Talmud Builders

    Nazir 42a

    Back to index

    English translation — Nazir 42a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1indicates that fringes in the mitzva stated in the adjacent verse: “You shall make for yourself fringes” (Deuteronomy 22:12), can be from them, wool and linen. By juxtaposing the mitzva of ritual fringes to the prohibition against diverse kinds of cloth, the Torah teaches that the positive mitzva of ritual fringes, which includes dyed blue wool, overrides the prohibition against diverse kinds of cloth, i.e., one may attach woolen ritual fringes to a linen garment. From here one derives the general principle that a positive mitzva overrides a prohibition.

    2§ The Gemara returns to the mishna that teaches that nazirites, lepers, and Levites must shave their hair. The Master said above: And with regard to all of them, if they shaved with an implement other than a razor, or if they left two hairs uncut, they have done nothing. Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: That is to say that the principle: The majority of an entity is considered like all of it, applies by Torah law.

    3The Gemara asks: From where do we learn this? The Gemara explains: This principle is derived from the fact that the Merciful One revealed in the Torah and specified with regard to a nazirite: “On the seventh day he shall shave it” (Numbers 6:9), despite the fact that the same verse already stated: “And he shall shave his head on the day of his cleansing.” This teaches that it is only in this case here that he does not fulfill the mitzva of shaving until there is the removal of all of it, i.e., shaving part of his head is insufficient. This shows that in general the majority of an entity is like all of it.

    4Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, objects to this assertion. This verse: “On the seventh day he shall shave it,” is written with regard to a ritually impure nazirite, not a pure one, whereas the halakha in the mishna applies even to a pure nazirite. This shows that the above inference is invalid. They laughed at this difficulty in the West, i.e., Eretz Yisrael: After all, from where do we derive the halakha that an impure nazirite shaves with a razor? It is derived from the halakha of a pure nazirite. If so, let the case of a pure nazirite come and derive the following halakha from the case of an impure nazirite: Just as with regard to an impure nazirite, if he leaves two hairs he has done nothing, here too, if a pure nazirite leaves two hairs he has done nothing.

    5On the same topic, Abaye raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, which is not considered an act of shaving, if the hairs of his head grew and he again shaved, this time those two hairs alone, what is the halakha ? Do these hairs invalidate the fulfillment of his obligation or not? Has he now completed his initial act of shaving, or is the shaving of two hairs from a head full of hair of no significance, and he must now shave his entire head?

    6Similarly, Rava raised a dilemma: With regard to a nazirite who shaved and left two hairs, and afterward shaved one of them, and the other one fell out of its own accord, what is the halakha ? Is this considered shaving one’s entire head or not? Rav Aḥa of Difti said to Ravina: Is Rava raising a dilemma as to whether one can shave his head one hair by one hair? How does this case differ from that of one who shaves his entire head one hair at a time, which is a fulfillment of his obligation?

    7Rather, say that the dilemma is as follows: If one hair fell out and he shaved the other one, what is the halakha ? Has he performed the obligation of shaving if there was only one hair left when he came to shave? Ravina said to him: In that case there is no shaving here; there is no hair here. The Gemara expresses surprise at this expression: If there is no hair here, then there is shaving here, as no hair remains. The Gemara explains: This is what he said: Even though there is no hair here, as only one hair remains, nevertheless there is no fulfillment of the mitzva of shaving here, as he failed to shave it all on the first attempt, and the second time he shaved less than the required amount.

    8MISHNA: A nazirite may shampoo [ ḥofef ] his head and separate [ mefaspes ] his hairs manually, without concern that hairs might fall out. However, he may not comb his hair.

    9GEMARA: The Gemara clarifies: Who is the tanna who maintains that a nazirite may shampoo and separate his hairs? It is Rabbi Shimon, who says: An unintentional act is permitted. Even if hairs do fall out as a result of this action, as he did not intend this to happen the action is permitted. Yet in the latter clause of the mishna, which states: However, he may not comb his hair, we have come to the opinion of the Rabbis. Although this nazirite also does not intend to tear out any hair when he combs it, it is nevertheless prohibited.

    10This leads to a surprising conclusion, that the first clause represents the opinion of Rabbi Shimon and the latter clause is the opinion of the Rabbis. Rabba said: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as he maintains that anyone who combs his hair intends to remove stray hairs, and therefore this is considered an intentional act.

    11MISHNA: Rabbi Yishmael says: A nazirite may not shampoo his hair with earth because this causes the hair to fall out.

    12GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: What is the precise wording of the mishna? Do we learn: Because it removes hair, i.e., earth in general removes hair, or do we perhaps learn: Because of that which removes hair. In other words, although some types of earth do not remove hair, it is prohibited to use these as well, due to those types that do remove hair. The Gemara inquires: What is the difference of this textual question?

    13The Gemara explains: There is a difference in a case where there is a type of earth that does not remove hair. If you say that we learned in the mishna: Because it removes hair, then in a case where we know that it does not remove hair it is fine to shampoo with that substance. However, if you say the text reads: Because of that which removes hair, this indicates that the Sages prohibited using any type of earth, due to the type that removes hair. If so, a nazirite may not shampoo his head with any earth at all, not even if it does not remove hair. No answer was found, and the Gemara says that the dilemma shall stand unresolved.

    14MISHNA: A nazirite who was drinking wine all day is liable to receive only one set of lashes. If people said to him during the course of the day: Do not drink, do not drink, and nevertheless he continues to drink, he is liable for each and every time he was warned. If a nazirite kept shaving all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not shave, do not shave, and he shaves, he is liable for each and every time he was warned. If he became ritually impure from a corpse many times all day, he is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not become impure, do not become impure, and he continues to become impure, he is liable for each and every time he was warned.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    הא גדילים תעשה לךוקא דחי לאו דלא תלבש שעטנז:

    אמר רב אחא בריה דרב איקאמדקתני או ששיירו שתי שערות לא עשה כלום זאת אומרת דרובו חשוב ככולו מדאורייתא דמדכתב הכא וגילח את ראשו ביום השביעי ולא מיצטריך ליה למיכתב ביום השביעי יגלחנו לומר דלא חשיב גילוח עד דאיכא כולו שיער מגולח מכלל מדאיצטריך ליה קרא לאשמועינן דליגלח כולו דאי לאו האי קרא הוה אמינא דברובו סגי ליה דרובו ככולו דאורייתא:

    האיביום השביעי יגלחנו בנזיר טמא הוא דכתיב אבל בנזיר טהור לא כתיב אלא וגילח את שער ראש נזרו דלא משמע ליה הכי:

    מחכו עלה במערבאאהא אתקפתא דר' יוסי בר' חנינא:

    דמכדי נזיר טמא דבתער מנלן מנזיר טהור יליףמדכתיב ביה תער אי לרבי כדאית ליה ולת"ק כדאית ליה וכדלעיל וה"ה נמי דליתי נזיר טהור מנזיר טמא מה נזיר טמא כו' והכא הוא דגלי רחמנא כולו הא בעלמא רובו ככולו וכדרב אחא בריה דרב איקא וא"ת ליגמר מיניה הא לא אפשר משום דהוו להו נזיר ומצורע שני כתובין כאחד:

    וצמח ראשו וחזר וגילחןנמי לאותן ב' שערות:

    מהומי אמרינן כיון דמעיקרא כי שייר אותן שתי שערות לא עשה ולא כלום השתא נמי כיון דהדר וצמח לא עשה ולא כלום דכמאן דמגלח שתי שערות מעיקרן דמי ומעכבי או דלמא כיון דהשתא קא מיגלח להו להאי דהדר צמח לא חיישינן ולא מעכבי:

    גילח שערה קמיבעיא ליה לרבאפשיטא דכיון דגילח את כל ראשו לבר מהנך ב' שערות דכי הדר גילח אחת מהן ונשרה חבירתה שפיר דקאזיל ומיגלח כי אורחיה כמאן דאזיל ומגלח שערו ולההיא דנשרה מאי הוה ליה למיעבד:

    אלא אימא נשרה אחת וגילח אחת קמבעיא ליהמי אמרינן כיון דכל שערו גילח חוץ משער אחת שפיר דמי דהא לא שייר שתי שערות בלא גילוח או דלמא כיון דמעיקרא שייר לו שתי שערות לאו כלום עבד וכי חזר וגילח אחת לאחר נשירתה דחבירתה נמי לאו כלום עבד דכיון דלא הוי השתא בראשו אלא שערה אחת לא איקרי גילוח וכנשרו שניהם דמי דכי היכי דאם גילח ושייר שערה אחת שפיר גילח דשערה כנטולה דמי הכי נמי כי נשרה אחת משעת נשירותה הויא חבירתה כנטולה וכי חזר וגילחה לאו כלום עבד דכנטולה דמיא:

    א"לאי אמרת גילוח אין כאן דדמי ליה כמי שיש שיער בכאן:

    [הכי] קאמינא [אף על פי] ששיער אין כאן מצות גילוח אין כאןומיהו בדיעבד שפיר דמי:

    מתני' נזיר חופף ומפספסחופף כמו חופף עליו כל היום (דברים ל״ג:י״ב) לשון מגרד ובלעז פרי"ר (פריי"ר: לשפשף) :

    מפספסשמפריד שערותיו זו מזו אבל לא במסרק:

    גמ' אתאןלר"י דאמר דבר שאין מתכוין אסור:

    להשיר נימין המדולדליםמן הראש אבל עדיין לא נעקרו לגמרי וכיון דמתכוין להשיר כי סורק במסרק הוה ליה דבר שמתכוין ואסור:

    אי אמרת מפני המשרת תנן כלל כלל לאדמשמע לא יחוף בשום אדמה גזירה שאינה משרת מפני המשרת:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נזיר 42 עמוד א

    1הא ״גדילים תעשה לך״ מהם.

    2אמר מר: וכולם שגילחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא: זאת אומרת, רובו ככולו מדאורייתא.

    3ממאי מדגלי רחמנא גבי נזיר (במדבר ו, ט) ״ביום השביעי יגלחנו״ הכא הוא דעד דאיכא כולו. הא בעלמא: רובו ככולו.

    4מתקיף לה ר' יוסי ברבי חנינא: האי בנזיר טמא כתיב״! מחכו עלה במערבא: מכדי נזיר טמא דבתער מנלן מנזיר טהור יליף, ליתי נזיר״ טהור ולילף מנזיר טמא: מה טמא כי שייר שתי שערות ולא כלום עבד, הכא נמי, כי שייר שתי שערות ולא כלום עבד.

    5בעי אביי: נזיר שגילח ושייר שתי שערות, צמח ראשו וחזר וגילחן, מהו? מי מעכבי או לא?

    6בעי רבא: נזיר שגילח והניח שתי שערות, וגילח אחת ונשרה אחת, מהו? א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא גילח שערה שערה קא מיבעי ליה לרבא׃

    7אלא אימא נשרה אחת. וגילח אחת מהו א"ל גילוח אין כאן שער אין כאן אי שער אין כאן גילוח יש כאן ה"ק אע"פ ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן:

    Mishna

    8נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק:

    Gemara

    9חופף ומפספס מני ר"ש היא דאמר דבר שאין מתכוין מותר אבל לא סורק אתאן לרבנן׃

    10רישא ר"ש וסיפא רבנן אמר רבה כולה ר"ש היא כל הסורק להסיר נימין מדולדלות מתכוין:

    Mishna

    11רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער:

    Gemara

    12איבעיא להו מפני שהיא משרת את השער תנן או דלמא מפני המשרת תנן למאי נפקא מינה׃

    13כגון דאיכא אדמה דלא מתרא אי אמרת מפני שהיא משרת תנן היכא דידעינן דלא מתרא שפיר אלא אי אמרת מפני המשרת כלל כלל לא תיקו:

    Mishna

    14נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת. היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת:

    Tosafot

    אמר מר וכו' או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום וכו' זאת אומרת דרובו ככולו דאורייתא - מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו דלא איצטריך דכבר כתיב וגילח אלא לאשמועינן דבעינן תגלחת מצוה שלימה שלא שיירה כלום:

    הכא הוא דבעי כולו הא בעלמא רובו ככולואומר הר"ם דבעלמא קיימי מיהו פאת זקן אמר סוף פרק המצניע (שבת דף צד:) דמלא פי הזוג מיחייב דמשמע פורתא:

    מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא האי בנזיר טמא כתיב[דכתיב ביום השביעי יגלחנו] דמשמע כולו וברייתא משתמעא אף בנזיר טהור שיהא שתי שערות מעכבות:

    מחכו עלה במערבאבפ' קמא דסנהדרין (דף יז:) אמר מחכו עלה במערבא היינו ר' יוסי בר' חנינא והכא אשכחן מחכו על דבריו:

    מכדי נזיר טמא [דבתער מנלן] מנזיר טהור יליף (דבתער) וליתי נזיר טהור ולילף מנזיר טמא - דשתי שערות מעכבות:

    נזיר שגילח ושייר ב' שערותובאותה שעה לא גילח יפה ואח"כ המתין לגלח שתי שערות עד אשר [צמחו שער] ראשו וחזר וגילחן לאותן שתי שערות לבד מי אמרינן אותו תגלחת שתי שערות לא כלום הוא [הואיל] וכשגילחן ראשו מלא שער:

    נזיר שגילח והניח שתי שערות וגילח אחת ונשרה אחתכלומר השניה מהו מי אמרינן כיון דלא גילח שתי שערות לאו גילוח הוא ששתי שערות אית בהו שיעור גילוח או דלמא השתא מיהא לאו איכא שער כלל:

    אמר [ליה] רב אחא מדפתי לרבינא גילח שערה מבעיא ליה לרבאבתמיה כלומר הא ודאי גילוח הוי כיון שבא לגלח הוי שיעור גילוח:

    אימא נשרה אחת וגלח אחתכשבא לגלח שיער ה"ג רש"י מי אמרינן השתא מיהא שיער [אין כאן א"ל] גילוח אין כאן שיער אין כאן:

    אי שיער אין כאן יש כאן גילוח ה"ק אע"פ ששיער אין כאן מצות גילוח [אין] כאן - הואיל דבתגלחת ראשונה שייר ב' שערות ובתגלחת זאת לא היה רק שער א':

    מתני' נזיר חופף ומפספספרי"ר בלע"ז שיחוף ראשו בנתר ובאדמה אף כי פעמים שמשיר שיער דבר שאין מתכוין הוא ומותר לר' שמעון ומפספס שמבדיל שערות זו מזו אף כי פעמים שמשיר:

    אבל לא סורקבגמ' משמע דסתם סורק מתכוין להסיר השער:

    [כל הסורק] להסיר נימין המדולדלותשאינן מחוברות יפה ונוחין להנתק:

    ר"י אומר לא יחוףכדאמר בגמ':

    [מפני שהיא] משרת תנןלא יחוף אותו באדמה מין שמשרת דוקא או דלמא מפני שמשרת דכל אדמה גזרינן אטו אותה דמשרת:

    נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה - שהתרו בו על כל פעם ופעם שהוא שותה חייב על כל אחת ואחת וכמו כן תגלחת וכן טומאה כדמפרש ואזיל:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Shita Mekubetzet

    אמר מר וכלן ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא. פירוש בפאת זקן דאמר רחמנא לא תשחית אפילו לא גלח אלא רוב הפאות חייב כאלו גלח כלהו.

    ממאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנוגבי נזיר דלא הוה צריך דכתב כבר יגלח אלא לאשמועינן דבעי תגלחת אחרונה גילוח כל ראשו שלא ישייר שתי שערות דבשער אחד לא מיקרי שיעור. ומדאיצטריך הכא לרבויי כל ראשו ולא סגי ברוב שמע מינה דדוקא הכא בנזיר בעינן שלא ישייר כלום וכן במצורע דכתיב כל בשרו ובלויים נמי על כל בשרם. אבל בעלמא כגון בפאת זקן רובו ככולו.

    מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא הא בנזיר טמא כתבביום השביעי אבל בנזיר טהור בסוף ימי נזרו אכתי לא חזינא דליבעי גלוח כל ראשו דלא נילף מטמא. הר' עזריאל ז"ל:

    בעי אביי נזיר שגילח על הקרבןביום מלאת ושייר שתי שערות הרי באותה שעה לא גילח יפה. וצמח ראשו. כלומר וגדלו שערותיו וחזר וגלח אותן שתי שערות בלבד. מהו. מי אמרינן תגלחת אותן שתי שערות אינו כלום ששאר השערות שצמחו מעכבין הגילוח דהואיל וראשו מלא שער בשעה שגילחן אין זה גילוח וצריך עדיין להמתין שבעה ולגלח (על) כל ראשו דאחר מלאת סותר שבעה. או לא מעכבן שאר השערות הגילוח. שיטה:

    וצמח ראשושהמתין עד שצמחו וגדלו שערותיו. הא דקאמר וצמח ראשו ולא שהמתין עד לאחר שלשים יום דאם כן עבד ליה סתירה דמתניתין עד זמן גדול ומגלח כהלכתו. אלא המתין עד שבעה דהיינו זמן שיכוף ראשו לצד עיקרו. ואי בתוך שבעה גלח אותן שתי שערות הא לא מיבעיא לן.

    וחזר וגלחאותן שתי שערות ששייר בראשונה. מהו. מי אמרינן הרי גלח כל שערות נזירות ועלתה לו תגלחת. או דילמא כיון שלא נתגלח בבת אחת שהרי כבר גדלו שערי ראשו כשגלח אותן שתי שערות ולכך לא עלתה לו תגלחת. ולא יהיה לו תקנה אפילו מגלח כל ראשו. בעי רבא נזיר שגלח ושייר שתי שערות וגלח אחת. בו ביום או קודם שגדלו שתי שערות ונפלה אחת מהן:

    אלא נשרה אחת תחלה וגלח אחת מהןמי אמרינן כיון שלא נשארו שתי שערות עלתה לו תגלחת או דילמא כיון שטעון תגלחת כשסילק מלגלח שהניח שתי שערות כי נמי גילח השנייה לאחר שנשרה הראשונה לא עשה ולא כלום. לפי שטעון גלוח ובשעת גלוח לא היו שם שתי שערות ראויות לגלח דאין גלוח בפחות משתי שערות וכבר נשרה אחת. הר' עזריאל ז"ל:

    מתני' אבל לא סורקדהוי פסיק רישיה ולא ימות כר' שמעון כדמפרש בגמרא.

    ר' ישמעאל אומר אף לא יחוף באדמהדחשיב ליה פסיק רישיה ולא ימות. הרא"ש ז"ל בפירושיו. אבל הר' עזריאל ז"ל כתב וז"ל: ר' ישמעאל אומר אף לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשרת השער. דקסבר ר' ישמעאל דבר שאין מתכוין אסור. עד כאן:

    וצריכי דאי תנא יין הוה אמינא דין הוא דליחייב אכל חד וחדכשהתרו בו על כל אחד ואחד משום דאכתי בנזירותיה קאי דהא תנן לקמן דהיוצא מן הגפן אינו סותר כלל מה שעשה. אבל טומאה דסתרא הכל אימא לא ליחייב אלא חדא קא משמע לן דמחייב. ואי תנא טומאה הוה אמינא טומאה שאני דחמירא שסותרת הכל אפילו בנזירות מרובה של מאה יום. אבל תגלחת דלא סתרה אלא שלשים יום אימא לא לילקי אכל חדא וחדא. קא משמע לן:

    Edition: Vilna Ed · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 42a

    Nazir 42a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 323 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    הא גדילים תעשה לך וקא דחי לאו דלא תלבש שעטנז:

    אמר רב אחא בריה דרב איקא מדקתני או ששיירו שתי שערות לא עשה כלום זאת אומרת דרובו חשוב ככולו מדאורייתא דמדכתב הכא וגילח את ראשו ביום השביעי ולא מיצטריך ליה למיכתב ביום השביעי יגלחנו לומר דלא חשיב גילוח עד דאיכא כולו שיער מגולח מכלל מדאיצטריך ליה קרא לאשמועינן דליגלח כולו דאי לאו האי קרא הוה אמינא דברובו סגי ליה דרובו ככולו דאורייתא:

    האי ביום השביעי יגלחנו בנזיר טמא הוא דכתיב אבל בנזיר טהור לא כתיב אלא וגילח את שער ראש נזרו דלא משמע ליה הכי:

    מחכו עלה במערבא אהא אתקפתא דר' יוסי בר' חנינא:

    דמכדי נזיר טמא דבתער מנלן מנזיר טהור יליף מדכתיב ביה תער אי לרבי כדאית ליה ולת"ק כדאית ליה וכדלעיל וה"ה נמי דליתי נזיר טהור מנזיר טמא מה נזיר טמא כו' והכא הוא דגלי רחמנא כולו הא בעלמא רובו ככולו וכדרב אחא בריה דרב איקא וא"ת ליגמר מיניה הא לא אפשר משום דהוו להו נזיר ומצורע שני כתובין כאחד:

    וצמח ראשו וחזר וגילחן נמי לאותן ב' שערות:

    מהו מי אמרינן כיון דמעיקרא כי שייר אותן שתי שערות לא עשה ולא כלום השתא נמי כיון דהדר וצמח לא עשה ולא כלום דכמאן דמגלח שתי שערות מעיקרן דמי ומעכבי או דלמא כיון דהשתא קא מיגלח להו להאי דהדר צמח לא חיישינן ולא מעכבי:

    גילח שערה קמיבעיא ליה לרבא פשיטא דכיון דגילח את כל ראשו לבר מהנך ב' שערות דכי הדר גילח אחת מהן ונשרה חבירתה שפיר דקאזיל ומיגלח כי אורחיה כמאן דאזיל ומגלח שערו ולההיא דנשרה מאי הוה ליה למיעבד:

    8 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 42a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    אמר מר וכו' או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום וכו' זאת אומרת דרובו ככולו דאורייתא - מדגלי רחמנא גבי נזיר ביום השביעי יגלחנו דלא איצטריך דכבר כתיב וגילח אלא לאשמועינן דבעינן תגלחת מצוה שלימה שלא שיירה כלום:

    הכא הוא דבעי כולו הא בעלמא רובו ככולו אומר הר"ם דבעלמא קיימי מיהו פאת זקן אמר סוף פרק המצניע (שבת דף צד:) דמלא פי הזוג מיחייב דמשמע פורתא:

    מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא האי בנזיר טמא כתיב [דכתיב ביום השביעי יגלחנו] דמשמע כולו וברייתא משתמעא אף בנזיר טהור שיהא שתי שערות מעכבות:

    מחכו עלה במערבא בפ' קמא דסנהדרין (דף יז:) אמר מחכו עלה במערבא היינו ר' יוסי בר' חנינא והכא אשכחן מחכו על דבריו:

    מכדי נזיר טמא [דבתער מנלן] מנזיר טהור יליף (דבתער) וליתי נזיר טהור ולילף מנזיר טמא - דשתי שערות מעכבות:

    נזיר שגילח ושייר ב' שערות ובאותה שעה לא גילח יפה ואח"כ המתין לגלח שתי שערות עד אשר [צמחו שער] ראשו וחזר וגילחן לאותן שתי שערות לבד מי אמרינן אותו תגלחת שתי שערות לא כלום הוא [הואיל] וכשגילחן ראשו מלא שער:

    נזיר שגילח והניח שתי שערות וגילח אחת ונשרה אחת כלומר השניה מהו מי אמרינן כיון דלא גילח שתי שערות לאו גילוח הוא ששתי שערות אית בהו שיעור גילוח או דלמא השתא מיהא לאו איכא שער כלל:

    אמר [ליה] רב אחא מדפתי לרבינא גילח שערה מבעיא ליה לרבא בתמיה כלומר הא ודאי גילוח הוי כיון שבא לגלח הוי שיעור גילוח:

    8 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 42a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    אמר מר וכלן ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום זאת אומרת רובו ככולו דאורייתא. פירוש בפאת זקן דאמר רחמנא לא תשחית אפילו לא גלח אלא רוב הפאות חייב כאלו גלח כלהו.

    ממאי מדגלי רחמנא ביום השביעי יגלחנו גבי נזיר דלא הוה צריך דכתב כבר יגלח אלא לאשמועינן דבעי תגלחת אחרונה גילוח כל ראשו שלא ישייר שתי שערות דבשער אחד לא מיקרי שיעור. ומדאיצטריך הכא לרבויי כל ראשו ולא סגי ברוב שמע מינה דדוקא הכא בנזיר בעינן שלא ישייר כלום וכן במצורע דכתיב כל בשרו ובלויים נמי על כל בשרם. אבל בעלמא כגון בפאת זקן רובו ככולו.

    מתקיף לה ר' יוסי בר' חנינא הא בנזיר טמא כתב ביום השביעי אבל בנזיר טהור בסוף ימי נזרו אכתי לא חזינא דליבעי גלוח כל ראשו דלא נילף מטמא. הר' עזריאל ז"ל:

    בעי אביי נזיר שגילח על הקרבן ביום מלאת ושייר שתי שערות הרי באותה שעה לא גילח יפה. וצמח ראשו. כלומר וגדלו שערותיו וחזר וגלח אותן שתי שערות בלבד. מהו. מי אמרינן תגלחת אותן שתי שערות אינו כלום ששאר השערות שצמחו מעכבין הגילוח דהואיל וראשו מלא שער בשעה שגילחן אין זה גילוח וצריך עדיין להמתין שבעה ולגלח (על) כל ראשו דאחר מלאת סותר שבעה. או לא מעכבן שאר השערות הגילוח. שיטה:

    וצמח ראשו שהמתין עד שצמחו וגדלו שערותיו. הא דקאמר וצמח ראשו ולא שהמתין עד לאחר שלשים יום דאם כן עבד ליה סתירה דמתניתין עד זמן גדול ומגלח כהלכתו. אלא המתין עד שבעה דהיינו זמן שיכוף ראשו לצד עיקרו. ואי בתוך שבעה גלח אותן שתי שערות הא לא מיבעיא לן.

    וחזר וגלח אותן שתי שערות ששייר בראשונה. מהו. מי אמרינן הרי גלח כל שערות נזירות ועלתה לו תגלחת. או דילמא כיון שלא נתגלח בבת אחת שהרי כבר גדלו שערי ראשו כשגלח אותן שתי שערות ולכך לא עלתה לו תגלחת. ולא יהיה לו תקנה אפילו מגלח כל ראשו. בעי רבא נזיר שגלח ושייר שתי שערות וגלח אחת. בו ביום או קודם שגדלו שתי שערות ונפלה אחת מהן:

    אלא נשרה אחת תחלה וגלח אחת מהן מי אמרינן כיון שלא נשארו שתי שערות עלתה לו תגלחת או דילמא כיון שטעון תגלחת כשסילק מלגלח שהניח שתי שערות כי נמי גילח השנייה לאחר שנשרה הראשונה לא עשה ולא כלום. לפי שטעון גלוח ובשעת גלוח לא היו שם שתי שערות ראויות לגלח דאין גלוח בפחות משתי שערות וכבר נשרה אחת. הר' עזריאל ז"ל:

    מתני' אבל לא סורק דהוי פסיק רישיה ולא ימות כר' שמעון כדמפרש בגמרא.

    2 more comments on this page.

    Shita Mekubbetzet on Nazir 42a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' הא בעלמא רובו ככולו עי' חולין דף יט ע"א ונדה דף כט ע"א:

    שם מכדי נזיר טמא דבתער מנלן כדלקמן דף סא ע"א:

    Gilyon HaShas on Nazir 42a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 42, Amud Aleph, about 323 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 15 words

      Opens “הא ״גדילים תעשה לך״ מהם.…”

    2. Segment 225 words

      Opens “אמר מר: וכולם שגילחו שלא בתער, או…”

      Named: רב אחא, רב איקא.

    3. Segment 320 words

      Opens “ממאי מדגלי רחמנא גבי נזיר (במדבר ו,…”

    4. Segment 445 words

      Opens “מתקיף לה ר' יוסי ברבי חנינא: האי…”

      Named: רבי חנינא, רבא.

    5. Segment 516 words

      Opens “בעי אביי: נזיר שגילח ושייר שתי שערות,…”

      Named: אביי.

    6. Segment 624 words

      Opens “בעי רבא: נזיר שגילח והניח שתי שערות,…”

      Named: רב אחא, רבא.

    7. Segment 730 words

      Opens “אלא אימא נשרה אחת. וגילח אחת מהו…”

    8. Segment 87 words

      Opens “מתני' נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק:…”

    9. Segment 916 words

      Opens “גמ' חופף ומפספס מני ר"ש היא דאמר…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “רישא ר"ש וסיפא רבנן אמר רבה כולה…”

      Named: רבה.

    11. Segment 1111 words

      Opens “מתני׳ רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה…”

      Named: רבי ישמעאל.

    12. Segment 1217 words

      Opens “גמ׳ איבעיא להו מפני שהיא משרת את…”

    13. Segment 1325 words

      Opens “כגון דאיכא אדמה דלא מתרא אי אמרת…”

    14. Segment 1467 words

      Opens “מתני׳ נזיר שהיה שותה יין כל היום…”

    Sages named on this page

    • Rav Aha b. Rav Ika · Amoraim · Fifth Generation of Amoraim

      Rav Ika, a prominent Amora, was the nephew of Rav Aha bar Yaakov and a key figure in Rav Ashi's academy.

      Source: Nazir 42a · Segment 2 — “…ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא: זאת…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Nazir 42a · Segment 11 — “מתני׳ רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Nazir 42a · Segment 2 — “…ולא כלום. אמר רב אחא בריה דרב איקא: זאת…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Nazir 42a · Segment 5 — “בעי אביי: נזיר שגילח ושייר שתי שערות, צמח ראשו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 42a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026