Talmud Builders

    Nazir 44b

    Back to index

    English translation — Nazir 44b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: With regard to the shaving of ritual impurity performed by a nazirite who became impure during his naziriteship, how is it performed? The priest would sprinkle the waters of purification on him on the third and the seventh days after he contracted his impurity, as performed for all those who contracted impurity imparted by a corpse. And he shaves his hair on the seventh day and brings his offerings on the eighth day. And if he shaved on the eighth day he brings his offerings on that day, this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Tarfon said to him: What is the difference between this ritual and that of a leper? A leper also shaves on the seventh day and sacrifices his offerings on the eighth. However, if a leper shaves on the eighth day he brings his offerings on the ninth day, not on the day of his shaving.

    2Rabbi Akiva said to him: The purification of this impure nazirite depends on his days, as he immerses on the seventh day like all those who contract impurity imparted by a corpse, which means he is already ritually pure on the eighth day. But with regard to a leper, his purification depends on his shaving. Any immersion performed earlier is of no account, and must be repeated. And a leper brings his offering only if the sun has set following his immersion. Since offerings are not sacrificed at night, the bringing of his offering is postponed until the following day.

    3GEMARA: The Gemara asks: Did Rabbi Tarfon accept this claim from Rabbi Akiva, or did he not accept it? Come and hear an answer to this from that which Hillel the amora taught: If a nazirite shaved on the eighth day, he brings his offerings on the ninth. And if it should enter your mind that Rabbi Tarfon accepted the claim from Rabbi Akiva, let the nazirite bring his offerings on the eighth day itself, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. Rather, this baraita is certainly in accordance with the opinion of Rabbi Tarfon, who remains steadfast in his rejection of Rabbi Akiva’s opinion.

    4Rava said: This is not difficult, i.e., it is possible that Rabbi Tarfon accepted Rabbi Akiva’s opinion with regard to a nazirite who shaved on the eighth day, and there is a difference between the two statements: In this case of the mishna, it is referring to a nazirite who immersed on the seventh day, which means that he is entirely pure on the eighth and can therefore bring his offerings on the same day after shaving. By contrast, in that case of Hillel’s baraita , it is referring to one who did not immerse on the seventh. Consequently, as he immerses on the eighth day he may sacrifice his offerings only after sunset, on the ninth day.

    5§ Abaye said: I encountered the members of the assembly of Rav Natan bar Hoshaya sitting and saying the following: The verse states with regard to a man who experiences a gonorrhea-like discharge [ zav ] who immerses on the seventh day of his purification: “And on the eighth day he shall take for himself two turtledoves or two young pigeons and come before the Lord to the entrance of the Tent of Meeting and give them to the priest” (Leviticus 15:14). When does he come to the courtyard to sacrifice his offerings? Only when he has immersed on the seventh day and performed the requirement to wait until sunset. In that case, yes, he brings his offerings, but if he has not immersed and has not performed the requirement to wait until sunset, no, he may not enter the courtyard.

    6Apparently, this tanna maintains that one who immersed himself that day to release himself from the status of a zav is considered like an actual zav . Just as a zav is prohibited from entering the Levite camp in his state of impurity, the same applies to him on the day of his immersion, as he must wait until after sunset, when he is entirely pure.

    7Abaye adds: Upon hearing this, I said to those Sages: If that is so, with regard to an impure nazirite too, as it is written: And he shall bring them, referring to the verse “And on the eighth day he shall bring two turtledoves or two young pigeons to the priest, to the entrance of the Tent of Meeting” (Numbers 6:10), this can be explained in a similar manner: When does he come to the courtyard to sacrifice his offerings? When he has immersed himself and performed the requirement to wait until sunset.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' תגלחת טומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעיואח"כ היה טובל שכך חובה על המזה מי חטאת כדמפרש בהו קרא בזאת חוקת התורה שלאחר הזאה טעונין טבילה והיה מגלח בו ביום דהיינו שביעי כדכתיב ביה וגילח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים:

    ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביוםהשמיני עצמו:

    אמר לו רבי טרפון מה בין זה למצורע שאף כןשנינו במצורע שאף הוא תגלחת שניה בשביעי כדמפרש ביה קרא (ויקרא י״ד:ח׳-ט׳) וגילח את כל שערו ורחץ במים וטהר וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים וביום השביעי יגלח את כל שערו ומביא קרבנותיו בשמיני בת"כ ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בשמיני:

    אמר לואין ביניהן כלום לענין הבאת קרבן:

    אלא שזההנזיר טהרתו תלויה בימיו בשביעי כיון שהוזה וטבל הוי טהור כדכתיב וגילח ראשו ביום טהרתו דמשמע שכבר הוא טהור ועומד כשהוא מגלח ואפילו אם אינו מגלח בו ביום:

    ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתושאם טבל קודם שמגלח עדיין אינו טהור עד שמגלח דכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר ורחץ את בשרו במים וטהר:

    ונזיר אינו מביא קרבנותיואלא א"כ היה מעורב שמש שטובל בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני וכן אם לא טבל בשביעי עד לשמיני אינו יכול להביא קרבנותיו בו ביום עד התשיעי אבל מצורע המגלח וטובל ביום שמיני שלו יכול להביא קרבנותיו בו ביום ואינו צריך הערב שמש לפי שהוא טהור ועומד משעת טבילה ראשונה שטבל בתגלחת הראשונה דהא כתיב ביה וטהר:

    גמ' קיבלה מיניהרבי טרפון שאם גילח נזיר בשמיני שיכול להביא קרבנותיו בו ביום ואינו צריך הערב שמש [שמיני עצמו] ואינו צריך להמתין עד התשיעי:

    ת"ש דתני הלל גילח נזיר בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעיוש"מ לא קיבלה מיניה:

    אמר רבאלעולם קיבלה והא דאמרת אם איתא דקיבלה מיניה לייתי בשמיני לא קשיא דכי אמרי אם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בשמיני:

    דטבל בשביעישהיה לו הערב שמש והא דתני הלל מביא קרבנותיו בתשיעי כגון דלא טבל בשביעי עד שמיני ור"ע לטעמיה דאמר נזיר אינו מביא קרבנותיו אלא במעורב שמש: ואיכא דמפרשי אליבא דר"ע במתני' דמצורע שגילח בשמיני אינו מביא קרבנותיו עד בתשיעי לפי שאינו מביא אלא במעורב שמש בתשיעי ושבשתא היא דבהדיא קתני לה בת"כ דאם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בשמיני והכי נמי א"ל רבי טרפון להתם מה בין זה לנזיר:

    אמר אביי אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא דיתבי וקאמרי ובא לפני ה' וגו' בזמן שטבל ועשה הערב שמש - מדכתיב וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים וכתיב בתריה וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן דמשמע אימתי הוא בא לפני ה' להביא כדאמרינן התם ובא לפני ה' מלמד שהוא חייב בטיפול הבאתן והיינו ביום השמיני דהיינו לאחר שטבל והעריב שמשו אלמא דכי עשה הערב שמש אין דמותר ליכנס לעזרה לא עשה הערב שמש לא:

    אלמא קסבר טבול יום של זב כזב דמידכי היכי דזב אסור ליכנס במחנה לויה דהיינו בעזרה הכי נמי טבול יום של זב:

    אלא מעתה גבי נזירדכתיב וגלח את ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וכתיב בתריה וביום השמיני יביא שתי תורים וגו' נימא נמי הכי אימתי הוא בא בזמן שטבל והעריב שמשו אבל מקמי הכי לא:

    נזיר 44 עמוד ב

    Mishna

    1תגלחת טומאה כיצד? היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי, ומביא קרבנותיו בשמיני. ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר"ע א"ל ר' טרפון מה בין זה למצורע׃

    2א"ל זה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא קרבן אא"כ היה מעורב שמש׃

    Gemara

    3קיבלה מיניה או לא ת"ש דתני הלל גילח בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי ואי ס"ד קיבלה מיניה ליתי קרבנותיו בשמיני׃

    4אמר רבא לא. קשיא הא דטבל בשביעי הא דלא טבל בשביעי׃

    5אמר אביי אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא דיתבין וקאמרין (ויקרא טו, יד) ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד. ונתנם אל הכהן אימתי הוא [בא] בזמן שהוא טבל ועשה הערב שמש. אין לא טבל ועשה הערב שמש לא׃

    6אלמא קסבר טבול יום של זב כזב דמי׃

    7אמינא להון אנא אלא מעתה גבי נזיר טמא נמי דכתיב ״((במדבר ו״, י) והביא אותם) אל הכהן אל פתח אהל מועד אימתי הוא [בא] בזמן שטבל ועשה הערב שמש׃

    Tosafot

    ומגלח בשביעי ויביא קרבנו בשמיניכדכתיב בפרשה וגלח (את) ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים וכבש לאשם:

    א"ל ר' טרפון מה בין זה למצורעששמעתי ממך שנאמר בפרשת מצורע בתגלחת שניה והיה ביום [השביעי] יגלח את כל שערו וכבס בגדיו במים וטהר וביום [השמיני] יקח שני כבשים וכבשה אחת וגו' שמעתי ממך דמצורע יגלח בשמיני ויביא קרבנו בתשיעי: א"ל שזה טהרתו תלויה בימיו אחר [הזיית] ג' וז' ומצורע טהרתו תלויה בתגלחת אף כי טבל בז' צריך לטבול פעם אחרת אחר גילוח ואם כן הוי טבול יום לגלח עד ח' נקרא טבול יום ואינו מביא קרבנותיו אלא א"כ היה מעורב שמש שהרי הקפיד הכתוב שיטהר מטומאת מצורע בהבאת קרבנותיו [אם כן] אין בידו לשלח קרבנות:

    קיבלה מיניהרבי טרפון מר' עקיבא נזיר שגילח בשמיני מביא קרבנותיו [בשמיני] או לא:

    דתני הלל גילח בשמינימביא קרבנותיו בתשיעי וקים ליה להש"ס דגבי נזיר מתנייא והשתא מדתניא בשלמא אי לא קבלה מיניה הא מני ר"ט היא אלא אי ס"ד דקבלה לכ"ע ליתי קרבנותיו בשמיני:

    הא דלא טבל בשביעיהא דתני הלל שהמתין לטבול עד בשמיני הואיל וקפיד רחמנא שיביא נזיר קרבנו בטהרה ובעודו טבול יום לא יביא קרבנות גם לא ישלח קרבנות:

    אמר אבייהא דתניא גבי זב כתיב בפרשת מצורע וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים וכבס בגדיו ורחץ במים חיים וטהר וביום השמיני יקח לו שתי תורים ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן וכפר עליו הכהן וטהר וגו' אימתי הוא בא כשטבל מבעוד יום ועשה הערב שמש:

    (ובת"כ) מצאתי כך יכול יטבול בו ביום שמיני פי' שיוכל להמתין מלטבול עד יום השמיני ת"ל ובא לפני ה' כיצד הוא בא אלא טבל מבעוד יום ועשה הערב שמש ואל תתמה היכי פשיטא ליה לתנא דטבול יום אסור ליכנס למחנה לויה דקאמר כיצד נכנס אלא אם כן טבל מבעוד יום הלא טבול יום דמת מותר ליכנס במחנה לויה וכן משמע בסמוך דיש לומר דמשמע ליה קרא הכי ובא לפני ה' ביום השמיני מכלל דקודם יום השמיני אסור ליכנס:

    אלמא קסבר טבול יום כזב דמיכך היו אומרים חברייהו דרבי נתן ברבי הושעיא אחרי שאנו רואין דס"ל לתנא דטבול יום דאסור ליכנס במחנה לויה אף כי טבול יום דמת ושרץ מותרין מכלל דסבירא ליה לתנא דטבול יום דזב כזב (דבפרק קמא) לענין דאין שוחטין וזורקין עליו ואם המתין וטבל עד יום השמיני לא יוכל לשלוח קרבנות דאין שוחטין וזורקין עליו דהכי איתא בפ' שני דכריתות (דף י.) דלמ"ד טבול יום דזב כזב דמי אין שוחטין וזורקין עליו ואני שמעתי שמצי לדקדק טבול יום כזב הואיל דטומאה יוצאה עליו מגופו אפילו בבעל שתי ראיות שאינו מחוסר כפורים דאסור ליכנס במחנה לויה:

    ואמינא להו אנא אלא מעתהכלומר לפי מה שסתמו דבריהן ולא פירשו מהיכא מוכיח התנא דטבול יום דזב אסור ליכנס במחנה לויה ואתם סוברים שמוכיח [מדכתיב] ובא ביום השמיני מכלל דאם טבל [בשמיני] הואיל והוא טבול יום אסור ליכנס:

    דכתיבבפרשת נשא גבי נזיר טמא וגילח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים או שני בני יונה אל הכהן פתח אהל מועד וגו' והביא כבש בן שנתו לאשם וגו' ה"נ אימתי הוא מביא כשטבל ועשה הערב שמש:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    המשנה השלישית והכונה בענין החלק השני ר"ל ענין תגלחת טומאה וקרבנותיה אם נטמא בתוך ימי הנזירות והוא שאמר תגלחת הטומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי אם גלח בשביעי מביא קרבנותיו בשמיני ואם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי ר' עקיבא אמר לו ר' טרפון מה בין זה למצורע אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא את קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב שמש אמר הר"ם פי' מה בין זה למצורע לפי שהמצורע לא יביא קרבנותיו אלא מחרת יום הגלוח השני כמו שיתבאר במסכת נגעים והשיבו ר' עקיבא שהמצורע טהרתו נתלית בגלוח הוא אמרו ואת כל שערו יגלח ולבש בגדיו ורחץ בשרו במים אולם הנזיר אשר נטמא במת הנה הטומאה נתלית בימים הוא אמרו וטמא ז' ימים הנה כאשר טבל בשביעי והעריב שמשו ואחר גלח בשמיני יביא קרבנותיו והם שתי תורים או שני בני יונה וכבש בן שנתו לאשם בשמיני אולם אם לא יטבול בשביעי אבל בשמיני הנה לא יביא קרבנותיו עד שיעריב שמשו ר"ל בתשיעי והוא מאמר ר' טרפון אינו מביא את קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב והלכה כר' עקיבא:

    אמר המאירי תגלחת טומאה כיצד היה מזה וכו' כלומר נזיר שנטמא במת באחת מטמאות שחייב לגלח עליהן על הדרך שיתבאר מזה שלישי ושביעי כדרך כל טמא מת ומגלח בשביעי וכדכתיב וביום השביעי יגלחנו ור"ל אחר ההזאה ואחר הטבילה ר"ל שמזה וטובל ואחר כך מגלח שנאמר ביום טהרתו ביום שביעי יגלחנו ואחר כך מעריב שמשו בטהרה ומביא קרבנותיו בשמיני שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש לאשם כדרך שכתוב במקראות ומפיל כל מה שמנה ומתחיל למנות ביום שמיני תחלת נזירותו משהקריב חטאתו כמו שהתבאר ואם שהה ולא גלח עד השמיני מביא קרבנותיו בו ביום הואיל והזה וטבל בשביעי הא כל שאיחר בהזאה וטבילה או בטבילה לבד אינו מביא קרבנותיו עד מחרת של טבילתו שמעריב שמשו בטהרה דברי רבי עקיבא והלכה כמותו אמר לו רבי טרפון וכו' פי' רבי טרפון בא לחלק במי שלא גלח עד השמיני שלא יביא קרבנותיו עד מחרת הגלוח ועל הדרך שמצינו במצורע שטעון הערב השמש אחר הגלוח והשיבו שהנזיר טהרתו תלויה בימים שכל שמנה שבעה והזה בשלישי ושביעי וטבל אפילו לא גלח טהור ורחמנא קרייה טהור כדכתיב ביום טהרתו יגלחנו והגלוח אינו מעכב את הטהרה אף בתגלחת טהרה כמו שהתבאר אבל מצורע טהרתו תלוי בתגלחתו ואינו טהור עד שיגלח שאין טבילתו כלום אלא אם כן לאחר הגלוח דכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכבס בגדיו ורחץ הילכך כשטבל בשביעי ולא גלח עד שמיני צריך לחזור ולטבול בשמיני אחר הגלוח השני ויעריב שמשו ומחרתו יביא קרבנותיו אבל נזיר כל שהזה וטבל והעריב אם לא גלח עד השמיני מביא בשמיני ואם לא טבל עד השמיני מביא קרבנותיו בתשיעי כמו שביארנו:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 44b

    Nazir 44b. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 152 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' תגלחת טומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי ואח"כ היה טובל שכך חובה על המזה מי חטאת כדמפרש בהו קרא בזאת חוקת התורה שלאחר הזאה טעונין טבילה והיה מגלח בו ביום דהיינו שביעי כדכתיב ביה וגילח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים:

    ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום השמיני עצמו:

    אמר לו רבי טרפון מה בין זה למצורע שאף כן שנינו במצורע שאף הוא תגלחת שניה בשביעי כדמפרש ביה קרא (ויקרא י״ד:ח׳-ט׳) וגילח את כל שערו ורחץ במים וטהר וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים וביום השביעי יגלח את כל שערו ומביא קרבנותיו בשמיני בת"כ ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בשמיני:

    אמר לו אין ביניהן כלום לענין הבאת קרבן:

    אלא שזה הנזיר טהרתו תלויה בימיו בשביעי כיון שהוזה וטבל הוי טהור כדכתיב וגילח ראשו ביום טהרתו דמשמע שכבר הוא טהור ועומד כשהוא מגלח ואפילו אם אינו מגלח בו ביום:

    ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו שאם טבל קודם שמגלח עדיין אינו טהור עד שמגלח דכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר ורחץ את בשרו במים וטהר:

    ונזיר אינו מביא קרבנותיו אלא א"כ היה מעורב שמש שטובל בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני וכן אם לא טבל בשביעי עד לשמיני אינו יכול להביא קרבנותיו בו ביום עד התשיעי אבל מצורע המגלח וטובל ביום שמיני שלו יכול להביא קרבנותיו בו ביום ואינו צריך הערב שמש לפי שהוא טהור ועומד משעת טבילה ראשונה שטבל בתגלחת הראשונה דהא כתיב ביה וטהר:

    גמ' קיבלה מיניה רבי טרפון שאם גילח נזיר בשמיני שיכול להביא קרבנותיו בו ביום ואינו צריך הערב שמש [שמיני עצמו] ואינו צריך להמתין עד התשיעי:

    6 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 44b · Sefaria

    Tosafot

    ומגלח בשביעי ויביא קרבנו בשמיני כדכתיב בפרשה וגלח (את) ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים וכבש לאשם:

    א"ל ר' טרפון מה בין זה למצורע ששמעתי ממך שנאמר בפרשת מצורע בתגלחת שניה והיה ביום [השביעי] יגלח את כל שערו וכבס בגדיו במים וטהר וביום [השמיני] יקח שני כבשים וכבשה אחת וגו' שמעתי ממך דמצורע יגלח בשמיני ויביא קרבנו בתשיעי: א"ל שזה טהרתו תלויה בימיו אחר [הזיית] ג' וז' ומצורע טהרתו תלויה בתגלחת אף כי טבל בז' צריך לטבול פעם אחרת אחר גילוח ואם כן הוי טבול יום לגלח עד ח' נקרא טבול יום ואינו מביא קרבנותיו אלא א"כ היה מעורב שמש שהרי הקפיד הכתוב שיטהר מטומאת מצורע בהבאת קרבנותיו [אם כן] אין בידו לשלח קרבנות:

    קיבלה מיניה רבי טרפון מר' עקיבא נזיר שגילח בשמיני מביא קרבנותיו [בשמיני] או לא:

    דתני הלל גילח בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי וקים ליה להש"ס דגבי נזיר מתנייא והשתא מדתניא בשלמא אי לא קבלה מיניה הא מני ר"ט היא אלא אי ס"ד דקבלה לכ"ע ליתי קרבנותיו בשמיני:

    הא דלא טבל בשביעי הא דתני הלל שהמתין לטבול עד בשמיני הואיל וקפיד רחמנא שיביא נזיר קרבנו בטהרה ובעודו טבול יום לא יביא קרבנות גם לא ישלח קרבנות:

    אמר אביי הא דתניא גבי זב כתיב בפרשת מצורע וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים וכבס בגדיו ורחץ במים חיים וטהר וביום השמיני יקח לו שתי תורים ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן וכפר עליו הכהן וטהר וגו' אימתי הוא בא כשטבל מבעוד יום ועשה הערב שמש:

    (ובת"כ) מצאתי כך יכול יטבול בו ביום שמיני פי' שיוכל להמתין מלטבול עד יום השמיני ת"ל ובא לפני ה' כיצד הוא בא אלא טבל מבעוד יום ועשה הערב שמש ואל תתמה היכי פשיטא ליה לתנא דטבול יום אסור ליכנס למחנה לויה דקאמר כיצד נכנס אלא אם כן טבל מבעוד יום הלא טבול יום דמת מותר ליכנס במחנה לויה וכן משמע בסמוך דיש לומר דמשמע ליה קרא הכי ובא לפני ה' ביום השמיני מכלל דקודם יום השמיני אסור ליכנס:

    אלמא קסבר טבול יום כזב דמי כך היו אומרים חברייהו דרבי נתן ברבי הושעיא אחרי שאנו רואין דס"ל לתנא דטבול יום דאסור ליכנס במחנה לויה אף כי טבול יום דמת ושרץ מותרין מכלל דסבירא ליה לתנא דטבול יום דזב כזב (דבפרק קמא) לענין דאין שוחטין וזורקין עליו ואם המתין וטבל עד יום השמיני לא יוכל לשלוח קרבנות דאין שוחטין וזורקין עליו דהכי איתא בפ' שני דכריתות (דף י.) דלמ"ד טבול יום דזב כזב דמי אין שוחטין וזורקין עליו ואני שמעתי שמצי לדקדק טבול יום כזב הואיל דטומאה יוצאה עליו מגופו אפילו בבעל שתי ראיות שאינו מחוסר כפורים דאסור ליכנס במחנה לויה:

    2 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 44b · Sefaria

    Meiri

    המשנה השלישית והכונה בענין החלק השני ר"ל ענין תגלחת טומאה וקרבנותיה אם נטמא בתוך ימי הנזירות והוא שאמר תגלחת הטומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי אם גלח בשביעי מביא קרבנותיו בשמיני ואם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי ר' עקיבא אמר לו ר' טרפון מה בין זה למצורע אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא את קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב שמש אמר הר"ם פי' מה בין זה למצורע לפי שהמצורע לא יביא קרבנותיו אלא מחרת יום הגלוח השני כמו שיתבאר במסכת נגעים והשיבו ר' עקיבא שהמצורע טהרתו נתלית בגלוח הוא אמרו ואת כל שערו יגלח ולבש בגדיו ורחץ בשרו במים אולם הנזיר אשר נטמא במת הנה הטומאה נתלית בימים הוא אמרו וטמא ז' ימים הנה כאשר טבל בשביעי והעריב שמשו ואחר גלח בשמיני יביא קרבנותיו והם שתי תורים או שני בני יונה וכבש בן שנתו לאשם בשמיני אולם אם לא יטבול בשביעי אבל בשמיני הנה לא יביא קרבנותיו עד שיעריב שמשו ר"ל בתשיעי והוא מאמר ר' טרפון אינו מביא את קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב והלכה כר' עקיבא:

    אמר המאירי תגלחת טומאה כיצד היה מזה וכו' כלומר נזיר שנטמא במת באחת מטמאות שחייב לגלח עליהן על הדרך שיתבאר מזה שלישי ושביעי כדרך כל טמא מת ומגלח בשביעי וכדכתיב וביום השביעי יגלחנו ור"ל אחר ההזאה ואחר הטבילה ר"ל שמזה וטובל ואחר כך מגלח שנאמר ביום טהרתו ביום שביעי יגלחנו ואחר כך מעריב שמשו בטהרה ומביא קרבנותיו בשמיני שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש לאשם כדרך שכתוב במקראות ומפיל כל מה שמנה ומתחיל למנות ביום שמיני תחלת נזירותו משהקריב חטאתו כמו שהתבאר ואם שהה ולא גלח עד השמיני מביא קרבנותיו בו ביום הואיל והזה וטבל בשביעי הא כל שאיחר בהזאה וטבילה או בטבילה לבד אינו מביא קרבנותיו עד מחרת של טבילתו שמעריב שמשו בטהרה דברי רבי עקיבא והלכה כמותו אמר לו רבי טרפון וכו' פי' רבי טרפון בא לחלק במי שלא גלח עד השמיני שלא יביא קרבנותיו עד מחרת הגלוח ועל הדרך שמצינו במצורע שטעון הערב השמש אחר הגלוח והשיבו שהנזיר טהרתו תלויה בימים שכל שמנה שבעה והזה בשלישי ושביעי וטבל אפילו לא גלח טהור ורחמנא קרייה טהור כדכתיב ביום טהרתו יגלחנו והגלוח אינו מעכב את הטהרה אף בתגלחת טהרה כמו שהתבאר אבל מצורע טהרתו תלוי בתגלחתו ואינו טהור עד שיגלח שאין טבילתו כלום אלא אם כן לאחר הגלוח דכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכבס בגדיו ורחץ הילכך כשטבל בשביעי ולא גלח עד שמיני צריך לחזור ולטבול בשמיני אחר הגלוח השני ויעריב שמשו ומחרתו יביא קרבנותיו אבל נזיר כל שהזה וטבל והעריב אם לא גלח עד השמיני מביא בשמיני ואם לא טבל עד השמיני מביא קרבנותיו בתשיעי כמו שביארנו:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ומה שנכנס תחתיה בגמ' כך הוא:

    Meiri on Nazir 44b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    מתני' תגלחת טומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי כדין כל טמא מת. ומגלח בשביעי. דכתיב וגלח ראשו ביום השביעי יגלחנו. ודוקא אחר הזאה שהזו עליו וטבילה דכתיב ביום טהרתו אחר שנטהר שאם לא הזו עליו לא היה מגלח. כך פירש רש"י ז"ל בפירוש התורה. ומביא קרבנותיו בשמיני. פירוש אחר שטבל והעריב שמשו בשביעי דכתיב וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים אחד לחטאת ואחד לעולה וכבש לאשם. דבשביעי אי אפשר לו להביא לפי שהוא מחוסר כפרה. ואם גילח בשמיני. פירוש שאיחר יום אחד וטבל והעריב שמשו בשביעי. מביא קרבנותיו בו ביום. כלומר בשמיני עצמו. שיטה:

    גמ' וקים ליה לתלמודא דגבי נזיר מיתנייא וגם קים ליה דאחר המשנה נשנית לפי שהמשניות נשנו קודם הברייתות. הרא"ש ז"ל בפירושיו. והר' עזריאל ז"ל תירץ וז"ל: והא ליכא למימר דקבלה וברייתא זו קודם חזרה נשנית. שהרי ר' טרפון לא אמר דבריו אלא פעם אחת באותה שעה שחלק עם ר' עקיבא ואם כן אי קבל תשובת ר' עקיבא לייתי קרבנות בשמיני:

    הא דלא טביל בשביעי עד יום השמיני ובעודו טבול יום לא יוכל להביא קרבנותיו. ותמיהא לי אמאי נקט גילח בשמיני אף אם גילח בשביעי נמי דבטבילה תליא מלתא. אלא דאורחא דמלתא נקט שדרכו לגלח ביום טהרתו:

    אלמא דטבול יום דזב כזב דמי ואפילו טבול יום דזב בעל שתי ראיות הואיל וטומאה יוצאה עליו מגופו. דכיון דלא אסיק אדעתיה דחמיר האי טבול יום משום דהוי נמי מחוסר כפרה אם כן אין חילוק בין טבול יום דזב בעל שתי ראיות לבעל שלש ראיות. ובהאי קרא נמי כתיב מזובו דדרשינן מקצת זובו דהיינו זב בעל שתי ראיות. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    אלמא קסבר טבול יום דזב כזב דמי מה זב משולח חוץ לשני מחנות מחנה כהונה ומחנה לויה אף טבול יום דידיה כן ולכך אינו יכול ליכנס בעזרה. איכא דאמר דמשמע דסבירא דחמיר טבול יום דזב מטבול יום דבעל קרי דלא הוי אסור במחנה לויה אלא מדרבנן כמו שמפרש בסמוך והכא משמע דטבול יום אסור מן התורה. ואף על גב דזב ובעל קרי שוין גבי שילוח משתי מחנות כדאמר באלו דברים זב וכל זב לרבות בעל קרי. (אי) אפילו הכי טבול יום שלהן אינן שוין כו':

    ואמינא להו אנא וכו' ויש לתמוה מאי פריך הא האי פתח אהל מועד דכתיב גבי וב על כרחך הוי שער ניקנור כדמפרש לעיל. דפתח ההיכל ממש ליכא למימר שהוא מחוסר כפורים. אבל האי פתח אהל מועד דנזיר היינו פתח ההיכל שהרי אינו מחוסר כפורים שאין מחוסר כפורים אלא מי שטומאה יוצא עליו מגופו. ולעולם אתא קרא לומר שאינו יכול ליכנס קודם לכן. ונראה להר"ם לפרש דחברים דר' נתן היו סוברים דמה שפירש בברייתא זו שער ניקנור כיצד הוא בא. אלא אם כן היינו מייתורא דקרא דהוה מצי למיכתב ונתנם אל הכהן ולמה ליה למיכתב ובא לפני ה'. כמו גבי מטמא מקדש דכתיב והביא אותה אל הכהן והקריב לאשר חטא. אלא מדכתב הכתוב ובא לפני ה' שמע מינה דאתא למדרש דקודם הערב שמש אינו יכול לבא. ועל כרחך לפתח אהל מועד ממש שהוא פתח ההיכל לא אתא לאשמועינן. דאפילו העריב שמשו נמי כיון שהוא מחוסר כפורים אינו נכנס. אלא ודאי שער ניקנור קאמר אלמא קסבר טבול יום דזב כו' כדפרישית לעיל. ופריך להם אביי אלא מעתה גבי נזיר נמי דכתיב אל פתח אהל מועד. ומייתו כמו כן דהוה מצי למימר יביא אל הכהן התם נמי תאמר דאתא לאשמועינן דאחר שגילח דוקא וטבל בשביעי יכנס למחנה לויה בשמיני. דעל כרחך פתח ההיכל לא אתא לאשמועינן דמטמא יהיה לרבות טבול יום נפקא לן בכל טבול יום אלא ודאי שער ניקנור קאמר. והכא על כרחך ליכא לפרושי הכי דאפילו קודם שטבל הוא מותר. תוספי הרא"ש ז"ל:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 44b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 44, Amud Bet, about 152 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 129 words

      Opens “מתני׳ תגלחת טומאה כיצד? היה מזה בשלישי…”

    2. Segment 216 words

      Opens “א"ל זה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו…”

      Named: רב שמש, רבן אא.

    3. Segment 320 words

      Opens “גמ׳ קיבלה מיניה או לא ת"ש דתני…”

    4. Segment 411 words

      Opens “אמר רבא לא. קשיא הא דטבל בשביעי…”

      Named: רבא.

    5. Segment 539 words

      Opens “אמר אביי אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר…”

      Named: רב נתן בר הושעיא, רב שמש, אביי.

    6. Segment 68 words

      Opens “אלמא קסבר טבול יום של זב כזב…”

    7. Segment 729 words

      Opens “אמינא להון אנא אלא מעתה גבי נזיר…”

      Named: רב שמש.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Nazir 44b · Segment 5 — “אמר אביי אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא דיתבין…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 44b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026