ובא — חבר זה ואוכל אותם הפירות בקדושת שביעית אכילה ושתיה וסיכה והדלקת הנר שהן הנאות המותרות בהן כדמפרש במס' שביעית (פ"ח מ"ב):
בד"א — דמזון ג' סעודות מיהא מוסרים בלוקח מן המופקר שראה חבר זה שנתלקטו פירות הללו בשדה המופקר שאין ע"ה זה שומרו הואיל ולא ראינוהו חשוד מותר למסור לו מעט אבל לא הרבה שלא תהא עינו צרה להצניען:
אבל בלוקח מן המשומר — ששדה זו היתה משומרת בגדר ופתח נעול זה נחשד לענין שאינו מפקיר לעניים דכתיב (שמות כ״ג:י״א) ואכלו אביוני עמך וגו' והערמה היא שמוכרן על יד על יד:
הפיגם — עשב שקורין רוד"א:
הירבוזין — הנפל"ש בלשון אשכנז וכאן קורין לו אוידל"ש והן עשבים וטעמם קרוב ללולבי גפנים:
והשיטין — אישפרו"ש ומין ירק הוא:
וחלגלוגות — פולפי"ד:
והכוסבר של הרים — אליינדר"א והוא גדל בהרים אבל כוסבר של גנה חשוב הוא:
והכרפס של נהרות — שקורין בלע"ז קירשו"ן אבל של גנה חשוב הוא וי"א כרפס אפי"א וכן שמעתי אבל נראה שאינה גדילה בנהרות:
והגרגיר של אפר — אורוג"א הגדילה באחו אבל של גנה חשוב הוא:
פטורין מן המעשר — בכל השנים כדמפרש טעמא שאין כיוצא בהן נשמר שאין חשובין על הבריות ומפקירין אותן לכל והפקר פטור מן המעשר דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך בדבר שאין לו חלק ונחלה עמך יטול מעשרותיו יצא הפקר לקט שכחה ופאה שיש לו חלק עמך:
וניקחין מכל אדם בשביעית — ואף על גב דשביעית נהגא במופקרים מפני שאין כיוצא בהן נשמר והוה ליה לוקח מן המופקר ואף על גב דלא ידעינן ביה בהאי דודאי הפקיר מחזקינא ליה בהכי דאין דרך לשומרן לפיכך מוסרין לו דמיהן ולא חשדינן ליה שיצניעם לסחורה אלמא בלוקח מן המופקר מסרינן טובא דהא ונקחין קתני משמע אפי' טובא:
בכדי מן — בכדי מזונותיו שנו דנקחין והיינו שלש סעודות:
וימן להם המלך — בצרכי סעודה משתעי קרא בדניאל (א') וימן המלך ויפרנס המלך:
אי הכי — דאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ לולב נמי לא נזבין מיניה שאף בו נוהג שביעית וטעמא מפרש לקמן:
ומשני לולב בר ששית הנכנס לשביעית הוא — דעל כרחך בחמשה עשר יום שמראש השנה עד החג לא גדל וקיימא לן אילן בתר חנטה אזלינן ביה במסכת ראש השנה (דף יג:):
אתרוג בתר לקיטה אזלינן — דחלוק משאר אילנות ודינו כירק שהלכו בו בתר לקיטה משום דגדל על כל מים כדאמרינן בר"ה (דף יד:) ותבואה ואילנות גדילין על מי גשמים ואתרוג גדל על כל מים שמשקין אותו תמיד כירק כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף ג.):
בין לר"א בין לר"ג — דאפליגו באתרוג לענין מעשר מודו לענין שביעית דבתר חנטה אזלינן ביה:
לערלה — שנוהג בו כאילן וכן רבעי נוהג בו:
ולשביעית — דאזלינן ביה לענין שביעית בתר חנטה:
