Talmud Builders

    Nazir 45b

    Back to index

    English translation — Nazir 45b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1lest the young priests [ pirḥei khehuna ] present will become aroused by her when she uncovers her hair in their presence. One of the other Sages said to Rabbi Shimon Shezuri: According to your statement, the case of a sota will prove that this is not a concern, as it is written with regard to her: “And he shall set her before the Lord” (Numbers 5:16), and yet we are not concerned that perhaps the young priests will become aroused by her when her hair is uncovered.

    2Rabbi Shimon Shezuri said to them: There is a difference between a female nazirite and a sota . This one, the nazirite, paints her eyes blue [ koḥelet ] and applies blush [ fokeset ] to her face, and therefore there is a concern that young priests might be aroused by her appearance. By contrast, that one, the sota , does not apply blue eye shadow and does not apply blush. Since a sota is not beautified, but is made to appear wretched and looks disheveled, there is no concern that she might arouse the men.

    3MISHNA: After the nazirite shaved off his hair, he would take the hair of his consecrated head and throw it under the pot in which the peace-offering was cooked, where it would burn. And if the nazirite shaved in the rest of the country, i.e., outside the Temple, he would not throw the hair under the pot. In what case is this statement said? It is said with regard to the shaving of purity. However, with regard to the shaving of impurity, i.e., shaving that accompanied his guilt-offering and sin-offering of birds after his term of naziriteship was interrupted by impurity, he would not throw his hair under the pot in which his offerings were cooked, as the Torah stated this requirement only for a pure nazirite.

    4Rabbi Meir says: Everyone throws his hair under the pot, including a pure nazirite who shaved outside the Temple and an impure nazirite, except for an impure nazirite who shaved in the rest of the country. In that case alone he refrains from throwing his hair to be burned beneath his offering.

    5GEMARA: The mishna states that he would take the hair of his consecrated head. The Sages taught: And afterward, after cooking the peace-offering, he takes the gravy [ rotev ] in which the offering had been cooked, places it on the shaven hair of his consecrated head, and throws the hair under the pot of his peace-offering. And if he threw his hair under the pot of the sin-offering or the guilt-offering, he has fulfilled his obligation after the fact. The Gemara expresses surprise at this statement: Is there a guilt-offering brought by a pure nazirite? Only an impure nazirite brings a guilt-offering. Rava said that this is what the tanna said, i.e., meant: And if an impure nazirite threw his hair under the pot of the guilt-offering, he has fulfilled his obligation.

    6The Gemara asks: From where are these matters derived, that he must pour gravy from the offering over his hair? Rava said that as the verse states: “And he shall take the hair of his consecrated head and put it on the fire which is under the sacrifice of the peace-offering” (Numbers 6:18), this indicates that part of his sacrifice must be under the hair.

    7With regard to the statement of the baraita : And if he threw his hair under the pot of the sin-offering he has fulfilled his obligation, the Gemara asks: What is the reason for this? The Gemara answers that the verse states: “The sacrifice of the peace-offering,” when it could simply have stated: The peace-offering. This serves to include the sin-offering and the guilt-offering, which are also sacrifices. The Gemara asks: But you have already derived from this term “sacrifice” that he must pour part of the gravy of the peace-offering over his hair. The Gemara answers: If so, let the verse say explicitly: From the gravy of the peace-offering. Why does it state: “Sacrifice”? Learn from here that it serves to include the sin-offering and the guilt-offering.

    8The Gemara questions this statement from a different perspective: And one can say that this verse comes entirely to teach about the sin-offering and guilt-offering, and it does not refer to the gravy at all. The Gemara answers: If so, let it state: Peace-offering and a sacrifice; for what reason does it write: “The sacrifice of the peace-offering”? Conclude two conclusions from the verse.

    9§ The Sages taught ( Tosefta 4:6): All nazirites would throw their hair under the pot, except for an impure nazirite who shaved in the rest of the country, because that one’s hair is buried. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Pure nazirites, whether they are here or there, inside or outside the Temple, would throw their hair under the pot; impure nazirites, whether here or there, would not throw it. And the Rabbis say: None would throw their hair under the pot, except for a pure nazirite in the Temple, because only in that case is the mitzva performed properly, as commanded by the Torah.

    10MISHNA: The nazirite would cook the peace-offering or overcook it, i.e., cook it thoroughly. The priest takes the cooked foreleg from the ram, and one unleavened loaf from the basket, and one unleavened wafer, and places them on the palms of the nazirite and waves them, as described in the Torah (Numbers 6:19–20). And afterward the nazirite is permitted to drink wine and to contract ritual impurity imparted by a corpse.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    כדישלא יתגרו בה פרחי כהונה:

    סוטה אינה כוחלת ופוקסתדהא לנוולה קא בעי וכיון דמנוולה לא אתו לאיגרויי בה:

    מתני' ומשלחומניח:

    ה"ג במתני' היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ואם גילח במדינה לא היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורי' בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד - וספרים שכתוב בהן במשנתנו אם שילח תחת הדוד של אשם יצא שבשתא היא דל"ג ליה במתניתין אלא בגמ' ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב כו' והכי פירושא דמתני' היה נוטל שער ראש נזרו ומשלחו תחת הדוד של שלמים ואם גילח במדינה לא היה משלחו תחת הדוד של שלמים:

    בד"א בתגלחת הטהרהאמרו שאם גילח במקדש משלח תחת הדוד אבל לא בזמן שגילח במדינה אבל בתגלחת הטומאה אפי' בזמן שמגלח במקדש אינו משלח תחת הדוד של אשם שאין לך משלח תחת הדוד אלא הטהור שבמקדש מפני שעשה נזירותו כמצותו:

    ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדודבין טהור שגילח במדינה בין טמא שגילח בעזרה ואין לך שאינו משלח תחת הדוד אלא חוץ מן הטמא במדינה בלבד:

    גמ' וברישא דגמ' ל"ג אשם בנזיר מי איכא אלא ה"ג ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב ונותן על השער של ראש נזירותו ומשלח תחת הדוד של שלמים ואם שילח תחת הדוד של אשם ושל חטאת יצא אשם בנזיר טהור מי איכא אמר רבא ה"ק ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם יצא:

    מנא הני מילי אמר רבא אמר קרא אשר תחת זבח השלמיםדמשמע אשר תחתיו יהא זבח השלמים לומר לך מן הזבח עצמו יהא תחתיו:

    ואם שילחתחת הדוד של חטאת ושל אשם יצא:

    מ"ט דכתיב זבח לרבות חטאת ואשםשהטהור ששולח תחת זבח שלו דהיינו חטאת יצא ואם טמא הוא טעון שילוח תחת זבח שלו דהיינו אשם:

    ה"ג ת"ר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מטמא שבמדינה מפני ששערו נקבר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר טהורים כאן וכאן - בין במקדש בין במדינה היו משלחין טמאים כאן וכאן לא היו משלחין:

    וחכמים אומרים הכל לא היו משלחין תחת הדוד חוץ מטהור שבמקדש מפני שנעשה כמצותו - וסתם מתניתין דידן אליבא דחכמים וכדפרשינן לעיל:

    שנעשה כמצותושגילח במקדש כמצותו:

    מתני' או שולקןשאינו מבושל יפה וושקוד"ר (ושקו"ד: כמעט חי (לא מבושל)) בלע"ז:

    את הזרוע בשלהאיכא למ"ד שלמה ואיכא למ"ד בזרוע שנתבשלה עם האיל במסכת חולין (דף צח:):

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    נזיר 45 עמוד ב

    1שמא יתגרו בה פרחי כהונה. אמר לו: לדבריך סוטה תוכיח, דכתיב ״בה (במדבר ה״, יח) והעמידה לפני ה' ולא חיישינן שמא יתגרו בה פרחי כהונה!

    2אמר להן: זו כוחלת ופוקסת, זו אינה כוחלת ופוקסת.

    Mishna

    3היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד. ואם גילח במדינה לא היה משלח תחת הדוד. במה דברים אמורים? בתגלחת הטהרה, אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד.

    4ר"מ אומר: הכל משלחין תחת הדוד, חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד.

    Gemara

    5נוטל שער ראש נזרו. ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב ונותן על שער ראש נזרו, ומשלח תחת הדוד של שלמים. ואם שילח תחת הדוד של חטאת ואשם יצא. אשם בנזיר [טהור] מי איכא? אמר רבא, ה"ק ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם יצא.

    6מנה"מ אמר רבא, אמר קרא: ״(במדבר ו״, יח) ״אשר תחת זבח השלמים״, מזבחו יהא תחתיו.

    7ואם שילח תחת הדוד של חטאת יצא. מ"ט אמר קרא: ״זבח״, לרבות את החטאת ואשם. והא אפיקתיה להאי ״זבח״ מרוטב! א"כ לימא קרא ״מרוטב השלמים״, מאי ״זבח״ ש"מ לרבות חטאת ואשם.

    8ואימא כולה לחטאת ואשם הוא דאתא! א"כ לימא ״שלמים וזבח״, מאי ״זבח השלמים״ שמע מינה תרתי.

    Baraita

    9תנו רבנן: הכל היו משלחין תחת הדוד, חוץ מטמא שגילח במדינה, מפני ששערו נקבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: טהורים כאן וכאן היו משלחין. טמאים כאן וכאן לא היו משלחין. וחכ"א הכל לא היו משלחין תחת הדוד, חוץ מן טהור שבמקדש, מפני שנעשה כמצותו.

    Mishna

    10היה מבשל את השלמים או שולקן. הכהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל, וחלה מצה אחת מן הסל, ורקיק מצה אחת, ונותן על כפי הנזיר, ומניפן, ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים.

    Tosafot

    ומשלח תחת הדודשהשלמים בו:

    אם גילח במדינהשיש לו רשות לגלח במקום שירצה ואף על גב דכתיב אל פתח אהל מועד לאו פתח אוהל מועד קאמר כדדרשינן בגמ':

    לא היה משלח תחת הדודנראה דמכל מקום פשיטא ליה לתנא דאהני פשטא דקרא דמשמע דבירושלים הוא מגלח ואם היה מגלח בגבולין לא היה מגלח תחת הדוד דכתיב בקרא וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ואיכא תנא דדריש בגמ' יצא זה שמחוסר לקיחה הבאה ונתינה וה"נ מחוסר הבאת שערו מחוץ לירושלים לתתם תחת דוד השלמים בירושלים:

    אבל תגלחת טומאה לא היה משלח תחת הדודדוד של אשם נזיר טמא וחטאת העוף שלא תלה הכתוב נתינת שער תחת הדוד אלא בטהור:

    רבי מאיר אומר [הכל משלחין תחת הדוד]בין נזיר טהור במדינה ובין נזיר טמא [במקדש]:

    חוץ מן הטמא שבמדינהבגמ' אמרינן מפני ששערו נקבר וכן שלהי תמורה (דף לד.) אבל קשה מנלן דנקבר וצ"ע:

    נוטל שער ראשוכדאמר בברייתא והוא נוטל מן הרוטב כדמפרש ואזיל:

    מנלן אמר קרא תחת זבח השלמים מזבחו יהא תחתיומיתורא דזבח דרשינן הכי תחת השלמים יתן מזבחו:

    [חטאת] ואשם אמר קרא זבח לרבות חטאות ואשמות:

    א"כ לימא קרא שלמים וזבח מאי זבח השלמיםמדסמך זבח למדרש תחת השלמים יהיה מן הזבח:

    מפני ששערו נקברלא נתפרש מנלן:

    כאן וכאןבמקדש ובמדינה:

    או שולקןבישול יותר [מדאי]:

    ואח"כ הותר הנזיר לשתות בייןלכאורה נראה דהאי תנא כר"א דאמר בגמ' דאסור לשתות יין עד אחר כל המעשים שמפרש:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    מאחר שביארנו שהנזיר אינו מגלח בפתח העזרה אין צריך לומר בנזירה שהרי נצטרף בה טעם אחר שמא יתגרו בה פרחי כהונה ואע"פ שבסוטה לא חששו בכך זו כוחלת ופוקסת וזו מתנוולת שנאמר ופרע את ראש האשה וכו' וכבר ביארנו שאף על פי שהדין לשלח שערו תחת דוד השלמים אם נתנו תחת דוד החטאת יצא וכן ביארנו שמשנזרק אחד מן הדמים הותר והוא שאמרו אחר מעשה יחידי:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Nazir 45b

    Nazir 45b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 262 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    כדי שלא יתגרו בה פרחי כהונה:

    סוטה אינה כוחלת ופוקסת דהא לנוולה קא בעי וכיון דמנוולה לא אתו לאיגרויי בה:

    מתני' ומשלח ומניח:

    ה"ג במתני' היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ואם גילח במדינה לא היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורי' בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד - וספרים שכתוב בהן במשנתנו אם שילח תחת הדוד של אשם יצא שבשתא היא דל"ג ליה במתניתין אלא בגמ' ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב כו' והכי פירושא דמתני' היה נוטל שער ראש נזרו ומשלחו תחת הדוד של שלמים ואם גילח במדינה לא היה משלחו תחת הדוד של שלמים:

    בד"א בתגלחת הטהרה אמרו שאם גילח במקדש משלח תחת הדוד אבל לא בזמן שגילח במדינה אבל בתגלחת הטומאה אפי' בזמן שמגלח במקדש אינו משלח תחת הדוד של אשם שאין לך משלח תחת הדוד אלא הטהור שבמקדש מפני שעשה נזירותו כמצותו:

    ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד בין טהור שגילח במדינה בין טמא שגילח בעזרה ואין לך שאינו משלח תחת הדוד אלא חוץ מן הטמא במדינה בלבד:

    גמ' וברישא דגמ' ל"ג אשם בנזיר מי איכא אלא ה"ג ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב ונותן על השער של ראש נזירותו ומשלח תחת הדוד של שלמים ואם שילח תחת הדוד של אשם ושל חטאת יצא אשם בנזיר טהור מי איכא אמר רבא ה"ק ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם יצא:

    מנא הני מילי אמר רבא אמר קרא אשר תחת זבח השלמים דמשמע אשר תחתיו יהא זבח השלמים לומר לך מן הזבח עצמו יהא תחתיו:

    7 more comments on this page.

    Rashi on Nazir 45b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Tosafot

    ומשלח תחת הדוד שהשלמים בו:

    אם גילח במדינה שיש לו רשות לגלח במקום שירצה ואף על גב דכתיב אל פתח אהל מועד לאו פתח אוהל מועד קאמר כדדרשינן בגמ':

    לא היה משלח תחת הדוד נראה דמכל מקום פשיטא ליה לתנא דאהני פשטא דקרא דמשמע דבירושלים הוא מגלח ואם היה מגלח בגבולין לא היה מגלח תחת הדוד דכתיב בקרא וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ואיכא תנא דדריש בגמ' יצא זה שמחוסר לקיחה הבאה ונתינה וה"נ מחוסר הבאת שערו מחוץ לירושלים לתתם תחת דוד השלמים בירושלים:

    אבל תגלחת טומאה לא היה משלח תחת הדוד דוד של אשם נזיר טמא וחטאת העוף שלא תלה הכתוב נתינת שער תחת הדוד אלא בטהור:

    רבי מאיר אומר [הכל משלחין תחת הדוד] בין נזיר טהור במדינה ובין נזיר טמא [במקדש]:

    חוץ מן הטמא שבמדינה בגמ' אמרינן מפני ששערו נקבר וכן שלהי תמורה (דף לד.) אבל קשה מנלן דנקבר וצ"ע:

    נוטל שער ראשו כדאמר בברייתא והוא נוטל מן הרוטב כדמפרש ואזיל:

    מנלן אמר קרא תחת זבח השלמים מזבחו יהא תחתיו מיתורא דזבח דרשינן הכי תחת השלמים יתן מזבחו:

    6 more comments on this page.

    Tosafot on Nazir 45b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    מאחר שביארנו שהנזיר אינו מגלח בפתח העזרה אין צריך לומר בנזירה שהרי נצטרף בה טעם אחר שמא יתגרו בה פרחי כהונה ואע"פ שבסוטה לא חששו בכך זו כוחלת ופוקסת וזו מתנוולת שנאמר ופרע את ראש האשה וכו' וכבר ביארנו שאף על פי שהדין לשלח שערו תחת דוד השלמים אם נתנו תחת דוד החטאת יצא וכן ביארנו שמשנזרק אחד מן הדמים הותר והוא שאמרו אחר מעשה יחידי:

    Meiri on Nazir 45b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    אשם בנזיר טהור מי איכא דסלקא דעתין דבנזיר טהור מיירי דליכא אשם. קשה קצת ואם היה נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם והוי כמו חסורי מיחסרא ולא ניתני יצא בברייתא. והיינו דלא כמתניתין דקתני דבתגלחת טומאה לא היה משלח תחת הדוד. ויש מפרשים דמתניתין דקתני לא היה משלח תחת הדוד כגון שגלח במדינה. אבל אם גלח בעזרה ודאי היה משלח תחת הדוד של אשם והכא מיירי שגלח בעזרה.

    נוטל הרוטב אחר שגלח ונתן השלמים על האש אם יש שם רוטב נוטל מן הרוטב ונותן על השער. ואם כן משלח את השער תחת הדוד של שלמים כדמפרש ואזיל מדכתיב מזבח השלמים. הר' עזריאל ז"ל:

    מזבחו יהיה תחתיו מייתורא דזבח קא דריש תחת דוד השלמים יהיה מן הזבח דהיינו הרוטב. דמן הזבח עצמו אי אפשר לשרוף כל זמן שהוא ראוי לאכילה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    מתני' היה מבשל שלמים או שולקן שליקה יותר מבישול כדאמרינן בפרק כל הבשר כבד אוסרת ואינה נאסרת. ובמנחות עור חמור ששלקו. ובפרק כל שעה בין כבושין בין שלוקין בין מבושלין שהכבישה נוטל המרירות יותר ושליקה נוטל פחות מעט והבישול נוטל פחות מעט ולכך נקט כסדר זה.

    וחלת מצה אחת בסדר הפרשה. נותנו על כפי נזיר ומניפו. דרשינן ליה במנחות מלמד שהכהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף. הר' עזריאל ז"ל: כהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונותן על כפי הנזיר ומניף ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין. והוא הדין באימורין נמי מניף וחזה ושוק בשאר שלמים. אלא דלא חשיב האי תנא אלא מה שלא היה בשאר שלמים. וגם בפסוק לא הוצרך להזכיר חזה ושוק אלא לפי שהוא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש בהפרשת זרוע הוצרך להחזירו לכללו לתנופת חזה ושוק.

    Shita Mekubbetzet on Nazir 45b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    What this page contains

    A full text unit for Nazir, daf 45, Amud Bet, about 262 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “שמא יתגרו בה פרחי כהונה. אמר לו:…”

    2. Segment 29 words

      Opens “אמר להן: זו כוחלת ופוקסת, זו אינה…”

    3. Segment 330 words

      Opens “מתני׳ היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח…”

    4. Segment 411 words

      Opens “ר"מ אומר: הכל משלחין תחת הדוד, חוץ…”

    5. Segment 545 words

      Opens “גמ׳ נוטל שער ראש נזרו. ת"ר ואח"כ…”

      Named: רבא.

    6. Segment 615 words

      Opens “מנה"מ אמר רבא, אמר קרא: (במדבר ו,…”

      Named: רבא.

    7. Segment 731 words

      Opens “ואם שילח תחת הדוד של חטאת יצא.…”

    8. Segment 816 words

      Opens “ואימא כולה לחטאת ואשם הוא דאתא! א"כ…”

    9. Segment 945 words

      Opens “תנו רבנן: הכל היו משלחין תחת הדוד,…”

      Named: רבי מאיר, רבי יהודה.

    10. Segment 1035 words

      Opens “מתני׳ היה מבשל את השלמים או שולקן.…”

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Nazir 45b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026