Talmud Builders

    Nazir 51a

    Back to index

    English translation — Nazir 51a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1§ The mishna taught that one of the sources of ritual impurity for which a nazirite must shave is a full ladle of dust from a corpse. The Sages taught ( Tosefta , Oholot 2:3): Which is a corpse that has the halakha of dust, i.e., whose dust imparts impurity? A corpse that was buried naked in a marble coffin or on a stone floor; this is a corpse that has the halakha of dust that imparts impurity. Any dust found there must have come from the corpse. However, if it was buried in its cloak, or in a wooden coffin, or on a brick floor, this is a corpse that does not have the halakha of dust that imparts impurity. In the latter cases it is assumed that the dust from the corpse includes particles from the clothes, wood, or bricks that disintegrated, and there is a tradition that the impurity of dust applies only to dust that comes solely from the corpse, not to a mixture from different sources.

    2With regard to the same issue, Ulla said: Dust is only that which comes from the flesh and from the sinews and from the bones of the corpse together, but not if it came from one of these alone. Rava raised an objection to Ulla from the following baraita : Dust that comes from the flesh is pure. It can be inferred from here that if it comes from the bone it is impure, even though there is no dust of flesh mixed with it. Ulla replied: You should say and infer like this: Dust that comes from the flesh is pure, unless there is bone in the flesh.

    3Rava continued to question Ulla’s opinion: Even if one interprets the baraita in this manner, there is no mention of sinews here at all, and Ulla maintains that sinews must also contribute to the makeup of part of the dust. Ulla replied that there is no need to mention sinews explicitly, as it is impossible for there to be flesh and bones without sinews. Once it is established that the dust is from bones and flesh, it necessarily includes sinews as well.

    4§ The Gemara continues to discuss the dust of a corpse. Rav Shmuel bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Two corpses that were buried with one another become a mixture [ galgallin ] with one another. Their dust is considered mixed together and does not impart the impurity of the dust from a single corpse. Rav Natan raises an objection to this opinion: But it is taught that dust that comes from two corpses is impure.

    5Rava said: That baraita is referring to a case where they buried this corpse by itself and that corpse by itself, and they decayed separately, and they both stood at, i.e., yielded the amount of, a full ladle of dust. In this situation, the dust imparts impurity despite the fact that it is not from a single corpse, as the status of dust from a corpse initially applied to each corpse. However, if the corpses decayed together they are considered to be mixed together, which means that their dust does not impart impurity.

    6The Gemara cites a further statement with regard to dust of a corpse. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: If one cut the hair of a corpse and buried the hair with it, the hair becomes part of the mixture for the dust, and it does not impart impurity. In relation to the above, the Gemara states: We learned in a mishna there ( Oholot 3:3): Everything that is in a corpse is impure, except for the teeth, the hair, and the nails, which do not impart impurity as part of the body. But when they are attached to the corpse, they are all impure.

    7With regard to this halakha , Ḥizkiyya raised a dilemma: If hair of a corpse is ready to be shaved, or its nail is ready to be cut, what is the halakha ? Do we say that anything that is ready to be cut is considered cut, and therefore these are considered detached from the body and do not impart impurity? Or, perhaps now, in any event, they are attached, and therefore they should impart impurity?

    8The Gemara asks: And let Ḥizkiyya resolve this dilemma from the aforementioned statement of Rabba bar bar Ḥana, that hair buried with a corpse forms a mixture with the corpse. The inference is as follows: The reason that it forms a mixture is because he cut the hair, from which it may be inferred if he did not cut the hair it would not form a mixture, even if it was ready to be cut. The Gemara rejects this argument: One can respond that this is what Rabba bar bar Ḥana is saying: If he cut it, it definitely forms a mixture; if he did not cut it, Rabba bar bar Ḥana is unsure as to the halakha and he raises this case as a dilemma.

    9§ Rabbi Yirmeya raised another dilemma concerning the dust of a corpse: With regard to dust that comes from the heel, what is the halakha ? The Gemara explains the two sides of the dilemma: Do we say that when we learn this halakha through tradition, is it only in reference to dust that comes from all of a corpse, but with regard to dust that comes from its heel, no, this halakha does not apply; or perhaps it is no different?

    10The Gemara suggests a resolution of this dilemma: Come and hear, as Rabbi Natan, son of Rabbi Oshaya, taught: Dust that comes from two corpses is impure. And if it enters your mind that dust that comes from the heel does not impart impurity, go here and consider that perhaps the dust came from the heel, and go here too and consider that perhaps it came from the heel. The fact that the dust is considered definitely impure shows that dust from the heel imparts impurity as well.

    11The Gemara rejects this argument: If the entire corpse decayed and the dust came from the heel, so too, it is all impure, as the dust of the heel is not considered to be a foreign substance. Rather, here Rabbi Natan is referring to a case where one limb decayed and the dust came from the heel. It was with regard to this situation that Rabbi Yirmeya asked: What is its halakha ? Does this dust impart impurity or not? No answer was found, and therefore the Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.

    12§ Rabbi Yirmeya raised yet another dilemma: Does a dead fetus in its dead mother’s womb form a mixture with regard to her, so that the bodies are considered like two corpses buried together, or not? The Gemara explains the two sides of the dilemma: Do we say that since the Master said that a fetus is considered as the thigh of its mother, it is therefore like her body and it does not form a mixture with it? Or perhaps one should maintain: Since in most cases a fetus will ultimately emerge from the womb at birth, it is already considered separated from her, and it is like any other corpse buried with the woman. And if you say that a fetus, which will ultimately emerge, is considered separated from her and is not part of her body, one must still ask this question

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    איזהו מת שיש לו תורת רקב נקבר ערום כו'אבל אם נקבר בכסותו אפי' בארון של שיש אין לו תורת רקב לפי שכסותו שנרקבת עמו נעשית לו תערובות ואנו אין לנו הלכה למשה מסיני שיהא רקב מטמא אלא רקב הבא מן המת עצמו בלא תערובות וכן אם נקבר בארון של עץ ואפי' ערום או על גבי רצפה של לבנים הואיל והארון של עץ והתבן של לבנים עשוין לירקב נעשין לו תערובות ואין לו תורת רקב:

    נעשו גלגלים זה לזהנעשה כמי שנתערבו זה בזה ואין זה רקב גמור גלגלין כלומר המגלגל זה לזה ונתערב זה עם זה וכשנתערב עמו כסות או רקבון אחר דמי ואפילו נקברו ערומים בארון של שיש הואיל דלא הוי רקב דמת אחד:

    אמר רבאכי קתני התם דרקב הבא מב' מתים טמא כגון שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו כל אחד בפני עצמו ועמד על מלא תרווד רקב ממת זה חצי תרווד וממת זה חצי תרווד מצטרפין למלא תרווד הואיל ולא נעשו גלגלין זה לזה מתחילה בשעה שהרקיבו אבל היכא דנקברו זה עם זה לעולם אימא לך דנעשו גלגלין זה לזה ואין לו תורת רקב:

    גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגליןאבל כי לא גזז והניחו מחובר כמו שהוא לא נעשה לו גלגלין:

    שערו העומד ליגזזקודם מיתה כגון שהכביד עליו שערו כגזוז דמי ונעשה לו גלגלין ואין לו רקב:

    הא לא גזז לאואע"ג דעומד ליגזז:

    לא ה"ק גזז הוי גלגליןכלומר מדרבה בר בר חנה ליכא למשמע מידי דהא דרבה בר בר חנה אמר דכי גזז הוי גלגלין אבל לא גזז לא אמר ביה ולא מידי ואכתי תיבעי לך:

    מן העקבמן מרגלותיו כלומר ממתנים ולמטה כי קאמר דמלא תרווד רקב טמא היכא דאתי מכוליה מת מכלפי גוייה שלמעלה דעיקר הגוף בו:

    ואי ס"דרקב הבא מן העקב לא הוי טמא כי בא משני מתים אמאי טמא להאי רקב [זיל] להכא איכא למימר דדילמא דרך עקב קאתי וכן נמי להכא גבי אידך מת דילמא דרך עקב קאתי ואין לו תורת רקב אלא מדלא אמר הכי ש"מ דרקב הבא מן העקב יש לו תורת רקב:

    ה"ד אי דאירקיב כוליה מתכלומר לעולם אימא לך דרקב שבא מן העקב טהור והכי קבעינא מינך (תרווד) אי דאירקיב כולה מת וההוא מלא [תרווד] רקב דשקלית מיניה אתא ליה דרך עקב עד כלפי הראש על פני כולו של מת הכי נמי דאיכא למיפשט מההיא דרב נתן בר אושעיא דהוי טמא אלא כי קא מיבעיא ליה הכא כגון דארקיב חד אבר וההוא אבר עצמו דארקיב אתא ליה דרך עקב בלבד והכי קמיבעיא לן מי אמרינן כי גמירי רקב כגון דאתי מכל גוף דמת אבל היכא דאתי מן עקב לחודיה לא או דלמא לא שנא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נזיר 51 עמוד א

    Baraita

    1ת"ר איזהו מת שיש לו רקב? מת שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים זהו מת שיש לו רקב. נקבר בכסותו, בארון של עץ, או על גבי רצפה של לבנים זהו מת שאין לו רקב.

    2אמר עולא: אין רקב, אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות. איתיביה רבא לעולא: רקב הבא מן הבשר טהור. הא מן העצם טמא, ואע"ג דליכא בשר! אימא הכי: רקב הבא מן הבשר טהור, עד שיש עצם בבשר.

    3הא ליכא גידים! אי אפשר לבשר ולעצמות בלא גידים.

    4אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן: שני מתים שקברן זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה. מתיב רב נתן: רקב הבא מב' מתים טמא!

    5אמר רבא: שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, והרקיבו, ועמדו על מלא תרווד רקב.

    6אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין. תנן התם: כל שבמת טמא, חוץ מן השינים והשער והצפורן. ובשעת חיבורן כולן טמאין.

    7בעי חזקיה: שערו העומד לגלח, צפורן העומד ליגזז, מאי? מי אמרינן: כל העומד ליגזז כגזוז דמי, או דלמא השתא מיהא הא מחוברין?

    8וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה: טעמא משום דגזז, הא לא גזז לא! הכי קאמר: גזז הרי זה גלגלים. לא גזז מיבעי ליה.

    9בעי ר' ירמיה: רקב הבא מן העקב מהו? כי גמרינן רקב הבא מכוליה מת, אבל דאתי מן עקב לא, או דלמא לא שנא?

    10ת"ש דתני ר' נתן ברבי אושעיא: רקב הבא משני מתים טמא. ואי ס"ד הבא מן העקב לא, זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי, והכא דלמא דרך עקב קאתי?

    11אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב הכי נמי. אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר, וקאתי דרך עקב. מאי? תיקו.

    12בעי רבי ירמיה: עובר במעי אשה, הוי גלגלים, או לא? כיון דאמר מר עובר ירך אמו הלכך גופה הוא, ולא הוי גלגלין, או דלמא כיון דסופו לצאת מיפרש פריש מינה. ואת"ל עובר דסופו לצאת מיפרש פריש מינה,׃

    Tosafot

    איזהו מת שיש לו רקבמלא תרווד רקב מטמא באהל ונזיר מגלח עליו:

    שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבניםשאינה נשחקת ואין להסתפק בעפר אחר כי אם ברקב גוף של מת:

    נקבר בכסותו ואפילו בארון של שיש או ערום בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים - שנוחות לישחק וליכתש מאליהן זהו מת שאין לו רקב ואפילו לקח ארבע או חמש תרוודין מן רקב שלו שבודאי יש כאן מלא תרווד מגוף המת טהור כדאמרינן בפ' המפלת (נדה כז:) מה תחילתו דבר אחר נעשה לו גלגלין משמע דבהא ליכא מאן דפליג שאם נתערב דבר אחר עמו בתחילתו אינו מטמא:

    אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידין ומן העצמותמכולם צריך שיהא הרקב:

    הא מן העצםלחוד טמא:

    והא ליכא גידיןולא הוה מצי לשנויי דהכי קאמר ומן הבשר לחודיה טהור עד שיהא רקב עצם וגידין בהדי בשר דא"כ ליתני מן הבשר ועצם טהור ודייקינן עד דאיכא גידין בהדייהו:

    א"א לבשר ועצמות בלא גידיםועולא שהזכיר גידים אצטריך לאפוקי נפל שלא נתקשרו אבריו בגידים וברייתא לא מיירי בהכי אלא בולד נגמר:

    שני מתים שנקברו זה עם זה נעשו גלגלין זה לזהובפרק המפלת (נדה כז:) גרסינן בכל הספרים גנגילאן וגם בערוך פי' גלגלים עפר הוא שמעורב ממקום אחר לשון דבר המתגלגל ועוד פירש בערוך גלגלין קוטריימ"א בלע"ז דלא גמירי רקב אלא של מת אחד ולא שיש מת אחר מעורב בו:

    מתיב רב נתן רקב הבא משני מתים טמאוקא ס"ד דמיירי שנקברו יחד:

    ונרקבו ועמדו על מלא תרוודאחר שאכלן עש ולא נשאר בכל אחד אלא חצי תרווד וכיון שהיה כל אחד יחידי כשנקברו יש להן דין רקב ויש תימה למה נקט ועמדו על מלא תרווד רקב אחד שלא נשתייר וי"ל דלרבותא נקטיה [דאפילו] כי אין בשניהם אלא תרווד אחד דאיכא השתא רקב מן העקב אפ"ה הוי שיעור כתרווד דלקמן פשטינן מינה בעיא דרקב הבא מן העקב מהו דגם לפי הדיחוי שמעי' דמת דארקיב כוליה מיהא מצטרף רקב העקב לשאר רקבובית לתרווד:

    תנן התםבמס' אהלות (פ"ג מ"ג) כל שבמת טמא וגם העור ופליגי בה בפ' דם נדה (נדה נה.) איכא למ"ד דרבנן ואיכא למ"ד דאורייתא:

    חוץ מן השינים והשער והצפורןשטהורין אף מדרבנן:

    ובשעת חיבורן למת כולן טמאין שהנוגע או מאהיל עליהם הוא נוגע או מאהיל על המת דהוו יד לטומאת המת:

    בעי חזקיה שערו העומד ליגזז מהומי הוי [כשאר] חיבורין למת וטמא או כגזוז דמי ולא מטמא במת אף במחובר למת או דלמא מטמא בעודו מחובר בו ויש מפרשים דלענין גלגלין קא מיבעיא ליה כגזוז דמי ונעשה גלגלין או לא ומיהו [כפי'] קמא מסתברא דקאי אמתניתין דכל שבמת טמא:

    טעמא דגזזאז הוי גלגלין הא לא גזז לא ומיירי בכל ענין אף משער העומד ליגזז וקאמר דלא גזז דלא הוי גלגלין הכי נמי נימא דבשעת חיבורו טמא דהוי כגופו:

    לא גזז תיבעי לךכלומר לרבה בר בר חנה גופיה קא מיבעיא ליה היכא דלא גזז ולהכי נקט גזז דבגזוז דוקא הוא דפשיטא ליה:

    רקב הבא מן העקב מהולפי שבעקבו של אדם יש בו עובי בשר שאין בו חיות ומיבעיא ליה אי גמירי ביה רקב או לא:

    הבא מכוליה מתכלומר מכל הבשר שיש בו חיות:

    רקב הבא משני מתים טמאולעיל אוקמיה רבא כגון שעומד על מלא תרווד שלא נשאר משניהם כי אם מלא תרווד ואי סלקא דעתך הבא מן העקב לא כלומר (לא) שאינו מטמא זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי כלומר שמא יש בו מן העקב ולהכי נקט דלמא שאין בזה [ודאי] דשמא מן העקב אכלן עש וזה הרקב נשאר מן שאר הגוף:

    היכי דמיכלומר היכי הוי [בעיין] ודאי אי דארקיב כוליה מת ואתי דרך עקב ה"נ דיש לו רקב דבהכי מיירי הא דתני רב נתן כשנרקב כל המת ונרקב גם העקב שיש בו דין רקב אלא [בעיין] היכא דארקיב חד אבר הרגל ואתי דרך העקב דאיכא למימר לפי שאין חיות בבשר העקב [מיהר] להרקיב בכי האי גוונא לא גמירי רקב:

    עובר במעי אשה מי הוי גלגליןכשני מתים שקברן זה עם זה:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    מלא תרוד רקב שביארנו במשנתנו שמטמא במשא ואהל כמלא חפניו כבר ביארנו במסכת נדה פרק המפלת שבתחלתו דבר אחר נעשה לו גנגלין ר"ל שאם קודם שירד לטומאה והוא קודם שנעשה רקב נתערב בו דבר אחר כגון רקב עץ או עפר אותו דבר נעשה לו מתנגד ועומד כנגדו לקלקלו ומפקיעו מדינו שלא לירד לטומאה אף לאחר שיתמלא שיעורו אבל סופו והוא משירד לטומאה אין תערובת שבו מפקיעו ומאחר שבתחלתו מיהא תערובת מפקיעו מטומאת רקב אי אתה מוצא טומאת רקב אלא במת שנקבר ערום בארון של שיש או על רצפה של אבנים אבל נקבר בכסותו או בארון של עץ או על רצפה של לבנים אין לו רקב וכן אם גזז שערו וצפרניו שאין מטמאין וקברם עמו אין לו עוד טומאת רקב וכן אם קבר שני מתים זה בצד זה או שקבר אשה ועוברה עמה אפילו עוברה במעיה אין לו רקב אבל אם קבר מת זה בעצמו וזה בעצמו שיעור מלא תרוד משניהם מצטרף לטמא הואיל וטומאתן ושיעורן שוה וכן הדין בכזית בשר משני מתים אבל רביעית דם הבאה משני מתים ושדרה או גולגולת הבאים משני מתים ורובע קב עצמות משני מתים ואבר הבא משני מתים ואבר מן החי הבא משני בני אדם כל אלו אין מטמאין באהל אלא במגע ובמשא כשאר העצמות:

    כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורן הכל טמא ר"ל שאם המת בחוץ ושערו בתוך הבית הכל טמא וכן אם נגע בשער או בשן וצפורן טמא אפילו היה שערו עומד ליגזז וצפרניו עומדות לינטל אע"פ שנשאלה כאן ולא הובררה יראה שהכל טמא הואיל ומ"מ עדיין מחובר הוא אלא שגדולי המחברים דנוה בספק כשיטת הסוגיא:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 51a

    Nazir 51a. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 307 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    איזהו מת שיש לו תורת רקב נקבר ערום כו' אבל אם נקבר בכסותו אפי' בארון של שיש אין לו תורת רקב לפי שכסותו שנרקבת עמו נעשית לו תערובות ואנו אין לנו הלכה למשה מסיני שיהא רקב מטמא אלא רקב הבא מן המת עצמו בלא תערובות וכן אם נקבר בארון של עץ ואפי' ערום או על גבי רצפה של לבנים הואיל והארון של עץ והתבן של לבנים עשוין לירקב נעשין לו תערובות ואין לו תורת רקב:

    נעשו גלגלים זה לזה נעשה כמי שנתערבו זה בזה ואין זה רקב גמור גלגלין כלומר המגלגל זה לזה ונתערב זה עם זה וכשנתערב עמו כסות או רקבון אחר דמי ואפילו נקברו ערומים בארון של שיש הואיל דלא הוי רקב דמת אחד:

    אמר רבא כי קתני התם דרקב הבא מב' מתים טמא כגון שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו כל אחד בפני עצמו ועמד על מלא תרווד רקב ממת זה חצי תרווד וממת זה חצי תרווד מצטרפין למלא תרווד הואיל ולא נעשו גלגלין זה לזה מתחילה בשעה שהרקיבו אבל היכא דנקברו זה עם זה לעולם אימא לך דנעשו גלגלין זה לזה ואין לו תורת רקב:

    גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין אבל כי לא גזז והניחו מחובר כמו שהוא לא נעשה לו גלגלין:

    שערו העומד ליגזז קודם מיתה כגון שהכביד עליו שערו כגזוז דמי ונעשה לו גלגלין ואין לו רקב:

    הא לא גזז לא ואע"ג דעומד ליגזז:

    לא ה"ק גזז הוי גלגלין כלומר מדרבה בר בר חנה ליכא למשמע מידי דהא דרבה בר בר חנה אמר דכי גזז הוי גלגלין אבל לא גזז לא אמר ביה ולא מידי ואכתי תיבעי לך:

    מן העקב מן מרגלותיו כלומר ממתנים ולמטה כי קאמר דמלא תרווד רקב טמא היכא דאתי מכוליה מת מכלפי גוייה שלמעלה דעיקר הגוף בו:

    2 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 51a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    איזהו מת שיש לו רקב מלא תרווד רקב מטמא באהל ונזיר מגלח עליו:

    שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים שאינה נשחקת ואין להסתפק בעפר אחר כי אם ברקב גוף של מת:

    נקבר בכסותו ואפילו בארון של שיש או ערום בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים - שנוחות לישחק וליכתש מאליהן זהו מת שאין לו רקב ואפילו לקח ארבע או חמש תרוודין מן רקב שלו שבודאי יש כאן מלא תרווד מגוף המת טהור כדאמרינן בפ' המפלת (נדה כז:) מה תחילתו דבר אחר נעשה לו גלגלין משמע דבהא ליכא מאן דפליג שאם נתערב דבר אחר עמו בתחילתו אינו מטמא:

    אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידין ומן העצמות מכולם צריך שיהא הרקב:

    הא מן העצם לחוד טמא:

    והא ליכא גידין ולא הוה מצי לשנויי דהכי קאמר ומן הבשר לחודיה טהור עד שיהא רקב עצם וגידין בהדי בשר דא"כ ליתני מן הבשר ועצם טהור ודייקינן עד דאיכא גידין בהדייהו:

    א"א לבשר ועצמות בלא גידים ועולא שהזכיר גידים אצטריך לאפוקי נפל שלא נתקשרו אבריו בגידים וברייתא לא מיירי בהכי אלא בולד נגמר:

    שני מתים שנקברו זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה ובפרק המפלת (נדה כז:) גרסינן בכל הספרים גנגילאן וגם בערוך פי' גלגלים עפר הוא שמעורב ממקום אחר לשון דבר המתגלגל ועוד פירש בערוך גלגלין קוטריימ"א בלע"ז דלא גמירי רקב אלא של מת אחד ולא שיש מת אחר מעורב בו:

    13 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 51a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    מלא תרוד רקב שביארנו במשנתנו שמטמא במשא ואהל כמלא חפניו כבר ביארנו במסכת נדה פרק המפלת שבתחלתו דבר אחר נעשה לו גנגלין ר"ל שאם קודם שירד לטומאה והוא קודם שנעשה רקב נתערב בו דבר אחר כגון רקב עץ או עפר אותו דבר נעשה לו מתנגד ועומד כנגדו לקלקלו ומפקיעו מדינו שלא לירד לטומאה אף לאחר שיתמלא שיעורו אבל סופו והוא משירד לטומאה אין תערובת שבו מפקיעו ומאחר שבתחלתו מיהא תערובת מפקיעו מטומאת רקב אי אתה מוצא טומאת רקב אלא במת שנקבר ערום בארון של שיש או על רצפה של אבנים אבל נקבר בכסותו או בארון של עץ או על רצפה של לבנים אין לו רקב וכן אם גזז שערו וצפרניו שאין מטמאין וקברם עמו אין לו עוד טומאת רקב וכן אם קבר שני מתים זה בצד זה או שקבר אשה ועוברה עמה אפילו עוברה במעיה אין לו רקב אבל אם קבר מת זה בעצמו וזה בעצמו שיעור מלא תרוד משניהם מצטרף לטמא הואיל וטומאתן ושיעורן שוה וכן הדין בכזית בשר משני מתים אבל רביעית דם הבאה משני מתים ושדרה או גולגולת הבאים משני מתים ורובע קב עצמות משני מתים ואבר הבא משני מתים ואבר מן החי הבא משני בני אדם כל אלו אין מטמאין באהל אלא במגע ובמשא כשאר העצמות:

    כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורן הכל טמא ר"ל שאם המת בחוץ ושערו בתוך הבית הכל טמא וכן אם נגע בשער או בשן וצפורן טמא אפילו היה שערו עומד ליגזז וצפרניו עומדות לינטל אע"פ שנשאלה כאן ולא הובררה יראה שהכל טמא הואיל ומ"מ עדיין מחובר הוא אלא שגדולי המחברים דנוה בספק כשיטת הסוגיא:

    Meiri on Nazir 51a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    כתוב בתוספות ואפילו ארבע או חמש תרודים מן רקב כו' וא"ת והא אמרינן בפרק המפלת אי איפשר למלא תרווד עפר ועוד מבית הקברות שלא יהא בו מלא תרווד רקב. וי"ל דמיירי התם בשנקבר בקרקע קשה שיש שהות למת לירקב קודם שיתערב בו מן העפר. דכיון דבתחלתן לא היה בו שום תערובות אף על גב שבסוף יהיה שם תערובות מטמא. שיטה:

    אמר רבא התם שקברו כו' ולהכי נקט ועמדו דמיירי בכוליה מת שנרקב ועמד על חצי תרווד. ונקט ליה לאורויי דכי נרקב כל המת הוי רקב הבא מן העקב נשאר ברקב שאר כל הגוף דאיבעיא לן בסמוך. ובעי למיפרך מהכא. ומהכא לא תיפשוט בעיין דהבעיא הוי כי אירקיב חד אבר ואתי דרך עקב. הר' עזריאל ז"ל: ויש מפרשים גלגולין קונטארד"י בלע"ז דבר העומד כנגדו לקלקלו. שיטה:

    חוץ מן השינים והשער והציפורן בנדה בפרק דם הנדה מפרש טעמא משום דבעינן דומיא דעצם מה עצם שנברא עמו ואין גזעו מחליף אף כל שנברא עמו ואין גזעו מחליף. יצאו השינים שלא נבראו עמו. יצאו שיער וצפורן שאף על פי שנבראו עמו גזען מחליף. ובשעת חבורן הכל טמא והנוגע בהם כנוגע בבשר המת.

    בעי חזקיה שערו העומד ליגזז וכו' גבול היה להם לגידול שער מתי היה עומד ליגזז ומבעיא ליה אי מטמא בשעת חיבורן למת. ויש מפרשים דמיבעיא ליה אם נעשה גלגולין כאלו היה גזוז וקברו עמו. ולא נהירא דאם כן אמאי מייתי הך מתניתין דאהלות הכא:

    כי גמירי רקב הבא מן כולו מת כלומר שבא מדבר שמת עם המת שבשעת מיתה מת הכל יחד. אבל דאתי דרך עקב לא לפי שמחיים הוי כבשר מת.

    ואי סלקא דעתך הבא מן העקב לא כלומר שאינו מטמא. זיל להכא דלמא דרך עקב קאתי. פירוש למה טמא כלך לדרך זו ותאמר שמא מן העקב בא. ולמה תטמאנו ודאי והמאהיל עליו ונכנס למקדש או אכל קדש בשגגה מביא קרבן ושמא חולין בעזרה הוא.

    אי דאירקיב כוליה מת ואתי דרך עקב הכי נמי אם נרקב כל הגוף ונרקב גם העקב לא מיבעיא לי דודאי טמא. אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר וקאתי דרך עקב שעדיין לא נרקב שאר הגוף כי אם העקב ואותו אבר הסמוך לו דאיכא למימר לפי שאין חיות בעקב מיהר לרקוב והרקיב גם האבר שאצלו ובכי האי לא גמירי רקב. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    ה"ג ברוב ספרים אי דארקיב כוליה מת אף על גב דאתי דרך עקב טמא. אלא הכא דאירקיב חד אבר. כלומר מהכא לא תפשוט דהיכי מיירי ברייתא אי דארקיב כוליה מת כדאוקמא רבא לעיל אז ודאי טמא אפילו רקב העקב כשאר רקב הגוף. אלא הכא הא דמיבעיא לן כגון דאירקיב חד אבר ואתי דרך עקב דרקיב רגל ושקיל דרך עקב ובכהאי גוונא תיבעי מאי. הרב עזריאל ז"ל:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 51a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    גמ' בעי חזקיה שערו העומד לגלח עי' גיטין דף לט ע"א:

    Gilyon HaShas on Nazir 51a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 51, Amud Aleph, about 307 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 139 words

      Opens “ת"ר איזהו מת שיש לו רקב? מת…”

    2. Segment 238 words

      Opens “אמר עולא: אין רקב, אלא הבא מן…”

      Named: עולא, רבא.

    3. Segment 39 words

      Opens “הא ליכא גידים! אי אפשר לבשר ולעצמות…”

    4. Segment 425 words

      Opens “אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן:…”

      Named: רב שמואל בר אבא, רב נתן, שמואל, אבא.

    5. Segment 515 words

      Opens “אמר רבא: שקברו זה בפני עצמו וזה…”

      Named: רבא.

    6. Segment 628 words

      Opens “אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן:…”

      Named: רבה.

    7. Segment 722 words

      Opens “בעי חזקיה: שערו העומד לגלח, צפורן העומד…”

    8. Segment 823 words

      Opens “וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה: טעמא…”

      Named: רבה.

    9. Segment 923 words

      Opens “בעי ר' ירמיה: רקב הבא מן העקב…”

    10. Segment 1028 words

      Opens “ת"ש דתני ר' נתן ברבי אושעיא: רקב…”

      Named: רבי אושעיא.

    11. Segment 1120 words

      Opens “אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב…”

    12. Segment 1237 words

      Opens “בעי רבי ירמיה: עובר במעי אשה, הוי…”

      Named: רבי ירמיה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Nazir 51a · Segment 4 — “אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן: שני מתים…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Nazir 51a · Segment 4 — “אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן: שני מתים…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Nazir 51a · Segment 2 — “אמר עולא: אין רקב, אלא הבא מן הבשר ומן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 51a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026