Talmud Builders

    Nazir 32b

    Back to index

    English translation — Nazir 32b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1But if he took a vow of naziriteship after his animal was stolen, he is not a nazirite, as it is retroactively established that his vow was taken in error from the outset, as he relied on an animal he did not possess. And this was the error that Naḥum the Mede erred when he failed to distinguish between an event that occurred before the vow was taken and an event that occurred afterward. The incident in question was as follows: When nazirites were ascending from the exile to sacrifice their offerings, and they found the Temple destroyed, Naḥum the Mede said to them: If you had known that the Temple would be destroyed, would you have taken a vow of naziriteship? They said to him: Certainly not, as there is no remedy for a naziriteship in this case. And Naḥum the Mede dissolved the vow for them.

    2And when the matter came before the Rabbis, they said: His ruling is incorrect. Rather, whoever took a vow of naziriteship before the Temple was destroyed, like these nazirites from the exile, he is a nazirite, as he committed no error at the time of his vow, and one cannot dissolve vows based a new situation. However, one who stated his vow after the Temple was destroyed is not a nazirite, as he vowed based on an erroneous assumption.

    3GEMARA: In relation to the mishna’s statement with regard to the dissolution of a vow of naziriteship due to a new situation, the Gemara cites a statement that Rabba said: The Rabbis overwhelmed Rabbi Eliezer until he retracted his ruling and established the halakha in accordance with their opinion. To what does this refer? As we learned in a mishna in Nedarim (64a): They may broach dissolution by asking about a new situation, i.e., a halakhic authority can dissolve a vow due to a new situation that the one who took the vow did not anticipate at the time he took his vow. This is the statement of Rabbi Eliezer; but the Rabbis prohibit this. Since Rabbi Eliezer does not disagree in the case of naziriteship in this mishna, he must have accepted the opinion of the Rabbis.

    4And Rava said, with regard to the same issue: Even though the Rabbis said that they may not broach dissolution by asking about a new situation, however, they may broach dissolution by asking about the conditions of a new situation, i.e., with situations similar to a new situation. What are the circumstances of this type of broaching dissolution? The halakhic authorities say to the nazirites who took their vows before the destruction of the Temple: If a person had come and said to you before you took your vow that the Temple will be destroyed, would you have vowed? Although the destruction of the Temple itself is a new situation, its potential occurrence existed when they vowed, and therefore if they answered that they would not have vowed had they known this, their vows are dissolved.

    5Rav Yosef said: If I had been there, when those nazirites arrived, I would have said the following to them, in order to dissolve their vows: Isn’t it written: “The Sanctuary of the Lord, the Sanctuary of the Lord, the Sanctuary of the Lord, are these” (Jeremiah 7:4). This thrice repetition of “Sanctuary of the Lord” is referring to the First Temple and the Second Temple which are destined to be destroyed, leading to a Third Temple. These nazirites should have considered the possibility of the Temple’s destruction, and this can serve as a means of broaching the dissolution of their vows.

    6The Gemara responds: Although they might have known that the Second Temple would be destroyed, as the verse speaks of three Temples, did they know when it would be destroyed? Would they have considered that it might occur in their lifetimes, preventing them from sacrificing their offerings? Abaye said: And did they not know when? But isn’t it written: “Seventy sevens are decreed upon your people and upon your sacred city” (Daniel 9:24), which indicates that the Second Temple would be destroyed seventy Sabbatical cycles of seven years after the destruction of the First Temple, which is 490 years. The Gemara answers: And still, did we know on which day it would be destroyed? It was therefore impossible to use this factor as a means to broach the dissolution of their vows.

    7MISHNA: If there were people walking along the way, and one other person was approaching them, and one of those walking said: I am hereby a nazirite if this person approaching us is so-and-so. And another one of them said: I am hereby a nazirite if this is not so-and-so, while a third member of the group said: I am hereby a nazirite if one of you two is a nazirite, and a fourth said: I am hereby a nazirite if neither of you is a nazirite, and another added: I am hereby a nazirite if both of you are nazirites. Finally, the last person said: I am hereby a nazirite if all you who spoke before me are nazirites.

    8Beit Shammai say that they are all nazirites, as by saying: I am hereby a nazirite, they have accepted naziriteship upon themselves even if their statements turn out to be incorrect. Beit Shammai maintain that a vow of naziriteship taken in error is considered a valid vow of naziriteship. And Beit Hillel say: Only he whose statement was not fulfilled is a nazirite. And Rabbi Tarfon says: Not a single one of them is a nazirite, including those whose statements were correct. Rabbi Tarfon maintains that a vow of naziriteship must be pronounced in an explicit manner, without any hint of uncertainty. In this case, none of them knew for sure the identity of the person coming toward them, and therefore they could not be certain they were nazirites at the time of their vows.

    9If the person approaching them turned back so that his identity was never discovered, not one of them is a nazirite. The matter was never clarified, and the halakha is lenient in cases of uncertain naziriteship. Rabbi Shimon says that the halakha is stringent with regard to an uncertainty of this kind, and therefore they should proceed as follows in order to avoid any uncertainty: Each of those who took a vow should say: If it was in accordance with my statement, I am hereby an obligatory nazirite, as my condition was fulfilled, and if not, I am hereby a voluntary nazirite, and in this manner they are all nazirites either way.

    10GEMARA: The Gemara questions the opinion of Beit Hillel: Why is he whose statement was not fulfilled a nazirite? Rav Yehuda said: One must emend the wording of the mishna so that it says: Only he whose statement was fulfilled becomes a nazirite.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואם משנגנבה בהמתו נזרשבדעתו היה לקבל נזירותו על אותה בהמה ובשעה שנזר לא היתה ברשותו הרי זה אינו נזיר דנזירות בטעות הואי:

    וזו טעותשל נולד טעה נחום המדי שהוא סבור שפותחין בנולד:

    ומצאו בית המקדש חרבלאחר בית שני:

    כל שנזר עד שלא חרבואע"פ שלאחר כך חרב הרי נזיר דאין פותחין לו לאדם בנולד:

    ומשחרב בהמ"ק אינו נזירשיכול לומר לו אילו הייתי יודע שכבר חרב לא הייתי נודר וכה"ג לא הוי נולד שהרי כבר חרב:

    גמ' שטפוהו רבנן לרבי אליעזרוהעבירוהו מדעתו כמו שטף מים (ב"מ ק:) והעמידוהו בשיטה שלהן דאין פותחין בנולד דאילו במסכת נדרים תנן בפ' רבי אליעזר פותחין בנולד דברי ר"א וחכמים אוסרין ואילו כי הדר אתי להכא במסכת נזיר אודויי אודי להו מדקא חזינא דלא פליג עלייהו במתני' כבמס' נדרים דנדרים מקמי נזיר נשנית וכדמפרש ברישא דמסכתא דאיידי דתני כתובות דאית בה המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר:

    פותחין בתנאי נולדואפילו להנהו דנדרו עד שלא חרב בה"מ:

    והיכי דמי כגון דאמרי להו אילו דאתא אינישבההיא שעתא דנדריתון ואמור לכון דחרב כו':

    אמר רב יוסף אי הואי התםלהנהו דאמרי דמי שנזר לאחר חורבן בהמ"ק אינו נזיר משום דאינהו סבורין דאכתי הוה קאי הוה אמינא להון ואמאי לא ידעין דליחרב:

    הא כתיב היכל ה' היכל ה' היכל ה' המהדקאמר להו נביא לישראל אל תבטחו אל דברי הנביאים היכל ה' כי מתנבאים לא תבא עליכם רעה היכל ה' בשבועה עוד היום לבוא שיאמרו היכל ה' היכל ה' המה שנים הם זה מקדש ראשון וזה מקדש שני:

    והא כתיבבדניאל כשהגלן נבוכדנצר בחורבן בית ראשון שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלות פושעים ולהסיר חטאים שבועים שבעים שמיטין עתידין לבא מכאן ועד חורבן בית שני והם שבעים שנה שהיו בבבל וארבע מאות ועשרים שהיו בבית שני הרי שבעים שמיטין אלמא ידעי לאימת חרב:

    אמרי לך רבנן כיון דלא ידעי בהי יומאמסתמא אדעתא דבנוי נדרו:

    מתני' ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריוובגמרא מפרש מאי קאמרי:

    רבי טרפון אומר אין אחד מהם נזירשלא ניתנה נזירות אלא להפלאה שיהא מברר דבריו ויאמר הריני נזיר ולא יהא תולה נזירותו בדבר אחר:

    הרתיע לאחוריוראה איש פלוני בא כנגדו ואמר הריני נזיר אם זה שמעון וחזר זה לאחוריו ואין ידוע אם שמעון הוא אם לאו אינו נזיר דספק נזירות להקל:

    ר' שמעון אומר יאמר כו'ורבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר ובגמרא מפרש:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נזיר 32 עמוד ב

    1ואם משנגנבה בהמתו נזר אינו נזיר. וזו טעות טעה נחום המדי: כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בהמ"ק חרב, אמר להם נחום המדי: אילו הייתם יודעין שבהמ"ק חרב, הייתם נוזרים? אמרו לו: לא. והתירן נחום המדי.

    2וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו: כל שנזר עד שלא חרב בהמ"ק נזיר. ומשחרב בהמ"ק אינו נזיר.

    Gemara

    3אמר רבה: שטפוהו רבנן לר' אליעזר ואוקמיה בשיטתייהו. דתנן: פותחין בנולד, דברי ר"א וחכמים אוסרין.

    4ואמר רבא: אע"ג דאמור רבנן אין פותחין בנולד, אבל פותחין בתנאי נולד. ה"ד אמרי להון: אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בהמ"ק מי הוה נדריתון?

    5אמר רב יוסף: אי הואי התם, הוה אמינא להון: הכתיב ״(ירמיהו ז״, ד) ״היכל י"י היכל י"י היכל י"י המה״ זה מקדש ראשון ומקדש שני.

    6נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי?! אמר אביי: ולא ידעין לאימת? והכתיב: ״(דניאל ט״, כד) ״שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך״! ואכתי מי ידעינן בהי יומא?!

    Mishna

    7היו מהלכין בדרך, ואחד בא כנגדן, אמר אחד מהן: ״הריני נזיר שזה פלוני״, ואחד אמר: ״הריני נזיר שאין זה פלוני״, ״הריני נזיר שאחד מכם נזיר״, ״שאין אחד מכם נזיר״, ״ששניכם נזירים״, ״שכולכם נזירים״.

    8בית שמאי אומרים: כולן נזירין. וב"ה אומרים: אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו. ור"ט אומר: אין אחד מהם נזיר.

    9הרתיע לאחוריו אינו נזיר. ר"ש אומר: יאמר ״אם היה כדברי הריני נזיר חובה, ואם לאו הריני נזיר נדבה״.

    Gemara

    10מי שלא נתקיימו דבריו, אמאי הוי נזיר? אמר רב יהודה, אימא: מי שנתקיימו דבריו.

    Tosafot

    ואם לאו אינו נזירפי' ואם משנגנבה בהמה נדר כלומר שבשעה שנדר כבר נגנבה הבהמה קודם לכן אך שהוא לא ידע וקיבל נזירות ואמר אילו הייתי יודע בשעת נדרי שכבר נגנבה לא הייתי נודר אינו נזיר כלומר הוי חרטה מעלייתא ומתיר לו החכם שהרי הקבלה עצמה היתה בטעות שאלמלי ידע שנגנבה לא הוי נודר דאיגלאי מילתא למפרע דנדר בטעות הוה ולא חל אפי' רגע א' דכיון דלא נדר [אלא על] בהמה זו והרי אינה בידו נדר טעות הוא ונראה דאפילו ב"ש מודו בהא דלא הוי נזיר:

    וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה כו'שהיה סבור שפותחין בנולד ואפילו לא שכיח כשעלו נזירים מן הגולה להביא קרבנותיהן ומצאו המקדש חרב אמר להם נחום אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב כלום הייתם נודרים כו' וזהו נולד דלא שכיח שבשעת הנדר עדיין היה קיים והתירן נחום וטעה [שפתח] להם בנולד כזה דלא שכיח [וכשבא] הדבר אצל חכמים [אמרו] כל שנדר עד שלא חרב הבית הוי נדר כלומר אין מתירין לו בחרטה זו דהוי נולד אבל נזר משחרב בהמ"ק והם לא ידעו שחרב ונדרו אינו נזיר דנזירות בטעות הוה שאלמלי ידעו שכבר חרב לא היו נודרים ולא חל מעיקרא נדר זה:

    אמר רבא שטפו רבנן לר"א ואוקמיה במילתייהוכלומר נצחוהו שחזר לדבריהם ואוקמי' בשטתייהו דאמרי אין פותחין בנולד דלא שכיח כמו חורבן הבית דאילו ר"א היה בשעת חורבן כדאמר בהניזקין (גיטין נו.) נכנס ר"א מצד א' ור' יהושע מצד אחד לישא מטתו של ריב"ז בירושלים ולא דבר כלום ולא חלק עליהן לומר דשפיר הוי חרטה כדתנן ר"א אומר פותחין בנולד אלא הדר ביה ממילתיה כיון שלא חלק על חכמי דורו:

    אבל פותחין בתנאי נולד דאמרינן להו אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב ב"ה מי הוי נזר - ופי' אילו בא בן אדם אליך בשעה שנדרת והיה מיעצך כי [אולי] חרב בית המקדש טרם כלות נזירותיך כלום נדרת וזה דומה לחרטה אילו באו עשרה בני אדם שיפייסוך מי נדרת שאין לחלק מאיזה טעם יהיה הפיוס שאפילו טעם הפיוס משום דבר נולד אין בכך כלום דהוי חרטה:

    אמר רב אסי אי הואי התם ה"א להו היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה - כלומר הייתי אומר לאותם הנזירים לא כחכמים עשיתם שנדרתם שהיה לכם לירא פן יהרס שהרי בפסוק מוזכר ולא היה בא להתיר להו נדרים בפתח זה אלא להוכיחם בא למה לא זכרו על פסוק זה ולהמנע מלדור והפסוק הוא סימן לדבר שהן שלשה היכל והשנים עתידין ליחרב והשלישי כסא יום הגדול והנורא לא ימוש לנצח ורש"י פירש הפסוק בענין אחר בירמיה:

    נהי דידעי דחריב מי ידעינן אימתי ולא ידעינן לאימת והא כתיב בדניאל שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך -דקאמר ליה המלאך לדניאל דלסוף שבעים שמיטות יחרב בית שני וכשתמלא ע' של גלות בבל וארבע מאות וכ' שנה של בית שני יעלה לשבעים שמיטות דהיינו שבע פעמים שבעים ומשני אכתי מי ידעי בהי יומא כלומר בתחלת שנה או באמצעיתה או בסופה וסבורים הם שיכלה נזירות ויביאו קרבנות קודם לכן:

    ששה שהיו מהלכין בדרך וא' בא כנגדןואין יודעין מי הוא ואמר אחד מן הששה הריני נזיר שזה הבא כנגדנו איש פלוני הוא כלומר שאכירהו מרחוק שהוא ראובן ונדר בנזיר אם כדבריו הוא והב' אומר הריני נזיר שאינו הוא לפי שנראה לו שאינו ראובן ונודר בנזיר אם כדבריו שאינו הוא כאשר נראה בעיניו והג' אומר לשנים הראשונים הריני נזיר שא' מכם נזיר שסבור אני שא' מכם נזיר ולא השני דהיינו אותו שימצא כדבריו והד' אומר הריני נזיר שאין א' מכם נזיר פירוש שסבור אני שא' משניכם אינו נזיר דהיינו אותו שלא ימצא כדבריו אלא האחד שימצא כדבריו הוא ראוי להיות נזיר והיינו כדברי שלישי שסבר שאחד מהם נזיר ואחד מהם אינו נזיר אלא שהפכו דבריהם והחמישי אמר לשנים הראשונים הריני נזיר ששניכם נזירים כלומר לפי שכל אחד קיבל עליו נזירות לפי מה שהוא דומה בעיניו [שכל] אחד סבור לומר אמת ולכך נחת לנזירות ועל כן אני סבור שעל שניכם חל נזירות והששי אמר הריני נזיר שכולכם נזירים כלומר שסבור אני שכולכם נזירים בש"א כולן נזירים וסברי ב"ש דנזירות בטעות הוי נזיר משום דכולן לנזירות נתכוונו וגמרו בדעתן להיות בכל ענין ומה שאמר שראה איש פלוני לפי שהוא סבור כדבריו ומהך משנה מוכחא בגמרא דהקדש בטעות הוי הקדש וכו' כדאמר בגמרא:

    וב"ה אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריוובגמרא פריך הל"ל מי שנתקיימו דבריו ובגמרא מפרש:

    ורבי טרפון אומר אין אחד מהן נזירדלא ניתנה נזירות אלא להפלאה דגבי נזיר כתיב איש כי יפליא שצריך להפליא ולכך קבלת נזירות אפי' לאחד מן השנים שנמצא כדבריו אין [ברור] לו בשעת נדרו שיהא [נזיר] עד שיבא אצלם ויכירוהו וכיון שלא היה [ברור] להן באותה שעה לא גמרו להיות נזירין והשלישי שאומר אחד מכם נזיר הרי אין אחד מהם נזיר והרביעי נמי שאומר אין אחד מכם נזיר משמע נמי שאין אחד מהם נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר ולא שאין [בשנים] הראשונים שום נזיר שהרי לא ניתנה נזירות אלא להפלאה אלא אי הוי אמר הרביעי לשנים הראשונים הריני נזיר שאין שום אחד מכם נזיר הרביעי יהיה נזיר ששנים הראשונים אינם נזירים לרבי טרפון ושפיר הוה חשוב הפלאה ומהאי טעמא ניחא אמאי לא תנא תו שאין שניהם נזירין שאין כולכם נזירים דאי אמר הכי היה ודאי נזיר לרבי טרפון לפי מה שהאמת הוא שאין שניהם נזירין ולא כולם נזירין אלא מאי הרביעי שאמר שאין אחד מהם נזיר:

    הרתיע לאחוריופירוש חזר לאחוריו ולא נודע מי היה אין נזיר שום אחד מן השנים הראשונים דאע"פ שברור הוא כדברי האחד מ"מ כיון שלא הוברר לנו דברי מי נתקיימו אין אחד מהן נזיר ובגמרא מוקי לה כרבי יהודה דאמר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא:

    רבי שמעון אומר יאמר אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה - ר"ש לטעמיה דספק נזירות להחמיר והוי כל אחד נזיר מספק ואסור [ביין ובטומאה] וגם אי אפשר לו לגלח בשביל ספק נזירות בלא הבאת קרבן ואינו יכול להביא קרבן דשמא לא נזיר הוא ומייתי חולין בעזרה לכך קנסו שיאמר כל אחד ואחד אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו נזיר נדבה מעתה ומקבל נזירות ויביא קרבן ויצא ידי חובה ממה נפשך ויהיה אסור ביין ובתגלחת והני תנאי רבי יהודה ורבי [שמעון] נחלקו אליבא דבית הלל רבי יהודה סבר אף על גב דבית הלל סברי דמי שנתקיימו דבריו הוי נזיר כדמפרש ואזיל בגמרא הני מילי כשנודע לבסוף דברי מי נתקיימו אבל הכא שהרתיע לאחוריו ולא נודע דברי מי נתקיימו מספק לא נחית לנזירות ור"ש סבר אליבא דב"ה דמספיקא (לא) נחית לנזירות כיון שברור שכדברי הא' הוא ולכך בעי תנאי:

    מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזירהא לבית הלל לא הוי נזירות בטעות אימא מי שנתקיימו דבריו אביי אמר כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא אהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו [הראשונים] ומיירי שחזר בו תוך כדי דבור ואגב אורחיה קמ"ל דתוך כדי דבור כדבור דמי ודבריו האחרונים עיקרים:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק השלישי והוא שאמר היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן ואמר אחד מהם הרי אני נזיר שזה איש פלני ואחד אומר הרי אני נזיר שאינו הוא הרי אני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירים שכולכם נזירים בית שמאי אומרים הרי כולם נזירים בית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר אחד הר"ם בית שמאי אומרים כלם נזירים ר"ל אשר אומרים אמת ואשר אינו אומר אמת כלם יחייבם הנזירות לפי שאצלם הקדש טעות הקדש כן נזירות בשעת נזירות ור' טרפון יאמר שכל אחד מהם לא יפסוק הענין ולא יאמר אותו אלא לפי כח מחשבתו ולא יחייב נפשו זה הנדר חיוב שלם ולזה לאשר אמת דבורו ולזה אין דברו אמת לא תחייבהו נזירות ובית הלל אומרים שאשר לא יתאמתו דבריו נלכד בנזירות והוא אשר יתחייבהו הנזירות ואם אמר דרך משל הריני נזיר שאין זה פלני הנה זה האיש אשר לא נתקיימו דבריו חייבתהו הנזירות הנה הכונה אם כן ממאמר בית הלל מי שלא נתקיימו דבריו הוא מה שאמרו והלכה כר' טרפון:

    אמר המאירי היו ב' מהלכין בדרך ובא אחד כנגדן וכו' פירוש ונחלקו שניהם עליו זה אומר שהוא ראובן וזה אומר שאינו ראובן או שהוא שמעון ואמר הראשון הריני נזיר אם הוא ראובן כדברי והשני אומר הריני נזיר אם אינו ראובן כדברי או אם הוא שמעון והגיע אצלם והרי הוא ראובן לבית שמאי שניהם נזירים שנזירות טעות נזירות כהקדש ולבית הלל אינו נזיר אלא אותו שנתקיימו דבריו ומה שאמר אין נזיר אלא אותו שלא נתקיימו דבריו הרי אמרו בגמרא תני שנתקיימו דבריו וכן תירצוה בדרך אחרת ולשונם בזה כגון דאמר אי נמי לאו פלני ליהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו לא נתקיימו דבריו הראשונים אלא האחרונים ופירוש הדברים שהתנה בנזירותו על שני דברים בחיוב ובשלילה כגון שאמר ראובן הוא ואינו שמעון ואם הוא ראובן ואינו שמעון הריני נזיר ולימד שלא סוף דבר שהוא נזיר כשנתקיימו כל דבריו ר"ל שהוא ראובן אלא אף אם אינו ראובן שנמצא שלא נתקיימו דבריו הראשונים הואיל ומ"מ נתקיימו דבריו האחרונים כגון שלא היה שמעון אלא אדם אחר הרי הוא נזיר מצד דבריו האחרונים הא אם היה שמעון לבית הלל אינו נזיר כלל הואיל ולא נתקיימו דבריו כלל ויש מפרשים בדרך אחרת לומר שחזרו מדבריהם והחליפו דבורם זה בשל זה בתוך כדי דבור ואותו שנתקיימו דבריו האחרונים נעשה נזיר שהולכין אחר לשון אחרון הואיל ובתוך כדי דבור חזרו בהם ואף על פי שלענין פסק כך הוא לענין פירוש מ"מ מילי דכדי נינהו ולא הוצרך ללמדם כלל ועוד שהרי בלשון הגמרא נאמר אי נמי לאו פלני הוא אלמא שהוא סבור לקיים ב' דבורים וכן ראיתי בתוספות שפירשוה ג"כ בדרכים אחרים שאין מתישבים עלי:

    ונשוב לענין המשנה והוא שחזר ולימד דין זה כשאמר הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכלכם נזירים פירוש שסיעת בני אדם הולכת ואחד בא כנגדן ואומר הריני נזיר שאחד מכם נזיר ר"ל שיש ביניכם אחד שהוא נזיר או שאין בכם נזיר אפילו אחד או ששניכם נזירים כלומר שיש בכם שנים שהם נזירין או שכלכם נזירים ולא נתקיימו דבריו בית שמאי אומרים כלם נזירים כלומר הן אותם השנים שנזרו על האחד הבא כנגדן הן האחד שנזר על הסיעה העוברת בין אותו שנתקיימו דבריו בין אותו שלא נתקיימו דבריו ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא אותו שנתקיימו דבריו ומה שאמר שלא נתקיימו תני שנתקיימו או שתפרשהו על השנים שהאחד בא כנגדן ועל הדרך שביארנו ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר ר"ל אפילו אותו שנתקיימו דבריו שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה ר"ל שידע בשעת הנזירות שדבריו קיימים הא כל שנוזר על הספק אף לכשיתקיימו דבריו אינו נזיר ואין הלכה כדבריו ולא כדברי בית שמאי אלא כבית הלל:

    משנה הרתיע לאחוריו אינו נזיר ר' שמעון אומר יאמר אם היה כדברי הרי אני נזיר חובה ואם לאו הרי אני נזיר נדבה ראה את הכוי ואמר הרי אני נזיר שזה חיה הרי אני נזיר שזה בהמה הרי אני שאין זה בהמה הרי אני נזיר שזה חיה ובהמה הרי אני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הרי אני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירים שכולכם נזירים הרי כולם נזירים אמר הר"ם פי' הרתיע לאחוריו חזר אחורנית ר"ל זה האיש אשר חלקו בו אם הוא פלני אם לאו אם הוא נזיר או בלתי נזיר אחר שהיה לפניהם חזר לאחוריו ולא יודע עם מי האמת מהם הנה לא יחייב אחד מהם נזירות ור' שמעון סבר ספק נזירות להחמיר כמו שקדם ויחוייב כל אחד מהם הנזירות מספק כמו שנזכר שם ואינה הלכה וכבר הקדמתי לך בפרק אחרון שכוי יש בו דרכים שוה לחיה וכו' ולזה תחייבהו הנזירות על איזה פנים שאהיה מאמרו ואם היה האיש האחד בעצמו יאמר אלו המאמרים כלם על הכוי וידור בנזיר על כל אופן מאלו הששה פנים יחייבהו נזירות ובעבור שזכר הכוי שהוא מין בהמה ומין חיה וזכר דיני מי שנדר שהוא כן או אינו כן הביא מה שדומה לזה והוא שהיו האנשים לפניו אחד נזיר ואחד אינו נזיר הנה אשר אמר מהם הריני נזיר שאחד מכם נזיר חיבתהו הנזירות וכן אם יאמר הריני נזיר שאין אחד מכם וכן אם ששניכם נזירים לפי שכבר צדק על הקצת כמו הכוי בשוה וכן אם היו אשר לפניהם רבים והיה בהם נזירים ובלתי נזירים ואפי' היו מאה בלתי נזירים ואחד נזיר ואמר שכלכם נזירים חייבתהו הנזירות להיות קצת דרכיו שוה לדרכי חיה וזה ענין אמרו הרי כלם נזירים ר"ל הנזירות מחוייבת לאלו כלם אשר יאמרו כל דבור מאלו הדבורים:

    אמר המאירי הרתיע לאחוריו ר"ל אותו האחד שנזרו השנים עליו הלך לאחוריו ולא הגיע אצלם עד שאי אפשר להם לברר אם נתקיימו דברי האחד אם לאו אין אחד מהם נזיר וזו ודאי לר' טרפון לא הוצרכה שהרי אף בהגיע אצלם כן וכן לבית שמאי לא הוצרכה שאף בנתברר שלא נתקיימו דבריהם נזירים הם וכל שכן בספק נתקיימו הא לא נצרכה אלא לבית הלל ואף על פי שלא נתברר לנו דעת בית הלל בזו פירשו בגמרא שלדעת ר' יהודה נאמרה וכמו שאמרו לדעתו הריני נזיר שיש בכרי הזה מאה כור והלך למדדו ומצאו שנגנב או שאבד ר' יהודה מתיר כלומר שאינו נזיר שסתם נזירות להקל וכן הדין בהרתיע לאחוריו ור' שמעון חולק לומר שהוא נזיר אלא שיתנה על נזירותו אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה כדי שיהא נזיר ודאי אם בחובה אם בנדבה שאם לא יתנה הוה ליה ספק נזיר ויתעכב אף לאחר שלשים בשתיית יין וגלוח מפני שלא יהא יכול להביא קרבנותיו מספק חולין בעזרה וכן הוא אומר בשמועת הכרי וכמו שאמרו עליה ר' שמעון אוסר ומ"מ הלכה כר' יהודה:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 32b

    Nazir 32b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 233 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואם משנגנבה בהמתו נזר שבדעתו היה לקבל נזירותו על אותה בהמה ובשעה שנזר לא היתה ברשותו הרי זה אינו נזיר דנזירות בטעות הואי:

    וזו טעות של נולד טעה נחום המדי שהוא סבור שפותחין בנולד:

    ומצאו בית המקדש חרב לאחר בית שני:

    כל שנזר עד שלא חרב ואע"פ שלאחר כך חרב הרי נזיר דאין פותחין לו לאדם בנולד:

    ומשחרב בהמ"ק אינו נזיר שיכול לומר לו אילו הייתי יודע שכבר חרב לא הייתי נודר וכה"ג לא הוי נולד שהרי כבר חרב:

    גמ' שטפוהו רבנן לרבי אליעזר והעבירוהו מדעתו כמו שטף מים (ב"מ ק:) והעמידוהו בשיטה שלהן דאין פותחין בנולד דאילו במסכת נדרים תנן בפ' רבי אליעזר פותחין בנולד דברי ר"א וחכמים אוסרין ואילו כי הדר אתי להכא במסכת נזיר אודויי אודי להו מדקא חזינא דלא פליג עלייהו במתני' כבמס' נדרים דנדרים מקמי נזיר נשנית וכדמפרש ברישא דמסכתא דאיידי דתני כתובות דאית בה המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר:

    פותחין בתנאי נולד ואפילו להנהו דנדרו עד שלא חרב בה"מ:

    והיכי דמי כגון דאמרי להו אילו דאתא איניש בההיא שעתא דנדריתון ואמור לכון דחרב כו':

    8 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 32b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ואם לאו אינו נזיר פי' ואם משנגנבה בהמה נדר כלומר שבשעה שנדר כבר נגנבה הבהמה קודם לכן אך שהוא לא ידע וקיבל נזירות ואמר אילו הייתי יודע בשעת נדרי שכבר נגנבה לא הייתי נודר אינו נזיר כלומר הוי חרטה מעלייתא ומתיר לו החכם שהרי הקבלה עצמה היתה בטעות שאלמלי ידע שנגנבה לא הוי נודר דאיגלאי מילתא למפרע דנדר בטעות הוה ולא חל אפי' רגע א' דכיון דלא נדר [אלא על] בהמה זו והרי אינה בידו נדר טעות הוא ונראה דאפילו ב"ש מודו בהא דלא הוי נזיר:

    וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה כו' שהיה סבור שפותחין בנולד ואפילו לא שכיח כשעלו נזירים מן הגולה להביא קרבנותיהן ומצאו המקדש חרב אמר להם נחום אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב כלום הייתם נודרים כו' וזהו נולד דלא שכיח שבשעת הנדר עדיין היה קיים והתירן נחום וטעה [שפתח] להם בנולד כזה דלא שכיח [וכשבא] הדבר אצל חכמים [אמרו] כל שנדר עד שלא חרב הבית הוי נדר כלומר אין מתירין לו בחרטה זו דהוי נולד אבל נזר משחרב בהמ"ק והם לא ידעו שחרב ונדרו אינו נזיר דנזירות בטעות הוה שאלמלי ידעו שכבר חרב לא היו נודרים ולא חל מעיקרא נדר זה:

    אמר רבא שטפו רבנן לר"א ואוקמיה במילתייהו כלומר נצחוהו שחזר לדבריהם ואוקמי' בשטתייהו דאמרי אין פותחין בנולד דלא שכיח כמו חורבן הבית דאילו ר"א היה בשעת חורבן כדאמר בהניזקין (גיטין נו.) נכנס ר"א מצד א' ור' יהושע מצד אחד לישא מטתו של ריב"ז בירושלים ולא דבר כלום ולא חלק עליהן לומר דשפיר הוי חרטה כדתנן ר"א אומר פותחין בנולד אלא הדר ביה ממילתיה כיון שלא חלק על חכמי דורו:

    אבל פותחין בתנאי נולד דאמרינן להו אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב ב"ה מי הוי נזר - ופי' אילו בא בן אדם אליך בשעה שנדרת והיה מיעצך כי [אולי] חרב בית המקדש טרם כלות נזירותיך כלום נדרת וזה דומה לחרטה אילו באו עשרה בני אדם שיפייסוך מי נדרת שאין לחלק מאיזה טעם יהיה הפיוס שאפילו טעם הפיוס משום דבר נולד אין בכך כלום דהוי חרטה:

    אמר רב אסי אי הואי התם ה"א להו היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה - כלומר הייתי אומר לאותם הנזירים לא כחכמים עשיתם שנדרתם שהיה לכם לירא פן יהרס שהרי בפסוק מוזכר ולא היה בא להתיר להו נדרים בפתח זה אלא להוכיחם בא למה לא זכרו על פסוק זה ולהמנע מלדור והפסוק הוא סימן לדבר שהן שלשה היכל והשנים עתידין ליחרב והשלישי כסא יום הגדול והנורא לא ימוש לנצח ורש"י פירש הפסוק בענין אחר בירמיה:

    נהי דידעי דחריב מי ידעינן אימתי ולא ידעינן לאימת והא כתיב בדניאל שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך -דקאמר ליה המלאך לדניאל דלסוף שבעים שמיטות יחרב בית שני וכשתמלא ע' של גלות בבל וארבע מאות וכ' שנה של בית שני יעלה לשבעים שמיטות דהיינו שבע פעמים שבעים ומשני אכתי מי ידעי בהי יומא כלומר בתחלת שנה או באמצעיתה או בסופה וסבורים הם שיכלה נזירות ויביאו קרבנות קודם לכן:

    ששה שהיו מהלכין בדרך וא' בא כנגדן ואין יודעין מי הוא ואמר אחד מן הששה הריני נזיר שזה הבא כנגדנו איש פלוני הוא כלומר שאכירהו מרחוק שהוא ראובן ונדר בנזיר אם כדבריו הוא והב' אומר הריני נזיר שאינו הוא לפי שנראה לו שאינו ראובן ונודר בנזיר אם כדבריו שאינו הוא כאשר נראה בעיניו והג' אומר לשנים הראשונים הריני נזיר שא' מכם נזיר שסבור אני שא' מכם נזיר ולא השני דהיינו אותו שימצא כדבריו והד' אומר הריני נזיר שאין א' מכם נזיר פירוש שסבור אני שא' משניכם אינו נזיר דהיינו אותו שלא ימצא כדבריו אלא האחד שימצא כדבריו הוא ראוי להיות נזיר והיינו כדברי שלישי שסבר שאחד מהם נזיר ואחד מהם אינו נזיר אלא שהפכו דבריהם והחמישי אמר לשנים הראשונים הריני נזיר ששניכם נזירים כלומר לפי שכל אחד קיבל עליו נזירות לפי מה שהוא דומה בעיניו [שכל] אחד סבור לומר אמת ולכך נחת לנזירות ועל כן אני סבור שעל שניכם חל נזירות והששי אמר הריני נזיר שכולכם נזירים כלומר שסבור אני שכולכם נזירים בש"א כולן נזירים וסברי ב"ש דנזירות בטעות הוי נזיר משום דכולן לנזירות נתכוונו וגמרו בדעתן להיות בכל ענין ומה שאמר שראה איש פלוני לפי שהוא סבור כדבריו ומהך משנה מוכחא בגמרא דהקדש בטעות הוי הקדש וכו' כדאמר בגמרא:

    וב"ה אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ובגמרא פריך הל"ל מי שנתקיימו דבריו ובגמרא מפרש:

    4 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 32b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק השלישי והוא שאמר היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן ואמר אחד מהם הרי אני נזיר שזה איש פלני ואחד אומר הרי אני נזיר שאינו הוא הרי אני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירים שכולכם נזירים בית שמאי אומרים הרי כולם נזירים בית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר אחד הר"ם בית שמאי אומרים כלם נזירים ר"ל אשר אומרים אמת ואשר אינו אומר אמת כלם יחייבם הנזירות לפי שאצלם הקדש טעות הקדש כן נזירות בשעת נזירות ור' טרפון יאמר שכל אחד מהם לא יפסוק הענין ולא יאמר אותו אלא לפי כח מחשבתו ולא יחייב נפשו זה הנדר חיוב שלם ולזה לאשר אמת דבורו ולזה אין דברו אמת לא תחייבהו נזירות ובית הלל אומרים שאשר לא יתאמתו דבריו נלכד בנזירות והוא אשר יתחייבהו הנזירות ואם אמר דרך משל הריני נזיר שאין זה פלני הנה זה האיש אשר לא נתקיימו דבריו חייבתהו הנזירות הנה הכונה אם כן ממאמר בית הלל מי שלא נתקיימו דבריו הוא מה שאמרו והלכה כר' טרפון:

    אמר המאירי היו ב' מהלכין בדרך ובא אחד כנגדן וכו' פירוש ונחלקו שניהם עליו זה אומר שהוא ראובן וזה אומר שאינו ראובן או שהוא שמעון ואמר הראשון הריני נזיר אם הוא ראובן כדברי והשני אומר הריני נזיר אם אינו ראובן כדברי או אם הוא שמעון והגיע אצלם והרי הוא ראובן לבית שמאי שניהם נזירים שנזירות טעות נזירות כהקדש ולבית הלל אינו נזיר אלא אותו שנתקיימו דבריו ומה שאמר אין נזיר אלא אותו שלא נתקיימו דבריו הרי אמרו בגמרא תני שנתקיימו דבריו וכן תירצוה בדרך אחרת ולשונם בזה כגון דאמר אי נמי לאו פלני ליהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו לא נתקיימו דבריו הראשונים אלא האחרונים ופירוש הדברים שהתנה בנזירותו על שני דברים בחיוב ובשלילה כגון שאמר ראובן הוא ואינו שמעון ואם הוא ראובן ואינו שמעון הריני נזיר ולימד שלא סוף דבר שהוא נזיר כשנתקיימו כל דבריו ר"ל שהוא ראובן אלא אף אם אינו ראובן שנמצא שלא נתקיימו דבריו הראשונים הואיל ומ"מ נתקיימו דבריו האחרונים כגון שלא היה שמעון אלא אדם אחר הרי הוא נזיר מצד דבריו האחרונים הא אם היה שמעון לבית הלל אינו נזיר כלל הואיל ולא נתקיימו דבריו כלל ויש מפרשים בדרך אחרת לומר שחזרו מדבריהם והחליפו דבורם זה בשל זה בתוך כדי דבור ואותו שנתקיימו דבריו האחרונים נעשה נזיר שהולכין אחר לשון אחרון הואיל ובתוך כדי דבור חזרו בהם ואף על פי שלענין פסק כך הוא לענין פירוש מ"מ מילי דכדי נינהו ולא הוצרך ללמדם כלל ועוד שהרי בלשון הגמרא נאמר אי נמי לאו פלני הוא אלמא שהוא סבור לקיים ב' דבורים וכן ראיתי בתוספות שפירשוה ג"כ בדרכים אחרים שאין מתישבים עלי:

    ונשוב לענין המשנה והוא שחזר ולימד דין זה כשאמר הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכלכם נזירים פירוש שסיעת בני אדם הולכת ואחד בא כנגדן ואומר הריני נזיר שאחד מכם נזיר ר"ל שיש ביניכם אחד שהוא נזיר או שאין בכם נזיר אפילו אחד או ששניכם נזירים כלומר שיש בכם שנים שהם נזירין או שכלכם נזירים ולא נתקיימו דבריו בית שמאי אומרים כלם נזירים כלומר הן אותם השנים שנזרו על האחד הבא כנגדן הן האחד שנזר על הסיעה העוברת בין אותו שנתקיימו דבריו בין אותו שלא נתקיימו דבריו ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא אותו שנתקיימו דבריו ומה שאמר שלא נתקיימו תני שנתקיימו או שתפרשהו על השנים שהאחד בא כנגדן ועל הדרך שביארנו ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר ר"ל אפילו אותו שנתקיימו דבריו שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה ר"ל שידע בשעת הנזירות שדבריו קיימים הא כל שנוזר על הספק אף לכשיתקיימו דבריו אינו נזיר ואין הלכה כדבריו ולא כדברי בית שמאי אלא כבית הלל:

    משנה הרתיע לאחוריו אינו נזיר ר' שמעון אומר יאמר אם היה כדברי הרי אני נזיר חובה ואם לאו הרי אני נזיר נדבה ראה את הכוי ואמר הרי אני נזיר שזה חיה הרי אני נזיר שזה בהמה הרי אני שאין זה בהמה הרי אני נזיר שזה חיה ובהמה הרי אני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הרי אני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירים שכולכם נזירים הרי כולם נזירים אמר הר"ם פי' הרתיע לאחוריו חזר אחורנית ר"ל זה האיש אשר חלקו בו אם הוא פלני אם לאו אם הוא נזיר או בלתי נזיר אחר שהיה לפניהם חזר לאחוריו ולא יודע עם מי האמת מהם הנה לא יחייב אחד מהם נזירות ור' שמעון סבר ספק נזירות להחמיר כמו שקדם ויחוייב כל אחד מהם הנזירות מספק כמו שנזכר שם ואינה הלכה וכבר הקדמתי לך בפרק אחרון שכוי יש בו דרכים שוה לחיה וכו' ולזה תחייבהו הנזירות על איזה פנים שאהיה מאמרו ואם היה האיש האחד בעצמו יאמר אלו המאמרים כלם על הכוי וידור בנזיר על כל אופן מאלו הששה פנים יחייבהו נזירות ובעבור שזכר הכוי שהוא מין בהמה ומין חיה וזכר דיני מי שנדר שהוא כן או אינו כן הביא מה שדומה לזה והוא שהיו האנשים לפניו אחד נזיר ואחד אינו נזיר הנה אשר אמר מהם הריני נזיר שאחד מכם נזיר חיבתהו הנזירות וכן אם יאמר הריני נזיר שאין אחד מכם וכן אם ששניכם נזירים לפי שכבר צדק על הקצת כמו הכוי בשוה וכן אם היו אשר לפניהם רבים והיה בהם נזירים ובלתי נזירים ואפי' היו מאה בלתי נזירים ואחד נזיר ואמר שכלכם נזירים חייבתהו הנזירות להיות קצת דרכיו שוה לדרכי חיה וזה ענין אמרו הרי כלם נזירים ר"ל הנזירות מחוייבת לאלו כלם אשר יאמרו כל דבור מאלו הדבורים:

    אמר המאירי הרתיע לאחוריו ר"ל אותו האחד שנזרו השנים עליו הלך לאחוריו ולא הגיע אצלם עד שאי אפשר להם לברר אם נתקיימו דברי האחד אם לאו אין אחד מהם נזיר וזו ודאי לר' טרפון לא הוצרכה שהרי אף בהגיע אצלם כן וכן לבית שמאי לא הוצרכה שאף בנתברר שלא נתקיימו דבריהם נזירים הם וכל שכן בספק נתקיימו הא לא נצרכה אלא לבית הלל ואף על פי שלא נתברר לנו דעת בית הלל בזו פירשו בגמרא שלדעת ר' יהודה נאמרה וכמו שאמרו לדעתו הריני נזיר שיש בכרי הזה מאה כור והלך למדדו ומצאו שנגנב או שאבד ר' יהודה מתיר כלומר שאינו נזיר שסתם נזירות להקל וכן הדין בהרתיע לאחוריו ור' שמעון חולק לומר שהוא נזיר אלא שיתנה על נזירותו אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה כדי שיהא נזיר ודאי אם בחובה אם בנדבה שאם לא יתנה הוה ליה ספק נזיר ויתעכב אף לאחר שלשים בשתיית יין וגלוח מפני שלא יהא יכול להביא קרבנותיו מספק חולין בעזרה וכן הוא אומר בשמועת הכרי וכמו שאמרו עליה ר' שמעון אוסר ומ"מ הלכה כר' יהודה:

    Meiri on Nazir 32b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    אמר רבה שטפוה רבנן לר' אליעור ואוקמוה בשיטתייהו שטפוהו והעבירוהו מסברתו והודה לדבריהם. שהרי ר' אליעזר היה בשעת החרבן כדאמרינן בגיטין פרק הנזקין שר' אליעזר ור' יהושע נשאו מיטה של ר' יוחנן בן זכאי כשהוציאוהו מירושלים. נמצא שהיה באותו מנין כשאמרו חכמים לנחום שטעה דאין פותחין בנולד ולא אמר דבר. אלמא שחזר מסברתו והודה לדברי חכמים. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    אמר רבא אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד אבל פותחין בתנאי נולד. פירוש שאר חרטות הוי כגון אילו באו עשרה בני אדם ופייסו אתכם בשעת הנדר ואמרו לכם שאין טוב לידור כי שמא יחרב הבית כלום נדרתם ואמרו אילו כן לא היינו נודרין. אותה חרטה משוי ליה טעות משעת הנדר שעל ידי כך היה ראוי להתבטל מאותה שעה. שהרי לא נדר מדעת מיושבת הואיל והוא מתחרט על נדרו ואומר עכשו כי טוב בעיניו שלא נדר מעולם וממילא הוא מתחרט בלא שום דבר נולד הרי לא נדר זה האיש מדעת מיושבת ודין הוא שנאמר דבכי האי גוונא אמר קרא אבל אחרים מוחלין לו לשווייה נדר טעות בהכי. אבל בנולד שאמר לו ואילו הייתי יודע שעתיד בית המקדש ליחרב כלום נדרת לא הוי חרטה שעל חרטה זו לא היה ראוי להתבטל הנדר משעה שנדר. אבל פותחין בתנאי (נדור) נולד היכי דמי דאמרינן להון אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בית המקדש מי הוה נדריתון. פירוש אילו באו אנשים ופייסו לכם ואמרו אין טוב לידור כי שמא יחרב הבית טרם כלות ימי נזירותכם הייתם נודרים. ואם אמרו לא היינו נודרים מתירין להם. והרי זו דומה לאותה שאמרו במסכת נדרים אלו היו עשרה בני אדם שפייסוך באותה שעה מי נדרת. ואין לחלק מאיזה טעם יהיה אותו פיוס. שאפילו טענת המפייסים בשביל דבר נולד אין בכך כלום והויא חרטה. וזה פירוש נכון. ויש מפרשים אבל פותחין בתנאי נולד היכי דמי אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב וישקר לכון בשעת הנזירות אל תזירו שכבר חרב בית המקדש והייתם סבורים דאמת הוא מי הייתם נוזרים. ואמרו לא היה נזירנא מתירין להם נדרם אף על גב דחרב אחר כך. שיטה:

    היכי דמי דאמר להו אילו אתא איניש ואמר לכון כלומר אילו היה אומר לכם אדם אחר שעתיד ליחרב והיה מטעים לכם דברים שאין טוב לידור בנזיר מי הוי נזיר. מי הייתם נודרים ואמרי לא. שפיר מיקרן חרטה והיינו תנאי נולד. וזהו דבר שיש להיות לבו של אדם עליו לדעה מה יעשה. אבל ודאי אי אמרו מאליהן אילו ידענו העתיד אין זו חרטה.

    אמר רב יוסף אי הואי התם כשנשאלו הנזירים ואמרו להם חכמים אם משחרב נזיר אינו נזיר דהוי חרטה. הוה אמינא להו דאין זו חרטה דודאי ידעיתו שעתיד ליחרב דכתיב אל תבטחו אל דברי שקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה. והכי קאמר נביא לישראל אל תבטחו בדבר האומר היכל ה' בינותינו ולא תבא אלינו רעה. אלא היכל ה' היכל ה' סימן לדבר שיהיו שניהן עתידין ליחרב זה מקדש ראשון ומקדש שני. אי נמי הכי קאמר אל תבטחו אל דברי שקר האומרים לכם אל תדאגו מן הפורענות כי באמת היכל ה' היכל היכל שלוש היכלות הראשון והשני שיחרבו ואחרי כן יהיה השלישי בנין הצור ואותו יתקיים לעד. אלמא דודאי ידעי שעתיד ליחרב ואפילו הכי קבלו נזירות ואמאי אינו נזיר. ומשני נהי דידעי שיחרב מי ידעי אימת יום שעתיד ליחרב קודם הבאת קרבן. הילכך אדעתא דבנוי נדר. הר' עזריאל ז"ל:

    אי הואי התם כל שאמרו חכמים לנחום דחרבן בית המקדש הוי נולד הוה אמינא דלאו נולד הוא לפי שיודעין היו שעתיד ליחרב דכתיב היכל ה' היכל ה' היכל ה' זה מקדש ראשון ומקדש שני. מקרא הוא בירמיה ואל תבטחו אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה ולא תבא עלינו רעה. ומפרש ליה רב יוסף הכי שהיה ירמיה מוכיח את הרשעים שהיו מתייאשים מן הפורענות ואומרים אם יחרב היכל זה עוד יבנה לנו היכל שני ואם יחרב היכל שני עוד יבנה לנו היכל שלישי לימות המשיח. אלמא יודעין היו שיחרב. ומשני נהי דידעי שיחרב ולא ידעי אימת. הילכך הוי נולד שלא היו נמנעים בשביל זה מלידור כיון שלא ידעו אימתי נחרב. הרא"ש ז"ל בפירושיו.

    וזה לשון שיטה אמר רב יוסף אי הואי התם. בהפר נחום לאותן נזירים הייתי אומר להן אין ודאי ידעיתו שעתיד בית המקדש ליחרב ואף על פי כן נזרתם דכתיב אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' המה: פירש רש"י ז"ל בפירוש המקרא. אל תבטחו לומר בזכות שאתם באים להשתחוות שלש פעמים בשנה לא תבא עליכם רעה. ויש מפרשים שכך אמר הנביא אל תבטחו לכם לדברי האומרים לכם היכל ה' בינותינו ולא יבא עלינו רעה. אלא היכל ה' היכל ה' המה עתידים ליחרב ורמז לזה למקדש ראשון ומקדש שני. ויש מפרשים היכל ה' היכל ה' דהיינו בית ראשון ושני. היכל ה' המה כלומר בשבועה המה עתידין ליחרב. ויש מפרשים דהכי קאמר אם עתיד בית ראשון ליחרב עוד יבנה בית שני ואם יחרב בית שני הלא עתיד לבנות לימות המשיח ולא יחרב לעולם. אלמא דעתיד ליחרב:

    מתני' פירוש היו מהלכין בדרך ששה אנשים יחד ואדם אחד בא כנגדן ואמר אחד מהם הריני נזיר שזה איש פלוני שסבור שהוא ראובן ונדר בנזיר אם הוא כדבריו. והאחר סבור שאינו ראובן ונזר בנזיר אם אינו הוא. ואמר השלישי לשנים הראשונים הריני נזיר שסבור אני שאחד מכם נזיר. והרביעי אמר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר כלומר אני יודע שיש בשניכם אחד שאינו נזיר. והחמישי אמר הריני נזיר ששניכם נזירים. והששי אמר לכל החמשה הריני נזיר שכולכם נזירים.

    בית שמאי אומרים כולם נזירים דסברי דנזירות בטעות הוי נזירות וכגון דאמר כל אחד אם הייתי יודע שאינו כדברי הריני אומר בענין אחר. כדאמרינן לעיל אי הוה ידענא דלבן נפק לא אמרית שחור אלא לבן. שיטה:

    3 more comments on this page.

    Shita Mekubbetzet on Nazir 32b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 32, Amud Bet, about 233 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 135 words

      Opens “ואם משנגנבה בהמתו נזר אינו נזיר. וזו…”

    2. Segment 216 words

      Opens “וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו: כל שנזר…”

      Named: רב בהמ.

    3. Segment 316 words

      Opens “גמ׳ אמר רבה: שטפוהו רבנן לר' אליעזר…”

      Named: רבה.

    4. Segment 425 words

      Opens “ואמר רבא: אע"ג דאמור רבנן אין פותחין…”

      Named: רב בהמ, רבא.

    5. Segment 525 words

      Opens “אמר רב יוסף: אי הואי התם, הוה…”

      Named: רב יוסף.

    6. Segment 629 words

      Opens “נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי?!…”

      Named: אביי.

    7. Segment 734 words

      Opens “מתני׳ היו מהלכין בדרך, ואחד בא כנגדן,…”

    8. Segment 820 words

      Opens “בית שמאי אומרים: כולן נזירין. וב"ה אומרים:…”

    9. Segment 918 words

      Opens “הרתיע לאחוריו אינו נזיר. ר"ש אומר: יאמר…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “גמ׳ מי שלא נתקיימו דבריו, אמאי הוי…”

      Named: רב יהודה.

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Nazir 32b · Segment 5 — “אמר רב יוסף: אי הואי התם, הוה אמינא להון:…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Nazir 32b · Segment 6 — “…יודעין לאימתי?! אמר אביי: ולא ידעין לאימת? והכתיב: (דניאל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 32b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026