:

    Tosafot on Kiddushin 72b · Sefaria

    רשב"א

    ממזרי ונתיני טהורים הם לעתיד לבא דברי ר' יוסי ואם תאמר וכי מצות לא יבא ממזר תבטל לעתיד. ויש לומר דהוראת שעה תהא לאותן שהיו בדורות קודם ביאת אליהו שאליהו בא ומטהרין אבל אותם שיהיו בימי המשיח אף הם יהיו פסולין, דמצות לא יבא נוהג היא לעולם אף בימיו של משיח.

    Rashba on Kiddushin 72b · Sefaria

    מאירי

    המפקיר עבדו יצא לחירות ומכל מקום צריך גט שחרור להתירו בבת ישראל כמו שיתבאר במקומו:

    כבר ביארנו שהכהן אסור לישא גיורת מכל מקום הגר יכול לישא כהנת שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולים למדת שהגר מותר בממזרת אלא שהולד ממזר ומותר בכהנת וכן הדין במשוחרר וכל שכן שהכהנת מותרת לינשא להם אלא שלא הוזהרו כשירות לנשא לפסולין ר"ל לפסולין של כהנה כגון גירי וחרורי וחללי על הדרך שביארנו:

    Meiri on Kiddushin 72b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוספות בד"ה היום כו' אך ר"י פירש דשני רב אדא בר אהבה כו' עכ"ל ר"ל גם לפי' שנכנס לברית מילה נראה לו לומר דב' רב אדא בר אהבה הוו דלא ניחא ליה לומר שהאריך ימים כל כך וק"ל:

    בד"ה חמשה קהלי כו' עוד אמר ר"י משום דלא שייך ביה קהל עכ"ל צ"ע בכוונתו היאך קאמר דלא שייך ביה קהל הא כתיב בו בקהל כמו באינך דמייתי ויש לפרש דבריהם דר"ל דבכל הנך דמייתי בין קהל הפסולים כגון ממזר ושתוקי וגרים בין קהל הכשרים כגון כהנים לוים וישראלים שייך בכל כת וכת לומר בהו קהל באנפי נפשיה דהיינו דיש בהו זכרים ונקבות אבל פצוע דכא לא שייך למקרי קהל כיון דלא שייך בנקבות ובקהל דכתיב גביה מוסב אקהל ישראל ולכך לא ניתן למדרשיה ככל הנך קהלי דשייך בגופייהו קהל בין בכשרים בין בפסולים ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 72b · Sefaria

    בן יהוידע

    וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" (יחזקאל לו, כה). פירוש בעל כרחו צריכין אנו לפרש על טהרת ממזרים דאם טהרה דטומאת מת וכיוצא אין זה בידי שמים אלא בידי אדם על ידי אפר פרה. ומה שאמר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר 'אֲטַהֵר אֶתְכֶם' הֱוֵי אוֹמֵר אַף מִן הַמַּמְזֵרוּת קשא מהיכא משמע זה? ונראה לי בדרך פשוט דדריש יתורא דקרא דכתב 'אֶתְכֶם'. ועוד נראה לי בס"ד דידוע המביא ממזר לעולם פוגם באות א' דיו"ד ראשנה רומזת על מ"ד [מיין דוכרין] דאיש ויוד תחתונה רומזת על מ"ן [מיין נוקבין] דאשה והוא"ו שבנתים רומז לולד הנעשה משניהם והפגם הוא מכה נמצא פגם הזנות הוא מכת אלף וזה רמוז בתיבת ' אֶתְכֶם ' שהוא מכת א '.

    בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְנוּ דִּכְתִיב "וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד" (זכריה ט, ו). נראה לי בפסוק זה נרמז סוד טעם הממזר והוא דאיתא בשער המצות לרבינו האר"י ז"ל (בפרשת כי תצא) דנשמות הממזרים הם מן המלכים הנקראים כלים מבחינה שעדיין לא נבררה ונתקנה אלא עודנה מעורבת בסיגים רעים של קליפות ולכך אסורים לבא בקהל שהם נשמות הבאים מן המלכים אחר הבירור והתיקון שלהם עיין שם. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב בירמיה (ירמיה כד, א) הִרְאַנִי הֳ' וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל הֳ' וכו' הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ. והיינו כי המלכים הנזכרים הם נקראים כלים כידוע והדוד הוא קדרה שהיא כלי אך דוד שבו ' תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד ' הוא רמז על כלים אשר הובררו ונתקנו שמהם באים נשמות ישראל שעליהם אמר רשב"י כל ישראל בני מלכים הם (בבא מציעא קיג:) והדוד האחד אשר בו ' תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ ' הוא רמז על כלים שנשארו בלי תקון ובירור שמהם באים נשמות הממזרים שנאחזים בהם סיגים רעים של קליפה ולכך פסולין לבא בקהל ולזה אמר 'אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ' ולכן אשת פוטיפר שרצתה שיבא עליה יוסף הצדיק ע"ה ביאה אסורה רצתה למשוך באותה ביאה נשמה פסולה של ממזרים מאותו הדוד שבו תאנים רעים והוא לֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב עִמָּהּ (בראשית לט, י) ולכן כתיב ביה כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה (תהלים פא, ז). והנה יש דוד עומד על האש בזה מוכרח להיות שחרורית מכח האש ויש דוד נקי ובר שאינו עומד על האש כדי שישחיר מעשן האש ולכן דוד שהוא מקום מוצא נשמות ישראל ידמה לדוד שאינו עומד על האש ואין בו שחרורית אך דוד שהוא מקום מוצא נשמות הממזרים ידמה לדוד אשר על האש שיש בו שחרורית הרבה. וזהו שנאמר וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד (זכריה ט, ו) חלק תיבת בְּאַשְׁדּוֹד לשתים וקרי בה 'אֵשׁ דּוּד' רצונו לומר דוד ששולט בו האש שהוא מלוכלך בשחרורית הרבה דכן הוא מקום מוצא נשמות הממזרים שהוא מן כלים שמעורבים בסיגים רעים שהם דינים קשים מאד. גם נראה לי דנרמז ב'אַשְׁדּוֹד' [315] שהוא מספר שט"ו כמנין ז' פעמים אדם [45×7=315] שהם ז' מלכים שכל אחד נקרא אדם וזה החלק השאר בלי תיקון שממנו הממזרים הוא כלול מכל ז' פעמים אדם שהם שט"ו כמנין 'אַשְׁדּוֹד'.

    הַיּוֹם יוֹשֵׁב בְּחֵיקוֹ שֶׁל אַבְרָהָם נראה עיקר כמאן דמפרש הַיּוֹם נִמּוֹל ולא כמאן דמפרש הַיּוֹם נִפְטָר דאם כן הוה ליה להזכירו בתואר רב אדא ולא היה קוראו בשמו בלבד.

    הַיּוֹם נוֹלַד רַב יְהוּדָה בְּבָבֶל קשא למה הזכירו בשם רב ואף על גב דעדיין לא הוה רב ולרב אדא בר אהבה לא הזכירו בשם רב? ועוד קשא למה ברב אדא הזכיר שם אביו וברב יהודה לא הזכיר שם אביו שהיה שמו יחזקאל? ודוחק לתרץ דרב אדא היו כל העולם מזכירין אותו כך רב אדא בר אהבה ולכן הזכירו בשם אביו כמנהג העולם אך לרב יהודה היו קוראין אותו בסתם ואין אומרים בר יחזקאל, דזה אינו דהא אתמר לעיל דף ע' דאותם טבחייא היו מזכירין אותו רב יהודה בר יחזקאל דאמרי 'עַד דְּשָׁקִיל שַׁמְעֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל'. ונראה לי בס"ד דרב יהודה נולד בבבל תמורת רבינו הקדוש שהיה שמו יהודה ולכן שהוא נולד תמורתו הזכירו בשם רב וגם לא הזכיר שם אביו ולכן עשה גבי רב יהודה עוד שינוי אחר מהא דרב אדא בר אהבה והוא כי גבי רב יהודה לא הזכיר שם העיר שהיתה פומבדיתא וגבי רב אדא בר אהבה הזכיר שם המקום שהוא אַקְרָא דְּאַגְמָא ורמז להם בזה שהודיעם דתמורתו נולד באקרא דאגמא דאינו בארץ ישראל דהשתא יאות להם לעשות מספד גדול דאף על גב דנולד צדיק אחר הנה ארץ ישראל עצמה חסרה גברא רבא ולכן לבני ארץ ישראל שמגיע להם החסרון יותר יאות להם למבכי ולמספד ולכן הכתוב (קהלת א, ה) דימה לצדיק הנולד תמורת צדיק לשמש שאין זריחתו ושקיעתו במקום אחד אלא זורח במזרח ושוקע במערב.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 72b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת קידושין, דף ע״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־561 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״היום יושב בחיקו של אברהם. היום נולד…״

      חכמים: רב יהודה.

    2. קטע 263 מילים

      נפתחת ב״דאמר מר: כשמת ר' עקיבא נולד רבי.…״

      חכמים: רבי נולד, רב יהודה, רב אשי, רבא, שמואל.

    3. קטע 315 מילים

      נפתחת ב״(איכה א, יז) צוה ה' ליעקב סביביו…״

      חכמים: רב יהודה.

    4. קטע 449 מילים

      נפתחת ב״(יחזקאל יא, יג) ויהי כהנבאי ופלטיהו בן…״

      חכמים: רב ושמואל, שמואל.

    5. קטע 525 מילים

      נפתחת ב״בעי לשדורי ליה מישראל א"ל פלטיהו בן…״

    6. קטע 662 מילים

      נפתחת ב״מאן דאמר לרעה דכתיב (יחזקאל יא, א)…״

    7. קטע 734 מילים

      נפתחת ב״ממשמע שנאמר ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם…״

      חכמים: רב מה.

    8. קטע 834 מילים

      נפתחת ב״תסתיים דשמואל דאמר לרעה דאמר רבי חייא…״

      חכמים: רבי חייא בר אבין, שמואל.

    9. קטע 948 מילים

      נפתחת ב״לעולם אימא לך שמואל אמר לטובה ושמואל…״

      חכמים: שמואל.

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    11. קטע 1162 מילים

      נפתחת ב״אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן…״

      חכמים: רב הונא בר נתן, רב אשי, רב יהודה, רב כהנא, רב פפא, רב זביד.

    12. קטע 1255 מילים

      נפתחת ב״ת"ר ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי…״

    13. קטע 1330 מילים

      נפתחת ב״בשלמא לרבי מאיר היינו דכתיב (זכריה ט,…״

      חכמים: רבי מאיר, רב יוסף.

    14. קטע 1429 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יוסי, רב יוסף, שמואל.

    15. קטע 1528 מילים

      נפתחת ב״ת"ר גר נושא ממזרת דברי ר' יוסי…״

      חכמים: רבי יוסי.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: קידושין דף ע״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026