Commentary page
Nazir 52a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerNazir 52a
Nazir 52a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 253 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
אמר רב יהודה מדסקרתא ת"ש אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם וגו' (ויקרא י״א:ל״א) אי בהם יכול בכולם דכי נגע בכולם יהא טמא אבל לא במקצתו ת"ל וכל אשר יפול עליו מהם במותם כו':
ושיערו חכמים שמגע עדשה יטמא שהוא כעדשה ששוה ככולו:
שכן החומט כו' ומדקא בעי שיעור בריה כעדשה ש"מ שיעורא דבריה כולה בעינן ואי חסרה שיעורא נפקא לה מכלל טומאתה וה"ה לענין אכילה:
אמר ר' שמעיה כי בעינן שיעורא דבריה במידי דכל ברייתו בכעדשה אבל גבי נמלה בפחות מכעדשה הויא בה נשמה דהא שלימה נמי לא הויא כולה כעדשה לא בעינן שיעורא ואכתי תבעי לך:
אמר רבא ת"ש [שדרה] שגירד רוב צלעות שבה שעקר רוב צלעות שבה טהורה ואע"ג שהן מונחות בצדה:
ובקבר כו' מפני שהקבר מצרפה להיות כמו שלמה הא לא גירד טמאה ואע"ג דליכא גולגולת בהדה וש"מ דשדרה או גולגולת תנן:
אידך לא גירד עדיין תיבעי לך:
ששה דברים לקמן קחשיב להו:
8 more comments on this page.
Rashi on Nazir 52a · Sefaria
Tosafot
ת"ש בהם יכול בכולן גבי שרצים כתיב אשר יפול מהם אל תוכו ובמקום אחר כתיב אשר יגע בהם במותם הא כיצד ניישב שני המקראות הללו וכו' ושיערו חכמים בכעדשה דמיקריא מהם שזהו במקצת שרץ אחד ומיקריא בהם לפי שהחומט תחילת ברייתו בכעדשה וש"מ שיעורא גמירי מדבעינן כעדשה שהרי החומט גם כי הוי תחילתו בכעדשה היינו עם רגליו וקרניו ומ"מ אי חתיך מיניה פורתא דמיפחתי' מכעדשה אפ"ה חיה ואפ"ה בעינן כעדשה ממש כברייתה וש"מ שיעורא גמירי ודחי א"ר שמעיה כי בעינן שיעורא בכעדשה היכא דלא נפלה ביה נשמה כגון חומט שאם נפחת מעט תחילה אז ודאי אין לנו להחשיבו בריה בפחות הואיל ולעולם לא יפול בו נשמת חיים בפחות מכן אבל היכא דנפלה ליה כגון נמלה חיה חשובה היא כי אף קיצץ רגליה או שום דבר ממנה יכולה עדיין לחיות הרבה שאין חייה תלוין בדבר שקצץ:
איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן דדוקא על שניהם מגלח או דלמא או שדרה או גולגולת תנן והוא הדין דאמתניתין דאהלות (פ"ב מ"א) נמי מיבעיא ליה וכן משמע בסמוך דמייתי מתניתין דאהלות למיפשט בעיין:
ת"ש שדרה שגרד רוב על עולין שבה פי' שיבר רוב צלעות שבה תרגום של צלעות עלעולין:
טהורה בעלמא [אמרינן] כמה חסרון בשדרה וכו' ולא תטמא אמר שמואל בפ' אלו טרפות (חולין מב:) וכן לטרפה וגם כאן נראה לרבינו יצחק דיש להשוות דאם נשתברו רוב צלעותיה טרפה וכדאמר בפ' אלו טרפות (חולין נב.) נשתברו ברוב שני צדדין טרפה נעקרו אפילו ברוב צד אחד:
ובקבר אפי' משוברת או מפורקת טמאה מפני שהקבר מצרפה דהכי גמירי:
טעמא דגירד הא לא גירד טמא וקס"ד דאיירי בלא גולגולת ואפ"ה טמאה וש"מ דאו שדרה או גולגולת תנן ומשני מי קתני הא לא גירד טמאה הא קמ"ל דכי גירד טהורה ואידך תיבעי לך פירוש מי קתני הא לא גירד טמאה בלא גולגולת דלמא כשיש עמה גולגולת איירי ואע"פ [כן] כי גירד רוב צלעות שבה טהורה ואידך תיבעי לך כלומר בלא גירד ואין שם אלא השדרה בלא גולגולת תיבעי לך:
תא שמע רבי יהודה אומר ששה דברים ר"ע מטמא בסמוך קא חשיב להנך ששה דברים וחכמים מטהרין וחזר בו ר"ע:
מעשה שהביאו קופה מלאה עצמות לבית הכנסת של טרסיים פירוש צורפי נחשת והניחוה באויר במקום שאין גג עליו פן יטמאו באהל הנכנסין שם נכנס תודוס הרופא וכל הרופאים עמו ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד ובפירוש משניות מצאתי דהכי איתא בסיפרי אמרו הואיל ויש כאן מטהרין [ומטמאין] נעמוד למנין פירוש ר"ע וחכמים שנחלקו בשדרה ובגולגולת הבאים משני מתים ובסמוך מייתי לה ובמס' אהלות פ"ב (מ"ו) נמי תנן פלוגתייהו התחילו מר' עקיבא תחילה וטיהר אמרו לו הואיל ואתה הוא שהיית מטמא טיהרת יהו טהורין:
4 more comments on this page.
Tosafot on Nazir 52a · Sefaria
Meiri
שמנה שרצים האמורין בתורה נעשו אב הטומאה במיתתן ושאר השרצים טהורים לגמרי ולענין איסור אכילה שיעור שאר שרצים בכזית כשאר איסורי מאכלות ושל שמנה בכעדשה שיעור אכילתן כשיעור טומאתן ומ"מ כל שאכל בריה שלמה אפילו פרעוש אחד או נמלה חייב שאין שיעור לבריה בין שאכלה חיה בין מתה ואם חסרה אחת מרגליה אף על פי שיכולה לחיות יצאה מתורת בריה ואינו לוקה על אכילתה אלא בכזית ולענין טומאה בשמנה שרצים כל שיש בו אבר שלם בבשר וגידים ועצמות מטמא וכל שאינו כן טהור:
כבר ביארנו שהשדרה או הגלגלת שלמים מטמאין כמת עצמו אלא אם יש חסרון בשדרה בחוליא אחת ובגלגלת כסלע נשתברו רוב צלעותיה של שדרה אף במקום שעושה אותה טרפה כגון מחציין ולמעלה כלפי השדרה או אפילו גירר רוב צלעותיה ר"ל שעקרן מחוליותיהן טהורה מטומאת אהל אלא שהיא כדין שאר עצמות הואיל והחוליות קיימין ואע"פ שלענין טרפה כל ברוב צלעות בעקירתן או בשבירה מחציין ולמעלה כלפי השדרה טרפה לענין טומאה טהורה במה דברים אמורים כשהיא בבית אבל אם נעקרו בתוך הקבר הרי הקבר מצרפן ומטמא עדין באהל:
כבר ביארנו על אבר מן המת הבא משני מתים או אבר מן החי הבא משני בני אדם ועל רובע קב הבא משני מתים לענין אהל או חצי קב לענין נזיר ועל רביעית דם הבא משני מתים ועל שדרה הבאה מב' מתים ועל גולגולת הבאה משני מתים כולן אין מטמאין באהל ועצם כשעורה שנחלק לשנים מטמא במשא אבל לא במגע מעשה היה והביאו קפה מלאה עצמות בבית הכנסת של בורסיים מקום שלא יהו בני אדם מצויין ליגע והניחום באויר שלא יהא שם טומאה לנכנסים בבית הכנסת ובאו לחקור אם היה שם שדרה ממת אחד עד שיטמאו הנזיר שהתאהל עליהן במקום שהוציאום משם והביאו את הרופאים הבקיאים בנתוח ואמרו אין כאן שדרה ממת אחד וטהרו כל המאהילים על פיהם אחר שלא התאהלו על הקבר אלא במקום אחר:
לעולם יזהר אדם בהזכרת תלמיד חכם דרך כבוד בכל ענין מעשה היה ונחלקו בר' עקיבא במה שהיה אומר על רביעית דם הבאה משני מתים שטהור שהיו מהם אומרים שחזר בו ר' עקיבא ואמר אחד מהם כל ימיו של ר' עקיבא היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע וכשדבר בלשון הדיטות כזה על ר' עקיבא ר"ל אם משמת חזר בו דאג בעצמו והחליט עצמו לתעניות עד שהושחרו שיניו מפני תעניותיו:
Meiri on Nazir 52a · Sefaria
Shita Mekubetzet
שמע מינה שיעורא גמירי דאי אמרת דנמלה שנקצצו רגליה קרויה בריה אם כן חומט נמי תחלת ברייתו בלא רגלים קרוי בריה ואכתי אין בו כעדשה דתחלת ברייתו כשהוא שלם אין בו אלא כעדשה וניליף מיניה דפחות מכעדשה יטמא. הרא"ש ז"ל בפירושיו. והר' עזריאל ז"ל כתב וזה לשונו: שמע מינה שיעורא גמירי. כמו שהוא נברא מתחלה שלם בעינן דאי בריה גמירי ואפילו חתך במקצתו כיון שיוכל לחיות הוי שרץ. אם כן בשרץ נמי ליטמא בפחות מכעדשה כיון שלאחר שנברא אם היה חותך ממנו היה יכול לחיות עדיין:
אמר רב שמעיה כי בעינן שיעורא היכא דלא נפלה ביה נשמה אבל היכא דנפלה ביה נשמה לא תיבעי לך. פירוש הא ליתא דבעית למילף שיעור עדשה לגדולים מחומט. דודאי חומט כשהוא כעדשה בתחלת ברייתו אין בו נשמה הלכך מטמא. וכן שרצים גדולים נמי ילפינן מחומט קודם שיש בהם נשמה ומטמאו בכעדשה. אבל גדולים לאחר שנפלה בהם נשמה והן חיין אין כעדשה מטמא בהן והיינו דקאמר אבל נפלה בהן נשמה לא. ואם כן בנמלה כי נפלה ביה נשמה תיבעי לך אם חתך ממנה מעט כדפרישית. הר' עזריאל ז"ל:
איבעיא להו שדרה וגולגולת תנן דדוקא בשניהם או דילמא כו'. וכמו במשנתינו יש משנה במסכת אהלות דקא חשיב אלו מטמאים באהל השדרה והגולגולת כו'. והכי איכא למבעי אההיא ממשנה דלשון אחד יש בשניהם. והכי משמע בסמוך דמייתי מפלוגתא דאהלות. תוספי הרא"ש ז"ל.
שגידד פירוש חתך כמו גודו אילנא. רוב עילעין שבה. צלעות תרגומו עילעין. ובחולין פרק אלו טרפות מפרש נשתברו ברוב שני צדדין. נתפרקו ברוב צד אחד. טהורה. שבטל שם שדרה ממנה. ובקבר אפילו נשברה או נפרקה טמאה שהקבר מצרפה דהכי גמרי. הא לא גידד טמאה. השדרה לבדה. מי קתני הא לא גידד טמאה דילמא כי גידד טהורה אידך תיבעי לך. מי קתני הא לא גידד טמאה בלא גולגולת דילמא עם גולגולת מיירי ואף על פי כן אם גידד טהורה. אידך כלומר אם לא גידד תבעי לך אי מטמאה שדרה לבדה.
תא שמע ר' יהודה אומר ששה דברים ר' עקיבא מטמא בסמוך קא חשיב להו. של טרסיים. צורפי נחושת. והניחוה באויר. מקום שאין עליה אהל שלא יטמאו הנכנסים שם. הרא"ש ז"ל בפירושיו:
הא לא גידד טמא שמע מינה דשדרה לבדה מטמאה. והוא הדין דמצי למיפרך מסיפא בהדיא דקתני מפני שהקבר מצרפה. אלא פריך אף מרישא בדיוקא. ומשני הא קא משמע לן כו'. כולה מיירי דאיכא גולגולת בהדה והא קא משמע לן דכי גידד טהורה. אידך תיבעי לך פירוש שדרה גרידא תיבעי לך. הר' עזריאל ז"ל: וכל הרופאים עמו. שהיו בקיאין להכיר העצמות שהם משדרה וגולגולת ולהשוות עצם לעצם לידע אם הם משני מתים או ממת אחד:
Shita Mekubbetzet on Nazir 52a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Nazir, daf 52, Amud Aleph, about 253 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 121 words
Opens “אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: תָּא שְׁמַע: ״בָּהֶם״,…”
- Segment 220 words
Opens “הָא כֵּיצַד? עַד שֶׁיִּגַּע בְּמִקְצָתָן שֶׁהוּא כְּכוּלָּן.…”
- Segment 323 words
Opens “אָמַר רַב שְׁמַעְיָה: כִּי בָּעִינַן שִׁיעוּרָא דְּבִדְלָא…”
- Segment 433 words
Opens “הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת תְּנַן,…”
- Segment 529 words
Opens “טַעְמָא מִשּׁוּם דְּגֵירַד, הָא לָא גֵּירַד —…”
- Segment 639 words
Opens “תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים…”
- Segment 742 words
Opens “טַעְמָא דְּלֵיכָּא שִׁדְרָה דְּמֵחֲדָא. הָאִיכָּא אוֹ שִׁדְרָה…”
- Segment 846 words
Opens “תָּא שְׁמַע מִמִּנְיָינָא: וּמָה הֵן שִׁשָּׁה דְּבָרִים…”
Sages named on this page
- Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs
Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…
Source: Nazir 52a · Segment 6 — “…אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, וְחָזַר…”
Original text
אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: תָּא שְׁמַע: ״בָּהֶם״, יָכוֹל בְּכוּלָּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהֶם״. אִי ״מֵהֶם״, יָכוֹל מִקְצָתָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּהֶם״.
Rav Yehuda from Diskarta said: Come and hear the following halakhic midrash concerning the ritual impurity of creeping animals. The verse states: “Whoever touches them when they are dead shall be impure” (Leviticus 11:31). One might have thought this halakha applies only to all of them, i.e., to complete creatures. Therefore, the verse states: “And upon whatever any of them, when they are dead, fall, it shall be impure” (Leviticus 11:32), which indicates that part of these creatures also imparts impurity. If the halakha were derived solely from the phrase “of them,” one might have thought that it applies even to a small part of them. The verse therefore states: “Them,” which means all of them.
הָא כֵּיצַד? עַד שֶׁיִּגַּע בְּמִקְצָתָן שֶׁהוּא כְּכוּלָּן. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן הַחוֹמֶט תְּחִלַּת בְּרִיָּיתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה. שְׁמַע מִינַּהּ שִׁיעוּרָא גְּמִירִי לַהּ.
How so? How can one reconcile the two verses? He does not become ritually impure unless he touches at least part of them that is equal in measure to all of them, i.e., a large part. And the Sages calculated that this is the volume of a lentil-bulk. Why is this? As the start of the formation of a skink, one of the eight impure creeping animals, is the size of a lentil-bulk. This concludes the halakhic midrash. With regard to the issue at hand, one can learn from here that it is learned as a tradition that the amount for a creature to be considered whole is a lentil-bulk. If so, an ant missing a limb should likewise not have the status of a creature.
אָמַר רַב שְׁמַעְיָה: כִּי בָּעִינַן שִׁיעוּרָא דְּבִדְלָא הָוְיָא כַּעֲדָשָׁה לָא מְטַמָּא, דְּלָא נָפְלָה בַּהּ נְשָׁמָה. אֲבָל נָפְלָה בַּהּ נְשָׁמָה — לָא. תִּיבְּעֵי לָךְ.
Rav Shemaya said, in refutation of this argument: When we require the above amount, that if it is not the volume of a lentil-bulk it does not impart impurity, the requirement applies only in a case where the creature does not have a living soul before it grows to the size of a lentil. However, if it does have a soul, this volume is not required. If the creature can survive, perhaps it does impart impurity even if it is lacking a limb. Consequently, with regard to an ant that is missing a limb, the dilemma remains unresolved for you.
הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת תְּנַן, אוֹ דִּלְמָא: אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת? אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע: שִׁדְרָה שֶׁגֵּירַד רוֹב עִילְעִין שֶׁבָּהּ — טְהוֹרָה. וּבְקֶבֶר אֲפִילּוּ מְשׁוּבֶּרֶת אוֹ מְפוֹרֶקֶת — טְמֵאָה, מִפְּנֵי הַקֶּבֶר.
§ The mishna taught that a nazirite must shave for impurity imparted by a spine and skull. A dilemma was raised before the Sages: Did we learn a spine and [ ve ] skull together? Or perhaps the mishna means either a spine or a skull. Does the conjunctive vav signify: And, or: Or? Rava said: Come and hear a resolution from a baraita : In the case of a spine, the majority of whose ribs were removed while the spine itself remained intact, it is ritually pure. And if it was in a grave, even if it was broken or disassembled, it is impure, due to the grave, which joins all the bones together.
טַעְמָא מִשּׁוּם דְּגֵירַד, הָא לָא גֵּירַד — טָמֵא, שְׁמַע מִינַּהּ: אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת קָתָנֵי. הָא לָא קָתָנֵי. הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּכִי גֵּירַד — טְהוֹרָה, אִידַּךְ, תִּיבְּעֵי לָךְ.
The Gemara infers from this baraita : The reason it is ritually pure in the first case is due to the fact that the ribs were removed, from which it may be inferred that if they were not removed, it is impure on its own, even without the skull. Learn from this that the mishna teaches: Either a spine or a skull. The Gemara rejects this claim: The baraita does not teach this explicitly. It does not state that if the ribs were not removed the spine imparts ritual impurity by itself. Rather, the baraita teaches us this, that if the ribs were removed the spine is pure. And as to the other issue, the impurity of a spine on its own, the dilemma remains unresolved for you.
תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, וְחָזַר בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ קוּפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים, וְהִנִּיחוּהָ בַּאֲוִיר, וְנִכְנַס תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא וְכׇל הָרוֹפְאִים [עִמּוֹ], וְאָמְרוּ: אֵין כָּאן שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד.
The Gemara further suggests: Come and hear a resolution from the Tosefta ( Oholot 4:2). Rabbi Yehuda says that Rabbi Akiva deems six items impure that the Rabbis deem pure, and Rabbi Akiva later retracted his opinion. And an incident occurred in which they brought a box that was full of bones to the synagogue of blacksmiths [ tarsiyyim ], and they placed it in an open airspace, not under the roof, so that it would not impart ritual impurity. And Todos the doctor entered and all the other doctors entered with him, and they said, after examining the pile: There is not a full spine from one corpse here.
טַעְמָא דְּלֵיכָּא שִׁדְרָה דְּמֵחֲדָא. הָאִיכָּא אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת דְּמֵחֲדָא — נָזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, שְׁמַע מִינַּהּ אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת תְּנַן. לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת, דְּמִמֵּת אֶחָד לֵיכָּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ אוֹ שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד אוֹ גוּלְגּוֹלֶת מִמֵּת אֶחָד לֵיכָּא.
The Gemara infers from this incident: The reason it is ritually pure is due to the fact that there was no spine from one corpse, from which one can infer that if there is either a spine or a skull from one corpse, a nazirite must shave due to it. Learn from this that we learned in the mishna that a nazirite shaves either for a spine or a skull. The Gemara rejects this argument: The tanna of the baraita is speaking utilizing the style of: It is not necessary, as follows: It is not necessary to state that there is no spine and skull from one corpse in the box, but even the remains of either a spine from one corpse or a skull from one corpse, which together impart impurity, are not present. Instead, there are parts of spines and skulls from several bodies.
תָּא שְׁמַע מִמִּנְיָינָא: וּמָה הֵן שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁבָּא מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת שֶׁבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְעַל רְבִיעִית דָּם הַבָּא מִשְּׁנַיִם, וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם, וְהַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת.
The Gemara further suggests: Come and hear from the tally in the above baraita : And what are those six items that Rabbi Akiva deems ritually impure and the Rabbis deem ritually pure? They consist of a limb from a corpse that comes from, i.e., is combined with, two corpses; and a severed limb from a living person that comes from two living people; and half- kav of bones that come from two corpses; and a quarter- log of blood that comes from two corpses; and of a bone that is a barley-grain-bulk, even from one body, that was divided into two; and the spine and the skull from two corpses.