בן בג בג

בזמן בית המקדש השני, הוא ר' יוחנן בן בג בג שהיה בדור הזוגות בזמן הלל ושמאי דור ז', קבלה לג' ובדורו היו יונתן בן עוזיאל תלמידו הגדול של הלל, ר' נחוניא בן הקנה שכתב ספר הבהיר, בבא בן בוטא, ר' יהודה בן בתירא, ר' יוחנן החורני, רבן גמליאל הזקן ונחום הלבלר.

אימרותיו

בן בג בג אומר: הפך בה והפך בה (כמה שתתמיד ותחזור על לימודך בתורה) דכלא בה (תמצא בה הכל) ובה תחזי (ותראה בה את האמת בעיני שכלך) וסיב ובלה בה (גם עד זקנה ושיבה אל תעזבנה) ומנה לא תזוע (וממנה לא תזוז, שהרי שאלו את ר' יהושע מהו ללמד את בנו חכמה יונית? ענה להם, ילמדנו בשעה שאינה יום ואינה לילה, ומסתם שאין דבר כזה, וכתוב: והגית בו יומם ולילה) שאין לך מדה טובה הימנה. (משום שכל המידות ערוכות בכל ושמורות בה, וכל חכמות העולם כלולים בתורה, כמו שנאמר: אין דבר שלא רמוז בתורה, כל המאורעות וכל הגילויים, נמצאים בתורה) פירש הרשב"ם: בן בג בג, ובן הא הא היו בני גרים, והם בני אברהם ושרה שניתוסף האות "הא" לשמם, וכן בג בגימטריה "ה" – ולפי שדברי תורה נצרכים לכולם היה אומרם בלשון ארמית, שכולם הכירו שפה זו אחרי גלות בבל. אבות פ"ה מכ"ב, רע"ב, עיקר תוי"ט, מדרש שמואל

שנינו בברייתא, בן בג בג אומר: מנין לקרבן התמיד שטעון ביקור, כלומר: צריך לשומרו ולבודקו שאין בו מום ארבעה ימים קודם שחיטה כדין קדשים? מפני שקרא עליו שם פסח. כך הענין: נאמר בענין קרבן תמיד: "תשמרו להקריב לי במועדו", במדבר כח,ב וכן בענין פסח מצרים אומר הכתוב: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים". שמות יב,ו

דרשו חכמים לשון שמירה בגזירה שווה: מה בפסח מצרים נאמר לשון "שמירה", שטעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, אף כאן בקרבן תמיד נאמר לשון "שמירה", לכן קרבן התמיד טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה.

מדברי בן בג בג אנו לומדים: אף על פי שכתוב בענין ביקור פסח מצרים "הזה", מכל מקום, אין ממעטים מזה את כל שאר הקרבנות, שהרי לומדים ממנו לקרבן תמיד שצריך ביקור ארבעה ימים! לכן יש לומר: שגם פסח דורות לא התמעט מהמלה "הזה". פסחים צו.

גדולתו

בן בג בג – "בג" ראשי תיבות בן גר, "בג" ראשי תיבות בן גיורת.

כינה את עצמו כך שלא ילשינו עליו ויגלו שהתגייר, הצטרף לעם ישראל והפך להיות תנא. ידועים דברי הרמב"ם, שכל מי שנאמרה מימרא בשמו במשנה ובגמרא היה בעל רוח הקודש ויכול להחיות מתים.

יוחנן בן בג בג שלח שאלה לנציבין לרבי יהודה בן בתירה: שמעתי עליך שאתה אומר: ארוסה בת ישראל שהתארסה לכהן, אוכלת בתרומה אף על פי שלא נשאת, האם אמרת כך?! שלח לו רבי יהודה בן בתירה לבן בג בג תשובה על ידי שליח: ואתה, האם אין אתה אומר כך! הרי מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה. קידושין י: