רבא
דור רביעי לאמוראים. סתם רבא הכתוב בגמרא הוא: רבא בר יוסף בר חמא.
בן מחלוקתו של אביי, רבותיו: רבה ור' חסדא. רבו המובהק ר' יוסף, וחי עוד כ"ח שנה אחרי שנסתלק ר' יוסף לבית עולמו, בסך הכל חי קרוב לע"ד שנה, כתב רבינו ניסים: רבא נקרא אדון הגמרא יותר מכולם.
נולד ביום שהסתלק ר' יהודה בר יחזקאל לבית עולמו. קידושין ע"ב: ומקומו היה במחוזא שבבבל. נשא לאשה את בת ר' חסדא והיה ראש הישיבה י"ד שנה.
שבחיו ואימרותיו
אמר רב יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות!
אמר רבא מהיכן למדנו זאת? כתוב: "כלו הפך לבן, טהור הוא", ויקרא יג, יג כלומר: כשפשט נגע הצרעת בכל העור "כלו הפך לבן" ואזי "טהור הוא"! כך גם, שתתפשט המינות בכל הממשל בדור האחרון ויהפכו למינים, אזי "טהור הוא"! כלומר: תבוא הגאולה. סנהדרין צ"ז.
אמר רבא: וכן נשנה בבית המדרש של ר' ישמעאל: עד גיל עשרים שנה, יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה! כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אשה, אומר הקב"ה: תיפח עצמותיו. רבא ביקש מאחיו ר' סעורם לפייס את מלאך המוות, שלא יצער אותו ביום מיתתו. כן ר' נחמן ביקש מרבא, שיבקש מהמלאך שלא יצערו. פסחים ע"א.
כשהיה נפרד רבא מרבו ר' יוסף, היה הולך לאחוריו עד שרגליו היו נפצעות מאיסקופת דלתו של ר' יוסף ונשטפה האיסקופה כולה בדם! מכיון שר' יוסף היה "סגי נהור" ולא ראה זאת, סיפרו לו זאת התלמידים וכך ברך את רבא: יהי רצון שירום ראשך על כולם! ונתמנה רבא לראש ישיבה יומא נ"ג.
מסירות נפש על התורה
צדוקי אחד ראה את רבא בזמן לימודו ואצבעות ידיו היו מונחות תחת רגליו ונלחצות עד שיוצא מהם דם! רבא מגודל עיונו בתורה לא הרגיש כלום!
אמר הצדוקי לרבא: עם פזיז אתם! שקידמתם נעשה לנשמע וקבלתם תורה! היה לכם קודם לבדוק אם אתם יכולים לעמוד בכך ואחר כך לקבל את התורה!
ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם, בדיוק כמו שאינך שם לב למה שקורה לך, ודם שותת מאצבעות ידך!
השיב לו רבא: אנחנו עם ישראל הלכנו עם הקב"ה בתום לב וסמכנו עליו שאינו נותן לנו דבר שאיננו יכולים לעמוד בו, ונאמר עלינו: "תמת ישרים תנחם", משלי יא, ג ואתם שהולכים בעלילה נגדנו, עליכם נאמר: "וסלף בוגדים ישדם". שבת פח.
מעשה פלאי
אדם אחד התחייב מלקות בבית דינו של רבא ומת מחמת המלקות.
נשמע הדבר בבית מלך פרס הנקרא "שבור" ורצה המלך להעניש ולצער את רבא!
אמרה לו אימו "איפרא הורמיז", לא כדאי לך להתעסק עם היהודים! ומדוע? משום שכל מה שמבקשים מריבונם הוא עושה להם!
אמר "שבור" לאימו: מה הדבר שמבקשים? אמרה לו: מבקשים גשמים ומוריד להם.
אמר לאימו: בחורף אין זו ראיה! משום שיכול להיות שבזמן שבקשו, בין כה וכה היה צריך לרדת גשם! נראה אותם שיבקשו בקיץ ויירד גשם ואז נדע שהקב"ה נענה לבקשתם.
שלחה "איפרא הורמיז" לרבא: כוין דעתך ובקש שירד גשם עתה!
ביקש רבא רחמים ולא ירד גשם! אמר רבא לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אבותינו סיפרו לנו את את הניסים והנפלאות שעשית בימיהם ואנו בעינינו לא ראינו ניסים!
מרגע שאמר רבא כך, ירד גשם עד שנשפכו המים דרך המרזבים בציפורי ושטפו את הרחובות עד שהגיעו לנהר החידקל שבבבל.
בא אביו של רבא בחלומו ואמר לו: האם יש מי שמטריד את הקב"ה להוריד גשם שלא בזמנו! ציווה עליו אביו ואמר: הלילה אל תישן על מיטתך אלא תישן במיטה אחרת!
עשה רבא כמו שאמר לו אביו, ולמחרת ראה סימנים של סכינים על מיטתו! משום שרצו השדים להרגו וחתכו את מיטתו. תענית כד:
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (8)- קידושין עב ע"ב ↗“דְּאָמַר מָר: כְּשֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי נוֹלַד רַב יְהוּדָה. כְּשֶׁמֵּת רַב יְהוּדָה נוֹלַד רָבָא. כְּשֶׁמֵּת רָבָא נוֹלַד רַב אָשֵׁי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ״. עַד שֶׁלֹּא…”
- סנהדרין צז ע"א ↗“אָמַר רָבָא: מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא, לֵיכָּא קוּשְׁטָא בְּעָלְמָא. אֲמַר לִי הָהוּא מֵרַבָּנַן, וְרַב טָבוּת שְׁמֵיהּ – וְאָמְרִי לַהּ רַב טָבְיוֹמֵי שְׁמֵיהּ – דְּאִי הֲווֹ יָהֲבִי לֵיהּ כֹּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא לָא הֲוָה מְשַׁנֵּי בְּדִיבּוּרֵיהּ. זִימְנָא חֲדָא אִיקְּלַעִי לְהָהוּא אַתְרָא, וְקוּשְׁטָא שְׁמֵיהּ,…”
- פסחים עא ע"א ↗“מֵתִיב רָבָא: הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמֹנָה. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן זְבִיחָה בִּשְׁעַת שִׂמְחָה, הָא זִמְנִין סַגִּיאִין דְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא שִׁבְעָה, כְּגוֹן שֶׁחָל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: מְשַׂמְּחוֹ בִּשְׂעִירֵי הָרְגָלִים.”
- יומא נג ע"א ↗“רַב אָשֵׁי אָמַר: חַד לְמִצְוָה, וְחַד לְעַכֵּב. רָבָא אָמַר: חַד לְעוֹנֶשׁ, וְחַד לְאַזְהָרָה.”
- שבת פח ע"א ↗“״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״, אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר חָמָא בַּר חַסָּא: מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית, וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו — שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִכָּאן מוֹדָעָא רַבָּה…”
- תענית כד ע"ב ↗“רָבָא אִיקְּלַע לְהַגְרוֹנְיָא, גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. אֲמַר לְהוּ: בִּיתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא בְּתַעֲנִיתַיְיכוּ. לִמְחַר אֲמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דַּחֲזָא חֶילְמָא — לֵימָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא, לְדִידִי אַקְרְיוּן בְּחֶלְמַי: שְׁלָם טָב לְרַב טָב מֵרִיבּוֹן טָב,…”
- ויקרא יג, יג ↗“וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֨ה כִסְּתָ֤ה הַצָּרַ֙עַת֙ אֶת־כׇּל־בְּשָׂר֔וֹ וְטִהַ֖ר אֶת־הַנָּ֑גַע כֻּלּ֛וֹ הָפַ֥ךְ לָבָ֖ן טָה֥וֹר הֽוּא׃”
- משלי יא, ג ↗“תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בֹּגְדִ֣ים (ושדם) [יְשׇׁדֵּֽם]׃”