בוני התלמוד

    מסכת ברכות דף נ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    השכיםהעומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו:

    שיר השיריםכולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל:

    רבי ישמעאל בן אלישעמהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו:

    חוץ מן הפיל והקוף והקפודשמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א:

    דמסרגאוכף על גביו וי"א נתון באפסר:

    חוץ ממרפשו"ר בלע"ז:

    פסלדוליי"ר:

    דחזנהו בקתייהושראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:

    פגי תמרהשלא בשלו כל צרכן:

    בכנייהובמחובר אבל בתלוש סימן הוא למכות כדפשר ליה בר הדיא לרבא קולפי בלעת:

    תכלתירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא:

    קריאיבנ"ץ:

    קפופאצואיט"א בלע"ז ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים:

    קורפראיטלפ"א:

    גודגדניותצירתי"ש:

    כפניותמין תמרים רעים:

    שמשחמה זורחת:

    קולשל מיני זמר או קול ערב של אשה:

    עטושאשטרנוד"ר:

    מהר צועהמי שצריך להריק מעיו הרקת כלי נקראת צעיה שנאמר (ירמיהו מח) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו במואב כתיב:

    ותחלימני והחייניבחזקיה כתיב:

    תרדיןבלי"ץ:

    מי סיסיןבשול פוליאו"ל:

    והרתוידלייר"א שהשליל בתוכה:

    יותרת הכבדאייבר"ש של בהמה:

    ומבריןלשון בריאות:

    ותגלחתאם מגלח:

    זוטרייפין:

    מסאנא וסנדלאסימן יוצאי חוץ הוא שמוציא אחרים מן הבית:

    עפראסימן הוא שרמז להם קבורה:

    לב עובדיהםעל פושעי ישראל מתפלל:

    כבשן של אשחפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה:

    מקום שנוטלין ממנו עפרמקום יש בבבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום והוא סימן השמד ומקללותיה של בבל היא וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה:

    גוזר ומקייםשגזר להשמידה וקיים:

    ברכות 57 עמוד ב

    1אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה. תנו רבנן, שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות. שלמה יצפה לחכמה. אחאב ידאג מן הפורענות.

    2ג' נביאים הם: הרואה ספר מלכים יצפה לגדולה. יחזקאל יצפה לחכמה. ישעיה יצפה לנחמה. ירמיה ידאג מן הפורענות.

    3שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים יצפה לחסידות, משלי יצפה לחכמה, איוב ידאג מן הפורענות.

    4שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות. קהלת יצפה לחכמה. קינות ידאג מן הפורענות. הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו.

    5שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה. ראב"ע יצפה לעשירות. רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות.

    6שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות. בן זומא יצפה לחכמה. אחר ידאג מן הפורענות.

    7כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקפוד. והאמר מר, הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו! לא קשיא, הא דמסרג, הא דלא מסרג.

    8כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי.

    9[הגו"ף, הגו"ף, מעי"ן, משיבי"ן, ומרחיבי"ן, סימן].

    10ג' נכנסין לגוף, ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות, וכפניות, ופגי תמרה. שלשה אין נכנסין לגוף, והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש. שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש, ותשמיש.

    11תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה הא מכחש כחיש! אלא תשמיש נקבים.

    12שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול, ומראה, וריח. שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.

    13[חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה אחד מששים, אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש אחד מששים לגיהנם. דבש אחד מששים למן. שבת אחד מששים לעולם הבא. שינה אחד מששים למיתה. חלום אחד מששים לנבואה.

    14ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש, זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום. עטוש דכתיב: ״(איוב מא״, י) ״עטישותיו תהל אור״. זיעה דכתיב: ״(בראשית ג״, יט) ״בזעת אפיך תאכל לחם״. שלשול דכתיב: ״(ישעיהו נא״, יד) ״מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת״. קרי דכתיב: ״(ישעיהו נג״, י) ״יראה זרע יאריך ימים״. שינה דכתיב: ״(איוב ג״, יג) ״ישנתי אז ינוח לי״. חלום דכתיב: ״(ישעיהו לח״, טז) ותחלימני והחייני׃

    15ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו רפואה, אלו הן: כרוב, ותרדין, וסיסין יבשין, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד. וי"א אף דגים קטנים. ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומברין כל גופו של אדם.

    16עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת, ושחלים, והחלב, והגבינה והמרחץ. וי"א אף אגוזים. וי"א אף קשואים.

    17תנא דבי ר' ישמעאל: למה נקרא שמן קשואים מפני שהן קשים לגוף כחרבות. איני, והכתיב: ״(בראשית כה״, כג) ״ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך״: אל תקרי ״גוים״ אלא ״גיים״, וא"ר יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.

    18לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.

    ברייתא

    19ת"ר מת בבית שלום בבית. אכל ושתה בבית סימן יפה לבית. נטל כלים מן הבית סימן רע לבית. תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא. כל דשקיל שכבא מעלי, בר ממסאנא וסנדלא. כל דיהיב שכבא מעלי, בר מעפרא וחרדלא.

    20מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים: תנו רבנן: הרואה מרקוליס, אומר: ״ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים אומר: ״ברוך שעקר עכו"ם מארצנו. וכשם שנעקרה ממקום זה כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך״. ובח"ל אין צריך לומר ״והשב לב עובדיהם לעבדך״ מפני שרובה עובדי כוכבים רשב"א אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר: ״(צפניה ג״, ט) ״אז אהפוך אל עמים שפה ברורה״.

    21דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות. ראה בבל, אומר: ״ברוך שהחריב בבל הרשעה״. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר: ״ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע״. ראה גוב של אריות או כבשן האש, אומר: ״ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה״. ראה מרקוליס, אומר: ״ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו״. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: ״ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים״.

    22רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא, טריף להו ידא על גבייהו, ואמר: רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו. מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנא' (ישעיהו יד, כג) ״וטאטאתיה במטאטא השמד״. אמר רב אשי: אנא, הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.

    תוספות

    הרואה מרקוליסבתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום:

    הרואה מרקוליספירש ר"י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא"צ לברך רק במקום שבונים עכו"ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו"ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו"ם מן המקום הזה:

    רישוי: CC-BY

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    הרואה ר' עקיבא בחלומו יצפה לחסידותאית בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף קי) שנא' אספו לי חסידי אלו ר' עקיבא וחבריו שמסרו נפשם לזביחה על דברי תורה ואמרי' (שם) אמר רבה בר בר חנה שבקה ר' עקיבא לחסידותיה: הרואה ר' אלעזר בן עזריה יצפה לחכמה לפי שנתמנה בישיבה והוא בן י"ח שנה והיה הוא כבר חכם מאד כמו שאתה מוצא (חגיגה דף ג) אמר ר' יהושע עליו אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו ואמרו בשבחו (גיטין דף סז) ר' אלעזר בן עזריה קופה של בשמים כלומר שהיה מאסף החכמות ומסדר אותם ושנינו (סוטה דף מט) משמת ראב"ע בטלה עטרת החכמים ואע"פ שר"ע הגיע למעלה יתירה וגדולה בחכמה שאפי' משה רבינו כשהראהו הקב"ה דורות העתידין כשראה את ר' עקיבא אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י כמפורש בפ' הקומץ את המנחה (מנחות ד' כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס עד שהיה בן מ' שנה כמו שאמרו (בשלהי ספרי) ר' עקיבא למד תורה בן מ' שנה ושימש את החכמים מ' שנה ופרנס את ישראל מ' שנה ואפשר שחסידותו היתה יתירה על חכמתו ולפיכך הוא משובח בחסידות: ר' ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות מפני שבימיו היו ישראל עומדין בצרות וגזירות ומלחמות בסוף זמן בית שני וכבר נשבה בנערותו ופדאהו ר' יהושע בן חנניה כמפורש בפ' הניזקין (גיטין דף נח) מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית הסוהר כו' אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר' ישמעאל בן אלישע ואיתא בסוף גמ' דהוריות דבני מערבא ושימש בכהונה גדולה כדאמרי' בפ' מאימתי קורין (דף ז) תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי לבית קה"ק להקטיר קטורת לפני לפנים וקודם חרבן הבית נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל דתניא במכילתא דר' ישמעאל כשנהרג ר' שמעון ור' ישמעאל אמר להן ר' עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור' ישמעאל ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא' (ישעיהו נ״ז:א׳) הצדיק אבד וגו' ובפ' עגלה ערופה דמס' סוטה (דף מח) ובפ' דיני ממונות דתחלת סנהדרי' (דף יא) אמרי' ת"ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל אף הוא אומר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עמא עיקרה דהא בריי' בתוס' סוטה ובפ' העור והרוטב במסכת שחיטת חולין (דף קכג) אמרו אל תתמה שהרי קרקפלו של ר' (יהושע) [ישמעאל] מונח בראשי מלכים:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת ברכות דף נ״ז עמוד ב׳

    מסכת ברכות דף נ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־726 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    השכים העומד ממטתו ונפל לו פסוק בפיו:

    שיר השירים כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל:

    רבי ישמעאל בן אלישע מהרוגי מלכות היה והפשיטו עור קרקפתו בחייו:

    חוץ מן הפיל והקוף והקפוד שמשונין במראיהן. קפוד חיה שדומה לקוף ויש לה זנב ארוך ושמה מרטינ"א:

    דמסרג אוכף על גביו וי"א נתון באפסר:

    חוץ ממר פשו"ר בלע"ז:

    פסל דוליי"ר:

    דחזנהו בקתייהו שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Berakhot 57b · Sefaria

    תוספות

    הרואה מרקוליס בתוספתא תנן במקום מרקוליס דהכא עבודת כוכבים וא"כ לאו דוקא מרקוליס אלא לפי שבמקומו של תנא היו עובדים לה ועתה אין אנו רגילים לברך לפי שאנו רואים אותה בכל יום וכל הנך הרואים אמרו לעיל דהוי משלשים יום לשלשים יום:

    הרואה מרקוליס פירש ר"י לא ידענא אמאי נקט מרקוליס יותר משאר עבודת כוכבים. ונראה לי דא"צ לברך רק במקום שבונים עכו"ם או שהועמדה שם מחדש ולכך נקט מרקוליס שרוגמין בה אבנים בכל יום והוי כמגדל עכו"ם אבל לא על עכו"ם קבועה שם מקודם ובירושלמי יש נעקרה עכו"ם ממקום אחד ונתנה למקום אחר במקום שנתנה אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ובמקום שנעקרה אומר ברוך שעקר עכו"ם מן המקום הזה:

    Tosafot on Berakhot 57b · Sefaria · CC-BY

    רב נסים גאון

    הרואה ר' עקיבא בחלומו יצפה לחסידות אית בפרק כל ישראל יש להן חלק (דף קי) שנא' אספו לי חסידי אלו ר' עקיבא וחבריו שמסרו נפשם לזביחה על דברי תורה ואמרי' (שם) אמר רבה בר בר חנה שבקה ר' עקיבא לחסידותיה: הרואה ר' אלעזר בן עזריה יצפה לחכמה לפי שנתמנה בישיבה והוא בן י"ח שנה והיה הוא כבר חכם מאד כמו שאתה מוצא (חגיגה דף ג) אמר ר' יהושע עליו אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו ואמרו בשבחו (גיטין דף סז) ר' אלעזר בן עזריה קופה של בשמים כלומר שהיה מאסף החכמות ומסדר אותם ושנינו (סוטה דף מט) משמת ראב"ע בטלה עטרת החכמים ואע"פ שר"ע הגיע למעלה יתירה וגדולה בחכמה שאפי' משה רבינו כשהראהו הקב"ה דורות העתידין כשראה את ר' עקיבא אמר לפני הקב"ה רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י כמפורש בפ' הקומץ את המנחה (מנחות ד' כט) מיהו לא התחיל ללמוד ולגרוס עד שהיה בן מ' שנה כמו שאמרו (בשלהי ספרי) ר' עקיבא למד תורה בן מ' שנה ושימש את החכמים מ' שנה ופרנס את ישראל מ' שנה ואפשר שחסידותו היתה יתירה על חכמתו ולפיכך הוא משובח בחסידות: ר' ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות מפני שבימיו היו ישראל עומדין בצרות וגזירות ומלחמות בסוף זמן בית שני וכבר נשבה בנערותו ופדאהו ר' יהושע בן חנניה כמפורש בפ' הניזקין (גיטין דף נח) מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית הסוהר כו' אמרו לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה לא היו ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל ומנו ר' ישמעאל בן אלישע ואיתא בסוף גמ' דהוריות דבני מערבא ושימש בכהונה גדולה כדאמרי' בפ' מאימתי קורין (דף ז) תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי לבית קה"ק להקטיר קטורת לפני לפנים וקודם חרבן הבית נהרג עם רבן שמעון בן גמליאל דתניא במכילתא דר' ישמעאל כשנהרג ר' שמעון ור' ישמעאל אמר להן ר' עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאילו טובה עתידה לבא בדורנו בתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבן שמעון ור' ישמעאל ועכשיו גלוי לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו שנא' (ישעיהו נ״ז:א׳) הצדיק אבד וגו' ובפ' עגלה ערופה דמס' סוטה (דף מח) ובפ' דיני ממונות דתחלת סנהדרי' (דף יא) אמרי' ת"ר משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל אף הוא אומר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידין למיתי על עמא עיקרה דהא בריי' בתוס' סוטה ובפ' העור והרוטב במסכת שחיטת חולין (דף קכג) אמרו אל תתמה שהרי קרקפלו של ר' (יהושע) [ישמעאל] מונח בראשי מלכים:

    Rav Nissim Gaon on Berakhot 57b · Sefaria

    ריטב"א

    ר' ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה וזהו חברו של ר"ע שלא נהרג והיה חכם גדול אבל ר' ישמעאל בן אלישע זקנו נהרג והרואה אותו ידאג מן הפורעניות כמו שאמרו על ר' עקיבא:

    מקום שנעקרה ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם וכו'. לכאורה משמע דלא פליג אלא אם צריך לומר השב לב עובדיהם אבל אברכה פשיטא דאף בחוצה לארץ מברך. וי"א דאכולה מילתא פליג. והרמב"ם ז"ל כתב שאף בחוצה לארץ מברך על המקום הזה. וכתב שצריך לומר והשב לב עובדיהם אעפ"י שאינן ישראל כר' שמעון בן אלעזר:

    Ritva on Berakhot 57b · Sefaria

    מאירי

    המשנה השנית הרואה מקום שנעקרה ממנו ע"ז וכו' ובתלמוד המערב פרשוה בשנעקרה מכל תחום ארץ ישראל אבל אם לא נעקרה אלא מאותו מקום אומר ברוך שעקר ע"ז ממקום זה, ואין נראה כן מתלמוד שלנו שהרי אומר מברך ברוך שעקר ע"ז מארצנו וכשם שנעקרה מכאן כך יעקרנה מכל מקומות ישראל וישיב לב עובדיהם לעבדו וזו בארץ ישראל שהרי אמר אחר כן ובחוצה לארץ, ושמא הם גורסים בה ממקום זה וכדברי תלמוד המערב, ומ"מ יראה שאף בחוצה לארץ אומר והשב לב עובדיהם וכו' (על שכך) כדכתיב אהפוך אל עמים וכו', כר' שמעון בן אלעזר וכן כתבוה גדולים ואע"פ שרבים חולקים עליו טעמא דמסתבר הוא, זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' ממה שלא בארנוהו במשנה אלו הן, הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו והוא הדין לשאר מיני ע"ז, ובתלמוד המערב אמרו נעקרה ממקום אחר ונתנוה במקום אחר על מקום שנעקרה אומר ברוך שעקר ועל מקום שנתנוה אומר ברוך שנתן ארך אפים וכו', ובתוספות כתבוה דוקא במרקוליס ומפני שהיא ע"ז המתחדשת בכל יום על ידי זריקת אבנים וכן בכל ע"ז הנעשית מחדש אבל בשאר ע"ז לא, ואין הדברים נראים אלא על כל ע"ז כן כמו שביארנו, וברכה זו ג"כ דוקא מל' לל' הא בכל יום מתורת חיוב לא:

    הרואה מקום בבל הרשעה מברך ה' ברכות כיצד כיון שראה מקום העיר מברך ברוך שהחריב בבל הרשעה, ראה מקום של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע, ראה מקום מרקוליס שבה אומר ברוך שהאריך אפיו לעוברי רצונו, ראה מקום גוב אריות וכבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה, ראה מקום שנוטלים ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה שנא' וטאטאתיה וכו':

    Meiri on Berakhot 57b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    תוס' בד"ה הרואה מרקולים בתוספתא תנן במקום מרקולים דהכא עו"ג וא"כ כו' שמקומו של רב המנונא היו כו' כצ"ל נ"ל:

    Chidushei Halachot on Berakhot 57b · Sefaria

    שיטה מקובצת

    ר' ישמעאל בן אלישע יצפה לחכמה וזהו חברו של ר' עקיבא שלא נהרג והיה חכם גדול. אבל ר' ישמעאל בן אלישע זקנו נהרג והרואה אותו ידאג מן הפורעניות כמו שאמרו על ר' עקיבא:

    אורח טוב מהו אומר ואף על גב דאמר בפרק שני דערכין מברך רעהו וכו' קללה תחשב לו בהאי מאן דעייל לאושפיזא וקא מוריך ביקריה. התם במאן דמשבח בפרהסיא אבל הכא בצנעא:

    מקום שנעקרה:

    ובחוצה לארץ אין צריך לומר והשב לב עובדיהם וכו' לכאורה משמע דלא פליג אלא אם צריך לומר השב לב עובדיהם אבל אברכה פשיטא דאף בחוצה לארץ מברך. ויש אומרים דאכולה מילתא פליג. והרמב"ם ז"ל כתב שאף בחוצה לארץ מברך על המקום הזה וכתב שצריך לומר והשב לב עובדיהם אף על פי שאינן ישראל כר' שמעון בן אלעזר:

    Shita Mekubetzet on Berakhot 57b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' כל מיני עופות עי' נדה דף כ"ג ע"א בתו' ד"ה קריא שהי' להם גירסא אחרת כאן:

    Gilyon HaShas on Berakhot 57b · Sefaria

    בן יהוידע

    ג' נִכְנָסִין לַגּוּף וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶן גֻּדְגְּדָנִיּוֹת, וְכַפְנִיּוֹת, וּפַגֵּי תְּמָרָה. פירש המבאר בערב"י גֻּדְגְּדָנִיּוֹת הם מאכל גמלים, וקורין אותם בערבי תנדקו"ק והאדם אוכלם על ידי הדחק, וְכַפְנִיּוֹת הם תמרים רעים שלא יתבשלו לעולם, וּפַגֵּי תְּמָרָה תמרים טובים שסופם להתבשל אך בעודם קשים קודם בשולם נקראין פגין.

    שְׁלֹשָׁה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן שַׁבָּת, שֶׁמֶשׁ וְתַשְׁמִישׁ. נראה לי בס"ד האי עולם הבא קאי על עולם הזה אחר גמר התקון, ובשבת יש תוספות נר"ן [נפש רוח נשמה] ולעתיד אחר גמר תיקין יהיה ענין גדול בנר"ן, שלא יהיו מעורבים מכמה שרשים באדם אחד, אלא כל אדם יקח נר"ן השייכים לו כפי שרשו בלבד, וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל על פסוק (מלאכי ג, כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם, ולכן שבת שיש בו מעלה בנר"ן הוא מעין עולם הבא הנזכר, וכן השמש כתיב בעולם הבא הנזכר (שם שם כ') וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, הרי יש לעתיד הנאה גדולה בשמש, והתשמיש הוא תשמיש נקבים שעושה נקיות לאדם בבטן, והנה הוא מעין עולם הבא הנזכר, כי בנקיות של עתה ישאר קצת פסולת בבטן, ואי אפשר שיהיה נקי לגמרי, אבל בעולם הבא אחר התיקון כל מה שיאכל האדם לא יהיה פסולת בבטנו אלא נבלע באברים כמו מן, הרי זה מעין עולם הבא, ונקיט השלשה הנזכר בסדר זה על פי מציאותם מתתא לעילא, כי השבת פעם בשבוע, והשמש בכל יום אך לא מצויה בלילה, ותשמיש נקבים מצוי ביום ובלילה, וכן אותם שלשה של סיכה ורחיצה וכו' נקיט המצוי קודם, דרחיצה מצויה אצל אדם יותר מסיכה, ותשמיש מצוי יותר מרחיצה.

    תַּשְׁמִישׁ דְּמַאי? אִילֵימָא תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וַהֲלֹא מַכְחִישׁ כָּחִישׁ? אֶלָּא תַּשְׁמִישׁ נְקָבִים. קשא הוה ליה לשאל זה על חלוקה שזכר קודם שהיא סיכה ורחיצה ותשמיש? נראה לי בס"ד כי על תשמיש של חלוקה הנזכר היה מבין בפשיטות דקאי על תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, ולכן לא הקשה דמכחש כחיש, אין הכי נמי כָּחִישׁ אבל יש בו הנאה לגוף, דהתם לא נחית לשבוחו בהו, אך בחלוקה זו דנחית לשבחו בהו דקאמר מעין עולם הבא, לכך הקשה אי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה מַכְחִישׁ כָּחִישׁ ומה שבח יש בו.

    שְׁלֹשָׁה מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, דִּירָה נָאָה, וְאִשָּׁה נָאָה, וְכֵלִים נָאִים. יש להקשות הוה ליה למימר כֵלִים בהדי דִּירָה שדומין זה לזה, דתרווייהו אין בהם חיות והם מן הדומם או דומם וצומח? ונראה לי בס"ד נקיט אִשָּׁה בהדי דירה, כי האדם יש לו דִּירָה אחת וְאִשָּׁה אחת ולוקח הדירה ואחר כך האשה, אבל הכלים אין להם זמן קבוע אלא קונה וחוזר וקונה כל ימיו, וכל פעם שקונה מתרחבת דעתו מחדש.

    אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם נראה לי בס"ד כל שיעורים אלו של אֶחָד מִשִּׁשִּׁים דנקיט הכא, אינם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים אלא ודאי שיש בהם יתרון למאות ואלפים ויותר כל אחד לפי עניינו, והא דנקיט בכולהו אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, מפני כי בעלמא שיעור הביטולים הוא בששים, שכל דבר אסור יתבטל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וחשיב כאלו אינו כלל ועיקר, וכן הענין כאן בא ללמדנו אש המצוי פה יתבטל כוחו לגבי כח אש גֵיהִנֹּם כמו ביטול האיסור שיתבטל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וחשיב זה חלק האחד כאילו אינו, אבל לעולם ודאי כח אש גֵיהִנֹּם הוא עצום ורב וגדול על כח אש המצוי אצלינו יותר ממאה אלפי פעמים, וכן הענין בשאר מינים אשר מזכיר פה, ודע כי מה שאמר שבת אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לעולם הבא, לאו על עולם הנשמות קאמר, אלא על עולם הזה שאחר התחיה דקרו ליה רבותינו ז"ל גם כן בשם עולם הבא, או בשם עתיד לבא, מפני שהוא נחשב עולם חדש במזג חדש, והוא עולם שכולו שבת.

    הָרוֹאֶה מֶרְקוּלִיס אוֹמֵר מקשים למה בחלוקה זו נקיט מרקוליס ולא אמר עבודה זרה בסתם, ובחלוקה השנית של עקירה נקיט עבודה זרה בסתם, שהוא שם כללי על כל מיני עבודה זרה? ונראה לי בס"ד בזמן התנא לא היה במקומו מצוי מיני עבודה זרה אלא רק המרקוליס לכך נקיט בחלוקה ראשונה מרקוליס, אבל בברכה של עקירה, שהוא מברך על מה שהיה מכבר ונעקר עתה נקיט עבודה זרה בסתם, שהוא שם כללי לכל מיני עבודה זרה, כי במקומו היה מקודם כמה מיני ע"ז ונעקרו עתה בזמנו.

    Ben Yehoyada on Berakhot 57b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת ברכות, דף נ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־726 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 129 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״ג' נביאים הם: הרואה ספר מלכים יצפה…״

    3. קטע 316 מילים

      נפתחת ב״שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים…״

    4. קטע 423 מילים

      נפתחת ב״שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים…״

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום יצפה…״

      חכמים: רבי בחלום, רבי ישמעאל.

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי…״

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן…״

    8. קטע 859 מילים

      נפתחת ב״כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר,…״

    9. קטע 96 מילים

      נפתחת ב״[הגו"ף, הגו"ף, מעי"ן, משיבי"ן, ומרחיבי"ן, סימן].…״

    10. קטע 1032 מילים

      נפתחת ב״ג' נכנסין לגוף, ואין הגוף נהנה מהן:…״

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה הא מכחש…״

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן:…״

    13. קטע 1335 מילים

      נפתחת ב״[חמש"ה ושש"ה ועשר"ה סימן]: חמשה אחד מששים,…״

    14. קטע 1466 מילים

      נפתחת ב״ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן:…״

    15. קטע 1533 מילים

      נפתחת ב״ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתו…״

    16. קטע 1632 מילים

      נפתחת ב״עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו…״

    17. קטע 1751 מילים

      נפתחת ב״תנא דבי ר' ישמעאל: למה נקרא שמן…״

    18. קטע 186 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא: הא ברברבי, הא בזוטרי.…״

    19. קטע 1937 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מת בבית שלום בבית. אכל ושתה…״

      חכמים: רב פפא.

    20. קטע 2072 מילים

      נפתחת ב״מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים: תנו רבנן:…״

    21. קטע 2162 מילים

      נפתחת ב״דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה צריך…״

      חכמים: רב המנונא.

    22. קטע 2254 מילים

      נפתחת ב״רבא כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא,…״

      חכמים: רב אשי, רב המנונא, רבא.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: ברכות דף נ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026