Talmud Builders

    Nazir 40a

    Back to index

    English translation — Nazir 40a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1as one does not derive a halakha in a lenient case from the halakha in a more stringent one in a manner that would cause one to be stringent in the more lenient case. Since the case of a leper is more stringent than that of a nazirite, as a leper must shave his entire body, one cannot derive from the halakhot of a leper that a stringent halakha applies to a nazirite. It is therefore necessary for the verse to specify that a nazirite’s final shaving must be performed with a razor.

    2Rabbi Yehuda HaNasi says that the term “razor” itself is not necessary to teach that a nazirite’s final shaving must be performed with a razor, as the verse states: “A razor shall not come upon his head until the completion of the days that he vowed naziriteship to God” (Numbers 6:5). This full sentence indicates that the Torah said: After the completion of his term the shaving must be performed only with a razor.

    3The Gemara comments: Rabbi Yehuda HaNasi claims that the term “razor” indicates that shaving, in this case that of a nazirite after the completion of his term, may be performed only with a razor. If so, the verse should be understood in the same manner with regard to the prohibition of shaving. But if one examines the first part of the verse by itself, isn’t it written: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5), and the first tanna , whose opinion Rabbi Yehuda HaNasi does not dispute, derives from this verse that he is prohibited from shaving by other means as well, notwithstanding the explicit mention of a razor.

    4The Gemara explains that the phrase “shall not come upon his head” teaches that a nazirite may not remove his hair in any manner. As for the mention of razor in this context, it serves to teach that he will violate two prohibitions for this action of using a razor, one for removing his hair and one for doing so with a razor.

    5§ Concerning a nazirite who shaves his hair, Rav Ḥisda says: With regard to flogging, a nazirite who shaved his hair is flogged for shaving even one hair; with regard to invalidation, i.e., the ritual shaving of his hair at the end of his naziriteship, the shaving is invalidated if he failed to remove two hairs; and as for negating his naziriteship, shaving during his term negates it only if he shaved most of his head. And this applies only if he removed his hair with a razor.

    6The Gemara asks: This indicates that according to the opinion of Rav Ḥisda, a nazirite who shaved with a razor, yes, he negates thirty days, whereas if he did so with anything else, no, he does not negate days. But isn’t it taught: From where is it derived to include all implements that remove hair, i.e., that a nazirite is liable if he uses any of them? The verse states: “Shall not come upon his head,” meaning in any manner. This indicates that a nazirite must add days to his term of naziriteship even if he shaved with an implement other than a razor. Rather, say that Rav Ḥisda meant: In the manner of a razor. That is, the nazirite negates his naziriteship only if he removes his hair as one does with a razor, without leaving any part of it.

    7This opinion is also taught in a baraita ( Tosefta 4:3): With regard to a nazirite who tore out, uprooted, or pulled out any amount of hair, this negates days of his naziriteship only if he shaved most of his head, and only if he did so in the manner of a razor. Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: Just as leaving two hairs invalidates his shaving of ritual purity at the end of his term, and the act is considered incomplete, so too, leaving a mere two hairs negates days of his naziriteship, if he shaved during his term.

    8§ We learned in a mishna there ( Nega’im 14:4): Three types of people must shave their hair, and their shaving is a mitzva: A nazirite; and a leper, as it is stated: “And he who is to be cleansed shall wash his clothes, and shave off all his hair” (Leviticus 14:8–9). And the third category is Levites, when they were first sanctified for their service, as it is stated: “And this you shall do to them to cleanse them: Sprinkle the water of purification upon them, and let them cause a razor to pass over all their flesh” (Numbers 8:7). And with regard to all of them, if they shaved with an implement other than a razor, or if they left two hairs uncut, they have done nothing, i.e., they have not fulfilled their obligation.

    9The Gemara analyzes this mishna. The Master said there: Three types of people must shave and cut their hair, and their shaving is a mitzva. The Gemara asks: This is obvious; after all, doesn’t the Torah command all three to shave? The Gemara answers: The statement of the mishna is necessary, lest you say that the mitzva is due to and aimed at the removal of hair, and therefore even one who applied a depilatory [ nasha ] to remove his hair has fulfilled his obligation. The mishna therefore teaches us that this is not so, as the mitzva must be performed by shaving.

    10The mishna further teaches: And with regard to all of them, if they shaved with an implement other than a razor, they have done nothing. The Gemara asks: Granted, with regard to a nazirite the source of this halakha is clear, as it is written: “A razor shall not come upon his head” (Numbers 6:5), which indicates that when he does shave he must do so with a razor. And similarly, with regard to the Levites it is written: “And let them cause a razor to pass over all their flesh” (Numbers 8:7). However, from where do we derive that a leper must be shaved with a razor for his ritual purification?

    11And if you would say that this halakha is derived from the case of the Levites, as, just as Levites require shaving and their shaving is only with a razor, so too, I will bring the case of a leper, who requires shaving and say that his shaving can likewise be performed only with a razor, then this comparison can be refuted. What is unique about Levites is that they have an extra stringency, in that they require waving of their bodies, i.e., Aaron was required to pick up and wave the bodies of the Levites as part of the ritual of their sanctification (see Numbers 8:11). Will you say the same with regard to a leper, who does not require waving?

    12Rather, the halakha that a leper must use a razor is derived from the case of a nazirite, who does not require waving either. However, this comparison can also be refuted: What is unique about the nazirite is that his offering requires bread. Will you say the same with regard to a leper, who does not require bread as part of his purification process? Rather, clearly the halakha of a leper is not derived from either one of the above cases, that of the Levites or the nazirite. Therefore, let it be derived from the two of them.

    13The Gemara elaborates: As stated previously, from which single case can it be derived? If you say it can be derived from the Levites, what is unique about Levites is that they require waving of their bodies. This suggestion can be countered by saying that the case of a nazirite proves that this stringency is not the decisive factor leading to the requirement of a razor, as a nazirite is not waved and yet he must be shaved with a razor. And if you respond: What is unique about the nazirite is that his offering requires bread, one can similarly argue that the Levites prove that this stringency does not lead to the halakha of shaving with a razor, as the offering of the Levites does not require bread and nevertheless they must be shaved with a razor.

    14And in this manner the derivation has reverted to its starting point. However, at this stage the halakha is derived from a combination of the two sources: The aspect of this case is not like the aspect of that case, and the aspect of that is not like the aspect of this; each case has its own special features. The common denominator is that they require shaving and their shaving is with a razor. Therefore, I will also bring the case of the leper, who requires shaving, and say that his shaving must be with a razor.

    15Rava of Barnish said to Rav Ashi: And let us refute this derivation in the following manner: What is the common denominator between the Levites and the nazirite? Their common denominator is that

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ואין דנין קל מחמור להחמירעל הקל אלא להקל על הקל ולהחמיר על החמור והכא דא"א ללמדו ממצורע אתא ליה תער דבתער הוא דתיהוי תגלחת אחרונה אבל במידי אחרינא לא:

    רבי אומר אינו צריךלתגלחת אחרונה וכשכתב לך תער לא בא אלא לומר לך שאינו חייב אלא בגילוח תער ומה שאתה אומר מנין למדנו לתגלחת אחרונה שהיא בתער מן דקדוק הכתוב אתה למד שהרי הוא אומר תער לא יעבור על ראשו דמשמע תער לא יעבור על ראשו עד יום מלאת שהוא צריך גילוח בתער:

    והכתיב תער לא יעבור על ראשוכלומר והיכי אמר ת"ק דחייב על כל שאר מעבירין ותער לא בא אלא לתגלחת האחרונה והכתיב תער לא יעבור על ראשו דמשמע בתער הוא דמחייב אבל לא בשאר מעבירין:

    לעבור עליו בשני לאויןעל תער לא יעבור ועל לא יעבור כל המעבירין לישנא אחרינא והכתיב תער לא יעבור על ראשו כלומר היכי משמע ליה דאחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער והכתיב תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת] דאיכא למידק מינה דעד מלאת הוא דלא אלא בתער הא לאחר מלאת מגלח בכל דבר ואפי' במלקט וברהיטני לעולם אימא לך דלאחר מלאת אינו מגלח אלא בתער והא [דכתיב] בסמוך לא יעבור ומשמע לא יעבור תער:

    אמר רב חסדא ללקות באחתשאם גילח תוך מלאת שער אחת לוקה:

    לעכב בשתיםשאם גילח כל שערו בתגלחת סוף ימי נזירותו ושייר בו ב' שערות לא עשה ולא כלום:

    ולסתור אינו סותראם גילח בתוך ימי נזירותו אלא אם גילח את רוב ראשו בתער:

    והקתני מנין לרבות כל המעביריןת"ל לא יעבור:

    אלא כעין תערכל המעבירין (מעבירין) סמוך לעיקרן:

    תניא נמי הכיכדאמר רב חסדא ובתער דוקא ואמרי לה כדאוקימנא לה אליבא דרב חסדא כעין תער ומאי בתער דקתני בברייתא כעין תער:

    כשם ששתי שערות מעכבות בובתגלחת טהרה כך שתי שערות סותרות בו בתגלחת איסור:

    תנן התםגרסי' והיא בסוף נגעים גם ברייתא היא בסיפרא [בת"כ] ת"ר ג' מגלחין כו' נזיר ומצורע ולוים:

    פשיטאדמגלחין בכולהו מפרשי בהו קראי בנזיר כתיב וגילח הנזיר וגו' במצורע כתיב (ויקרא י״ד:ח׳) וגילח את כל שערו בלוים והעבירו תער על כל בשרם:

    מ"ד עבורי שער שפיר דמי ואפי' סך נשאסם שמשיר את השער:

    קמ"לדלא סגי ליה אלא בתגלחת כדקתני דתגלחתן מצוה:

    בשלמא גבי נזיר כתיב ביה תער לא יעבור על ראשולרבי כדאית ליה ולתנא קמא כדאית ליה וכדלעיל:

    מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופןכדכתיב והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' והואיל וטעונין תנופה מחמרינן בהו כולי האי דלא הוי תגלחתן אלא בתער תאמר במצורע הקל שאין טעון תנופה בגופו והואיל ואינו טעון תנופה בגופו דין הוא להקל עליו שיהא תגלחתו בכל דבר:

    אלא מחדא לא אתיאדמהי ניתי וכדלעיל:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נזיר 40 עמוד א

    1שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו.

    2רבי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״תער לא יעבור על ראשו עד מלאת״, התורה אמרה: ״אחר מלאת״ לא תהא תגלחת אלא בתער.

    3והכתיב ״תער לא יעבור על ראשו״!

    4לעבור עליו בשני לאוין.

    5אמר רב חסדא: ללקות באחת, לעכב בשתים, לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער.

    6בתער אין, במידי אחרינא לא? והקתני: מנין לרבות את כל המעבירין! אלא אימא: כעין תער.

    Baraita

    7תניא נמי הכי: נזיר שתלש, מירט, סיפסף כל שהוא אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער. רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש כשם ששתי שערות מעכבות בו, כך שתי שערות סותרות בו.

    8תנן התם: שלשה מגלחין, ותגלחתן מצוה: נזיר, ומצורע, ולוים. וכולן שגילחו שלא בתער, או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום.

    9אמר מר: שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה. פשיטא! מ"ד משום עבורי שער הוא, ואפילו סך נשא, קמ"ל דלא.

    10קתני: וכולן שגילחו שלא בתער. בשלמא גבי נזיר, כתיב: ״תער לא יעבור על ראשו״. וגבי לוים כתיב: ״(במדבר ח״, ז) ״והעבירו תער על כל בשרם״. אלא מצורע בתער, מנלן?

    11וכ"ת תיתי מלוים: מה לוים שכן טעונין תגלחת, ואין תגלחתן אלא בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת, ואין תגלחתו אלא בתער. איכא למיפרך: מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופם, תאמר במצורע דלא!

    12אלא תיתי מנזיר: מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם, תאמר במצורע דלא. אלא מחדא לא אתיא, תיתי מתרויהון.

    13מהי תיתי? תיתי מלוים, מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופן. נזיר יוכיח, מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם. לוים יוכיחו.

    14וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה. הצד השוה שבהם שהן טעונין תגלחת, ותגלחתן בתער. אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת, ותגלחתו בתער.

    15א"ל רבא מברניש לרב אשי, וליפרוך: מה להצד השוה שבהן, שכן׃

    Tosafot

    שאין דנין קל מחמורשהמצורע חמור שטעון תגלחת כל שער גופו דכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו וגו' תאמר בנזיר שהוא קל שאינו צריך לגלח אלא ראשו כדכתיב בהדיא בקרא ולכך לא יטעון תער [לכך] כתיב תער לא יעבור ואם אינו ענין לאיסור העברה שבתוך נזירותו דהא [איהו] בכל המעבירין לקי תניהו לענין תגלחת למצות תגלחתו של סוף נזירותו דאינו אלא בתער:

    רבי אומר אינו צריךתער לאתויי לתגלחת אחרונה של נזיר דכי נמי צריך לגופיה אפ"ה ידעינן ממילא דתגלחת אחרונה בתער ובהא פליג את"ק דידיה דת"ק אייתי לתער משום תגלחת אחרונה ופריך והא כתיב תער לא יעבור דמשמע שאר מעבירין נמי והיכי קאמר רבי דאתי לגופיה דמשמע דבתער דוקא מיחייב דס"ל לגמרא דאין לנו לומר דרבי יסבור כר' יונתן דלא אסר שאר מעבירין דמדקאמר אינו צריך משמע דלא אתי לאפלוגי על תנא קמא דידי' דמחייב על כל מעבירין ומשני לעבור עליו בב' לאוין לכך כתב תער דמגלח בתער עובר בשני לאוין משום תער ומשום מעבירין דהלאו קאי אתער וקאי נמי אשאר מעבירין והוי כאילו כתב תער לא יעבור דאותו לשון [קאי] לפניו ולאחריו והשתא נפקי תרוייהו מתער לרבי דאי לא נכתב תער אלא לתגלחת מצוה כדקאמר ת"ק מ"מ לכתביה לתער בפירוש גבי תגלחת של מצוה למאי הילכתא כתבו גבי איסורא לומר [לך] שלוקה שתים ואם כוליה להכי הוא אתא אמאי סמיך עד מלאת אל תער לא יעבור אלא רצה לומר עד מלאת לא יעבור תער הא לאחר מלאת לא יעביר שער ראשו אלא בתער:

    אמר רב חסדא ללקות באחתעל שער אחד הוא לוקה אם התרו בו על תגלחת וגלח שער אחד הוא לוקה:

    לעכב בשתיםבכלות ימי נזירותו שמצוה עליו לגלח ראשו אם גילח כל ראשו ושייר שתי שערות לא עלתה לו תגלחת:

    לסתור אינו סותר אא"כ מגלח רוב ראשווכולן הן הלכה בנזיר שלא מצינו בהן טעם:

    ובתער[ונראה] (פי') דקאי ארישא דאינו לוקה אלא בתער אבל הוא סותר כי נמי אינו כעין תער אלא [ברוב] ראשו סותר [היכא] דלא שיירו בו כדי לכוף אע"ג דלא הוי כעין תער ופריך בתער אין דוקא לוקה בשאר מעבירין לא הא תנן נזיר שגילח בין בתער בין בזוג בין בשפשוף כל שהוא חייב אלא אימא כעין תער שעוקר השער ומשחיתו מעיקרו:

    תניא נמי הכישלוקה [וסותר] ברוב ראשו:

    נזיר שתלש ומרט ושפשף כל שהוא חייבלוקה:

    ואינו סותר אלא ברוב ראשו ובתערפירוש כעין תער:

    כשם ששתי שערות [מעכבות כך] סותרותאם גלח ב' שערות תוך ימי נזירותו:

    תנן התםפירוש בת"כ דנגעים שלשה מגלחים נזיר דכתיב וגלח את ראש נזרו מצורע דכתיב וגלח את כל שערו ולוים דכתיב והעבירו תער על כל בשרם:

    פשיטאדתגלחתן מצוה דהא קראי כתיבי:

    מהו דתימא משום עבורי שער הואפירוש ותער לא מעכב בהן ואפי' סך נשא קמ"ל [דלא] דתגלחתן מצוה:

    נשאמין המשיחה שמשרת השער ותימה דהא מסיפא שמעינן לה בהדיא דהא קתני סיפא וכולן שגילחו שלא בתער לא עשו ולא כלום וצריך לומר דאי מההיא הוה אמינא מאי שלא בתער שלא כעין תער ואפי' סך נשא נמי:

    בשלמא גבי נזיר כתיב תער לא יעבור על ראשולת"ק באם אינו ענין למלקות תניהו ענין לתגלחתו ולרבי מדסמכו לעד מלאת אצל תער לא יעבור:

    תנופה בגופןדכתיב והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה' (במדבר ח׳:י״א) תאמר במצורע שאינו טעון תנופה בגופו אלא [בקרבנו] ולכך לא יטעון חומרא דתער דזוג נמי יועיל:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    אף הלויים כשהופרשו לעבודה הוצרכו לגלוח בתער על כל בשרם ושיור שתי שערות היה מעכב בהם גם כן והיו טעונין תנופה בגופן וקרבנות האמורים בהם בסדר בהעלותך ולא היו קרבנותיהם טעונין לחם כקרבנות נזיר וכן לא היה קרבנם עולה ויורד כשל מצרע אלא קבוע להם אף בעניות כקרבנות נזיר:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 40a

    Nazir 40a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 281 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ואין דנין קל מחמור להחמיר על הקל אלא להקל על הקל ולהחמיר על החמור והכא דא"א ללמדו ממצורע אתא ליה תער דבתער הוא דתיהוי תגלחת אחרונה אבל במידי אחרינא לא:

    רבי אומר אינו צריך לתגלחת אחרונה וכשכתב לך תער לא בא אלא לומר לך שאינו חייב אלא בגילוח תער ומה שאתה אומר מנין למדנו לתגלחת אחרונה שהיא בתער מן דקדוק הכתוב אתה למד שהרי הוא אומר תער לא יעבור על ראשו דמשמע תער לא יעבור על ראשו עד יום מלאת שהוא צריך גילוח בתער:

    והכתיב תער לא יעבור על ראשו כלומר והיכי אמר ת"ק דחייב על כל שאר מעבירין ותער לא בא אלא לתגלחת האחרונה והכתיב תער לא יעבור על ראשו דמשמע בתער הוא דמחייב אבל לא בשאר מעבירין:

    לעבור עליו בשני לאוין על תער לא יעבור ועל לא יעבור כל המעבירין לישנא אחרינא והכתיב תער לא יעבור על ראשו כלומר היכי משמע ליה דאחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער והכתיב תער לא יעבור על ראשו [עד מלאת] דאיכא למידק מינה דעד מלאת הוא דלא אלא בתער הא לאחר מלאת מגלח בכל דבר ואפי' במלקט וברהיטני לעולם אימא לך דלאחר מלאת אינו מגלח אלא בתער והא [דכתיב] בסמוך לא יעבור ומשמע לא יעבור תער:

    אמר רב חסדא ללקות באחת שאם גילח תוך מלאת שער אחת לוקה:

    לעכב בשתים שאם גילח כל שערו בתגלחת סוף ימי נזירותו ושייר בו ב' שערות לא עשה ולא כלום:

    ולסתור אינו סותר אם גילח בתוך ימי נזירותו אלא אם גילח את רוב ראשו בתער:

    והקתני מנין לרבות כל המעבירין ת"ל לא יעבור:

    10 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 40a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    שאין דנין קל מחמור שהמצורע חמור שטעון תגלחת כל שער גופו דכתיב (ויקרא י״ד:ט׳) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו וגו' תאמר בנזיר שהוא קל שאינו צריך לגלח אלא ראשו כדכתיב בהדיא בקרא ולכך לא יטעון תער [לכך] כתיב תער לא יעבור ואם אינו ענין לאיסור העברה שבתוך נזירותו דהא [איהו] בכל המעבירין לקי תניהו לענין תגלחת למצות תגלחתו של סוף נזירותו דאינו אלא בתער:

    רבי אומר אינו צריך תער לאתויי לתגלחת אחרונה של נזיר דכי נמי צריך לגופיה אפ"ה ידעינן ממילא דתגלחת אחרונה בתער ובהא פליג את"ק דידיה דת"ק אייתי לתער משום תגלחת אחרונה ופריך והא כתיב תער לא יעבור דמשמע שאר מעבירין נמי והיכי קאמר רבי דאתי לגופיה דמשמע דבתער דוקא מיחייב דס"ל לגמרא דאין לנו לומר דרבי יסבור כר' יונתן דלא אסר שאר מעבירין דמדקאמר אינו צריך משמע דלא אתי לאפלוגי על תנא קמא דידי' דמחייב על כל מעבירין ומשני לעבור עליו בב' לאוין לכך כתב תער דמגלח בתער עובר בשני לאוין משום תער ומשום מעבירין דהלאו קאי אתער וקאי נמי אשאר מעבירין והוי כאילו כתב תער לא יעבור דאותו לשון [קאי] לפניו ולאחריו והשתא נפקי תרוייהו מתער לרבי דאי לא נכתב תער אלא לתגלחת מצוה כדקאמר ת"ק מ"מ לכתביה לתער בפירוש גבי תגלחת של מצוה למאי הילכתא כתבו גבי איסורא לומר [לך] שלוקה שתים ואם כוליה להכי הוא אתא אמאי סמיך עד מלאת אל תער לא יעבור אלא רצה לומר עד מלאת לא יעבור תער הא לאחר מלאת לא יעביר שער ראשו אלא בתער:

    אמר רב חסדא ללקות באחת על שער אחד הוא לוקה אם התרו בו על תגלחת וגלח שער אחד הוא לוקה:

    לעכב בשתים בכלות ימי נזירותו שמצוה עליו לגלח ראשו אם גילח כל ראשו ושייר שתי שערות לא עלתה לו תגלחת:

    לסתור אינו סותר אא"כ מגלח רוב ראשו וכולן הן הלכה בנזיר שלא מצינו בהן טעם:

    ובתער [ונראה] (פי') דקאי ארישא דאינו לוקה אלא בתער אבל הוא סותר כי נמי אינו כעין תער אלא [ברוב] ראשו סותר [היכא] דלא שיירו בו כדי לכוף אע"ג דלא הוי כעין תער ופריך בתער אין דוקא לוקה בשאר מעבירין לא הא תנן נזיר שגילח בין בתער בין בזוג בין בשפשוף כל שהוא חייב אלא אימא כעין תער שעוקר השער ומשחיתו מעיקרו:

    תניא נמי הכי שלוקה [וסותר] ברוב ראשו:

    נזיר שתלש ומרט ושפשף כל שהוא חייב לוקה:

    8 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 40a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    אף הלויים כשהופרשו לעבודה הוצרכו לגלוח בתער על כל בשרם ושיור שתי שערות היה מעכב בהם גם כן והיו טעונין תנופה בגופן וקרבנות האמורים בהם בסדר בהעלותך ולא היו קרבנותיהם טעונין לחם כקרבנות נזיר וכן לא היה קרבנם עולה ויורד כשל מצרע אלא קבוע להם אף בעניות כקרבנות נזיר:

    Meiri on Nazir 40a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    לעבור עליו בשני לאוין שאם העביר בתער והתרו בו משום תער ומשום לא יעבור לוקה שתים מידי דהוה אאכל ענבים לחים ויבשים דלוקה שתים כיון דמפרשי במקרא אף על גב דכתיב בחד לאו. הרא"ש ז"ל בפירושיו. ויש מפרשים לעבור בשני לאוין אם גילח בתער ובשאר מעבירים דהוו שני שמות כמו ענבים לחים ויבשים דמין אחד ולאו אחד ולוקה שתיים הכא נמי תער שם אחד. שיטה:

    ללקות באחת בשערה אחת אם גלחו בתוך ימי נדרו או עקר מעיקר גידולו לוקה. לעכב בשתים. בסוף ימי נזירות שמצוה לגלח כל שער ראשו אם שייר שתי שערות מעכב ולא עלתה לו תגלחת. אימא כעין תער. ומיהו כעין תער בעינן לגבי כולהו בין לסתירה בין ללקות. הר' עזריאל. וכן כתב הרא"ש ז"ל בפירושיו וז"ל: ובתער. אכולהו קאי. עד כאן:

    תניא נמי הכי דלוקה באחת וסותר ברוב ראשו. תלש מרט ספסף כל שהוא חייב ואינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער. כעין תער. ואית ספרים דגרסי תלש מירט ספסף כל שהוא אינו סותר אלא ברוב ראשו. אבל בתוספתא גריס בהדיא חייב. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 40a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 40, Amud Aleph, about 281 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 16 words

      Opens “שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו.…”

    2. Segment 223 words

      Opens “רבי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר…”

      Named: רבי אומר.

    3. Segment 36 words

      Opens “והכתיב ״תער לא יעבור על ראשו״!…”

    4. Segment 44 words

      Opens “לעבור עליו בשני לאוין.…”

    5. Segment 514 words

      Opens “אמר רב חסדא: ללקות באחת, לעכב בשתים,…”

      Named: רב חסדא.

    6. Segment 615 words

      Opens “בתער אין, במידי אחרינא לא? והקתני: מנין…”

    7. Segment 732 words

      Opens “תניא נמי הכי: נזיר שתלש, מירט, סיפסף…”

      Named: רבי שמעון.

    8. Segment 821 words

      Opens “תנן התם: שלשה מגלחין, ותגלחתן מצוה: נזיר,…”

    9. Segment 917 words

      Opens “אמר מר: שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה. פשיטא!…”

    10. Segment 1029 words

      Opens “קתני: וכולן שגילחו שלא בתער. בשלמא גבי…”

    11. Segment 1135 words

      Opens “וכ"ת תיתי מלוים: מה לוים שכן טעונין…”

    12. Segment 1218 words

      Opens “אלא תיתי מנזיר: מה לנזיר שכן קרבנו…”

    13. Segment 1320 words

      Opens “מהי תיתי? תיתי מלוים, מה ללוים שכן…”

    14. Segment 1430 words

      Opens “וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה,…”

    15. Segment 1511 words

      Opens “א"ל רבא מברניש לרב אשי, וליפרוך: מה…”

      Named: רב אשי, רבא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 40a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026