Talmud Builders

    Nazir 8b

    Back to index

    English translation — Nazir 8b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: This is not possible, as Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as we learned in the mishna (8a) with regard to one who vows: I am hereby a nazirite like the hair of my head, Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he is considered to have accepted one long term of naziriteship. And who is the nazirite who has accepted distinct terms of naziriteship and therefore shaves his hair once every thirty days? One who says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Yehuda HaNasi, he holds that one who uses a formulation similar to that used in the first case in the mishna and says: I am hereby a nazirite according to the capacity of the basket, has accepted one long term of naziriteship.

    2The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But didn’t we learn in the mishna that if one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.

    3The Gemara explains its question: Granted, if you say that he accepts upon himself many naziriteships, that is the reason for his statement that once he completed all these terms of naziriteship he died. However, if you say that Rabbi Yehuda does not agree with the unattributed opinion of the mishna and holds that he accepted upon himself one term of naziriteship lasting 365 days, is there completion here at all? Rabbi Yehuda would not have used this terminology in reference to the mishna’s previous statement if he himself holds that the individual accepted only one term of naziriteship.

    4And furthermore, does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one says: I am hereby a nazirite like the number of piles [ helketei ] of figs [ kayitz ] left to dry, or: Like the number of sheaves of the Sabbatical Year, he must count as many naziriteships as the number of piles of figs or as the number of sheaves of the Sabbatical Year? This proves that Rabbi Yehuda does not hold that the individual accepts only one long term of naziriteship.

    5The Gemara responds: This does not prove that Rabbi Yehuda does not agree with Rabbi Yehuda HaNasi, since one who specifies: Like the number, is different, as even Rabbi Yehuda HaNasi would agree that he is referring to distinct terms of naziriteship rather than one long term of naziriteship.

    6The Gemara asks: And is the case of one who says: Like the number, different according to Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that if one says: I am hereby a nazirite like the number of days in a solar year, he counts naziriteships corresponding to the number of days in a solar year. If one says: Like the days in a lunar year, i.e., a year comprised of twelve lunar months, he counts terms of naziriteship corresponding to the days in a lunar year. Rabbi Yehuda HaNasi says: He is assumed to have accepted one term of naziriteship until he says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the number of days in a solar year, or: Like the number of days in a lunar year. This demonstrates that if one did not explicitly use the plural term naziriteships, he is assumed to have accepted a single term of naziriteship even if he said: Like the number.

    7The Gemara answers: Rabbi Yehuda holds in accordance with Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion in one case and disagrees with him in one case. He holds in accordance with his opinion in one case, as follows: If one says: I am hereby a nazirite like the hairs of my head, he has accepted upon himself one term of naziriteship for as many days as the number of hairs on his head. And he disagrees with him in one case, as according to Rabbi Yehuda, the case of one who counts is different from the previous case, and so one who states: Like the number of hairs of my head, is considered to have accepted many distinct terms of naziriteship. However, according to Rabbi Yehuda HaNasi, one who counts is not different. He is assumed to have accepted a single term of naziriteship unless he explicitly uses the plural term naziriteships.

    8§ The Sages taught: If one says: I am hereby a nazirite all the days of my life, or: I am hereby a permanent nazirite, he is a permanent nazirite and he trims his hair on a yearly basis like Absalom. However, in the case of one who accepts upon himself naziriteship for a fixed amount of time, even if he says: One hundred years or even: One thousand years, he is not the specific type of nazirite known as a permanent nazirite. Rather, he is a regular nazirite forever, and he may never cut his hair.

    9§ The Sages taught in a baraita : If one said: I am hereby a nazirite and one, he counts two terms of naziriteship, since he first took a nazirite vow and then accepted an additional term of naziriteship. If one said: I am hereby a nazirite and one and more, he counts three terms of naziriteship. If he added to that statement: And again, he counts four. The Gemara asks: Isn’t this last halakha obvious? The Gemara answers: It is necessary to teach this halakha . Lest you say that the words and again are referring to terms of naziriteship equal in number to all the terms he has already accepted, and he has therefore accepted six terms of naziriteship altogether, the baraita therefore teaches us that this is not the correct interpretation of his statement.

    10The Sages taught in a baraita : If one said: I am hereby a nazirite, Sumakhos says: If he then added the word hen , which means one in Greek, he has accepted one term of naziriteship. If one said: Digon , which means two sides in Hebraicized Greek, he must observe two terms of naziriteship. If one said: Trigon , which means triangle in Hebraicized Greek, then he has accepted three terms of naziriteship. If he said: Tetragon , quadrilateral in Hebraicized Greek, then he has accepted four terms, and if he said: Puntigon , pentagon in Hebraicized Greek, then he has accepted five terms of naziriteship.

    11The Gemara cites another baraita dealing with these same expressions: The Sages taught: A round house, a two-sided house, a triangle- shaped house, and a pentagon- shaped house cannot become impure with leprosy, whereas a house shaped like a quadrilateral can become impure with leprosy. What is the reason for this? In the verse below it states, when referring to a wall, the plural term walls: “And, behold, if the plague has spread in the walls of the house” (Leviticus 14:39). Additionally, in the verse above it states, when referring to a wall, the plural term walls: “And behold, if the plague be in the walls of the house” (Leviticus 14:37). These plural terms are unnecessary, and it is therefore understood that there are four walls mentioned here in order to indicate that a house can become impure through leprosy only if it has four sides.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    דרבי יהודה סבר לה כרבידאמר במתני' כי אמר הריני נזיר כשער ראשי אין זה מגלח אחת לשלשים יום משום דנזירות אריכתא קביל עילויה ולעולם אין לו תקנה שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו ה"נ הריני נזיר מלא הקופה נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו לא מייתי קרבן מספיקא דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן ומש"ה לית ליה תקנתא:

    ומי סבר לה ר' יהודה כרבי והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה - שיהא מונה שס"ה נזירות של שלשים ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה:

    אמר רבי יהודה מעשהבאחד שאמר הריני נזיר כמנין ימות החמה וכיון שהשלים נזירותו לסוף שלשים שנה מיד מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו כמנין ימות החמה משכחת לה דכיון שהשלים מת:

    אלא אי אמרתדחדא נזירות של שס"ה קיבל עליו וכל חדא וחדא תהוי שס"ה ימים וצריך דיהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים כמנין ימות החמה וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר שיהא מגלח בסוף שלשים אלא כל שס"ה ימים יהא נוהג נזירותו:

    מי הוי השלמה כללבשני דרבי יהודה מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס"ה ימים [שס"ה פעמים] שצריך לנהוג נזירות בעצמו אלא מדקאמר ר' יהודה כיון שהשלים מת ש"מ לא ס"ל כר'. לישנא אחרינא והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה כלו' כל זמן שהחמה זורחת דהיינו עד סוף העולם:

    מונה נזירות כמנין ימות החמהכלומר כל ימיו יהא מונה נזירות של ל' ומגלח ומביא קרבן וא"ר יהודה מעשה באחד שהזיר בכך וכיון שהשלים מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו היינו דקאמר כיון שהשלים מת דכל קרבן וקרבן דמייתי לסוף תגלחת חשיבי ליה כמשלים אלא אי אמרת דחדא נזירות קיבל עילויה עד ימות עולם ואסור לגלח כל ימיו מאי השלמה איכא הכא הא אכתי אילו הוה קיים הוה מיבעי ליה למיקם בנזירות ועוד מי סבר לה כרבי:

    והתניא בהדיא רבי יהודה אומר הריני נזיר כמנין הילקטי קיץכמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל:

    וכמנין שבלי שמיטהדבשנת השמיטה אין השדות נזרעות ומניחין בהן שבלים של אשתקד ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו:

    מנין שאנידהיכא דאמר כמנין ימות החמה או כמנין הילקטי קיץ אפילו רבי מודה דנזירות קביל עליה ומגלח אחת לשלשים והיינו נמי דקאמר רבי יהודה לעיל כיון שהשלים מת אבל גבי קופה דנזירות אריכא קביל עליה אפילו רבי יהודה מודה דספק נזירות להחמיר וכדפרישנא:

    רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמהלא יהא מגלח אחת לשלשים הא לא אמר נזירות אלא הריני נזיר כמנין ימות החמה חדא נזירות הוא קביל עליה כמנין ימות החמה עד עולם כדלעיל או לאידך לישנא שס"ה פעמים שס"ה ימים:

    שני ליה מונהדמנין שני ליה והוי כמ"ד נזירות עלי:

    אפילו מאה שנה אין זה נזיר עולם אלא זה נזיר לעולםדחדא נזירות אריכתא הוא דהויא משום דאית ליה קיצותא כדאמרינן לעיל:

    הריני נזיר ואחת מונה שתיםכי אמר ואחת כמאן דאמר ונזירות אחרת דמי:

    האומר הריני נזיר ואחת ועודמונה שלש נזירות אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב מונה ארבע:

    מהו דתימאהא האי דקאמר ושוב משמע כאילו אמר ושוב ליהוי עלי נזירות כי הנך דאמרינן והויין להו שית קמשמע לן:

    סומכוס אומרהריני נזיר הן חייב בנזירות אחת ואם אמר הריני נזיר דיגון מונה ב' טריגון מונה ג' טטרגון מונה ד' פונטיגון מונה ה' שכן מונין בלשון יון ואשמועינן דבכל לשון יכול אדם לקבל עליו נזירות:

    בית עגולשאין לו זויות או בית דיגון שאין לו אלא שתי זויות או טריגון שאין לו אלא שלשה או פונטיגון שיש לו חמש זויות אין מטמא בנגעים טטרגון שיש לו ארבע זויות מטמא:

    מ"ט למטה הוא אומר קירותואם פשה הנגע בקירות הבית:

    ולמעלה הוא אומרוהנה הנגע בקירות הבית מדהוה ליה למיכתב בתרוייהו קיר דמשמע חד וכתב קירות דמשמע תרי אלמא ד' בעינן כדמדכר להו בלישנא דקרא ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב אלא הני דכתיב בהו לישני יתירי קחשיב:

    נזיר ח עמוד ב

    1דר' יהודה סבר לה כרבי. דתנן, רבי אומר: אין זה מגלח אחת לשלשים יום. ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום? האומר ״[הרי] עלי נזירות כשער ראשי״ וכעפר הארץ״ וכחול הים״.

    2ורבי יהודה מי סבר לה כרבי? והתנן: הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו'. א"ר יהודה: מעשה היה, וכיון שהשלים מת.

    3אא"ב נזירות קא מקבל עליה, היינו טעמא דכיון דהשלים מת. אלא א"א חדא נזירות קבל עילויה מי הוי השלמה כלל?

    4ועוד: מי סבר לה כרבי? והא תניא, רבי יהודה אומר: ״הריני נזיר מנין הילקטי קיץ״, ומנין שבלי שמיטה מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה!

    5״מנין״ שאני.

    6ומי שאני ליה לרבי מנין? והתניא: ״הריני נזיר כמנין ימות החמה״ מונה נזירות כמנין ימות החמה. ״כימי הלבנה״ מונה כימי הלבנה. רבי אומר: עד שיאמר ״נזירות עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה״!

    7רבי יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. סבר לה כותיה בחדא נזירות קביל עילויה. ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה שני ליה מונה, ורבי לא שני ליה מונה.

    Baraita

    8ת"ר ״הריני נזיר כל ימי חיי״, ״הריני נזיר עולם״ הרי זה נזיר עולם. אפילו ״מאה שנה״, אפילו ״אלף שנים״ אין זה נזיר עולם, אלא נזיר לעולם.

    Baraita

    9ת"ר ״הריני נזיר ואחת״ מונה שתים. ״ועוד״ מונה שלש. ״ושוב״ מונה ארבע. פשיטא? מהו דתימא: ״ושוב״ כי כולהו, והויא ליה שית, קמ"ל דלא.

    Baraita

    10ת"ר ״הריני נזיר״ סומכוס אומר: ״הן״ אחת, ״דיגון״ שתים, ״טריגון״ שלש, ״טטרגון״ ארבע, ״פונטיגון״ חמש.

    Baraita

    11ת"ר בית עגול, דיגון, טריגון, פונטיגון אינו מטמא בנגעים, טטרגון מטמא בנגעים. מ"ט למטה הוא אומר (ויקרא יד, לז) ״קיר״ ״קירות״. למעלה הוא אומר ״קיר״ ״קירות״. הרי כאן ארבע.

    12הדרן עלך כל כנויי׃

    Tosafot

    ורבי יהודה מי סבר ליה כרבידהאומר חרדל והתנן הריני נזיר (מן החרצן) כמנין וכו' אמר רבי יהודה מעשה וכו' אי אמרת בשלמא נזירות הרבה קביל עליה דכיון שהשלים מת כלומר נראה נופל בו לשון השלמה שהרבה נזירות שחייבוהו חכמים כיון שהשלים אותם מת אלא אי אמרת חדא נזירות ארוך קביל עליה מי הויא השלמה כלל פי' מי שייך ביה לשון השלמה כלל והרי הוא נזיר נזירות אחת שלא יגלח כמנין ימות החמה ואין שייך בו לשון השלמה כלל (אלא מאי) לרבי יהודה נזירות הרבה קביל עליה היינו טעמא מכיון שהשלים מת [שאחר] שלשים יום מת כמו מילתא דת"ק דאמר מונה מנין נזירות כמנין ימות החמה אלא אי אמרת חדא נזירות מי הויא השלמה דידיה [כהשלמה דת"ק] ואם כן הוא מעשה לסתור ומדמייתי ר' יהודה בתר מילתא דת"ק ומעשה וכו' מכלל דמייתי ראיה למילתיה דת"ק כמו שכתבתי. (הגה"ה):

    מנין הילקטיבילי שמיטה וכן בשמיטה אין השדות זרועות ומרבין בהן שבילים:

    מונה נזירות מנין הילקטי קיץאלמא נזירות הרבה קביל עלויה לר' יהודה ומשני מנין שאני פי' ודאי כי אמר מנין נזירות קביל עליה אבל כי אמר כחרדל או כהילקטי ולא הזכיר מנין חד נזירות ארוך קביל עליה כרבי:

    ומי שאני לרבי מניןהיה סובר כיון דר' יהודה כרבי סבר ליה ושני ליה בין אמר מנין בין לא אמר מנין ה"נ שני ליה לרבי ומש"ה פריך רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה אלמא דלשון כמנין בלא נזירות לא משמע לרבי אלא חד נזירות ארוך ומשני ר' יהודה סבר לה כוותיה בחדא דחד נזירות קביל עליה כי אמר חרדל ופליג בחדא דר' יהודה שני ליה מנין ורבי לא שני ליה מנין:

    הרי זה נזירכאבשלום ומיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כו' וכדפירשנו לעיל:

    אמר מאה שנה או אלף שנה נזיר לעולםואינו מגלח ואינו מיקל עד יום מותו:

    נזיר ואחת מונה שתי נזירותלפי שהוסיף לומר ואחת ועוד מוסיף ומונה שלשה כשאמר נזיר ואחת ועוד ושוב [ארבע] ומקשה פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו ומני שית קמ"ל דלא:

    [הריני] נזיר סומכוס אומר הן אחתפי' אם אמר הן הוא אחת כדאמרן בעלמא (שבת דף לא:) שכן בלשון יוני אחת קורין הינ"א:

    דיגון שתיםבלשון יון טריגון שלש טטרגון ד' פונטיגון ה' כמו בלשון יון:

    בית עגולדהואיל ואין לו ד' זויות אין מטמא בנגעים כדמסיק מקיר קירות והיינו טעמא דכולהו:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    מי שאמר הריני נזיר אחת הרי הוא נזיר נזירות אחת של ל' אמר הריני נזיר ואחת מונה שתי נזיריות שכך הוא משמען של דברים הריני נזיר נזירות אחת ואחרת אחריה שהן שתים אמר הריני נזיר ואחת ועוד הרי הוא נזיר שלש אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב הרי הוא נזיר ארבע שכל לשון ולשון של תוספת מוסיף לו נזירות אחת:

    אמר הריני נזיר הין הרי הוא נזיר אחת שכן בלשון יוני קורין לאחת הין ונזירות בכל לשון אמר הריני נזיר דוגון הרי הוא נזיר שתים טריגון שלש כטריגון ארבע פנטיגון חמש שכך הוא בלשון יוני בכל אחת מהן וכן הדין בשאר הלשונות:

    אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהא מרובע בארבע קרנות של כותלים אבל אם היה כלו עגול כשובך או בעל שתי קרנות כגון שהיה עשוי כקשת עם המיתר או בעל שלש קרנות כעין משולש או בעל חמש כגון שהיה יוצא מקרן מזרחי דרומי לקרן מזרחי צפוני אלכסון אחד כגון זה אינו מטמא בנגעים:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 8b

    Nazir 8b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 257 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    דרבי יהודה סבר לה כרבי דאמר במתני' כי אמר הריני נזיר כשער ראשי אין זה מגלח אחת לשלשים יום משום דנזירות אריכתא קביל עילויה ולעולם אין לו תקנה שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו ה"נ הריני נזיר מלא הקופה נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו לא מייתי קרבן מספיקא דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן ומש"ה לית ליה תקנתא:

    ומי סבר לה ר' יהודה כרבי והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה - שיהא מונה שס"ה נזירות של שלשים ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה:

    אמר רבי יהודה מעשה באחד שאמר הריני נזיר כמנין ימות החמה וכיון שהשלים נזירותו לסוף שלשים שנה מיד מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו כמנין ימות החמה משכחת לה דכיון שהשלים מת:

    אלא אי אמרת דחדא נזירות של שס"ה קיבל עליו וכל חדא וחדא תהוי שס"ה ימים וצריך דיהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים כמנין ימות החמה וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר שיהא מגלח בסוף שלשים אלא כל שס"ה ימים יהא נוהג נזירותו:

    מי הוי השלמה כלל בשני דרבי יהודה מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס"ה ימים [שס"ה פעמים] שצריך לנהוג נזירות בעצמו אלא מדקאמר ר' יהודה כיון שהשלים מת ש"מ לא ס"ל כר'. לישנא אחרינא והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה כלו' כל זמן שהחמה זורחת דהיינו עד סוף העולם:

    מונה נזירות כמנין ימות החמה כלומר כל ימיו יהא מונה נזירות של ל' ומגלח ומביא קרבן וא"ר יהודה מעשה באחד שהזיר בכך וכיון שהשלים מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו היינו דקאמר כיון שהשלים מת דכל קרבן וקרבן דמייתי לסוף תגלחת חשיבי ליה כמשלים אלא אי אמרת דחדא נזירות קיבל עילויה עד ימות עולם ואסור לגלח כל ימיו מאי השלמה איכא הכא הא אכתי אילו הוה קיים הוה מיבעי ליה למיקם בנזירות ועוד מי סבר לה כרבי:

    והתניא בהדיא רבי יהודה אומר הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל:

    וכמנין שבלי שמיטה דבשנת השמיטה אין השדות נזרעות ומניחין בהן שבלים של אשתקד ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו:

    11 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 8b · Sefaria

    Tosafot

    ורבי יהודה מי סבר ליה כרבי דהאומר חרדל והתנן הריני נזיר (מן החרצן) כמנין וכו' אמר רבי יהודה מעשה וכו' אי אמרת בשלמא נזירות הרבה קביל עליה דכיון שהשלים מת כלומר נראה נופל בו לשון השלמה שהרבה נזירות שחייבוהו חכמים כיון שהשלים אותם מת אלא אי אמרת חדא נזירות ארוך קביל עליה מי הויא השלמה כלל פי' מי שייך ביה לשון השלמה כלל והרי הוא נזיר נזירות אחת שלא יגלח כמנין ימות החמה ואין שייך בו לשון השלמה כלל (אלא מאי) לרבי יהודה נזירות הרבה קביל עליה היינו טעמא מכיון שהשלים מת [שאחר] שלשים יום מת כמו מילתא דת"ק דאמר מונה מנין נזירות כמנין ימות החמה אלא אי אמרת חדא נזירות מי הויא השלמה דידיה [כהשלמה דת"ק] ואם כן הוא מעשה לסתור ומדמייתי ר' יהודה בתר מילתא דת"ק ומעשה וכו' מכלל דמייתי ראיה למילתיה דת"ק כמו שכתבתי. (הגה"ה):

    מנין הילקטי בילי שמיטה וכן בשמיטה אין השדות זרועות ומרבין בהן שבילים:

    מונה נזירות מנין הילקטי קיץ אלמא נזירות הרבה קביל עלויה לר' יהודה ומשני מנין שאני פי' ודאי כי אמר מנין נזירות קביל עליה אבל כי אמר כחרדל או כהילקטי ולא הזכיר מנין חד נזירות ארוך קביל עליה כרבי:

    ומי שאני לרבי מנין היה סובר כיון דר' יהודה כרבי סבר ליה ושני ליה בין אמר מנין בין לא אמר מנין ה"נ שני ליה לרבי ומש"ה פריך רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה אלמא דלשון כמנין בלא נזירות לא משמע לרבי אלא חד נזירות ארוך ומשני ר' יהודה סבר לה כוותיה בחדא דחד נזירות קביל עליה כי אמר חרדל ופליג בחדא דר' יהודה שני ליה מנין ורבי לא שני ליה מנין:

    הרי זה נזיר כאבשלום ומיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כו' וכדפירשנו לעיל:

    אמר מאה שנה או אלף שנה נזיר לעולם ואינו מגלח ואינו מיקל עד יום מותו:

    נזיר ואחת מונה שתי נזירות לפי שהוסיף לומר ואחת ועוד מוסיף ומונה שלשה כשאמר נזיר ואחת ועוד ושוב [ארבע] ומקשה פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו ומני שית קמ"ל דלא:

    [הריני] נזיר סומכוס אומר הן אחת פי' אם אמר הן הוא אחת כדאמרן בעלמא (שבת דף לא:) שכן בלשון יוני אחת קורין הינ"א:

    2 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 8b · Sefaria

    Meiri

    מי שאמר הריני נזיר אחת הרי הוא נזיר נזירות אחת של ל' אמר הריני נזיר ואחת מונה שתי נזיריות שכך הוא משמען של דברים הריני נזיר נזירות אחת ואחרת אחריה שהן שתים אמר הריני נזיר ואחת ועוד הרי הוא נזיר שלש אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב הרי הוא נזיר ארבע שכל לשון ולשון של תוספת מוסיף לו נזירות אחת:

    אמר הריני נזיר הין הרי הוא נזיר אחת שכן בלשון יוני קורין לאחת הין ונזירות בכל לשון אמר הריני נזיר דוגון הרי הוא נזיר שתים טריגון שלש כטריגון ארבע פנטיגון חמש שכך הוא בלשון יוני בכל אחת מהן וכן הדין בשאר הלשונות:

    אין הבית מיטמא בנגעים עד שיהא מרובע בארבע קרנות של כותלים אבל אם היה כלו עגול כשובך או בעל שתי קרנות כגון שהיה עשוי כקשת עם המיתר או בעל שלש קרנות כעין משולש או בעל חמש כגון שהיה יוצא מקרן מזרחי דרומי לקרן מזרחי צפוני אלכסון אחד כגון זה אינו מטמא בנגעים:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Nazir 8b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    אי אמרת בשלמא נזיריות קביל עילויה היינו טעמא דכיון דהשלים מת כלומר ניחא דמייתי מילתיה דר' יהודה על מילתיה דרבנן דהשלמה דידיה כהשלמה דרבנן. אלא אי אמרת חדא נזירות קביל עילויה מי הוי השלמה דידיה כהשלמה דרבנן. ותו אי אמרת דמילתא באפי נפשה קאמר ולא הוי השלמה דידיה כהשלמה דרבנן אם כן הוי מעשה לסתור. דבכל אתר דמייתי מעשה לסייועי מייתי ולא לסתור. הרא"ש ז"ל בפירושיו. וכן כתב בתוספותיו וז"ל: אי אמרת בשלמא בנזירות קביל עליה ואף על פי שלא פירש כאילו פירש נזירות דמי. היינו טעמא דכיון שהשלים מת כלומר ניחא טפי הא דאמר כיון שהשלים שס"ה נזיריות מת. אלא אי אמרת חדא נזירותא אריכתא של שס"ה ימים קביל עליה ופליג אתנא קמא. מי הוי השלמה כלל דתנא קמא דכי אמר ר' יהודה מעשה באחד וכיון שהשלים מת משמע דקאמר כיון שהשלים נזירות דקאמר תנא קמא מת דאם לא כן הויא מעשה לסתור עד כאן. וזה כפירוש שני דתוספות. ובשיטה כתוב וז"ל: אי אמרת בשלמא נזירות דשלשים יום קביל עליה היינו טעמא דכיון שהשלים מת. אלא אי אמרת חדא נזירות ארוכה כמנין ימות החמה קביל עליה מי הוי ליה השלמה כלל. יש מפרשים דבחד נזירות לא שייך השלמה כלל אלא בנזיריות הרבה שייך לומר שהושלמו. עד כאן. וזה כפירוש ראשון דתוספות.

    כמנין הלקטי קיץ שבין הקציעות כשמייבשין בשדות לילך בין השורות כמו ההיא דמי שהחשיך הלקטי קטנה. וכן פירש שם הקונטרס שביל. ור"ח פירש כמין תל המתלקט והוא כמו קיר חיצון בין הבתים. והכא נמי תילים של קציעות והן השורות.

    אשבלי שמיטה שפורצין גדר שדותיהן וגנותיהן בשמיטה כדי שיכנס שם כל מי שירצה.

    מונה נזירות כמנין הלקט ובתוספתא תני עלה הרי זה נזיר עולם ומגלח לשלשים יום. ואיירי כגון שאמר כמנין הלקטי קיץ ושבילי שבכל יום. דאי על שלו לבד קאמר אית ליה קיצותא ונזירות אריכתא הוי כדלעיל. מיהו יש לתרץ דמנין שאני כדמתרץ במשנה. אי נמי מסקנא דשמעתא כרבה דלא חשיב קיצותא לרבנן אלף ממש ק' שנים או אלף שנה דלא תיקשי לברייתא דמייתינא לעיל. הר' עזריאל ז"ל:

    ושלש מחלוקות בדבר לרבנן בין אמר במנין בין לא אמר במנין נזיריות קביל עליה היכא דלית ליה קיצותא. ולר' יהודה שני ליה בין מונה ובין לא מונה. הרא"ש ז"ל בפירושיו. וז"ל שיטה: והשתא שלש מחלוקות בדבר. רבנן סברי דאפילו לא אמר מנין כיון דלית ביה קיצותא כגון כשער ראשי מונה נזיריות. אי נמי היכא דאמר מנין אף על גב דאית ביה קיצותא מונה נזיריות כמנין ימות החמה. ור' יהודה סבר דהיכא דאמר מנין אף על גב דאית ביה קיצותא מונה נזיריות. אבל היכא דלא אמר מנין אף על גב דלית ביה קיצותא אינו מונה נזירויות אלא חדא נזירות אריכא. ורבי סבר דלעולם אינו מונה נזיריות אלא היכא שפירש נזיריות. עד כאן:

    הריני נזיר ואחת מונה שתים כו' אחת ועוד מונה שלש. אחת ועוד ושוב מונה ארבע. ומגלח בכל שלושים ומביא קרבן.

    מהו דתימא ושוב כי כולהו נראה לי דהוא הדין דהוה מצי למימר מהו דתימא ועוד כי כולהו ומונה ארבע. אלא אבתראה נקט.

    קיר קירות הוה מצי למכתב קיר וכתיב קירות: והנה הנגע בקירות והנה פשה הנגע בקירות. ומראיהן שפל מן הקיר לא דריש דלגופיה איצטריך. ואם תאמר והא דרשינן מקירות איזה קיר שהוא כקירות הוי אומר זה קרן זויות. וי"ל דאי לא אתא אלא לדרשא דהכא ליכתוב ארבע פעמים קיר ומדכתב קירות דרשינן מניה איזהו קיר שהוא כקירות. וליכא למימר דכולה להך דרשא איצטריך דאם כן בחד קירות סגי. הרא"ש ז"ל בפירושיו: וגבי סוכה דמכשרינן עגולה כדאמרינן בסוכה העשויה ככבשן אף על גב דדרשינן בסכות בסכות הרי כאן ארבע למאן דדריש אם למקרא. לא דמי לקירות דהכא דלשון סוכה הוי סכך ומיתורא דרשינן באם אינו ענין הלכך אפילו עיגול מהני. מנמוקי הר' עזריאל ז"ל: סליק פרק כל כנויי נזירות פרק הריני נזיר

    Shita Mekubbetzet on Nazir 8b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 8, Amud Bet, about 257 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 129 words

      Opens “דר' יהודה סבר לה כרבי. דתנן, רבי…”

      Named: רבי אומר.

    2. Segment 220 words

      Opens “ורבי יהודה מי סבר לה כרבי? והתנן:…”

      Named: רבי יהודה.

    3. Segment 320 words

      Opens “אא"ב נזירות קא מקבל עליה, היינו טעמא…”

    4. Segment 426 words

      Opens “ועוד: מי סבר לה כרבי? והא תניא,…”

      Named: רבי יהודה.

    5. Segment 52 words

      Opens “״מנין״ שאני.…”

    6. Segment 633 words

      Opens “ומי שאני ליה לרבי מנין? והתניא: ״הריני…”

      Named: רבי מנין, רבי אומר.

    7. Segment 730 words

      Opens “רבי יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג…”

      Named: רבי יהודה, רבי לא.

    8. Segment 826 words

      Opens “ת"ר ״הריני נזיר כל ימי חיי״, ״הריני…”

    9. Segment 923 words

      Opens “ת"ר ״הריני נזיר ואחת״ מונה שתים. ״ועוד״…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “ת"ר ״הריני נזיר״ סומכוס אומר: ״הן״ אחת,…”

    11. Segment 1129 words

      Opens “ת"ר בית עגול, דיגון, טריגון, פונטיגון אינו…”

    12. Segment 124 words

      Opens “הדרן עלך כל כנויי…”

    Sages named on this page

    • Sumchus · Third generation of Tannaim

      Sumchus ben Yosef was a prominent disciple of Rabbi Meir Baal HaNes and a colleague of Rabbi Judah haNasi, renowned for his…

      Source: Nazir 8b · Segment 10 — “ת"ר ״הריני נזיר״ סומכוס אומר: ״הן״ אחת, ״דיגון״ שתים,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 8b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026