לטמא משכב תחתון כעליון - שעושה בועלה מושב ומשכב אפי' עשר מצעות אבל לא להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמשכבה של נדה עצמה אלא לטמא אוכלין ומשקין כעליונו של זב וכן מפרש לה במס' נדה (דף לב:) אבל פחותה מבת שלש שנים אינה מטמאה את בועלה אלא טומאת ערב כנוגע בעלמא:

נישאת לכהן - קס"ד שנכנסה לחופה לנישואין אוכלת בתרומה אבל פחותה מבת ג' שנים אין חופתה מאכילתה הואיל ואין ביאתה ביאה:

והיא פטורה - לפי שאינה בת עונשין:

אי הני נישואין - האי מתקדשת בביאה דתנא ברישא אי לכהן הוי אוכלת בתרומה:

שאין ביאתה מאכילתה - אם בא עליה כהן ולא קנאה בכסף אינה אוכלת דבעינן קנין כספו וקדושין נמי לא תפסי בה שתהא מקודשת לו בביאתה שהרי היא כחמור עם הדומה לחמור:

כספה מאכילתה - דכתיב (ויקרא כב) קנין כספו הוא יאכל בו:

זו שביאתה מאכילתה - קס"ד השתא דביאה עושה נישואין כדמפרש ואזיל ונישאת פשיטא ליה דאכלה דנפקא ליה בספרי מכל טהור בביתך יאכל אותו והך דבן בג בג התם תני לה:

היכי דמי - דיליף כסף מביאה אי נימא ביאה שלאחר חופה ויליף מיניה כסף שהכניסה אחר כך לחופה:

בתרוייהו אכלה - ומאי אבל מה אעשה דקאמר:

אלא בביאה שע"י חופה - וקא יליף מיניה כסף שלא על ידי חופה היכי יליף לה מיניה הכא תרתי והכא חדא:

מאי שנא - ביאה דפשיטא ליה:

ומאי שנא - כסף דמספקא ליה:

ואפילו ע"י חופה - דהא לאו בת נישואין היא:

משום דעולא - דאמרי' בריש פירקין (קידושין דף ה.) שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה:

לא שייר בקנינה - אחר שנתן הכסף אין הקנין חסר כלום:

הכא שייר בקנינה - דאכתי מיחסרה מסירה לחופה לענין ליורשה וליטמא לה:

רבינא אמר - מהכא ליכא למיפשט דנישואין עושה דהא אפילו אירוסין עושה אכלה מדאורייתא וכסף נמי מדאורייתא אכלה:

ומדרבנן הוא דשלח ליה - הא דשלח ליה לאוסרה בתרומה מדרבנן הוא דאסר לה:

משום סימפון - שמא ימצא בה מום ונמצאו קידושי טעות:

סימפון - כל דבר המבטל דבר קרוי סימפון שלו כגון שובר הוי סימפון של שטר בשנים אוחזין (ב"מ כ.) וכאן קורא סימפון דבר המבטל את הקידושין או את המקח של עבד:

ומדרבנן הוא דשלח ליה - הא דשלח ליה לאוסרה בתרומה מדרבנן הוא דאסר לה:

אי אתה יודע - בתמיה:

זו שביאתה מאכילתה - דבנישאת מודה דלא חיישינן לסימפון דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וידע וקבל עליו:

אבל מה אעשה כו' - ולקמיה פריך מאי בינייהו הואיל וסוף סוף לא אכלה:

קידושין י עמוד ב

1לטמא משכב תחתון כעליון,׃

2ואם נישאת לכהן אוכלת בתרומה, ואם בא עליה אחד מכל עריות שבתורה מומתין על ידה, והיא פטורה. ואם בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה.

3קתני ״ביאה״, וקתני ״נישאת״! הכי קאמר: אי הני נשואין דכהן נינהו אוכלת בתרומה.

4תא שמע: וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין: שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. שלח לו: ואתה אי אתה אומר כן? מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה, לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע?!

5ומה שפחה כנענית, שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה, זו, שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.

6היכי דמי? אי בביאה שעל ידי חופה, וכסף שעל ידי חופה בתרוייהו מיכל אכלה!

7ואלא, בביאה שעל ידי חופה, וכסף שלא על ידי חופה הכא תרתי, והכא חדא! אלא לאו בביאה שלא על ידי חופה, וכסף שלא על ידי חופה.

8אי אמרת בשלמא נשואין עושה משום הכי פשיטא ליה דאלימא לה ביאה מכסף. אלא אי אמרת קדושין עושה, מאי שנא הכא דפשיטא ליה, ומאי שנא הכא דמספקא ליה?

9אמר רב נחמן בר יצחק: לעולם אימא לך בביאה שעל ידי חופה וכסף שלא ע"י חופה. ודקאמרת: ״הכא תרתי והכא חדא״ קל וחומר מיהא איתיה;׃

10והכי שלח ליה: ומה שפחה כנענית, שאין ביאתה מאכילתה בתרומה אפילו על ידי חופה כספה מאכילתה בלא חופה, זו, שביאתה מאכילתה בתרומה על ידי חופה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה בלא חופה?

11אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה, משום דעולא.

12ובן בג בג? גבי שפחה כנענית לא שייר בקנינה, הכא, שייר בקנינה.

13רבינא אמר: מדאורייתא מיפשט פשיטא ליה דאכלה, ומדרבנן הוא דשלח ליה.

14והכי שלח ליה: שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, ולא חיישת לסימפון. שלח ליה: ואתה אי אתה אומר כן? מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה, לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע?!

15ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה, ולא חיישינן לסימפון, זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה, ולא ניחוש לסימפון? אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: ארוסה בת ישראל אינה אוכלת בתרומה׃

תוספות

ומה שפחה כנענית וכו' זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה - וא"ת ונימא יבמה תוכיח שביאתה מאכילתה ואין כספה מאכילתה אף אני אביא ארוסה ויש לומר דהאי ק"ו אינו כ"א גלוי מלתא בעלמא דארוסה מקרי קנין כספו כמו שפחה הלכך לא שייך למיפרך יוכיח עי"ל דליכא למימר יבמה תוכיח דאיכא למיפרך מה ליבמה שכן אינה נקנית בכסף תאמר באשה שנקנית בכסף דין הוא שתאכל בתרומה על ידי כסף:

מה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה - מהאי ק"ו ליכא למילף שתהא אשה נקנית בכסף ובשטר דאיכא למיפרך מה לשפחה כנענית שכן יוצאה בכסף כדפריך לעיל גבי אמה העבריה אבל לענין אכילת תרומה לא שייך למיפרך הכי:

זו שביאתה מאכילתה אינו דין שכספה מאכילתה - וא"ת ונימא דיו אסוף דינא כלומר מאיזה כח אתה בא ללמוד כסף מכח ביאה דיו כביאה ולא יאכיל אלא אחר חופה ודוגמתה בפ"ב דב"ק (דף כה.) וי"ל הכא סברי כרבי טרפון דאמר לא אמרינן דיו היכא דמיפרך ק"ו ואי אמרת הכא דיו מיפרך ק"ו ורבינו שמשון מקוצי תירץ דלא אמרינן דיו אלא היכא דבעי למימר דין חדש כגון התם דאמר קרן בר"ה חצי נזק ואתה בא ללמוד נ"ש מק"ו דשן ורגל אבל הכא דרחמנא אמר קנין כסף אוכל ואין אנו באין ללמוד מן הק"ו אלא מהו קנין כסף:

רבינא אמר מדאורייתא מיפשט פשיטא דאכלה - פי' ורבינא בא לקיים לעולם אימא לך דביאה אירוסין עושה ודקאמרת מאי שנא הכא דפשיטא ליה ומאי שנא הכא דמספקא ליה בדאורייתא פשיטא דאכלה בין בביאה בין בכסף והא דשלח ליה לאוסרה בתרומה מדרבנן ומדרבנן היה ריב"ב דן ק"ו דבביאה פשיטא ליה דאכלה אפילו מדרבנן דלא שייך בה חשש סימפון משום דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו ומק"ו רוצה לדון דבכסף נמי ליכא למיחש לסימפון כדמפרש בגמרא:

זו שביאתה מאכילתה בתרומה - פ"ה דבנישאת פשיטא דכ"ע מודו דלא חיישינן לסימפון דאין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו וידע וקבל עליו וקשה מה שפירש בקונט' דאיירי בנישאת דהא לא בא רבינא ליישב אלא דאירוסין עושה ויש ליישב דה"ק כי היכי דבנישואין פשיטא ליה דאכלה דכ"ע מודו דאין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקו ה"נ אינו בא עליה אלא א"כ בודקה ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרר"ם פירש דה"ק מה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה אפילו מן התורה כספה מאכילתה אפילו מדרבנן זו שביאתה מאכילתה מן התורה אינו דין שכספה מאכילתה אפילו מדרבנן ומיירי שפיר בביאה שלא ע"י חופה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

נשאת לכהן אוכלת בתרומה - אבל פחות מג' שנים ויום אחד אינה אוכלת בתרומה, דכיון דאיתה ביאתה ביאה חופתה אינה חופה, כך פירש רש"י. ונראה שהזקיקו לרבינו ז"ל לפרש כך, מדאמרינן ביבמות פרק הבא על יבמתו (יבמות נז, ב) אתמר רב אמר יש חופה לפסולות ושמואל אמר אין חופה לפסולות. אמר שמואל ומודה לי אבא בקטנה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד הואיל ואין לה ביאה אין לה חופה. ואמר רבא עלה אף אנן נמי תנינא בת ג' שנים ויום אחד מתקדשת בביאה וכו', דאלמא לכאורה משום דאין לה חופה הוא. ותמיהא לי דהא ארוסה מדינא אכלה, דקנין כספו היא, כדעולא דאמר (לעיל קידושין ה, א) דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה, ומה טעם אמרו אינה אוכלת, או משום דעולא או משום סמפון, וכל שנכנסה לחופה כי אין ביאתה ביאה מאי הוה, מכל מקום לא משום דעולא איכא ולא משום סמפון איכא, ולא גרע ממסר האב לשלוחי הבעל וקבל הבעל מומין שאוכלת בתרומה אע"פ שלא נכנסה לחופה כדאיתא בסמוך הואיל וליכא משום דעולא ולא משום סמפון. וההיא דיבמות הכי קאמר הואיל ואין לה ביאה ליפסל בה אין לה חופה, כלומר אין החופה פוסתה מלאכות בתרומה, וכן פירש שם רש"י וכן פירש ר"ח, והיינו דמסיק רבא התם אף אנן נמי תנינן בת ג' שנים ויום אחד וכו' בא עליה אחד מן הפסולין פסלה, בא עליה אחד מן הפסולין היא דמיפסלא בביאה מיפסלא בחופה, הא פחותה מבת ג' ויום אחד לא מיפסל בביאה ולא מיפסלא בחופה. ונראה כפירוש רבותינו בעל התוס' שפירשו דכיון שאין ביאתה ביאה אף הוא חוזר ומשלחה אצל האב ואיכא משום דעולא ואיכא משום סמפון, ובראויה לביאה בדק לה עד שלא תכנס לחופה, שאינה ראויה לביאה לא בדק לה. ואפשר לומר שאף רש"י כך פירש הואיל ואין ביאתה ביאה אין חופתה חופה, כלומר שאף הוא אינו בודקה בחופה, והלכך אין לה דין חופה לאכול בתרומה על ידי אותה חופה.

ומה שפחה כנענית דאי ביאתה מאכילתה בתרומה כספא מאכילתה בתרומה ולא חיישינן לסמצפון זו שביאתה מאכילתה בתרומה וכו'. פירש רש"י ז"ל דבנישאת מודו דלא חיישינן לסמפון, דאין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו ויודע וקבל עליו. וקשיא לי אם כן מאי קל וחומר, דהא כסף בכי האי גונא נמי מיכל קאכלה, כלומר אם קדיש בכספא ובדק או דקבל עליו וכדאמרינן בסמוך איכא בינייהו קבל מסר והלך, ופירש רש"י ז"ל קבל הבעל המומין דמשום סמפון ליכא. ויש לומר דקל וחומר מיהא איתאי וכדאמרינן לעיל, והכי קאמר ומה שפחה כנענית שאין ביאתה אפילו בבדיקה מאכילתה בתרומה כספא גרידא מאכילתה בתרומה ולא חיישינן לסמפון, זו שביאתה בבדיקה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספא גרידא מאכילתה בתרומה ולא חיישינן לסמפון.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת קידושין דף י׳ עמוד ב׳

מסכת קידושין דף י׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־355 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–82)עמוד

היעד שנמצא: קידושין דף י׳ ע״ב

פתיחה בקורא

מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

בן בג בגקידושין י ע"ב