איפוך - לא שנינהו אביי כדקאמרת אלא איפכא שנינהו אביי הא דלא חייש ר' יהודה והא דחייש ר"מ ולאו מהלוקח יין שנינהו אביי אלא מהך דסוכה דר' יהודה לא חייש ור' מאיר חייש:

קשיא דרבי מאיר - דבקיעת נוד ארבי מאיר דסוכה:

דלית ליה ברירה - ואפי' אינו נבקע אסור:

לכשיבקע - נבין בדבר כלומר דלא חיישינן לה:

מתקינין לו - מזמנין לכהן גדול לערב יוה"כ:

שמא תמות אשתו - וכתיב (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו היא אשתו:

בכפרה - בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא:

ופרכינן בין למ"ד טעמא דר' מאיר משום שמא תברח בין למ"ד משום שמא תמות תרוייהו מפרשי לרבי מאיר דמדאורייתא מחיצה היא ורבנן גזור שמא תברח או תמות תינח גבי סוכה מבוי וביראות דר' מאיר לחומרא אבל גבי גולל ר' מאיר מקיל וכיון דמדאורייתא בטיל היאך יכול לטהרו מידי טומאת גולל אלמה תנן בעירובין דבר שיש בו רוח חיים מטמא משום גולל ור' מאיר מטהר וה"ה דמצי למיפרך ממתנית' דלעיל דקתני ולא גולל לקבר אלא ממתני' אלימא ליה לאקשויי ועוד משום דקתני מטהר בהדיא לשון קולא:

העומדת ברוח - על ידי רוח:

לאו מחיצה היא - דעיקר עמידתה דבר שאין בו ממש הוא:

רוח חיים לאו בידי אדם הוא שהרי אין רוח בידו לנפחו:

דאוקמה בנוד תפוח - סמך הדופן על הנוד תפוח ברוח:

סוכה 24 עמוד א

1רבי יהודה ורבי יוסי ור' שמעון אוסרין!

2איפוך: ר"מ חייש למיתה, ור' יהודה לא חייש למיתה, דתניא: עשאה לבהמה דופן לסוכה ר"מ פוסל, ורבי יהודה מכשיר.

3קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר! אמר לך ר' מאיר: מיתה שכיחא, בקיעת הנוד לא שכיחא, אפשר דמסר ליה לשומר.

4קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה!

5טעמא דר' יהודה לאו משום דחייש לבקיעת נוד, אלא משום דלית ליה ״ברירה״.

6ולא חייש ר' יהודה לבקיעת נוד? והא מדקתני סיפא: אמרו לו לר' מאיר: אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע? ואמר להו: לכשיבקע. מכלל דחייש רבי יהודה לבקיעת הנוד!

7התם ר' יהודה הוא דקאמר לרבי מאיר: לדידי לית לי ברירה. אלא לדידך דיש ברירה אי אתה מודה דשמא יבקע הנוד? אמר ליה: לכשיבקע.

8ולא חייש רבי יהודה למיתה? והא תנן, ר' יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. הא איתמר עלה, אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מעלה עשו בכפרה.

9בין למאן דאמר שמא תמות, בין למאן דאמר שמא תברח, מדאורייתא מחיצה מעליא היא, ורבנן הוא דגזרו בה. אלא מעתה, לרבי מאיר תטמא משום גולל? אלמה תנן: רבי יהודה מטמא משום גולל, ורבי מאיר מטהר?

10אלא אמר רב אחא בר יעקב: קסבר ר"מ כל מחיצה שעומדת ברוח אינה מחיצה. איכא דאמרי, אמר רב אחא בר יעקב: קסבר רבי מאיר כל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה.

11מאי בינייהו? איכא בינייהו דאוקמה בנוד תפוח. למ"ד מחיצה עומדת ברוח אינה מחיצה הרי עומדת ברוח, למ"ד אינה עשויה בידי אדם׃

תוספות

רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אוסרין - הא דבעי למימר בשמעתין ובעירובין (דף לו:) ובגיטין (דף כה.) ובמרובה (ב"ק דף סט.) טעמא דר' יהודה משום דלית ליה ברירה אע"ג דקתני בהדיא משום בקיעת הנוד דכוותי' אשכחן טובא שאין הגמרא חושב עיקר טעם אותו טעם המפורש במשנה פרק התערובות (זבחים דף עז:) גבי אברי תמימה שנתערבו באברי בעל מום ובפרק שלישי דשבועות (דף כא:) גבי שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב דברי ר"ע ובפרק שני דמכות (דף יז.) גבי כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב ר' שמעון אומר כל שהוא וא"ת אי רבי יהודה לית ליה ברירה אלמא סבירא ליה כר' יוחנן דבריש כל הגט (גיטין דף כה.) ובפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) דאמרינן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל אם כן היאך מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דלא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון דבפרק החובל (ב"ק דף צ.) אית ליה לר' יהודה קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי גבי דין יום או יומים וכן נמי לר' יוסי דמספקא ליה התם אי כקנין הגוף דמי או לאו והכא לית ליה ברירה וכי האי גוונא דייק בסוף השולח בגיטין (דף מח.) וי"ל דמדין יום או יומים אין ללמוד בעלמא אלא גבי מילי דעבד לחוד דהתם כתיבי קראי דכספו ותחת ידו ומהאי טעמא לא מייתי לה בהשולח כי מייתי ההיא דשדה אחוזה ועוד יש לומר דדוקא ר' יוחנן הוא דאית ליה הך סברא דמשום דלקוחות הן מחזירין זה לזה אבל אינך אמוראי הוו אמרי דאע"ג דאין ברירה אין מחזירין כדקאמרי' בריש כל הגט (גיטין דף כה.) ובפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) דמכר הוא דאמר רחמנא דליהדרי' ביובל ירושה ומתנה לא ור' יוחנן לא קשיא מרבי יהודה דהוה מפרש טעמא משום בקיעת הנוד מיהו לא יתכן טעם זה לר' יוסי דע"כ לית ליה כמו שאפרש וא"ת דהכא לית ליה לר' יוסי ברירה ובפרק מי שאחזו (גיטין דף עג:) אית ליה ברירה דתנן ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ולכי מיית הוי גיטא ולמאן דמחלק בריש כל הגט (שש דף כה.) בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים ניחא ורבא דלא מפליג התם מפרש טעמא [משום בקיעת הנוד ורבה מפרש טעמא] פרק בכל מערבין (עירובין דף לז:) משום דבעינן ראשית ששיריה ניכרין ומיהו אכתי קשה דבפרק בכל מערבין (שם) משמע דלית ליה ברירה לר' יוסי גבי מעשר שיש לי בבית מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס ר' יוסי אומר לא חילל ויש לחלק משום דבההיא דמי שאחזו הדבר עומד להתברר בודאי שהרי או יחיה או ימות ויש ליה ברירה טפי מההיא דסלע שתעלה בידי מן הכיס שמא לא יתברר הדבר לעולם דכי האי גוונא נוכל לתרץ דשמואל אדשמואל:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

הנה ר' מאיר מתיר דלא חייש לבקיעת הנוד ור' יהודה דחייש לפיכך אוסר. ושנינן איפוך ואימא הכי הא מתני' דקתני אוכלת בתרומה ר' יהודה היא דלא חייש למיתה והאי דקתני אסור לאכול ר' מאיר דחייש למיתה. דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר ואסיקנא ר' מאיר למיתה חייש לבקיעת הנוד לא חייש. ואסיקנא לר' יהודה לעולם לא חייש למיתה ואמאי אסר ביין משום דלית ליה ברירה פי' מי יברר לנו כי ודאי היין הנשאר הוא התרומה והמעשר שמא אותו ששתה הוא היה התרומה והמעשר. וכבר פירשנוהו בשחיטת חולין ובכמה מקומות לפיכך לא הארכנו בה עכשיו וזה שאמר לכשיבקע הנוד אם ישאב וישתה הוא שותה טבלין שכבר נקרע הנוד. אבל כל זמן שהנוד קיים אינן טבלין. דאמרינן הנה התרומה והמעשר בנוד הא דתנן ביוה"כ רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו מעלה עשו בכפרה: פי' הבהמה מחיצה בידי שמים היא. ועמידתה ברוח היא:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סוכה דף כ״ד עמוד א׳

מסכת סוכה דף כ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־238 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–56)עמוד

היעד שנמצא: סוכה דף כ״ד ע״א

פתיחה בקורא