בוני התלמוד
    התחברות

    דף ביאור

    מסכת סוכה דף כ״ד עמוד א׳

    דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

    לטקסט המלא במקור
    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוכה דף כ״ד עמוד א׳

    מסכת סוכה דף כ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 11 קטעים ממוספרים, כ־249 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    רש"י

    אוסרין ואמרינן גזרה שמא יבקע הנוד ולא יבא לידי ברירה ונמצא שותה טבלים אלמא ר' יהודה חייש לבקיעת הנוד וכל שכן למיתת אדם ור' מאיר לא חייש:

    איפוך לא שנינהו אביי כדקאמרת אלא איפכא שנינהו אביי הא דלא חייש ר' יהודה והא דחייש ר"מ ולאו מהלוקח יין שנינהו אביי אלא מהך דסוכה דר' יהודה לא חייש ור' מאיר חייש:

    קשיא דרבי מאיר דבקיעת נוד ארבי מאיר דסוכה:

    דלית ליה ברירה ואפי' אינו נבקע אסור:

    לכשיבקע נבין בדבר כלומר דלא חיישינן לה:

    מתקינין לו מזמנין לכהן גדול לערב יוה"כ:

    שמא תמות אשתו וכתיב (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו היא אשתו:

    בכפרה בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא:

    ועוד 5 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sukkah 24a · Sefaria

    תוספות

    רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש אוסרין הא דבעי למימר בשמעתין ובעירובין (דף לו:) ובגיטין (דף כה.) ובמרובה (ב"ק דף סט.) טעמא דר' יהודה משום דלית ליה ברירה אע"ג דקתני בהדיא משום בקיעת הנוד דכוותי' אשכחן טובא שאין הגמרא חושב עיקר טעם אותו טעם המפורש במשנה פרק התערובות (זבחים דף עז:) גבי אברי תמימה שנתערבו באברי בעל מום ובפרק שלישי דשבועות (דף כא:) גבי שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב דברי ר"ע ובפרק שני דמכות (דף יז.) גבי כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב ר' שמעון אומר כל שהוא וא"ת אי רבי יהודה לית ליה ברירה אלמא סבירא ליה כר' יוחנן דבריש כל הגט (גיטין דף כה.) ובפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) דאמרינן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל אם כן היאך מצא ידיו ורגליו בבית המדרש דלא משכחת דמייתי בכורים אלא חד בר חד עד יהושע בן נון דבפרק החובל (ב"ק דף צ.) אית ליה לר' יהודה קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי גבי דין יום או יומים וכן נמי לר' יוסי דמספקא ליה התם אי כקנין הגוף דמי או לאו והכא לית ליה ברירה וכי האי גוונא דייק בסוף השולח בגיטין (דף מח.) וי"ל דמדין יום או יומים אין ללמוד בעלמא אלא גבי מילי דעבד לחוד דהתם כתיבי קראי דכספו ותחת ידו ומהאי טעמא לא מייתי לה בהשולח כי מייתי ההיא דשדה אחוזה ועוד יש לומר דדוקא ר' יוחנן הוא דאית ליה הך סברא דמשום דלקוחות הן מחזירין זה לזה אבל אינך אמוראי הוו אמרי דאע"ג דאין ברירה אין מחזירין כדקאמרי' בריש כל הגט (גיטין דף כה.) ובפרק מעשר בהמה (בכורות דף נז.) דמכר הוא דאמר רחמנא דליהדרי' ביובל ירושה ומתנה לא ור' יוחנן לא קשיא מרבי יהודה דהוה מפרש טעמא משום בקיעת הנוד מיהו לא יתכן טעם זה לר' יוסי דע"כ לית ליה כמו שאפרש וא"ת דהכא לית ליה לר' יוסי ברירה ובפרק מי שאחזו (גיטין דף עג:) אית ליה ברירה דתנן ר' יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת ולכי מיית הוי גיטא ולמאן דמחלק בריש כל הגט (שש דף כה.) בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים ניחא ורבא דלא מפליג התם מפרש טעמא [משום בקיעת הנוד ורבה מפרש טעמא] פרק בכל מערבין (עירובין דף לז:) משום דבעינן ראשית ששיריה ניכרין ומיהו אכתי קשה דבפרק בכל מערבין (שם) משמע דלית ליה ברירה לר' יוסי גבי מעשר שיש לי בבית מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס ר' יוסי אומר לא חילל ויש לחלק משום דבההיא דמי שאחזו הדבר עומד להתברר בודאי שהרי או יחיה או ימות ויש ליה ברירה טפי מההיא דסלע שתעלה בידי מן הכיס שמא לא יתברר הדבר לעולם דכי האי גוונא נוכל לתרץ דשמואל אדשמואל:

    Tosafot on Sukkah 24a · Sefaria

    רבנו חננאל

    הנה ר' מאיר מתיר דלא חייש לבקיעת הנוד ור' יהודה דחייש לפיכך אוסר. ושנינן איפוך ואימא הכי הא מתני' דקתני אוכלת בתרומה ר' יהודה היא דלא חייש למיתה והאי דקתני אסור לאכול ר' מאיר דחייש למיתה. דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה ר' מאיר פוסל ור' יהודה מכשיר ואסיקנא ר' מאיר למיתה חייש לבקיעת הנוד לא חייש. ואסיקנא לר' יהודה לעולם לא חייש למיתה ואמאי אסר ביין משום דלית ליה ברירה פי' מי יברר לנו כי ודאי היין הנשאר הוא התרומה והמעשר שמא אותו ששתה הוא היה התרומה והמעשר. וכבר פירשנוהו בשחיטת חולין ובכמה מקומות לפיכך לא הארכנו בה עכשיו וזה שאמר לכשיבקע הנוד אם ישאב וישתה הוא שותה טבלין שכבר נקרע הנוד. אבל כל זמן שהנוד קיים אינן טבלין. דאמרינן הנה התרומה והמעשר בנוד הא דתנן ביוה"כ רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו מעלה עשו בכפרה: פי' הבהמה מחיצה בידי שמים היא. ועמידתה ברוח היא:

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 24a · Sefaria

    מאירי

    כבר ידעת בכהן גדול ביום הכיפורים שמתקינין לו אשה אחרת שמא תמות אשתו וכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו וכבר ביארנוה בראשון של יומא:

    Meiri on Sukkah 24a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בא"ד משום דכל המתלקט מפרש דבריו וסומך להתברר ע"י תנאו כו' עכ"ל וכצ"ל מפירוש הר"ש במסכת דמאי פ"ז והשתא אין זה סותר דבריהם דלקמן כמו שהבין מהרש"ל שזה שהביאו למחקו:

    בד"ה רבי יהודה ור"י ור"ש אוסרין כו' ורבא דלא מפליג התם מפרש טעמא משום בקיעת הנוד ורבה מפרש טעמא בפרק בכל מערבין משום דבעינן ראשית כו' עכ"ל כצ"ל מפירוש הר"ש והכי איתא בהדיא ר"פ בכל מערבין דרבא דלא מפליג בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים מוקי ליה משום בקיעת הנוד וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sukkah 24a · Sefaria

    מהר"ם

    בא"ד ועוד י"ל דהא דדייק ליה לר' יהודה ברירה וכו' ואלעיל מהדרי דקאמרי וכן צ"ל נמי דלא תקשי דשמואל אדשמואל וכו' דכיון דאמר דלכי מיית הוי גיטא א"כ הוי מטעם ברירה כדלקמן ולעיל והשתא קאמר דלעולם ס"ל אין ברירה וטעמו דשמואל דלכי מיית דהוי גיטא לא הוי מטעם ברירה אלא מטעם התנאי והא דדייק הכי מדברי ר' יהודה טעמא אחרינא אית ביה כדמפרש ואזיל:

    Maharam on Sukkah 24a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוכה, דף כ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־249 מילים ב־11 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    המשך הרצף

    מקורות מקבילים

    שיעורים וכלי לימוד

    מפת קטע אחר קטע של כל 11 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין!…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״אֵיפוֹךְ: רַבִּי מֵאִיר חָיֵישׁ לְמִיתָה, וְרַבִּי יְהוּדָה…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר! אָמַר לָךְ…״

    4. קטע 45 מילים

      נפתחת ב״קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה!…״

    5. קטע 513 מילים

      נפתחת ב״טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו מִשּׁוּם דְּחָיֵישׁ לִבְקִיעַת…״

    6. קטע 633 מילים

      נפתחת ב״וְלָא חָיֵישׁ רַבִּי יְהוּדָה לִבְקִיעַת נוֹד? וְהָא…״

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״הָתָם רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָאָמַר לְרַבִּי מֵאִיר:…״

    8. קטע 830 מילים

      נפתחת ב״וְלָא חָיֵישׁ רַבִּי יְהוּדָה לְמִיתָה? וְהָא תְּנַן,…״

    9. קטע 935 מילים

      נפתחת ב״בֵּין לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא תָּמוּת, בֵּין לְמַאן…״

    10. קטע 1035 מילים

      נפתחת ב״אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: קָסָבַר…״

    11. קטע 1125 מילים

      נפתחת ב״מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאוֹקְמַהּ בְּנוֹד תָּפוּחַ.…״

    חכמים הנזכרים בדף

    לשון המקור

    קטע 1

    רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין!

    קטע 2

    אֵיפוֹךְ: רַבִּי מֵאִיר חָיֵישׁ לְמִיתָה, וְרַבִּי יְהוּדָה לָא חָיֵישׁ לְמִיתָה, דְּתַנְיָא: עֲשָׂאָהּ לַבְּהֵמָה דּוֹפֶן לַסּוּכָּה — רַבִּי מֵאִיר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.

    קטע 3

    קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר! אָמַר לָךְ רַבִּי מֵאִיר: מִיתָה שְׁכִיחָא, בְּקִיעַת הַנּוֹד לָא שְׁכִיחָא, אֶפְשָׁר דְּמָסַר לֵיהּ לְשׁוֹמֵר.

    קטע 4

    קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה!

    קטע 5

    טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו מִשּׁוּם דְּחָיֵישׁ לִבְקִיעַת נוֹד, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלֵית לֵיהּ ״בְּרֵירָה״.

    קטע 6

    וְלָא חָיֵישׁ רַבִּי יְהוּדָה לִבְקִיעַת נוֹד? וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא זֶה שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ? וַאֲמַר לְהוּ: לִכְשֶׁיִּבָּקַע. מִכְּלָל דְּחָיֵישׁ רַבִּי יְהוּדָה לִבְקִיעַת הַנּוֹד!

    קטע 7

    הָתָם רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָאָמַר לְרַבִּי מֵאִיר: לְדִידִי לֵית לִי בְּרֵירָה. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּיֵשׁ בְּרֵירָה — אִי אַתָּה מוֹדֶה דְּשֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד? אֲמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיִּבָּקַע.

    קטע 8

    וְלָא חָיֵישׁ רַבִּי יְהוּדָה לְמִיתָה? וְהָא תְּנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ, שֶׁמָּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מַעֲלָה עָשׂוּ בְּכַפָּרָה.

    קטע 9

    בֵּין לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא תָּמוּת, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמָּא תִּבְרַח, מִדְּאוֹרָיְיתָא מְחִיצָה מְעַלְּיָא הִיא, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בָּהּ. אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבִּי מֵאִיר תְּטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל? אַלְּמָה תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל, וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר?

    קטע 10

    אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר: כָּל מְחִיצָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּרוּחַ — אֵינָהּ מְחִיצָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר כׇּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בִּידֵי אָדָם — אֵינָהּ מְחִיצָה.

    קטע 11

    מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאוֹקְמַהּ בְּנוֹד תָּפוּחַ. לְמַאן דְּאָמַר מְחִיצָה עוֹמֶדֶת בְּרוּחַ אֵינָהּ מְחִיצָה — הֲרֵי עוֹמֶדֶת בְּרוּחַ, לְמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ עֲשׂוּיָה בִּידֵי אָדָם —