אסא מצראה — גדל על המיצר של שדה ומתוך שיש לו מקום פנוי הוא משבח ומצליח לישנא אחרינא אסא מצראה הדס מצרי:
שלשה בדי עלין לחין — שלשה בדין ובכל בד ובד שלשה עלין לחין דבבציר משלשה עלין לא הוי עבות:
ובראש כל אחד — שיהו עלין הלחין בראשי הבדים אבל באמצעם לאו הדר הוא:
ועלתה בו תמרה — כמין תמרה כעין הנמצא בעלי ערבה פעמים בעלין דבוק כמין פרי ירוק וצובעין בו הנשים צעיפיהם:
ועלתה בו תמרה ביום טוב — משנאגד דבתלוש נמי סלקא ביה:
יש דחוי אצל מצות — כלומר נוהגת תורת דחוי אצל מצות כשם שנוהגת אצל קרבנות דאם נראה ונדחת משנשחט' אמרת ידחה דתו לא הדר חזי הכא נמי הואיל ונדחה כשנקטם תו לא הדר מיחזי בעליית תמרה והשתא לא דייק בין דחוי מעיקרא לנראה ונדחה דהאי דנקטם מעיו"ט לא נראה מעולם:
כסהו — אדם לדם חיה או עוף:
לא שנו — דכסהו הרוח חייב לכסות אלא שחזר ונתגלה:
הואיל ואידחי — על ידי הרוח מכיסוי של מצוה כדקאמר דכי לא נתגלה פטור מלכסות:
אידחי — לעולם ואפילו נתגלה:
ואמר רב פפא גר':
דרב פפא גופיה — האי דיוקא דרב פפא מיבעיא לי' לר' ירמיה:
מיפשט פשיט ליה — לתנא דתנא כסהו הרוח חייב לכסות דאין דחוי:
לא שנא לחומרא — כי הכא דמחייב ליה בכיסוי משום טעמא דאין דחוי:
ולא שנא לקולא — כי ההיא דר' ירמיה דאי אמרי' אין דחוי הוי כשר ואם יש דחוי הוי פסול ואמרי' אין דחוי ומכשרינן:
או דלמא מספקא ליה — לתנא ומספיקא לחומרא הוא דמחייב ליה בכיסוי שמא אין דחוי:
אבל לקולא — כגון לענין תמרה:
לא אמרינן — אלא פסלינן שמא יש דחוי או אין דחוי:
עבר ולקטן — לעינבי הדס שהיו מרובין מעלין ותנן אם מיעטן כשר ואין ממעטין ביו"ט משום שבות שדומה למתקן כלי ומכשירו ואם עבר ומיעטן פסול כדמפרש טעמא ואזיל:
סברוה — רבנן דבי מדרשא דבעו למימר דהך פלוגתא ביש דחוי ואין דחוי היא:
דכ"ע — רבנן ור' אלעזר בר' צדוק:
לולב אין צריך אגד — ולא שייך ביה עשיה דלוקי טעמא דר' אלעזר דפסל משום תעשה ולא מן העשוי בפסולות וא"נ צריך אגד אפ"ה משום תעשה ולא מן העשוי לא מיפסיל דהא בדידיה לא כתיב תעשה:
ולולב מסוכה לא יליף — הלכך מהשתא ליכא למיפסליה אלא משום דחוי דכיון שאגדו בפסול ונקרא עליו שם לולב של מצוה בשעת דחוי נדחה לעולם ואע"ג דלא נראה ונדחה הוא אלא דחוי מעיקרא והאי דנקיט פלוגתייהו במיעטן ביום טוב משום דסתמא בתר דאגדיה הוא דהא ביום טוב לא אגיד ליה ואי לא צריך אגד איצטריך למינקט ביום טוב משום דאי לאו דקדש היום אכתי לא חל עליה זמן מצוה ולא שם מצוה למקרייה דחוי:
ומאן דמכשר סבר — אין דחוי לענין מצוה אלא לענין קדושה כגון קרבנות:
לא דכ"ע לא אמרי' יש דחוי במצוה — וטעמא דמאן דפסל משום תעשה ולא מן העשוי הוא דקסבר לולב צריך למיגד ושייך ביה עשיה והכא במילף לולב מסוכה פליגי:
ילפינן — בבנין אב הואיל וזה בעשיה וזה בעשיה מה זה ולא מן העשוי אף זה ולא מן העשוי:
ואנוהו — התנאה לפניו:
רבינו — רב:
במקום א' — שהענבים כולן ביחד ומיהו מרובין הן על העלין שבכל ההדס:
הכי גרסינן לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר אמר ליה רבא שנים ושלשה מקומות הוה ליה מנומר ופסול הכי גרסינן לה לקמן לענין עלתה חזזית באתרוג:
