Talmud Builders

    Nazir 52a

    Back to index

    English translation — Nazir 52a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Rav Yehuda from Diskarta said: Come and hear the following halakhic midrash concerning the ritual impurity of creeping animals. The verse states: “Whoever touches them when they are dead shall be impure” (Leviticus 11:31). One might have thought this halakha applies only to all of them, i.e., to complete creatures. Therefore, the verse states: “And upon whatever any of them, when they are dead, fall, it shall be impure” (Leviticus 11:32), which indicates that part of these creatures also imparts impurity. If the halakha were derived solely from the phrase “of them,” one might have thought that it applies even to a small part of them. The verse therefore states: “Them,” which means all of them.

    2How so? How can one reconcile the two verses? He does not become ritually impure unless he touches at least part of them that is equal in measure to all of them, i.e., a large part. And the Sages calculated that this is the volume of a lentil-bulk. Why is this? As the start of the formation of a skink, one of the eight impure creeping animals, is the size of a lentil-bulk. This concludes the halakhic midrash. With regard to the issue at hand, one can learn from here that it is learned as a tradition that the amount for a creature to be considered whole is a lentil-bulk. If so, an ant missing a limb should likewise not have the status of a creature.

    3Rav Shemaya said, in refutation of this argument: When we require the above amount, that if it is not the volume of a lentil-bulk it does not impart impurity, the requirement applies only in a case where the creature does not have a living soul before it grows to the size of a lentil. However, if it does have a soul, this volume is not required. If the creature can survive, perhaps it does impart impurity even if it is lacking a limb. Consequently, with regard to an ant that is missing a limb, the dilemma remains unresolved for you.

    4§ The mishna taught that a nazirite must shave for impurity imparted by a spine and skull. A dilemma was raised before the Sages: Did we learn a spine and [ ve ] skull together? Or perhaps the mishna means either a spine or a skull. Does the conjunctive vav signify: And, or: Or? Rava said: Come and hear a resolution from a baraita : In the case of a spine, the majority of whose ribs were removed while the spine itself remained intact, it is ritually pure. And if it was in a grave, even if it was broken or disassembled, it is impure, due to the grave, which joins all the bones together.

    5The Gemara infers from this baraita : The reason it is ritually pure in the first case is due to the fact that the ribs were removed, from which it may be inferred that if they were not removed, it is impure on its own, even without the skull. Learn from this that the mishna teaches: Either a spine or a skull. The Gemara rejects this claim: The baraita does not teach this explicitly. It does not state that if the ribs were not removed the spine imparts ritual impurity by itself. Rather, the baraita teaches us this, that if the ribs were removed the spine is pure. And as to the other issue, the impurity of a spine on its own, the dilemma remains unresolved for you.

    6The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the Tosefta ( Oholot 4:2). Rabbi Yehuda says that Rabbi Akiva deems six items impure that the Rabbis deem pure, and Rabbi Akiva later retracted his opinion. And an incident occurred in which they brought a box that was full of bones to the synagogue of blacksmiths [ tarsiyyim ], and they placed it in an open airspace, not under the roof, so that it would not impart ritual impurity. And Todos the doctor entered and all the other doctors entered with him, and they said, after examining the pile: There is not a full spine from one corpse here.

    7The Gemara infers from this incident: The reason it is ritually pure is due to the fact that there was no spine from one corpse, from which one can infer that if there is either a spine or a skull from one corpse, a nazirite must shave due to it. Learn from this that we learned in the mishna that a nazirite shaves either for a spine or a skull. The Gemara rejects this argument: The tanna of the baraita is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to state that there is no spine and skull from one corpse in the box, but even the remains of either a spine from one corpse or a skull from one corpse, which together impart impurity, are not present. Instead, there are parts of spines and skulls from several bodies.

    8The Gemara further suggests: Come and hear from the tally in the above baraita : And what are those six items that Rabbi Akiva deems ritually impure and the Rabbis deem ritually pure? They consist of a limb from a corpse that comes from, i.e., is combined with, two corpses; and a severed limb from a living person that comes from two living people; and half- kav of bones that come from two corpses; and a quarter- log of blood that comes from two corpses; and of a bone that is a barley-grain-bulk, even from one body, that was divided into two; and the spine and the skull from two corpses.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אמר רב יהודה מדסקרתא ת"שאלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם וגו' (ויקרא י״א:ל״א) אי בהם יכול בכולם דכי נגע בכולם יהא טמא אבל לא במקצתו ת"ל וכל אשר יפול עליו מהם במותם כו':

    ושיערו חכמיםשמגע עדשה יטמא שהוא כעדשה ששוה ככולו:

    שכן החומט כו'ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה ש"מ שיעורא דבריה כולה בעינן ואי חסרה שיעורא נפקא לה מכלל טומאתה וה"ה לענין אכילה:

    אמר ר' שמעיה כי בעינן שיעוראדבריה במידי דכל ברייתו בכעדשה אבל גבי נמלה בפחות מכעדשה הויא בה נשמה דהא שלימה נמי לא הויא כולה כעדשה לא בעינן שיעורא ואכתי תבעי לך:

    אמר רבא ת"ש [שדרה] שגירד רוב צלעות שבהשעקר רוב צלעות שבה טהורה ואע"ג שהן מונחות בצדה:

    ובקבר כו'מפני שהקבר מצרפה להיות כמו שלמה הא לא גירד טמאה ואע"ג דליכא גולגולת בהדה וש"מ דשדרה או גולגולת תנן:

    אידךלא גירד עדיין תיבעי לך:

    ששה דבריםלקמן קחשיב להו:

    של טרסייםצורפי נחשת ואמרי לה של אותה אומה ואמרי לה אורגים ודומה לו במסכת ע"ז (דף יז:) במעשה דרבי אליעזר כשנתפס למלכות דאמר להו רבם של טרסיים אני:

    והניחוה באוירכדי שלא יהיו מיטמאין באותן עצמות:

    ונכנס תודוס הרופאשהיה בקי ומומחה אם הן ממת אחד או משני מתים:

    ואמרו אין כאן שדרה ממת אחדואין הנזיר מגלח על אהילו ואפילו לר"ע שהיה אומר בתחלה שאפי' היא באה משני מתים מטמא על אהילו חזר בו ר"ע:

    טעמא משום דליכא ביה שדרה ממת אחדקאמר דאין הנזיר מגלח הא איכא חדא דמת אחד מטמא באהל ואין מועיל הנחתו באוירא כלום והנזיר מגלח עליו ותפשוט דאו שדרה או גולגולת:

    לאלעולם אימא לך דשדרה וגולגולת ממת אחד בעינן והאי דקאמר להו הרופאים דקא מטהר להו לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דמת אחד כדי שיעור טומאת אהל דליכא אלא אפילו שדרה ממת אחד וגולגולת ממת אחד דלדברי ר"ע הוה מטמא לא איכא:

    ת"ש ממניינאדששה דברים על אבר מן המת הבא מב' מתים כגון הזרוע או השוק שיש בו שתי עצמות והאחד בא ממת אחד והאחר בא ממת שני וקרויין הן אבר אחד:

    ר"ע מטמא וחכמים מטהריםלפי שלא אמרו שיהא מטמא באהל אלא באבר ממת אחד ואבר מן החי הבא מאדם אחד וחצי קב עצמות הבא ממת אחד ורביעית דם הבא ממת אחד במגע ולא באהל ולדברי ר"ע אפי' באהל ועצם כשעורה ממת אחד ובכל אלו אומר ר' עקיבא שאפי' הן באין משני מתים הרי אלו מטמאין:

    נזיר 52 עמוד א

    1אמר רב יהודה מדיסקרתא: ת"ש (ויקרא יא, לא) בהם יכול בכולן ת"ל מהם אי מהם יכול מקצתן ת"ל בהם׃

    2הא כיצד עד שיגע במקצתן שהוא ככולן ושיערו חכמים בכעדשה שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה ש"מ שיעורא גמירי לה׃

    3אמר רב שמעיה כי בעינן שיעורא דבדלא הויא כעדשה לא מטמא דלא נפלה בה נשמה אבל נפלה בה נשמה לא תיבעי לך:

    4השדרה והגולגולת. איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן או דלמא או שדרה או גולגולת אמר רבא ת"ש שדרה שגירד רוב עילעין שבה טהורה ובקבר אפילו משוברת או מפורקת טמאה מפני הקבר׃

    5טעמא משום דגירד הא לא גירד טמא ש"מ או שדרה או גולגולת קתני הא לא קתני הא קמ"ל דכי גירד טהורה אידך תיבעי לך׃

    6תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין וחזר בו ר' עקיבא ומעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבהכ"נ של טרסיים והניחוה באויר ונכנס תודוס הרופא וכל הרופאים [עמו] ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד׃

    7טעמא דליכא שדרה דמחדא האיכא או שדרה או גולגולת דמחדא נזיר מגלח עליה ש"מ או שדרה או גולגולת תנן לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דממת אחד ליכא אלא אפי' או שדרה ממת אחד או גולגולת ממת אחד ליכא׃

    8תא שמע ממניינא ומה הן ששה דברים שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין על אבר מן המת שבא משני מתים ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם ועל חצי קב עצמות שבא משני מתים ועל רביעית דם הבא משנים ועל עצם כשעורה שנחלק לשנים והשדרה והגולגולת׃

    Tosafot

    ת"ש בהם יכול בכולןגבי שרצים כתיב אשר יפול מהם אל תוכו ובמקום אחר כתיב אשר יגע בהם במותם הא כיצד ניישב שני המקראות הללו וכו' ושיערו חכמים בכעדשה דמיקריא מהם שזהו במקצת שרץ אחד ומיקריא בהם לפי שהחומט תחילת ברייתו בכעדשה וש"מ שיעורא גמירי מדבעינן כעדשה שהרי החומט גם כי הוי תחילתו בכעדשה היינו עם רגליו וקרניו ומ"מ אי חתיך מיניה פורתא דמיפחתי' מכעדשה אפ"ה חיה ואפ"ה בעינן כעדשה ממש כברייתה וש"מ שיעורא גמירי ודחי א"ר שמעיה כי בעינן שיעורא בכעדשה היכא דלא נפלה ביה נשמה כגון חומט שאם נפחת מעט תחילה אז ודאי אין לנו להחשיבו בריה בפחות הואיל ולעולם לא יפול בו נשמת חיים בפחות מכן אבל היכא דנפלה ליה כגון נמלה חיה חשובה היא כי אף קיצץ רגליה או שום דבר ממנה יכולה עדיין לחיות הרבה שאין חייה תלוין בדבר שקצץ:

    איבעיא להו שדרה וגולגולת תנןדדוקא על שניהם מגלח או דלמא או שדרה או גולגולת תנן והוא הדין דאמתניתין דאהלות (פ"ב מ"א) נמי מיבעיא ליה וכן משמע בסמוך דמייתי מתניתין דאהלות למיפשט בעיין:

    ת"ש שדרה שגרד רוב על עולין שבהפי' שיבר רוב צלעות שבה תרגום של צלעות עלעולין:

    טהורהבעלמא [אמרינן] כמה חסרון בשדרה וכו' ולא תטמא אמר שמואל בפ' אלו טרפות (חולין מב:) וכן לטרפה וגם כאן נראה לרבינו יצחק דיש להשוות דאם נשתברו רוב צלעותיה טרפה וכדאמר בפ' אלו טרפות (חולין נב.) נשתברו ברוב שני צדדין טרפה נעקרו אפילו ברוב צד אחד:

    ובקבר אפי' משוברת או מפורקת טמאה מפני שהקבר מצרפהדהכי גמירי:

    טעמא דגירד הא לא גירד טמאוקס"ד דאיירי בלא גולגולת ואפ"ה טמאה וש"מ דאו שדרה או גולגולת תנן ומשני מי קתני הא לא גירד טמאה הא קמ"ל דכי גירד טהורה ואידך תיבעי לך פירוש מי קתני הא לא גירד טמאה בלא גולגולת דלמא כשיש עמה גולגולת איירי ואע"פ [כן] כי גירד רוב צלעות שבה טהורה ואידך תיבעי לך כלומר בלא גירד ואין שם אלא השדרה בלא גולגולת תיבעי לך:

    תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים ר"ע מטמאבסמוך קא חשיב להנך ששה דברים וחכמים מטהרין וחזר בו ר"ע:

    מעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסייםפירוש צורפי נחשת והניחוה באויר במקום שאין גג עליו פן יטמאו באהל הנכנסין שם נכנס תודוס הרופא וכל הרופאים עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד ובפירוש משניות מצאתי דהכי איתא בסיפרי אמרו הואיל ויש כאן מטהרין [ומטמאין] נעמוד למנין פירוש ר"ע וחכמים שנחלקו בשדרה ובגולגולת הבאים משני מתים ובסמוך מייתי לה ובמס' אהלות פ"ב (מ"ו) נמי תנן פלוגתייהו התחילו מר' עקיבא תחילה וטיהר אמרו לו הואיל ואתה הוא שהיית מטמא טיהרת יהו טהורין:

    טעמא דליכא שדרה דמת חדאפי' ממת חדא הא איכא שדרה או גולגולת דמת חדא נזיר מגלח עליה וש"מ או שדרה או גולגולת תנן ודחי דלמא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שדרה וגולגולת דממת אחד ליכא צ"ע מה היו צריכין להראות לרופאים אם השדרה ממת אחד או לא והא מסתמא היתה מפורקת ומשוברת ואמרינן לעיל דאף ממת אחד טהורה ואומר רבינו יצחק דאיירי כגון דעל אותן עצמות האהיל האדם בעודן בקבר ואמר לעיל הקבר מצרפו:

    ת"ש ממניינא מה הן ששה דברים שר"ע מטמא וחכמים מטהרין על אבר מן המת שבא משני מתים ועל אבר מן החי שבא משני בני אדם ועל חצי קב. עצמות שבא מב' מתים - ומדלא קאמר הכא ועל רובע עצמות הבא משני מתים כדתנן במסכת אהלות (פ"ב מ"ו) בפלוגתא דר"ע ורבנן יש להוכיח דהכא לענין תגלחת נזיר איירי דאינו מגלח על פחות מחצי קב ולהכי נקט חצי קב דעל רובע הקב דאתי ממת אחד אינו מגלח כדתנן במתניתין והתם לענין טומאת אהל גרידא קתני:

    שבא משני מתיםדאילו בא ממת אחד לר"ע מגלח כדתנן במתני' לר"ע ופליגי רבנן עליה והכא תנן דר"ע הדר ביה ובדין הוא דמיבעי ליה למינקט לרבנן על חצי לוג דם הבא משני מתים אלא איידי דלר"ע דאף ברביעית מגלח נקט הכי. הר"ף:

    ועל עצם כשעורה ועל רביעית דם כו' ועל עצם כשעורה שנחלק לשניםאף כי הוא ממת אחד והשדרה וגולגולת במסכת אהלות (פ"ב מ"ו) תניא בהדיא בפלוגתא דר"ע ורבנן השדרה וגולגולת משני מתים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    שמנה שרצים האמורין בתורה נעשו אב הטומאה במיתתן ושאר השרצים טהורים לגמרי ולענין איסור אכילה שיעור שאר שרצים בכזית כשאר איסורי מאכלות ושל שמנה בכעדשה שיעור אכילתן כשיעור טומאתן ומ"מ כל שאכל בריה שלמה אפילו פרעוש אחד או נמלה חייב שאין שיעור לבריה בין שאכלה חיה בין מתה ואם חסרה אחת מרגליה אף על פי שיכולה לחיות יצאה מתורת בריה ואינו לוקה על אכילתה אלא בכזית ולענין טומאה בשמנה שרצים כל שיש בו אבר שלם בבשר וגידים ועצמות מטמא וכל שאינו כן טהור:

    כבר ביארנו שהשדרה או הגלגלת שלמים מטמאין כמת עצמו אלא אם יש חסרון בשדרה בחוליא אחת ובגלגלת כסלע נשתברו רוב צלעותיה של שדרה אף במקום שעושה אותה טרפה כגון מחציין ולמעלה כלפי השדרה או אפילו גירר רוב צלעותיה ר"ל שעקרן מחוליותיהן טהורה מטומאת אהל אלא שהיא כדין שאר עצמות הואיל והחוליות קיימין ואע"פ שלענין טרפה כל ברוב צלעות בעקירתן או בשבירה מחציין ולמעלה כלפי השדרה טרפה לענין טומאה טהורה במה דברים אמורים כשהיא בבית אבל אם נעקרו בתוך הקבר הרי הקבר מצרפן ומטמא עדין באהל:

    כבר ביארנו על אבר מן המת הבא משני מתים או אבר מן החי הבא משני בני אדם ועל רובע קב הבא משני מתים לענין אהל או חצי קב לענין נזיר ועל רביעית דם הבא משני מתים ועל שדרה הבאה מב' מתים ועל גולגולת הבאה משני מתים כולן אין מטמאין באהל ועצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא אבל לא במגע מעשה היה והביאו קפה מלאה עצמות בבית הכנסת של בורסיים מקום שלא יהו בני אדם מצויין ליגע והניחום באויר שלא יהא שם טומאה לנכנסים בבית הכנסת ובאו לחקור אם היה שם שדרה ממת אחד עד שיטמאו הנזיר שהתאהל עליהן במקום שהוציאום משם והביאו את הרופאים הבקיאים בנתוח ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד וטהרו כל המאהילים על פיהם אחר שלא התאהלו על הקבר אלא במקום אחר:

    לעולם יזהר אדם בהזכרת תלמיד חכם דרך כבוד בכל ענין מעשה היה ונחלקו בר' עקיבא במה שהיה אומר על רביעית דם הבאה משני מתים שטהור שהיו מהם אומרים שחזר בו ר' עקיבא ואמר אחד מהם כל ימיו של ר' עקיבא היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע וכשדבר בלשון הדיטות כזה על ר' עקיבא ר"ל אם משמת חזר בו דאג בעצמו והחליט עצמו לתעניות עד שהושחרו שיניו מפני תעניותיו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 52a

    Nazir 52a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 238 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אמר רב יהודה מדסקרתא ת"ש אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם וגו' (ויקרא י״א:ל״א) אי בהם יכול בכולם דכי נגע בכולם יהא טמא אבל לא במקצתו ת"ל וכל אשר יפול עליו מהם במותם כו':

    ושיערו חכמים שמגע עדשה יטמא שהוא כעדשה ששוה ככולו:

    שכן החומט כו' ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה ש"מ שיעורא דבריה כולה בעינן ואי חסרה שיעורא נפקא לה מכלל טומאתה וה"ה לענין אכילה:

    אמר ר' שמעיה כי בעינן שיעורא דבריה במידי דכל ברייתו בכעדשה אבל גבי נמלה בפחות מכעדשה הויא בה נשמה דהא שלימה נמי לא הויא כולה כעדשה לא בעינן שיעורא ואכתי תבעי לך:

    אמר רבא ת"ש [שדרה] שגירד רוב צלעות שבה שעקר רוב צלעות שבה טהורה ואע"ג שהן מונחות בצדה:

    ובקבר כו' מפני שהקבר מצרפה להיות כמו שלמה הא לא גירד טמאה ואע"ג דליכא גולגולת בהדה וש"מ דשדרה או גולגולת תנן:

    אידך לא גירד עדיין תיבעי לך:

    ששה דברים לקמן קחשיב להו:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 52a · Sefaria

    Tosafot

    ת"ש בהם יכול בכולן גבי שרצים כתיב אשר יפול מהם אל תוכו ובמקום אחר כתיב אשר יגע בהם במותם הא כיצד ניישב שני המקראות הללו וכו' ושיערו חכמים בכעדשה דמיקריא מהם שזהו במקצת שרץ אחד ומיקריא בהם לפי שהחומט תחילת ברייתו בכעדשה וש"מ שיעורא גמירי מדבעינן כעדשה שהרי החומט גם כי הוי תחילתו בכעדשה היינו עם רגליו וקרניו ומ"מ אי חתיך מיניה פורתא דמיפחתי' מכעדשה אפ"ה חיה ואפ"ה בעינן כעדשה ממש כברייתה וש"מ שיעורא גמירי ודחי א"ר שמעיה כי בעינן שיעורא בכעדשה היכא דלא נפלה ביה נשמה כגון חומט שאם נפחת מעט תחילה אז ודאי אין לנו להחשיבו בריה בפחות הואיל ולעולם לא יפול בו נשמת חיים בפחות מכן אבל היכא דנפלה ליה כגון נמלה חיה חשובה היא כי אף קיצץ רגליה או שום דבר ממנה יכולה עדיין לחיות הרבה שאין חייה תלוין בדבר שקצץ:

    איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן דדוקא על שניהם מגלח או דלמא או שדרה או גולגולת תנן והוא הדין דאמתניתין דאהלות (פ"ב מ"א) נמי מיבעיא ליה וכן משמע בסמוך דמייתי מתניתין דאהלות למיפשט בעיין:

    ת"ש שדרה שגרד רוב על עולין שבה פי' שיבר רוב צלעות שבה תרגום של צלעות עלעולין:

    טהורה בעלמא [אמרינן] כמה חסרון בשדרה וכו' ולא תטמא אמר שמואל בפ' אלו טרפות (חולין מב:) וכן לטרפה וגם כאן נראה לרבינו יצחק דיש להשוות דאם נשתברו רוב צלעותיה טרפה וכדאמר בפ' אלו טרפות (חולין נב.) נשתברו ברוב שני צדדין טרפה נעקרו אפילו ברוב צד אחד:

    ובקבר אפי' משוברת או מפורקת טמאה מפני שהקבר מצרפה דהכי גמירי:

    טעמא דגירד הא לא גירד טמא וקס"ד דאיירי בלא גולגולת ואפ"ה טמאה וש"מ דאו שדרה או גולגולת תנן ומשני מי קתני הא לא גירד טמאה הא קמ"ל דכי גירד טהורה ואידך תיבעי לך פירוש מי קתני הא לא גירד טמאה בלא גולגולת דלמא כשיש עמה גולגולת איירי ואע"פ [כן] כי גירד רוב צלעות שבה טהורה ואידך תיבעי לך כלומר בלא גירד ואין שם אלא השדרה בלא גולגולת תיבעי לך:

    תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים ר"ע מטמא בסמוך קא חשיב להנך ששה דברים וחכמים מטהרין וחזר בו ר"ע:

    מעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים פירוש צורפי נחשת והניחוה באויר במקום שאין גג עליו פן יטמאו באהל הנכנסין שם נכנס תודוס הרופא וכל הרופאים עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד ובפירוש משניות מצאתי דהכי איתא בסיפרי אמרו הואיל ויש כאן מטהרין [ומטמאין] נעמוד למנין פירוש ר"ע וחכמים שנחלקו בשדרה ובגולגולת הבאים משני מתים ובסמוך מייתי לה ובמס' אהלות פ"ב (מ"ו) נמי תנן פלוגתייהו התחילו מר' עקיבא תחילה וטיהר אמרו לו הואיל ואתה הוא שהיית מטמא טיהרת יהו טהורין:

    4 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 52a · Sefaria

    Meiri

    שמנה שרצים האמורין בתורה נעשו אב הטומאה במיתתן ושאר השרצים טהורים לגמרי ולענין איסור אכילה שיעור שאר שרצים בכזית כשאר איסורי מאכלות ושל שמנה בכעדשה שיעור אכילתן כשיעור טומאתן ומ"מ כל שאכל בריה שלמה אפילו פרעוש אחד או נמלה חייב שאין שיעור לבריה בין שאכלה חיה בין מתה ואם חסרה אחת מרגליה אף על פי שיכולה לחיות יצאה מתורת בריה ואינו לוקה על אכילתה אלא בכזית ולענין טומאה בשמנה שרצים כל שיש בו אבר שלם בבשר וגידים ועצמות מטמא וכל שאינו כן טהור:

    כבר ביארנו שהשדרה או הגלגלת שלמים מטמאין כמת עצמו אלא אם יש חסרון בשדרה בחוליא אחת ובגלגלת כסלע נשתברו רוב צלעותיה של שדרה אף במקום שעושה אותה טרפה כגון מחציין ולמעלה כלפי השדרה או אפילו גירר רוב צלעותיה ר"ל שעקרן מחוליותיהן טהורה מטומאת אהל אלא שהיא כדין שאר עצמות הואיל והחוליות קיימין ואע"פ שלענין טרפה כל ברוב צלעות בעקירתן או בשבירה מחציין ולמעלה כלפי השדרה טרפה לענין טומאה טהורה במה דברים אמורים כשהיא בבית אבל אם נעקרו בתוך הקבר הרי הקבר מצרפן ומטמא עדין באהל:

    כבר ביארנו על אבר מן המת הבא משני מתים או אבר מן החי הבא משני בני אדם ועל רובע קב הבא משני מתים לענין אהל או חצי קב לענין נזיר ועל רביעית דם הבא משני מתים ועל שדרה הבאה מב' מתים ועל גולגולת הבאה משני מתים כולן אין מטמאין באהל ועצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא אבל לא במגע מעשה היה והביאו קפה מלאה עצמות בבית הכנסת של בורסיים מקום שלא יהו בני אדם מצויין ליגע והניחום באויר שלא יהא שם טומאה לנכנסים בבית הכנסת ובאו לחקור אם היה שם שדרה ממת אחד עד שיטמאו הנזיר שהתאהל עליהן במקום שהוציאום משם והביאו את הרופאים הבקיאים בנתוח ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד וטהרו כל המאהילים על פיהם אחר שלא התאהלו על הקבר אלא במקום אחר:

    לעולם יזהר אדם בהזכרת תלמיד חכם דרך כבוד בכל ענין מעשה היה ונחלקו בר' עקיבא במה שהיה אומר על רביעית דם הבאה משני מתים שטהור שהיו מהם אומרים שחזר בו ר' עקיבא ואמר אחד מהם כל ימיו של ר' עקיבא היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע וכשדבר בלשון הדיטות כזה על ר' עקיבא ר"ל אם משמת חזר בו דאג בעצמו והחליט עצמו לתעניות עד שהושחרו שיניו מפני תעניותיו:

    Meiri on Nazir 52a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    שמע מינה שיעורא גמירי דאי אמרת דנמלה שנקצצו רגליה קרויה בריה אם כן חומט נמי תחלת ברייתו בלא רגלים קרוי בריה ואכתי אין בו כעדשה דתחלת ברייתו כשהוא שלם אין בו אלא כעדשה וניליף מיניה דפחות מכעדשה יטמא. הרא"ש ז"ל בפירושיו. והר' עזריאל ז"ל כתב וזה לשונו: שמע מינה שיעורא גמירי. כמו שהוא נברא מתחלה שלם בעינן דאי בריה גמירי ואפילו חתך במקצתו כיון שיוכל לחיות הוי שרץ. אם כן בשרץ נמי ליטמא בפחות מכעדשה כיון שלאחר שנברא אם היה חותך ממנו היה יכול לחיות עדיין:

    אמר רב שמעיה כי בעינן שיעורא היכא דלא נפלה ביה נשמה אבל היכא דנפלה ביה נשמה לא תיבעי לך. פירוש הא ליתא דבעית למילף שיעור עדשה לגדולים מחומט. דודאי חומט כשהוא כעדשה בתחלת ברייתו אין בו נשמה הלכך מטמא. וכן שרצים גדולים נמי ילפינן מחומט קודם שיש בהם נשמה ומטמאו בכעדשה. אבל גדולים לאחר שנפלה בהם נשמה והן חיין אין כעדשה מטמא בהן והיינו דקאמר אבל נפלה בהן נשמה לא. ואם כן בנמלה כי נפלה ביה נשמה תיבעי לך אם חתך ממנה מעט כדפרישית. הר' עזריאל ז"ל:

    איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן דדוקא בשניהם או דילמא כו'. וכמו במשנתינו יש משנה במסכת אהלות דקא חשיב אלו מטמאים באהל השדרה והגולגולת כו'. והכי איכא למבעי אההיא ממשנה דלשון אחד יש בשניהם. והכי משמע בסמוך דמייתי מפלוגתא דאהלות. תוספי הרא"ש ז"ל.

    שגידד פירוש חתך כמו גודו אילנא. רוב עילעין שבה. צלעות תרגומו עילעין. ובחולין פרק אלו טרפות מפרש נשתברו ברוב שני צדדין. נתפרקו ברוב צד אחד. טהורה. שבטל שם שדרה ממנה. ובקבר אפילו נשברה או נפרקה טמאה שהקבר מצרפה דהכי גמרי. הא לא גידד טמאה. השדרה לבדה. מי קתני הא לא גידד טמאה דילמא כי גידד טהורה אידך תיבעי לך. מי קתני הא לא גידד טמאה בלא גולגולת דילמא עם גולגולת מיירי ואף על פי כן אם גידד טהורה. אידך כלומר אם לא גידד תבעי לך אי מטמאה שדרה לבדה.

    תא שמע ר' יהודה אומר ששה דברים ר' עקיבא מטמא בסמוך קא חשיב להו. של טרסיים. צורפי נחושת. והניחוה באויר. מקום שאין עליה אהל שלא יטמאו הנכנסים שם. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    הא לא גידד טמא שמע מינה דשדרה לבדה מטמאה. והוא הדין דמצי למיפרך מסיפא בהדיא דקתני מפני שהקבר מצרפה. אלא פריך אף מרישא בדיוקא. ומשני הא קא משמע לן כו'. כולה מיירי דאיכא גולגולת בהדה והא קא משמע לן דכי גידד טהורה. אידך תיבעי לך פירוש שדרה גרידא תיבעי לך. הר' עזריאל ז"ל: וכל הרופאים עמו. שהיו בקיאין להכיר העצמות שהם משדרה וגולגולת ולהשוות עצם לעצם לידע אם הם משני מתים או ממת אחד:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 52a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 52, Amud Aleph, about 238 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “אמר רב יהודה מדיסקרתא: ת"ש (ויקרא יא,…”

      Named: רב יהודה.

    2. Segment 219 words

      Opens “הא כיצד עד שיגע במקצתן שהוא ככולן…”

    3. Segment 322 words

      Opens “אמר רב שמעיה כי בעינן שיעורא דבדלא…”

      Named: רב שמעיה.

    4. Segment 430 words

      Opens “השדרה והגולגולת. איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן…”

      Named: רבא.

    5. Segment 524 words

      Opens “טעמא משום דגירד הא לא גירד טמא…”

    6. Segment 638 words

      Opens “תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים…”

      Named: רבי יהודה.

    7. Segment 740 words

      Opens “טעמא דליכא שדרה דמחדא האיכא או שדרה…”

    8. Segment 846 words

      Opens “תא שמע ממניינא ומה הן ששה דברים…”

      Named: רבי עקיבא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva [R"A] · Second Generation of Tannaim

      Rabbi Akiva, a central figure among the Tannaim, rose from humble beginnings to become one of the greatest sages in Jewish history.

      Source: Nazir 52a · Segment 6 — “…אומר ששה דברים ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין וחזר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 52a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026