Talmud Builders

    Nazir 60a

    Back to index

    English translation — Nazir 60a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1GEMARA: The Sage taught: In what case is this statement of the mishna said? With regard to a short naziriteship of thirty days. However, with regard to a naziriteship of a year, he partakes of sacrificial food only after two years. He cannot shave until a year has passed, in case he is not a leper; he may shave the second time only a year later, in case he was impure during the first year and this second year was his naziriteship observed in purity. At this stage he may partake of sacrificial meat, for if he was a full-fledged leper he has shaved twice.

    2Yet if the first two shavings were for his leprosy, he has not shaved for his naziriteship at all, and therefore he must observe a third year of naziriteship and shave. He then must observe another year of naziriteship and shave again, as perhaps his third shaving was for impurity and the fourth will be for his naziriteship in purity. And consequently he may drink wine and become impure from the dead only after four years.

    3And it is taught with regard to the halakha of the mishna ( Tosefta 6:1): And he shaves with four separate acts of shaving, each time for its own reason. How so? For his first shaving, after the thirty days of an unspecified naziriteship or at the end of the period he vowed to observe naziriteship, he brings two birds of a leper: One is slaughtered over spring water and the other is sent away (Leviticus 14:4–7).

    4And he also brings a bird sin-offering for his shaving of impure naziriteship, as he may have contracted impurity from a corpse, and an animal burnt-offering for his shaving of purity, as he may not have contracted impurity from a corpse. For his second shaving he brings a bird sin-offering and an animal burnt-offering. For his third shaving he again brings a bird sin-offering and an animal burnt-offering. And for the fourth shaving he brings an offering of purity.

    5The Gemara analyzes the details and reasons for this halakha : You said in this baraita that for the first shaving he brings the two birds of a leper, as well as a bird sin-offering and an animal burnt-offering. The Gemara explains: In this manner he brings the proper offerings whichever way you look at it. As, if his status as a leper is definite and he is not impure, the birds he brings are for his obligation to purify himself from leprosy. And as the bird sin-offering in case he was impure was brought due to uncertainty, it goes for burial, like all bird sin-offerings sacrificed in a case of uncertainty, which cannot be eaten. And the bird burnt-offering that he brought in case he was an impure nazirite is a gift offering.

    6The Gemara further explains: But it is not possible to shave him right after seven days, as one usually does when purified from leprosy, as perhaps he is not a confirmed leper and has no obligation to shave but is bound by the naziriteship vow, and the Merciful One says: “No razor shall come upon his head; until the days are fulfilled in which he consecrated himself to the Lord” (Numbers 6:5). This verse teaches that he cannot shave until the end of his naziriteship. Therefore, he shaves only after thirty days.

    7The Gemara continues to clarify the various uncertainties concerning the first shaving. And if he is not a definite leper but he is impure from a corpse, the bird sin-offering is for his obligation as an impure nazirite, and there is no problem with the unnecessary rituals of a leper’s birds, as they are performed outside the Temple, and are not subject to the prohibition against bringing non-sacred animals into the Temple courtyard. Therefore, the slaughter of one of the birds outside the Temple is not a transgression. And the animal burnt-offering is considered a gift offering.

    8And if he is neither a leper nor impure he has also acted correctly, as the birds are performed outside the Temple, which means no transgression is committed, while the bird sin-offering of uncertain necessity goes to burial, and the animal burnt-offering is for his obligation, like any nazirite who completes his naziriteship. The Gemara asks: But isn’t a leper required to bring a guilt-offering to complete his atonement and permit him to partake of sacrificial food? The Gemara answers: This ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said that one may bring a guilt-offering and stipulate as follows: If I am obligated to bring this offering then it is for my obligation; and if not, it shall be a voluntary peace-offering.

    9For the second and third shavings he does not need to bring birds again, as he has already performed this ritual. What is the potential concern? That perhaps he was previously a confirmed leper of definite status. For this reason, one of the bird sin-offerings he brings at the second shaving is for the days of his counting when his status was uncertain. After the first purification of a confirmed leper he counts seven days, or thirty days in this case due to the uncertainty, and brings a sin-offering.

    10And the one sin-offering he brings at his third shaving is for his uncertain impurity. If he was a leper, the offerings he brought on the previous occasion were for purification of his leprosy, not his naziriteship. This means that, if he was impure, he is still required to bring a sin-offering for his impurity as a nazirite. Furthermore, the animal burnt-offerings he brings for his second and third shavings are for his naziriteship of purity. For his fourth shaving he brings an offering of purity and stipulates as follows:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    גמ' ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיותבנזירות מועטת משלשים לשלשים ובנזירות מרובה משנה לשנה:

    תגלחת ראשונה מביא צפוריןדהיינו ציפרי מצורע שכתוב בהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות:

    וחטאת העוףדקרבן טומאה דנזיר:

    עולת בהמהדקרבן טהרה דנזירות:

    ממה נפשך אי ודאי מצורע הוא ולא טמאבמת הילכך הא דקא מייתי ציפורים זו היא חובתו וחטאת העוף דקרבן טומאה בנזיר הוי ספק ואזלא לקבורה משום דדילמא לאו טמא מת הוא ולא חזיא להקרבה ועולה דקמייתי קרבן נדבה דילמא מצורע הוא ועדיין אינו ראוי לתגלחת טהרה דנזירות:

    ולגלחו בתוך שבעהכמשפט של מוחלט שסופר שבעה ואח"כ מגלח:

    אי אפשר דדילמא לאו מוחלטולאו טמא הוא והוי נזיר טהור ורחמנא אמר תער לא יעבור על ראשו:

    ואי לאו מצורע ודאי הוא ולאו טמא מת הואאלא נזיר טהור לציפורין דקמייתי לא חיישינן דאבראי קא מיתעבדי ואי משום חטאת העוף הא קאזלא לקבורה ועולת בהמה דקמייתי הויא חובתו:

    והא קבעי איתויי אשםמצורע בתגלחת שניה ואשם במצורע ודאי מעכב באכילתו כדקיימא לן הביא כפרתו אוכל בקדשים ואילו בכל הני ארבע תגלחיות אמאי לא תני ליה אשם:

    הא מני ר' שמעון היא דאמר מייתי ומתניכדאמרי' בפרק בתרא דמסכת מנחות (דף קה.) רבי שמעון אומר למחרת מביא אשמו ולוגו עמו ואומר אם מצורע הוא זה אשמו וזה לוגו ואם לאו אשם זה יהא שלמי נדבה ואותו אשם טעון שחיטה בצפון ומתן בהונות הכא נמי מייתי אשם מצורע ומתני:

    תגלחת ב' ושלישית צפרים חיות אינו צריךלהביא שכבר הביא בתגלחת ראשונה:

    מאי אית לך למימרדמיבעיא ליה לאיתויי דילמא מוחלט הוא ולא טמא ותגלחת ראשונה עלתה לו לימי חלוטו ותגלחת שניה זו היא של ימי ספרו וצריך להביא קרבן מצורע להכי הוא דאמר דלייתי חטאת העוף בתגלחת שניה ובתגלחת שלישית חדא לספק חלוטו וחדא לספק טומאה דנזירות דבתגלחת שניה איכא למימר שמא מוחלט הוא וחטאת העוף עולה לימי ספרו וא"ת והא בחטאת בהמה הוא דמיחייב ולא בחטאת העוף אי לאו דליהוי עני לפי שאין חטאת בהמה באה על הספק לפי שאינה נאכלת מספק והויא לה כחטאת שנתכפרו בעליה ומיתסר לאיתויי לפי שאין מביאין קדשים לבית הפסול תקון רבנן שיהא כותב כל נכסיו לאחרים והוי עני ומביא חטאת העוף הבאה על הספק כדאמר בפ' מי שאמר הריני נזיר (לעיל נזיר דף כט.) אע"פ שאינה נאכלת וה"נ תני עלה בתוספתא (פ"ו) בברייתא ומפרשינן לה נמי הכי בפרק בתרא דמסכת נדה (דף ע.) גבי שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהם וכו' ואי אמרת דמוחלט וטמא הוא ושתי תגלחיות הראשונות עולות לו לתגלחת חלוטו וימי ספרו הילכך בתגלחת שניה מיבעי ליה לאיתויי חטאת העוף במקום חטאת בהמה שהיה מחוייב להביא ואידך חטאת העוף דקמייתי בתגלחת שלישית תיהוי לספק טומאה ועולת בהמה שבזו ושבזו תיהוי נדבה ואיכא נמי למימר דדילמא לאו מצורע הוה אלא נזיר טמא ותגלחת ראשונה עלתה לו לתגלחת טומאה דנזיר ותגלחת שניה לתגלחת טהרה לכך מביא עולת בהמה דהויא חובתו והחטאת בספק ובתגלחת רביעית מביא קרבן טהרה חטאת דבהמה ועולה ושלמים ומתני:

    נזיר 60 עמוד א

    Gemara

    1תנא: בד"א בנזירות מועטת, אבל בנזירות בת שנה אוכל בקדשים לאחר שתי שנים,׃

    2ושותה יין ומיטמא למתים לאחר ארבע שנים.

    3ותני עלה: ומגלח ארבע תגלחיות. תגלחת ראשונה מביא צפורים,׃

    4וחטאת העוף, ועולת בהמה. שניה מביא חטאת העוף ועולת בהמה, שלישית מביא חטאת העוף ועולת בהמה, רביעית מביא קרבן טהרה.

    5אמרת: תגלחת ראשון מביא וכו'. ממה נפשך שפיר קמייתי, דאי ודאי מצורע הוא ולאו טמא הוא ציפורין חובתו, וחטאת העוף ספק, אזלא לקבורה, ועולה הויא נדבה.

    6ולגלחו תוך שבעה אי אפשר, דדילמא לאו מוחלט הוא, ורחמנא אמר (במדבר ו, ה) ״תער לא יעבור על ראשו עד מלאת״.

    7ואי לאו מצורע ודאי הוי, והוא טמא חטאת העוף חובתו, וציפורין אבראי קא מתעבדין, ולא הוי חולין בעזרה. ועולת בהמה הויא נדבה.

    8ואי לאו מצורע הוא ולאו טמא הוא ציפורין אבראי קא מתעבדין, חטאת העוף לקבורה, עולת בהמה הויא חובתו. והא בעי אשם! רבי שמעון היא, דאמר: מייתי ומתני.

    9תגלחת שניה ושלישית ציפורין לא צריך, דהא עביד, מאי איכא: דילמא ודאי מוחלט הוא, חדא לספק ספרו,׃

    10וחדא, לספק טומאתו. תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתני,׃

    Tosafot

    ה"ג תגלחת ראשונה מביא צפריםלספק מוחלט אחת שחוטה ואחת משולחת וחטאת העוף לספק נזיר טמא ועולת בהמה לספק נזיר טהור ועולת העוף דלא אייתי כדין נזיר טמא ק"ל ושמא מספק לא הצריכוהו וכן צריך לומר דשלמים דנזיר טהור לא הצריכוהו שלא הצריכו לספק נזיר טהור רק קרבן להתירו בתגלחת וכדאמרי' גילח על א' משלשתן יצא: ה"ג שניה מביא חטאת העוף לאו משום דנזירות טומאה יעלה לו למנין שבעה וביום השמיני יתחיל למנות דבנזיר טמא ליכא לספוקי בתגלחת שניה אלא משום ספק מוחלט ואף עולת בהמה שמא לא היה מוחלט כי אם נזיר טמא:

    שלישית מביא חטאת העוףדאולי היה טמא ותגלחת של מוחלט לא יעלה לתגלחת לא לנזיר טהור ולא לנזיר טמא כדפרישית בסמוך ועולת בהמה דשמא מוחלט הוא אך לא טמא:

    רביעיתדליכא לספוקי לא במוחלט עוד ולא בטמא עוד מביא קרבן טהרה משלם:

    אמרתכמו אמר מר תגלחת ראשונה מביא צפורין וחטאת העוף ועולת בהמה ממה נפשך אי ודאי מצורע הוא ולא טמא הוא הצפורין לחובתו וחטאת העוף ספק אזלא לקבורה ועולה הוי נדבה ולגלחו בסוף שבעה דהיינו תוך שלשים לא אפשר דדילמא לאו מוחלט הוא ורחמנא אמר תער לא יעבור כו':

    והא בעי אשם ר' שמעון היא דאמר מייתי ומתנהדאמר בפרק התערובת (זבחים דף עו.) ובפרק בתרא דנדה (דף ע.) דאשם נמי מתנה בשלמים אף כי ממעט זמן אכילתן אי לאו מצורע הוא ובודאי טמא הוא חטאת העוף חובתו צפרים אבראי ולא הוו חולין בעזרה ועולת בהמה הוי נדבה ואי לאו מצורע הוא ולא טמא הוא צפרים אבראי קא מתעבדי וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולת בהמה היא חובתו:

    תגלחת שניה ושלישית צפורים חיים בשביל מוחלט לא צריך דהא עביד מאי איכא למימר דילמא ודאי מוחלט היה חדא לספק [ספרו] וחדא לספק טומאתו תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Shita Mekubetzet

    גמרא אמרת תגלחת ראשונה וכו'וחטאת העוף ספק ואזלא לקבורה. ותפס דברי ר' יהודה והניח דברי רבנן דאמרי בשריפה בפרק בתרא דתמורה. ובפרק כל שעה אמרו לו לר' יהודה אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק יוכיחו שאנו אומרים בשריפה ואתה אומר בקבורה:

    רביעית מביא קרבן טהרה וכו'ושאר קרבני חטאת ושלמים יהיו חובה בכל ענין או מעולה זו או מעולה ראשונה שעדיין לא הביא חטאת ושלמים עד עתה. ולדברי ר' יהושע יבקש אחר שידור כנגדו לאחר שספר שלשים דהשתא לא יביא קרבנו לחצאין. הרב עזריאל ז"ל:

    כתוב בתוספות ולכך ימנה שלשים ויום שמיני וכו'ויום אחד ושלשים יגלח דכיון דנטהר מצרעתו אינו מגלח אלא עד יום אחד ושלשים כשאר נזירים אף על פי שעדיין אינו שותה יין ומיטמא למתים דשמא נזיר טמא היה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    כתוב בתוספות ואי אפשר לגלח שנית עד שלשים וכו'וביום שלושים דהיינו שבעה ושלשים לנזירותו מגלח דכיון שיש עליו ספק צרעת מגלח ביום שלשים כדפרישית לעיל. וביום שמנה ושלשים יביא עולת בהמה לספק נזיר טהור וחטאת העוף לספק צרעתו ואוכל בקדשים בו ביום. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 60a

    Nazir 60a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 172 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    גמ' ותני עלה ומגלח ארבע תגלחיות בנזירות מועטת משלשים לשלשים ובנזירות מרובה משנה לשנה:

    תגלחת ראשונה מביא צפורין דהיינו ציפרי מצורע שכתוב בהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות:

    וחטאת העוף דקרבן טומאה דנזיר:

    עולת בהמה דקרבן טהרה דנזירות:

    ממה נפשך אי ודאי מצורע הוא ולא טמא במת הילכך הא דקא מייתי ציפורים זו היא חובתו וחטאת העוף דקרבן טומאה בנזיר הוי ספק ואזלא לקבורה משום דדילמא לאו טמא מת הוא ולא חזיא להקרבה ועולה דקמייתי קרבן נדבה דילמא מצורע הוא ועדיין אינו ראוי לתגלחת טהרה דנזירות:

    ולגלחו בתוך שבעה כמשפט של מוחלט שסופר שבעה ואח"כ מגלח:

    אי אפשר דדילמא לאו מוחלט ולאו טמא הוא והוי נזיר טהור ורחמנא אמר תער לא יעבור על ראשו:

    ואי לאו מצורע ודאי הוא ולאו טמא מת הוא אלא נזיר טהור לציפורין דקמייתי לא חיישינן דאבראי קא מיתעבדי ואי משום חטאת העוף הא קאזלא לקבורה ועולת בהמה דקמייתי הויא חובתו:

    4 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 60a · Sefaria

    Tosafot

    ה"ג תגלחת ראשונה מביא צפרים לספק מוחלט אחת שחוטה ואחת משולחת וחטאת העוף לספק נזיר טמא ועולת בהמה לספק נזיר טהור ועולת העוף דלא אייתי כדין נזיר טמא ק"ל ושמא מספק לא הצריכוהו וכן צריך לומר דשלמים דנזיר טהור לא הצריכוהו שלא הצריכו לספק נזיר טהור רק קרבן להתירו בתגלחת וכדאמרי' גילח על א' משלשתן יצא: ה"ג שניה מביא חטאת העוף לאו משום דנזירות טומאה יעלה לו למנין שבעה וביום השמיני יתחיל למנות דבנזיר טמא ליכא לספוקי בתגלחת שניה אלא משום ספק מוחלט ואף עולת בהמה שמא לא היה מוחלט כי אם נזיר טמא:

    שלישית מביא חטאת העוף דאולי היה טמא ותגלחת של מוחלט לא יעלה לתגלחת לא לנזיר טהור ולא לנזיר טמא כדפרישית בסמוך ועולת בהמה דשמא מוחלט הוא אך לא טמא:

    רביעית דליכא לספוקי לא במוחלט עוד ולא בטמא עוד מביא קרבן טהרה משלם:

    אמרת כמו אמר מר תגלחת ראשונה מביא צפורין וחטאת העוף ועולת בהמה ממה נפשך אי ודאי מצורע הוא ולא טמא הוא הצפורין לחובתו וחטאת העוף ספק אזלא לקבורה ועולה הוי נדבה ולגלחו בסוף שבעה דהיינו תוך שלשים לא אפשר דדילמא לאו מוחלט הוא ורחמנא אמר תער לא יעבור כו':

    והא בעי אשם ר' שמעון היא דאמר מייתי ומתנה דאמר בפרק התערובת (זבחים דף עו.) ובפרק בתרא דנדה (דף ע.) דאשם נמי מתנה בשלמים אף כי ממעט זמן אכילתן אי לאו מצורע הוא ובודאי טמא הוא חטאת העוף חובתו צפרים אבראי ולא הוו חולין בעזרה ועולת בהמה הוי נדבה ואי לאו מצורע הוא ולא טמא הוא צפרים אבראי קא מתעבדי וחטאת העוף לקבורה אזלא ועולת בהמה היא חובתו:

    תגלחת שניה ושלישית צפורים חיים בשביל מוחלט לא צריך דהא עביד מאי איכא למימר דילמא ודאי מוחלט היה חדא לספק [ספרו] וחדא לספק טומאתו תגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתנה:

    Tosafot on Nazir 60a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    גמרא אמרת תגלחת ראשונה וכו' וחטאת העוף ספק ואזלא לקבורה. ותפס דברי ר' יהודה והניח דברי רבנן דאמרי בשריפה בפרק בתרא דתמורה. ובפרק כל שעה אמרו לו לר' יהודה אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק יוכיחו שאנו אומרים בשריפה ואתה אומר בקבורה:

    רביעית מביא קרבן טהרה וכו' ושאר קרבני חטאת ושלמים יהיו חובה בכל ענין או מעולה זו או מעולה ראשונה שעדיין לא הביא חטאת ושלמים עד עתה. ולדברי ר' יהושע יבקש אחר שידור כנגדו לאחר שספר שלשים דהשתא לא יביא קרבנו לחצאין. הרב עזריאל ז"ל:

    כתוב בתוספות ולכך ימנה שלשים ויום שמיני וכו' ויום אחד ושלשים יגלח דכיון דנטהר מצרעתו אינו מגלח אלא עד יום אחד ושלשים כשאר נזירים אף על פי שעדיין אינו שותה יין ומיטמא למתים דשמא נזיר טמא היה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    כתוב בתוספות ואי אפשר לגלח שנית עד שלשים וכו' וביום שלושים דהיינו שבעה ושלשים לנזירותו מגלח דכיון שיש עליו ספק צרעת מגלח ביום שלשים כדפרישית לעיל. וביום שמנה ושלשים יביא עולת בהמה לספק נזיר טהור וחטאת העוף לספק צרעתו ואוכל בקדשים בו ביום. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 60a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' וחטאת העוף כו' לקבורה ע' סוף תמורה במתני':

    Gilyon HaShas on Nazir 60a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 60, Amud Aleph, about 172 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “גמ׳ תנא: בד"א בנזירות מועטת, אבל בנזירות…”

    2. Segment 27 words

      Opens “ושותה יין ומיטמא למתים לאחר ארבע שנים.…”

    3. Segment 39 words

      Opens “ותני עלה: ומגלח ארבע תגלחיות. תגלחת ראשונה…”

    4. Segment 420 words

      Opens “וחטאת העוף, ועולת בהמה. שניה מביא חטאת…”

      Named: רבן טהרה.

    5. Segment 526 words

      Opens “אמרת: תגלחת ראשון מביא וכו'. ממה נפשך…”

    6. Segment 621 words

      Opens “ולגלחו תוך שבעה אי אפשר, דדילמא לאו…”

    7. Segment 722 words

      Opens “ואי לאו מצורע ודאי הוי, והוא טמא…”

    8. Segment 827 words

      Opens “ואי לאו מצורע הוא ולאו טמא הוא…”

      Named: רבי שמעון.

    9. Segment 917 words

      Opens “תגלחת שניה ושלישית ציפורין לא צריך, דהא…”

    10. Segment 109 words

      Opens “וחדא, לספק טומאתו. תגלחת רביעית מביא קרבן…”

      Named: רבן טהרה.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 60a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026