דף ביאור
מסכת ברכות דף נ״ו עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת ברכות דף נ״ו עמוד ב׳
מסכת ברכות דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־872 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
שיראי דמלכא מעילים של מלך:
דאצטליק נחלק לב' ודוגמתו בהעור והרוטב (דף קכד.) דצלקי מצלק:
יעצו עליך רעה והם הלחיים פה שיעץ עליך רעה:
חרון אף ניכר בחוטם שמתחמם ומוציא הבל על כן הוא קרוי חרון אף:
לא תצטרך למעשה ידיך שתתעשר:
באדרותא מיתת בכבוד ובהדר תמות:
אמו בעל דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו:
קטיף לי כוכבא עקרתי כוכב בחלום:
ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Berakhot 56b · Sefaria
רב נסים גאון
דתני רב יוסף אין מראין דלועין אלא ליראי שמים כבר שאלני עליה תלמיד מבני ספרד היש לה טעם ואני לא קבלתי בה כלום וגם לא נשאלתי עליה קודם לכן מעולם ונמתי לו כי זאת קבלה היא ביד החכמי' ולא נודע לי שהזכירו בה טעם אבל נראין הדברים בעיני שאפשר שיהו דומים יראי שמים לדלועין שכשם שהדלועין אין בכל פירות הארץ גדולים מהם ואעפ"כ אינן מתנשאין על הארץ אלא כל זמן שהן גדלין ופרין הן מוסיפין נמיכות בארץ כך הן יראי שמים אין כל הבריות שמעלתו גבוהה ממעלתם ולא עדיף מהם כדדרשינן בהאי פסוקא (איוב כ״ח:כ״ח) הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא לפי שמפורש בפ' ב"מ (שבת דף לא) ואעפ"כ כל זמן שמוסיף להן הקב"ה גדולה וכבוד ונשיאות הן מוסיפין ענוה ונמיכו' בענין שמפורש במדרש ילמדנו רבינו שהתורה סולמה ענוה דכתיב (משלי כ״ב:ד׳) עקב ענוה יראת ה' ובתרה יראה דכתיב (תהילים קי״א:י׳) ראשית חכמה יראת ה' ובפרק יציאות השבת בגמ' דבני מערבא (הלכה ג) אמר ר' יצחק בן אלעזר כל שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' ובגמ' דידן בסוף פירקא דכיסוי הדם (חולין דף פט) אמר הקב"ה לישראל חושק אני בכם שאפי' בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעיטין עצמכם לפני נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית י״ח:כ״ז) ואנכי עפר ואפר נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו (שמות ט״ז:כ״ב-כ״ג) ונחנו מה נתתי גדולה לדוד אמר (תהילים כ״ב:ז׳) ואנכי תולעת ולא איש ולפיכך אפשר שתהא כוונתן של חכמים בדימוי יראי שמים לדלועים בשביל הדבר הזה ועוד נשמענה מגופה של מלה דלועין דלו עיני למרום וזו היא מדת יראי שמים כמו שאמר חזקיה (ישעיהו ל״ח:י״ד) דלו עיני למרום כלומר שהן בוטחין בו ומצפין אליו ומחכים לטובו והיה ישר בעיני השואל זה הפירוש גם בעיני כל התלמידים שהיו לשם ולפיכך כתבתיו בזה המקום:
Rav Nissim Gaon on Berakhot 56b · Sefaria
בן יהוידע
אָסְרוּ חַד כַּרְעֵיה לְחַד אַרְזָא, וְחַד כַּרְעֵיהּ לְחַד אַרְזָא, וְשָׁרוּ לְחַבְלָא עַד דְּאִסְתַּלִיק. הא דהתחיל משפטו ברגלים, נראה לי בס"ד כי זה בא לו משום אשתו של רָבָא, וידוע כי 'האשה' מכונית בשם 'רגל' כנזכר בזוהר פ' וירא דף קי"ב (שמואל א' ב' ט') רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר, דא אתיתיה, ובת ר' חִסְדָּא היתה ב' רגלים של תלמידי חכמים, כי מתחלה נשאת לרמי בר חמא ואחר כך לרבא, ולכן התחלת משפטו נעשה בשתי רגליו! ונראה לי בס"ד עוד לכך מיתתו היתה שנחלק גופו לשנים, כי האיש ואשתו נקראים גוף אחד, והוא פתר לרעה ועל ידי כן הפריד חצי הגוף מחציו האחד, כי במיתה נפרדה בת ר' חִסְדָּא מבעלה רָבָא, לכך גם הוא נחלק גופו לשנים. והא דלא נחה דעתו של רָבָא בדבר הניוול הזה שנעשה בגופו, ורצה לנוולו גם בראשו, נראה לי בס"ד שרצה בזה לפרסם כבוד אשתו שהיתה צדקת גדולה ועליה נאמר אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, לכך רצה שיתנוול בראשו על אשר גרם מיתה לאותה צדקת שהיתה 'עטרה בראש' ועיין בסוד בת ר' חִסְדָּא בדברי רבינו האר"י ז"ל וינעם לך טעם זה יותר. ונראה בודאי כי רָבָא לא אזל לעיר רומא וראה בפניו העונש הזה שנעשה לבר הדיא ובקש שיסתלק רישיה, אך נראה שבשעה שגלגלו מן השמים עונש זה לבר הדיא להיות נידון בכך, הראו מן השמים לרבא ברוח הקודש בהיותו בבבל מה שעושין לבר הדיא בבי רומאי, או שהראו לו זה במראה החלום כדי לשמח לבבו כמו שנאמר (תהלים נח, יא) יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, והוא בעודנו במקומו בבבל כשראה ברוח הקודש המעשה מצויירת לפניו, אז בקש בקשה הנזכר ממקומו, ואמר לָא מָחִילְנָא לָךְ עַד דְּאִסְתַּלִיק רֵישֵׁיהּ, וקיימו מן השמים דבריו ועשו לכבודו נס זה בארזי כדי לעשות רצונו.
Ben Yehoyada on Berakhot 56b · Sefaria
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת ברכות, דף נ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־872 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 129 מילים
נפתחת ב״שִׁירָאֵי דְּמַלְכָּא! כְּפִיתוּ תְּרֵין אַרְזֵי בְּחַבְלָא, אֲסוּר…״
- קטע 223 מילים
נפתחת ב״שָׁאַל בֶּן דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי…״
- קטע 354 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי: רָאִיתִי חוֹטְמִי…״
- קטע 4122 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי…״
- קטע 534 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּקָלֵיפְנָא בֵּיעֵי. אֲמַר לֵיהּ:…״
- קטע 644 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּאָמְרִי לִי: שְׁבַק לָךְ…״
- קטע 739 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הָרוֹאֶה בְּאֵר בַּחֲלוֹם —…״
- קטע 848 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חָנָן שָׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת הֵן: נָהָר,…״
- קטע 961 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה נָהָר…״
- קטע 1037 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר״,…״
- קטע 1119 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה שׁוֹפָר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וְהָיָה בַּיּוֹם…״
- קטע 1238 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה כֶּלֶב בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וּלְכֹל בְּנֵי…״
- קטע 1356 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה תִּגְלַחַת בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף…״
- קטע 1442 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה קָנֶה בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה…״
- קטע 1519 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה שׁוֹר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ…״
- קטע 1632 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּשׁוֹר. הָאוֹכֵל…״
- קטע 1714 מילים
נפתחת ב״וְהָתַנְיָא רְכָבוֹ — מֵת! לָא קַשְׁיָא, הָא…״
- קטע 1874 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה חֲמוֹר בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לִישׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר:…״
- קטע 1954 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה יִשְׁמָעֵאל בַּחֲלוֹם — תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. וְדַוְקָא…״
- קטע 2020 מילים
נפתחת ב״הָרוֹאֶה פִּינְחָס בַּחֲלוֹם — פֶּלֶא נַעֲשָׂה לוֹ.…״
- קטע 2113 מילים
נפתחת ב״וְהָתַנְיָא כׇּל מִינֵי חַיּוֹת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת ברכות דף נ״ו עמוד ב׳ · קטע 2 — “…בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי…”
לשון המקור
שִׁירָאֵי דְּמַלְכָּא! כְּפִיתוּ תְּרֵין אַרְזֵי בְּחַבְלָא, אֲסוּר חַד כְּרָעֵיהּ לְחַד אַרְזָא וְחַד כְּרָעֵיהּ לְחַד אַרְזָא, וּשְׁרוֹ לְחַבְלָא עַד דְּאִצְטְלִיק רֵישֵׁיהּ. אֲזַל כׇּל חַד וְחַד וְקָם אַדּוּכְתֵּיהּ וְאִצְטְלִיק וּנְפַל בִּתְרֵין.
שָׁאַל בֶּן דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי שְׁנֵי לְחָיַי שֶׁנָּשְׁרוּ. אָמַר: שְׁנֵי גְּדוּדֵי רוֹמִי יָעֲצוּ עָלֶיךָ רָעָה, וּמֵתוּ.
אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי: רָאִיתִי חוֹטְמִי שֶׁנָּשַׁר. אֲמַר לֵיהּ: חֲרוֹן אַף נִסְתַּלֵּק מִמְּךָ. אֲמַר לֵיהּ: רָאִיתִי שְׁנֵי יָדַי שֶׁנֶּחְתְּכוּ. אֲמַר לֵיהּ: לֹא תִּצְטָרֵךְ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. אֲמַר לֵיהּ: רָאִיתִי שְׁתֵּי רַגְלַי שֶׁנִּקְטְעוּ. אֲמַר לֵיהּ: עַל סוּס אַתָּה רוֹכֵב. חֲזַאי דְּאָמְרִי לִי בַּאֲדָר מָיְתַתְּ וְנִיסָן לָא חָזֵית. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַדְרוּתָא מָיְתַתְּ וְלָא אָתֵית לִידֵי נִסָּיוֹן.
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי שֶׁאֲנִי מַשְׁקֶה שֶׁמֶן לְזֵיתִים. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל אִמּוֹ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּקְטִיף לִי כּוֹכְבָא. אֲמַר לֵיהּ: בַּר יִשְׂרָאֵל גְּנַבְתְּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּבְלַעְתֵּיהּ לְכוֹכְבָא. אֲמַר לֵיהּ: בַּר יִשְׂרָאֵל זַבֵּנְתֵּיהּ וַאֲכַלְתְּ לִדְמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי עֵינַי דְּנָשְׁקָן אַהֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל אֲחוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּנְשַׁקִי סֵיהֲרָא. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּדָרֵיכְנָא בְּטוּנָא דְּאָסָא. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי טוּנָא מֵעִילַּאי וְהוּא מִתַּתַּאי. אֲמַר לֵיהּ: מִשְׁכָּבְךָ הָפוּךְ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי עוֹרְבֵי דְּהָדְרִי לְפוּרְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתְּךָ זָנְתָה מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי יוֹנֵי דְּהָדְרִי לְפוּרְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: נָשִׁים הַרְבֵּה טִמֵּאתָ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּנָקֵיטְנָא תְּרֵי יוֹנֵי וּפָרְחָן. אֲמַר לֵיהּ: תַּרְתֵּי נְשֵׁי נְסַבְתְּ וּפְטַרְתִּינּוּן בְּלָא גֵּט.
אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּקָלֵיפְנָא בֵּיעֵי. אֲמַר לֵיהּ: שָׁכְבֵי קָא מְשַׁלְּחַתְּ. אֲמַר לֵיהּ: כּוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בִּי, בַּר מֵהָא דְּלֵיתֵיהּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי אָתְיָא הַאי אִיתְּתָא וְאָמְרָה לֵיהּ: הַאי גְּלִימָא דְּמִכַּסַּתְּ — דְּגַבְרָא פְּלוֹנִי הוּא, דְּמִית וְאַשְׁלַחְתֵּיהּ.
אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּאָמְרִי לִי: שְׁבַק לָךְ אֲבוּךְ נִכְסֵי בְּקַפּוֹדְקְיָא. אֲמַר לֵיהּ: אִית לָךְ נִכְסֵי בְּקַפּוֹדְקְיָא? אֲמַר לֵיהּ לָאו. אֲזַל אֲבוּךְ לְקַפּוֹדְקְיָא? אֲמַר לֵיהּ: לָאו. אִם כֵּן: קַפָּא כְּשׁוּרָא, דֵּיקָא עַשְׂרָה. זִיל חֲזִי קַפָּא דְּרֵישׁ עַשְׂרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה זוּזֵי. אֲזַל אַשְׁכַּח שֶׁהִיא מְלֵאָה זוּזֵי.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הָרוֹאֶה בְּאֵר בַּחֲלוֹם — רוֹאֶה שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מָצָא תּוֹרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים״, וּכְתִיב הָכָא: ״בְּאֵר מַיִם חַיִּים״. רָבָא אָמַר: חַיִּים מַמָּשׁ.
אָמַר רַבִּי חָנָן שָׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת הֵן: נָהָר, צִפּוֹר, וּקְדֵרָה. נָהָר — דִּכְתִיב: ״הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם״. צִפּוֹר — דִּכְתִיב: ״כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה׳ צְבָאוֹת וְגוֹ׳״. קְדֵרָה — דִּכְתִיב: ״ה׳ תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: וּבִקְדֵרָה שֶׁאֵין בָּהּ בָּשָׂר שָׁנִינוּ. ״וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת״.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה נָהָר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: ״הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״כִּי יָבֹא כַנָּהָר צָר״. הָרוֹאֶה צִפּוֹר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן וְגוֹ׳״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ וְגוֹ׳״. הָרוֹאֶה קְדֵרָה בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: ״ה׳ תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת״.
הָרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ״. הָרוֹאֶה הַר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר — ״מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי״.
הָרוֹאֶה שׁוֹפָר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה״.
הָרוֹאֶה כֶּלֶב בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ״. הָרוֹאֶה אֲרִי בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״.
הָרוֹאֶה תִּגְלַחַת בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״כִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי״. הָרוֹאֶה בְּאֵר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״בְּאֵר מַיִם חַיִּים״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ״. הָרוֹאֶה קָנֶה בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ״.
תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה קָנֶה בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לְחׇכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קְנֵה חָכְמָה״. קָנִים — יְצַפֶּה לְבִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְכׇל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה״. אָמַר רַבִּי זֵירָא: קָרָא, קוּרָא, קִירָא, קַנְיָא — כּוּלְּהוּ מְעַלּוּ לְחֶלְמָא. תַּנְיָא: אֵין מַרְאִין דִּלּוּעִין אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם בְּכָל כֹּחוֹ.
הָרוֹאֶה שׁוֹר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר — ״כִּי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ״.
תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּשׁוֹר. הָאוֹכֵל מִבְּשָׂרוֹ — מִתְעַשֵּׁר. נְגָחוֹ — הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים שֶׁמְנַגְּחִים בַּתּוֹרָה. נְשָׁכוֹ — יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו. בְּעָטוֹ — דֶּרֶךְ רְחוֹקָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ. רְכָבוֹ — עוֹלֶה לִגְדוּלָּה.
וְהָתַנְיָא רְכָבוֹ — מֵת! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּרָכֵיב הוּא לְתוֹרָא. הָא, דְּרָכֵיב תּוֹרָא לְדִידֵיהּ.
הָרוֹאֶה חֲמוֹר בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לִישׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר״. הָרוֹאֶה חָתוּל בַּחֲלוֹם — בְּאַתְרָא דְּקָרוּ לֵיהּ ״שׁוּנָּרָא״ — נַעֲשֵׂית לוֹ שִׁירָה נָאָה. ״שִׁינָּרָא״ — נַעֲשֶׂה לוֹ שִׁינּוּי רַע. הָרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם, לְבָנוֹת, בֵּין בִּזְמַנָּן, וּבֵין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן — יָפוֹת. שְׁחוֹרוֹת בִּזְמַנָּן — יָפוֹת. שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן — רָעוֹת. הָרוֹאֶה סוּס לָבָן בַּחֲלוֹם, בֵּין בְּנַחַת, בֵּין בְּרָדוּף — יָפֶה לוֹ. אָדוֹם, בְּנַחַת — יָפֶה, בְּרָדוּף — קָשֶׁה.
הָרוֹאֶה יִשְׁמָעֵאל בַּחֲלוֹם — תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. וְדַוְקָא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, אֲבָל טַיָּיעָא בְּעָלְמָא — לָא. הָרוֹאֶה גָּמָל בַּחֲלוֹם — מִיתָה נִקְנְסָה לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִצִּילוּהוּ מִמֶּנָּה. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָה — ״וְאָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא: ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״.
הָרוֹאֶה פִּינְחָס בַּחֲלוֹם — פֶּלֶא נַעֲשָׂה לוֹ. הָרוֹאֶה פִּיל בַּחֲלוֹם — פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ. פִּילִים — פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ.
וְהָתַנְיָא כׇּל מִינֵי חַיּוֹת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מִן הַפִּיל וּמִן הַקּוֹף! לָא קַשְׁיָא,