משום דדחיקא תשמישתייהו - דהואיל וקרובות אין להן נויי העיר בב' קרפיפות עד דאיכא טפי הלכך עשה קרפף את שתיהן להיות אחת אבל חדא דלא דחיקא תשמישתיה שאין עיר אחרת סמוכה לה ויש לה אויר הרבה:

אימא לא - ניתיב לה קרפף כלל קמ"ל:

טעמא דאיכא אמצעי - דהשתא אין בין עיר לעיר אלא קרפף אחד:

לא משולשין ממש - בשורה אחת אלא שלישי עומד מרחוק כנגד בין שני החיצונים:

כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן - כלומר הא דקתני במתניתין אם יש בין ב' החיצונים קמ"א לא כדס"ד מעיקרא שאין ביניהן יותר אלא מתניתין דמרחקי מהדדי טובא וה"ק אם יש אויר בין ב' החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על קמ"א לכאן ומאה וארבעים ואחת לכאן דהיינו ב' קרפיפות לשניהן רואין כאילו הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד מחומת חברתה אבל אם רבה אויר יותר מכאן לא אמרינן רואין:

וכמה - יהא רחוק אמצעי מהן דאמרינן רואין:

אלפים - הואיל ויכול לבוא מזו לזו בלא עירוב אמרי' רואין:

והא את הוא דאמרת - לעיל (עירובין דף נה:) גבי עיר שעשויה כקשת דאפילו יש בין יתר לקשת יותר מאלפים הרי היא אחת ומודדין לה מן היתר:

איכא בתים - בקשת והרי הדר בקשת יכול לבוא לראשיה דרך בתי הקשת:

הכא - בין אמצעי לחיצונים:

ואפילו טובא - ובלבד שיהא שיעור באמצעי למלאות כדאמרינן:

ליכא למימר מליוה - מלא האויר שביניהן דאין לך במה למלאותו:

מתני' לא פחות ולא יותר - בגמ' מפרש טעמא:

ולא ימדוד אלא כנגד לבו - קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין:

לגדר - חומת אבנים שנפלה ונעשה גל גבוה ומשופע ובני אדם מהלכין עליו:

מבליעו - אם אינו רחב נ' אמה משפתו לשפתו מלמעלה אע"פ שיש במדרונו הילוך יותר מאלפים אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום אלא יעמוד זה על שפתו מכאן וזה על שפתו מכאן ויבליע מדרונו בחבל אחד:

וחוזר למדתו - בגמרא מפרש דמדקתני חוזר למדתו משמע שאם היה רוחבו כנגד העיר יותר מחמשים ואינו יכול להבליעו בחבל ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו הולך ומבליעו שם ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב הגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים למדת תחומין:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

עירובין 57 עמוד ב

1הא מני ר' מאיר היא.

2אי רבי מאיר היא, הא תני ליה רישא: נותנין קרפף לעיר, דברי רבי מאיר?

3צריכא, דאי מההיא, הוה אמינא: חד לחדא, וחד לתרתי. קמ"ל דלתרתי תרי יהבינן להו.

4ואי אשמעינן הכא, משום דדחיקא תשמישתייהו, אבל התם דלא דחיקא תשמישתייהו, אימא לא, צריכא.

5תנן: וכן שלשה כפרים המשולשין, אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד. טעמא דאיכא אמצעי, הא ליכא אמצעי לא. תיובתא דרב הונא!

6אמר לך רב הונא: הא אתמר עלה, אמר רבה אמר רב אידי א"ר חנינא: לא משולשין ממש, אלא רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין, ואין בין זה לזה אלא ק"מ אמה ואחת ושליש עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד.

7א"ל רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לאמצעי? א"ל אלפים אמה.

8והא את הוא דאמרת: כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאמר: יותר מאלפים אמה!

9הכי השתא? התם, איכא בתים. הכא, ליכא בתים.

10ואמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לחיצון? כמה יהא?! מאי נפקא לך מינה? כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש.

11ואפילו ד' אלפים אמה? א"ל אין. והאמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין ב' ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר, ואם לאו מודדין לה מן הקשת!

12א"ל התם ליכא למימר ״מלי״. הכא איכא למימר ״מלי״.

13א"ל רב ספרא לרבא: הרי בני אקיסטפון, דמשחינן להו תחומא מהאי גיסא דארדשיר, ובני (תחומא) דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון. הא איכא דגלת דמפסקא יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש?

14נפק, אחוי ליה הנך אטמהתא דשורא, דמבלעי בדגלת בע' אמה ושיריים.

מתני׳ · משנה

15אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה, לא פחות ולא יותר. ולא ימדוד אלא כנגד לבו.

16היה מודד והגיע לגיא או לגדר, מבליעו, וחוזר למדתו. הגיע להר, מבליעו וחוזר למדתו.

תוספות

הא ליכא אמצעי לא תיובתא דרב הונא - וא"ת לחייא בר רב נמי קשה דהא אוקי סיפא כר"מ ולא בעי אמצעי וי"ל דלדידיה איכא לפרש דהך סיפא דג' כפרים אתיא כרבנן ובא להשמיענו דעושים בורגנין הרבה זה אחר זה כל אחד תוך ע' אמה ושיריים של חבירו ליחשב הכל אחד כמו שכאן עושה אמצעי שלשתן להיות אחד:

אלא כל שאילו מטיל כו' - ובין ב' החיצונות היינו בין החיצונות לאמצעית ויש קמ"א ושליש לכאן וקמ"א ושליש לכאן כמו שפ"ה וא"ת מעיקרא נמי דקא ס"ד משולשין ממש יפרש נמי כן דבין אמצעית לחיצונות קאמר ולא יקשה לרב הונא וי"ל דבמשולשין ממש אין שייך לפרש כן דא"כ לא ה"ל למתני בין ב' החיצונות אלא הל"ל אם יש בין זה לזה קמ"א ושליש אבל כי לא איירי במשולשין ממש לא מצי למתני בין זה לזה כיון שאין האמצעי שם ביניהן ונראה דלחייא בר רב נמי צ"ל דלאו משולשין ממש דאי משולשין ממש קאמר אמאי נקט בין שנים החיצונות קמ"א אמה ושליש וכולל אויר שמכאן ומכאן בבת אחת הל"ל אם יש בין זה לזה ע' אמה ושיריים ואם כן דמודה חייא בר רב למסקנא זו אין ראייה מכאן דהלכה כרב הונא:

התם ליכא למימר מלי - פי' התם לבני אמצעי הקשת אין מודדין להם מן היתר וליכא למימר מלי בענין זה כאילו בתיהם שבקשת נתונים ביתר דא"כ מפסידין לצד אחר דאם הוי היתר למזרח מפסידין למערב וה"נ לא אמרינן מלי להיות רואין בני אמצעית כאילו עומדין בין החיצונות למדוד להם משם אלפים ודוקא לחיצונה דאמר מלי כשבאין בני חיצונה זו לילך דרך חיצונה האחרת שמודדין לכל אחת מפתח חברתה וה"נ בני ראש קשת האחד שבאו לילך לצד ראש הקשת האחר דאמר מלי ומודדין להם אלפים מראש הקשת האחר אפילו יש בין שני ראשי הקשת יותר מארבע אלפים ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפים כמו בין אמצעית לחיצונות דהכא דלא שרי אלא עד אלפים ועי"ל דהתם לא אמרי' מלי כיון דאיכא יותר מאלפים דאביי לטעמיה דאמר כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא וביתר מאלפים לא אמרינן מלי הכא איכא למימר מלי דאוקימנא דליכא אלא אלפים בין האמצעית לחיצונה ועוד י"ל דהתם ליכא למימר מלי כיון דהאויר שביתר אין יכול להחזיק בני הקשת והוא הדין הכא אם היה אמצעית גדולה יותר מן האויר שבין ב' החיצונות דליכא למימר מלי:

הגיע להר מבליעו - וא"ת אמאי לא כייל להו בהדי הדדי הגיע להר או לגדר מבליעו וי"ל משום סיפא דתני שמעתי שמקדרין בהרים לכך תני הר בפני עצמו אע"ג דקידור שייך נמי בגיא וגדר ואם נאמר דגיא וגדר שוין לגמרי והר חלוק קצת מהן הוה ניחא:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

ואקשינן לרב הונא ממתניתין דתנן וחכ"א אין נותנין קרפף אלא לשתי עיירות ופריק הכי קתני אין נותנין תורת קרפף אלא לשתי עיירות ולעולם שתי קרפיפות לשתיהן הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא אם יש בין שנים החיצונים [ק"מ] אמה [ואחת] ושליש כו' [נימא] תהוי תיובתא סיפא לחייא בר רב ודחינן הכי סיפא ר"מ היא מדקתני נותנין שלשה כפרים המשולשין פירוש השרויין כמין קשת שנים זה כנגד זה והשלישי ממוצע בין שתיהן עולה למעלה מהן אם יש בין שנים החיצונים כו' דייקינן מינה טעמא דאיכא אמצעי והוא שלישי לפיכך צריך כדי ב' קרפיפות מכלל דלשני כפרים לא יהבינן להו אלא קרפף אחד תיובתיה דרב הונא ודחי ולאו אמר רבא לא משולשין ממש אלא כל שאילו מכניס אמצעי לביניהן ואין בין זה לזה [אלא] ק"מ אמה ואחת ושליש ויראו כשהן משולשין עשה האמצעי שלשתן להיות כאחד.

א"ל רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לאמצעי א"ל אלפים.

והא את הוא דאמרת בעיר העשויה כקשת כרבה בר רב הונא מסתברא אפילו יתר מאלפים [ומשני] הכי השתא התם בעיר העשוי' כקשת איכא מן (הראש) [הקשת] עד מקום החץ בתים הכא ליכא בתים. ועוד א"ל כמה יהא בין שנים החיצונים א"ל כל שאילו מכניס האמצעי ביניהן ואין ביניהן אלא ממאה וארבעים אמה ואחת ושליש ולמטה נמצא הדבר תלוי באמצעי אם הוא משוך הרבה או מעט הכל לפי (במשך) [משך] האמצעי.

איני והאמר רב הונא עיר העשויה כקשת [וכו' התם] ליכא למימר מליא כי מקום החץ אינו ממלא אבל הכא בכפר האמצעי איכא למימר מלייה א"ל רב ספרא לרבא הני איקטיספון וארדשיר דאינון תרתי אתרא וסמיכא להדדי ודיגלת מפסקא להו בינייהו דהוא יתר מק"מ אמה ואחת ושליש היכי משחינן לבני איקטיספון תחומא אאידך גיסא דארדשיר ולבני ארדשיר מאידך גיסא דאקטיספון נפק אחוי ליה הנהו אטמהתא דמיבלען בדיגלת בתוך שבעים אמה ושיריים. פי' אטמהתא יריכות ביניין כמו מערות ועומדין בתוך המים כאילו עיבור להטמתוותא:

מתני' אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה.

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עירובין דף נ״ז עמוד ב׳

מסכת עירובין דף נ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־296 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–105)עמוד

היעד שנמצא: עירובין דף נ״ז ע״ב

פתיחה בקורא