הכל לפי תנאו — וכגון דאמר איני בודל מהם כל בין השמשות של יום טוב הראשון דלא חל קדושה עלייהו והכי מוקים לה במסכת ביצה בהמביא (דף ל:) ותנאה אחרינא לא מהני בהו קתני מיהת סדינין והיינו סייעתא:
דילמא מן הצד — לדפנות קאמר אבל למעלה אימא לך אפילו לנאותה נמי מסכך במקבל טומאה קרי לה:
אין ממעטין — קרמין הפרוסין למעלה לנוי אין ממעטין בגובהה מעשרים להכשירה דלאו מין סככה נינהו דאי סכך הוו הוה מיפסלה משום מקבל טומאה ולא לפוסלה משום פחותה מי':
ומן הצד ממעטין — לה משיעור ז' טפחים דהא אינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו:
איטמישא — נישורה במים:
והא קחזו לה דרטיבא — שהיא לחה ומוכחא מילתא דלנגבה שטחוה ולא לסכך:
לכי יבשה קאמינא לך — דתשקלה:
נויי סוכה — סדינין הפרוסין תחת סכך לנוי:
פסולה — משום אהל מפסיק ואשתכח דלא גני בסוכה ולרב נחמן כיון דלנוי סוכה יהבינהו בטלה לגבה:
רב נחמן — אב בית דין היה ונגיד ומצוה בבית ראש גולה ועושין על פיו:
שלוחי מצוה אנן — להקביל פני ראש גולה דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל ופטרינן כדתנן לקמן (סוכה דף כה.) שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה:
כילה — הפרוסה סביבות המטה ואע"פ שיש לה גג שאין גגה משופע כשל נקליטין אלא שוה כשל קינופות:
והוא שאינה גבוהה עשרה — מן המטה דבציר מגובה עשרה לאו אוהלא הוא:
הא לא קתני הכי — בברייתא דמפרש להו בגוה דהכי תנא נקליטין שנים כדפירשתי לעיל יוצאין באמצע המטה למראשותיה ולמרגלותיה:
דקביעי — אבל כילה לא קביעה בחזקה כקינופות הלכך כי לא גבוהה עשרה לא חשיב:
כהכשרה כך פסולה — כל כמה דלא מקרייא עליונה סוכה לא מיפסלא תחתונה:
התם דלמפסל סוכה — קאתייה משום סוכה תחת סוכה:
הכא דלשוייה אוהלא — שלא ישן תחתיו אבל שאר הסוכה כשרה:
בציר מעשרה נמי הוי אוהלא — היכא דקביעה:
וקורא קריאת שמע — דכיון דלאו אהל הוא לא אמרינן למקום שרובו שם ראשו נזרק וליתסר משום לא יראה בך ערות דבר אלא הרי הוא כמוציא ראשו חוץ לחלוקו:
