בוני התלמוד

    מסכת סוכה דף כ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אין יוצאין מסוכה לסוכהלאכול בזו ולישן בזו או היום בזו ומחר בזו:

    ואין עושין סוכה בחולו של מועדמי שלא ישב בסוכה י"ט הראשון:

    עשה סוכה לשם חג של שבעת הימיםשמעת מינה דאין עושין סוכה בחולו של מועד דאינה לשבעה ושמעינן מינה דאין יוצאין מסוכה לסוכה דאם כן לאו סוכה לשבעה היא:

    פשיטאדהא סוכת שבעה היא:

    מהו דתימא האי אחריתי היא ואינה לשבעה קמ"להואיל וישב בה בי"ט וזו להשלים היא סוכת שבעה קרינא ביה שתשלומין לראשונה היא:

    לכם משלכםלהוציא את הגזול ואת השאול:

    כל האזרח ישבו בסוכות כתיבדמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שיהא לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה:

    בינתייםבחולו של מועד:

    וקטן שנתגדלצמחו לו ב' שערות במועד ואתא האי כל לרבויי שעושה סוכה בחולו של מועד מה שאין כן במחויב קודם לכן כדאמר ר' אליעזר לעיל:

    ורבנן כיון דאמרי עושין סוכה בחולו של מועדואפי' מי שמחויב קודם לכן ולא עשה תו לא איצטריך האי לרבויי דכ"ש הוא:

    ברגלי"ט ראשון והלך אצלו מערב י"ט:

    אינך משובתי הרגלהואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך:

    משבח אני את העצלניןאע"פ שלא בשביל הרגל מתעכבים שהרי כל ימות השנה אינן יוצאין מחמת עצלות אעפ"כ משבחן אני:

    מדוע את הולכת וגו'בעלה של שונמית אמר לה כשאמרה לו אלכה וארוצה עד איש האלהים ואשובה:

    הא דאזיל ואתי ביומיהומשמח שמחת החג עם אשתו חייב להקביל פני רבו כגון עיר שבתוך התחום או על ידי עירוב:

    ששבת בסוכתו של יוחנן כו'לקמיה פריך הא אמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנין:

    מהו שאפרוש עליה סדיןלצל שלא תשוזפך השמש מי אסור משום מוסיף על אהל עראי בשבת או לא:

    אין לך כל שבט כו'השיאו לדבר אחר כדאמרי' לקמן (סוכה דף כח.) שלא אמר דבר אחד שלא שמע מפי רבו:

    שלא העמיד שופטמושיע את ישראל אותן שהיו משמת יהושע ועד שמואל שמשח שאול למלך יהושע מאפרים אהוד מבנימין גדעון ממנשה הרי מבני רחל שמשון מדן ברק מקדש מנפתלי הרי מבני בלהה אבצן זה בועז מיהודה עלי מלוי תולע מיששכר אלון הזבולני מזבולן אלו מפורשים אבל עתניאל ויפתח ושמגר ויאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש:

    הגיע חמהמתפשטת ומתקרבת אצלם:

    מלכים על פי נביאיםשאול ודוד ע"פ שמואל:

    ויצאשלא רצה להתיר את הדבר:

    לא מפני שהפליגו בדבריםמה שהשיאו לדבר אחר לא הפליגו הימנו ולדחותו שלא ללמדו תורה נתכוון אלא שלא אמר דבר כו':

    אין יוצאין מסוכה לסוכה כו'והאיך הניח שבת שבתוך הרגל את סוכתו שהיתה בלוד שהיה דר בלוד כדתניא (סנהדרין ד' לב:) אחר ר' אליעזר ללוד:

    רגל אחר היהכגון עצרת והיו יושבין בסוכה משום אויר:

    ותפשוט ליה מדידיהשלא תפרוש עליה סדין דאסור להוסיף על אהל עראי:

    שקשור ותלוישם כל שעה:

    פוקקין בוכיון דמתוקן ועומד לכך אין זה לא בונה ולא מוסיף:

    ואם לאו אין פוקקין בודמוסיף הוא על סתימת אהל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    סוכה 27 עמוד ב

    1אין יוצאין מסוכה לסוכה, ואין עושין סוכה בחולו של מועד. וחכמים אומרים: יוצאין מסוכה לסוכה, ועושין סוכה בחולו של מועד. ושוין, שאם נפלה, שחוזר ובונה בחולו של מועד.

    2מ"ט דר' אליעזר? אמר קרא: ״(דברים טז״, יג) ״חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים״, עשה סוכה הראויה לשבעה. ורבנן? הכי קאמר רחמנא: עשה סוכה בחג.

    3ושוין שאם נפלה, שחוזר ובונה אותה בחולו של מועד. פשיטא? מהו דתימא האי אחריתי היא ואינה לשבעה, קמ"ל׃

    ברייתא

    4תניא ר' אליעזר אומר: כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, דכתיב: ״(ויקרא כג״, מ) ״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים״ משלכם, כך אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו, דכתיב: ״חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים״ משלך.

    5וחכמים אומרים: אע"פ שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון בלולבו של חבירו, אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו, דכתיב: ״(ויקרא כג״, מב) ״כל האזרח בישראל ישבו בסוכות״, מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת.

    6ורבנן, האי ״לך״, מאי דרשי ביה? מיבעי ליה למעוטי גזולה, אבל שאולה כתיב: ״כל האזרח״.

    7ור' אליעזר, האי ״כל האזרח״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לגר שנתגייר בינתים וקטן שנתגדל בינתים. ורבנן? כיון שאמרו: עושין סוכה בחולו של מועד, לא אצטריך קרא.

    ברייתא

    8ת"ר מעשה בר' אלעאי שהלך להקביל פני ר' אליעזר רבו בלוד ברגל. אמר לו: אלעאי! אינך משובתי הרגל. שהיה ר' אליעזר אומר: משבח אני את העצלנין, שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב: ״(דברים יד״, כו) ״ושמחת אתה וביתך״.

    9איני?! והאמר ר' יצחק: מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנא' (מלכים ב ד, כג) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה לא קשיא הא דאזיל ואתי ביומיה הא דאזיל ולא אתי ביומיה׃

    ברייתא

    10ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של יוחנן ברבי אלעאי בקיסרי ואמרי לה בקיסריון והגיע חמה לסוכה אמר לו מהו שאפרוש עליה סדין אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט׃

    11הגיע חמה לחצי הסוכה אמר לו מהו שאפרוש עליה סדין אמר לו אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים שבט יהודה ובנימין העמידו מלכים על פי נביאים הגיע חמה למרגלותיו של ר' אליעזר נטל יוחנן סדין ופירש עליה הפשיל ר' אליעזר טליתו לאחוריו ויצא לא מפני שהפליגו בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם׃

    12היכי עביד הכי והאמר ר' אליעזר אין יוצאין מסוכה לסוכה רגל אחר הואי׃

    13והאמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל שבת הואי׃

    14ותיפשוט ליה מדידיה דתנן פקק החלון ר' אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו. ואם לאו אין פוקקין. בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין׃

    תוספות

    מהו דתימא כיון דנפלה אחריתי היאיש ספרים שכתוב בהן קמ"ל כיון (דבדידי') קעביד איהי היא משמע לפי שבונה אותה באותן עצים:

    כל האזרח בישראל ישבו בסוכותמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שתהא של כולם דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד אלא על ידי שאלה כך פירש בקונט' ועל חנם דחק דכיון דכתב לך למעוטי דשותפין משמע כדמוכח בראשית הגז (חולין דף קלו.) גבי תרומה וחלה ופאה וטובא דקא חשיב התם ואפי' אתרוג נמי דכתיב ביה לכם לשון רבים אמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קלז:) האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית ונוטלו אחד מהם ויוצא בו אם יכול לאכלו כגון דאיכא אתרוג כיוצא בו לכל חד וחד יצא ואם לאו לא יצא דלכם משמע שיהא כולו שלו ולא מקצתו ולא דמי לבגדיכם ועריסותיכם ותרומותיכם דפרק ראשית הגז (חולין דף קלו.) דשל שותפין בכלל והא דכתיב לכם לשון רבים משום דאיבעי ליה למיכתב ולקחתם לשון רבים דדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן סוכה דף מג.) שתהא לקיחה לכל אחד ואחד (ומרבינן) סוכה אחת לכל ישראל שמע מינה דלא דרשי לך למעוטי שאולה ומוקמי ליה למעוטי גזולה ומיהו קשה הא גבי ציצית מרבינן דשותפין מדכתיב בגדיהם וממעטינן שאולה מדכתיב כסותך בפ' ראשית הגז (חולין דף קלו.) וא"כ הכא נמי נידרוש הכי ולפירוש הקונטרס ניחא דעל כרחך יוצאין בשאולה מדמרבינן סוכה אחת לכל ישראל ותימה דלר' אליעזר דבעי סוכה שלכם אין שנים יוצאין בסוכה א' לעולם ויהא צריך לכל בני הבית סוכה לכל אחד וא' ושמא הוה מרבי מדכתיב תשבו כעין תדורו (שותפין) שיכולים לישב יחד בסוכה אחת ומה שנהגו כל הקהל לקנות אתרוג בשותפות לצאת בו דעתן להקנות כל א' חלקו לחבירו בשעה שהוא מברך על מנת להחזיר דבשביל שנשתתף בו לא גרע ממתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה:

    פקק החלוןפירשנו לעיל בפרק קמא (סוכה דף טז:) גבי שכחו ולא הביאו ספר תורה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה כו'וחכ"א יוצאין מסוכה לסוכה [ועושין סוכה] בחולו של מועד. ועוד אמרו חכמים אע"פ שאמרו אין אדם יוצא בלולבו של חבירו אבל יוצא הוא בסוכתו של חבירו שנאמר כל האזרח בישראל וגו'.

    מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחתוהאי דכתיב תעשה לך למעוטי גזולה אבל שאולה כשרה היא:

    ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בסוכת יוחנן בן אלעאי הגיעה חמה בשפת הסוכה א"ל מהו לפרוש עליה סדין א"ל אין שבט מישראל שלא העמיד שופטים כו'.

    הגיעה חמה במרגלותיו של ר"א עמד ר' יוחנן ופרס עליה סדיןהפשיל ר' אליעזר טליתו ויצא. ואסיקנא שבת היתה שלא היה ר' אליעזר יוצא מביתו ברגל. ולמה לא השיבו מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו מעולם ואמאי לא פשיט ליה מדידיה דתנן פקק החלון ר' אליעזר אומר בזמן שתלוי וקשור פוקקין בו דילמא התם משום דמבטל ליה לפקק החלון קא אסר את שאינו תלוי.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוכה דף כ״ז עמוד ב׳

    מסכת סוכה דף כ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־431 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אין יוצאין מסוכה לסוכה לאכול בזו ולישן בזו או היום בזו ומחר בזו:

    ואין עושין סוכה בחולו של מועד מי שלא ישב בסוכה י"ט הראשון:

    עשה סוכה לשם חג של שבעת הימים שמעת מינה דאין עושין סוכה בחולו של מועד דאינה לשבעה ושמעינן מינה דאין יוצאין מסוכה לסוכה דאם כן לאו סוכה לשבעה היא:

    פשיטא דהא סוכת שבעה היא:

    מהו דתימא האי אחריתי היא ואינה לשבעה קמ"ל הואיל וישב בה בי"ט וזו להשלים היא סוכת שבעה קרינא ביה שתשלומין לראשונה היא:

    לכם משלכם להוציא את הגזול ואת השאול:

    כל האזרח ישבו בסוכות כתיב דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שיהא לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה:

    בינתיים בחולו של מועד:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מהו דתימא כיון דנפלה אחריתי היא יש ספרים שכתוב בהן קמ"ל כיון (דבדידי') קעביד איהי היא משמע לפי שבונה אותה באותן עצים:

    כל האזרח בישראל ישבו בסוכות משמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שתהא של כולם דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד אלא על ידי שאלה כך פירש בקונט' ועל חנם דחק דכיון דכתב לך למעוטי דשותפין משמע כדמוכח בראשית הגז (חולין דף קלו.) גבי תרומה וחלה ופאה וטובא דקא חשיב התם ואפי' אתרוג נמי דכתיב ביה לכם לשון רבים אמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קלז:) האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית ונוטלו אחד מהם ויוצא בו אם יכול לאכלו כגון דאיכא אתרוג כיוצא בו לכל חד וחד יצא ואם לאו לא יצא דלכם משמע שיהא כולו שלו ולא מקצתו ולא דמי לבגדיכם ועריסותיכם ותרומותיכם דפרק ראשית הגז (חולין דף קלו.) דשל שותפין בכלל והא דכתיב לכם לשון רבים משום דאיבעי ליה למיכתב ולקחתם לשון רבים דדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן סוכה דף מג.) שתהא לקיחה לכל אחד ואחד (ומרבינן) סוכה אחת לכל ישראל שמע מינה דלא דרשי לך למעוטי שאולה ומוקמי ליה למעוטי גזולה ומיהו קשה הא גבי ציצית מרבינן דשותפין מדכתיב בגדיהם וממעטינן שאולה מדכתיב כסותך בפ' ראשית הגז (חולין דף קלו.) וא"כ הכא נמי נידרוש הכי ולפירוש הקונטרס ניחא דעל כרחך יוצאין בשאולה מדמרבינן סוכה אחת לכל ישראל ותימה דלר' אליעזר דבעי סוכה שלכם אין שנים יוצאין בסוכה א' לעולם ויהא צריך לכל בני הבית סוכה לכל אחד וא' ושמא הוה מרבי מדכתיב תשבו כעין תדורו (שותפין) שיכולים לישב יחד בסוכה אחת ומה שנהגו כל הקהל לקנות אתרוג בשותפות לצאת בו דעתן להקנות כל א' חלקו לחבירו בשעה שהוא מברך על מנת להחזיר דבשביל שנשתתף בו לא גרע ממתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה:

    פקק החלון פירשנו לעיל בפרק קמא (סוכה דף טז:) גבי שכחו ולא הביאו ספר תורה:

    Tosafot on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רבנו חננאל

    תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה כו' וחכ"א יוצאין מסוכה לסוכה [ועושין סוכה] בחולו של מועד. ועוד אמרו חכמים אע"פ שאמרו אין אדם יוצא בלולבו של חבירו אבל יוצא הוא בסוכתו של חבירו שנאמר כל האזרח בישראל וגו'.

    מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת והאי דכתיב תעשה לך למעוטי גזולה אבל שאולה כשרה היא:

    ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בסוכת יוחנן בן אלעאי הגיעה חמה בשפת הסוכה א"ל מהו לפרוש עליה סדין א"ל אין שבט מישראל שלא העמיד שופטים כו'.

    הגיעה חמה במרגלותיו של ר"א עמד ר' יוחנן ופרס עליה סדין הפשיל ר' אליעזר טליתו ויצא. ואסיקנא שבת היתה שלא היה ר' אליעזר יוצא מביתו ברגל. ולמה לא השיבו מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו מעולם ואמאי לא פשיט ליה מדידיה דתנן פקק החלון ר' אליעזר אומר בזמן שתלוי וקשור פוקקין בו דילמא התם משום דמבטל ליה לפקק החלון קא אסר את שאינו תלוי.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    ריטב"א

    מ״ט דרבי אליעזר אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה הראויה לז׳‎ תמיה׳‎ מלתא דהא בפ״ק אמרינן דב״ש אית להו הא דרבי אליעזר שאין עושין סוכה בחג וא״כ מהאי קרא נפקא להו ואנן אשכחן דמפקי ליה לדרשא אחרית׳‎ למימרא דבעי סוכה לשם חג כדאיתא בפ״ק וי״ל דלב״ש תרתי שמעת מינה דמחג הסוכות דרשי סוכה לשם חג ומשבע׳‎ ימים דרשי סוכה לשבעה ושוין שאם נפלה חוזר ובונה אותה:

    גירסת מקצת הספרים מהו דתימא ליגזור דלמא אתי ליעבד סוכה רעועה מעיקרא קמ״ל ול״נ דהיכי אפשר דמחייב בסוכה דאורייתא וניגזר ביה דלא ליעביד משום גזירת רעועה דאתי למעבד סוכה רעועה דאפילו תימא שכך מצותה לרבי אליעזר שלא לעשותה רעועה אלא שתהא קיימת לז׳‎ לאו מלתא דשכיחא היא דליעבד רעועה כולה האי דלא חזיא לז׳‎ כי היכי דניסריה בסוכה מהאי טעמא ובספרי דוקאני ובנוסחא דרבנן קשישי ז״ל ה״ג מהו דתימא דא״ר אליעזר אין עושין סוכה בחולו של מועד והא אחריתי היא קמ״ל כיון דבדיד׳‎ עביד לה היא היא פי׳‎ ואין בזה משום אין עושין סוכה בחולו של מועד ושמע מינה דדוקא דעביד לה או לרוב׳‎ מאותן עצים עצמן מיהו לא נפקא לן מידי מינה דהא לית הלכתא כרבי אליעזר ועושין סוכה בחולו של מועד:

    תניא רבי אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ביום טוב ראשון בלולב של חברו כך אינו יוצא בסוכתו של חברו. פירשו מדמדמי לה ללולב משמע דסוכת השותפין אין יוצאין בו ביחד כשם שאין יוצאין שניהם בלולב של שיתוף משום שאול והיינו דנקטינן לרבנן שכל ישראל יוצאין בסוכה אחת באחת שהיא משותפת ביניהם משא״כ לרבי אליעזר ותירץ א״כ לרבי אליעזר כל אחד ואחד מבני הבית שהם בני חיובא צריך סוכה לעצמו ואפי׳‎ הוא ובניו הגדולים אין יוצאין בסוכה אחת וזה היאך אפשר ושמא נאמר דר׳‎ אליעזר פטר איש וביתו בסוכה אחת כדכתיב תשבו כעין תדורו ומה דירה איש וביתו אף סוכה איש וביתו ביחד ואע״ג דלקמן לא קיימא האי דרשה לגבי מה דירה איש ואשתו לחייב נשים בסוכה לגבי הא מדריש דלא סגיא בלא״ה כדדרשינן ליה למילי אחריני טובא שיותר נראה לומר דמודה רבי אליעזר דסוכה של שותפין יוצאין בה דלא דמי ללולב דהתם כי נפיק ביה חד מינייהו בכוליה נפיק ולא סגיא דלא נפיק בחולקא דחברי׳‎ והוי שאול דכיון שמסתמא בכולו ליכא למימר ברירה דהא ודאי אין כולו חלקו ודכותה אם משתמש בכל החצר אסור במודר הנאה אא״כ התנו קודם הנדר דמר משתמש אב״ג ומר משחמש דה״ו וכיוצא בו אבל הכא בשותפין כל אחד ואחד לשלו הוא נכנס ויש ברירה וכדאמרינן בנדרים בשותפין שנדרו הנאה זה מזה שניהם מותרין ליכנס לחצר שיכול לומר לתוך שלי אני נכנס ואיני נכנס לתוך שלך ואפילו למאן דאסר התם שאני דויתור אסור במודר הנאה וחייש דלמא מתהני מדחבריה אבל לגבי מצוה סוכה דלתוך שלו נכנס לכם קרינא ביה. ומה שאמרו חכמים מלמד שכל ישראל יוצאין בסוכה אחת אם בבית אחת שהיא משותפת ביניהם דכ״ע היא ואפי׳‎ לרבי אליעזר אלא ה״ק שיוצאין בסוכה של איש אחד בזה אחר זה ובהא הוא דפליג ר״א דוקא:

    מעשה בר׳‎ אילעאי כו׳‎ איני והא״ר יצחק מנין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל פירוש בדליתיה במתא דאי בדאיתיה במתא כל יום ויום הוא חייב שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת מכלל דבחדש ושבת איבעי ליה למיזל פי׳‎ כשהוא בתוך התחום ומינה לראותו ברגל כשהוא מחוץ לתחום ורבי יצחק נקט מאי דשכיח ביה פשיעותא טפי ואוקימנא דמיירי דאזיל ואתי ביומיה דאי לא אין לו לצאת מביתו ברגל בחולו של מועד דמצי נפיק דבי״ט גופיה בתוך התחום ולא סגיא דלא אזיל ואתי ביומיה:

    ת״ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בסוכתו כו׳‎ רגל אחר הוה פירוש ופריסת סדין דבעי מיניה רבי יוחנן בן אלעאי משו׳‎ עשיית אהל נגעו בה ופרכי׳‎ ותפשוט מדר׳‎ אליעזר גופיה דתנן פקק החלון בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו דלהכי קאי וכגופיה דמי ואם לאו אין פוקקין בו דהו״ל מוסיף על אהל עראי בשבת וקסבר אסור להוסיף על אהל עראי בשבת וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו קסברי מותר להוסיף על אהל עראי בשבת ופרקינן דהאי גופא מבעי׳‎ התם הוא דאסר ר״א משום דמבטל ליה אבל הכא בסדין דלא מבטל לי׳‎ לא או דלמא ל״ש וקי״ל כרבנן דמוסיפין על אהל עראי בשב׳‎ ואצ״ל בי״ט:

    Ritva on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Chiddushei HaRashba, Sheva Shitot, Warsaw, 1883. · Public Domain

    מאירי

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:

    כל שאדם אוכל ויושב בסוכה יצא ואין הכרח לישב בסוכה אחת כל החג וממה שנאמר תעשה לך שבעת ימים כלומר [לא] שתהא ישיבתך בסוכה אחת כל שבעה אלא יוצא הוא מסוכה לסוכה פעמים בזו ופעמים בזו ואין כאן שום חשש בזיון של ראשונה וכן אם לא עשה סוכה מערב יום טוב יכול לעשותה בחולו של מועד אע"פ שאינה לשבעה כל שלא כיון לכך שאם כיון לכך [אסור] מצד מלאכת המועד ואין צריך לומר אם נפלה שחוזר ובונה אותה שהרי אין כאן כיוון מלאכה וכל שאין בו כיוון מלאכה במועד והוא צורך המועד אע"פ שאינו צורך אכילה ושאינו אבד במלאכת הדיוט מותר וכן אתה רשאי לפרשה בשאין שם אריגה ובנין גמור אלא הנחת מחיצות שאין בהם איסור במועד ומאחר שעושין סוכה בחולו של מועד אין צריך לומר שהגר שנתגייר בתוך החג או הקטן שהושלם זמנו שהביא שתי שערות בתוך החג חייבין בסוכה משם ואילך אע"פ שלא נתחייבו בה בימים שעברו מן החג:

    אע"פ שאין אדם יוצא בלולבו של חבירו ביום ראשון כמו שיתבאר יוצא הוא בסוכתו של חבירו דרך שאלה שהרי כתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכת והוא חסר וא"ו מלמד שכלם ראויים לישב בסוכה אחת ואי אפשר שיהא בה חלק לכל שהרי לא תגיע שוה פרוטה לכל אחד אלא דרך שאלה זה אחר זה אבל הגזולה פסולה מדין תורה ובגזל עצים ועשה סוכה אלא שחכמים תקנו בה שלא יהא לו עליו אלא דמי עצים כדין מריש שבנאו בבירה שלא חלקו בין בנין קבע לשל עראי והפקר בית דין הפקר ויצא מעכשיו לכשיחזיר את העצים או יתן דמיהם הא אם תקף חבירו והוציאו מסוכתו יצא אף מדין תורה שאין קרקע נגזלת אבל אם עשה סוכתו בראש העגלה וגזל העגלה וסוכתה או שהסוכה עשויה בדרך שאינה מחוברת לקרקע עד שנדונה מצד חבורה כקרקע ושאדם יכול לטלטלה כדרכה בלא פירוק וגזלה לא יצא שאין כאן דין תקנת השבים אחר שלא טרח בה והמסכך ברשות הרבים אע"פ שיש כאן צד גזלת הרבים שמקלקל את רשותם כשרה כמו שיתבאר בפרק שלישי:

    חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ודוקא במקום שאפשר לו לילך ולחזור לביתו באותו היום כגון שהיה בתוך התחום או על ידי עירוב וכל שכן אם הוא בעירו הא אם אינו יכול לחזור לביתו ביומו אין ראוי לו לעשות כן ועל זה אמרו מעשה בר' אלעאי שהלך להקביל את פני ר' אליעזר בלוד ברגל והלך שם מערב יום טוב כדי להקביל פניו למחר אמר לו אלעאי אינך משובתי הרגל שהיה ר' אליעזר אומר משבח אני את העצלנים שאין יוצאין מבתיהם ברגל ואע"פ שמצד העצלה הוא שעושים כן מ"מ הפעולה הנמשכת ממנה טובה:

    סוכה שהיתה חמה נכנסת לשם כגון שיש שם אויר בפחות משלשה וחמה נכנסת דרך בו ומצערת היושבים בה מותר לפרוש סדין במקום כניסת החמה ופירושה גדולי הדורות אף במבטלו לשם שאין זה אלא תוספת שהרי יש שם קצת אהל ומוסיפין על אהל עראי אפי' בשבת ומ"מ י"מ שמאחר שאינו קשור ולא מתוקן אין זה תוספת אלא עשיית אהל לכתחילה ובבטלו מיהא אסור ואין נראה כן וענין פקק החלון הוא נסר העשוי כמדת החלון ואין בו ידות וציר שיהא סובב עליו ונחלקו בו ר' אליעזר ורבנן שלדעת ר' אליעזר בזמן שקשור ותלוי שם באויר על ידי הקשר ר"ל שאינו נוגע לארץ פוקקין בו שהרי אין כאן בנין מחודש שיהא קרוי אפי' תוספת אהל וכבר נעשה הכל מבערב ואם לאו ר"ל שאינו תלוי אע"פ שהוא קשור הואיל ונוגע לארץ הרי זה תוספת אהל וחכמים אומרים בין כך ובין כך ר"ל אע"פ שאינו קשור ולא תלוי אלא שהוא בארץ לגמרי אף בלא שום קשר פוקקין בו הואיל ומתוקן מבערב לכך שיש עליו תורת כלי שהרי הכותל שהחלון בו כאהל וסתימת החלון כתוספת אהל כדרך שביארנו בסדין שהסכך אהל והסדין תוספת אהל והלכה כחכמים וכדרך שביארנו וכבר הרחבנו דברינו בעשיית אהל ובתוספות אהל במסכת שבת פרק כלים ומ"מ למדת שכל שיש שם אהל אע"פ שתוספת שלו בא ממקום אחר תוספת הוא ולהוציא מדעת מי שכתב שאין קרוי תוספת אלא שהיתה מחצלת פרוסה מעט והוא חוזר ופורסה יותר וכן יתבאר לך דבר זה משמועת כיפי דארבא שבזמן שיש בהם טפח מביא עליהם ופורס כדאיתא בעירובין וכבר כתבנוה גם כן במסכת שבת פרק כלים:

    Meiri on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה כל האזרח בישראל כו' ושמא הוה מרבי מדכתיב תשבו כעין תדורו שותפין שיכולים לישב יחד כו' עכ"ל במהרש"ל נמחק שותפין ונ"ל טעות דמסתמא ר"א פוסל בשותפות כמו שפוסל בשאולה וממעטינן מלך כו' עכ"ל ועוד האריך ולישנא שיכולין לישב אינו מכוון כלל לדרכו אלא דרגילים הל"ל ואין להאריך בשאר דחוקים דודאי נוסחאות כל התוס' נכונות וישרות ולפי מאי דקיימו התוס' פרש"י מהכרח קושיא דציצית דמלשון לך שהוא לשון יחיד ממעטינן שאולה ומבגדיהם שהוא לשון רבים מרבינן שותפות אלא דלרבנן גבי סוכה ע"כ לית לן לאוקמי מיעוטא דלך לשאולה וריבויא דכל האזרח לשותפות דא"א לכל ישראל סוכה בשותפות כפרש"י וע"כ אתא לרבויי שאולה אבל לר"א דמוקי כל האזרח למלתא אחריתא ואיכא הכא מיעוטא דלך וריבויא דתשבו כעין תדורו ודאי דאית לן למימר הכא כמו גבי ציצית לאוקמא מיעוטא דלך לשאולה וריבויא דתשבו כעין תדורו לשותפות והיינו דקאמרי לשותפין היכולין כו' דלר"א שפיר מצינן לאוקמא ריבויא לשותפין שיכולין לישב בסוכה א' בשותפות דהאי ריבויא דתשבו כעין תדורו לא משמע סוכה לכל ישראל דאינם יכולים לישב בה בשותפות משא"כ לרבנן ריבויא דכל האזרח דמשמע סוכה אחת לכל ישראל דאינם יכולים לישב בה בשותפות כפרש"י והדברים ברורים ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהר"ם

    בתוס' ד"ה כל האזרח בישראל וכו' עד דכיון דכתיב לך למעוטי דשותפין משמע וכו' עד ומרבינן סוכה אחת לכל ישראל ש"מ דלא דרשינן לך למעוטי שאולה וכו' והמשך דברי התוס' כך הם ור"ל דהאזרח דמרבינן מיניה סוכה אחת א"א לאוקמא בשותפות דהא לך למעוטי דשותפות משמע ר"ל דבמשמעות דלך אימעוט שותפות כמו שאול ומדמרבינן מהאזרח סוכה אחת לכל ישראל ש"מ דלא דרשינן לך למעוטי שאול דאי דרשינן ליה לשאול אימעיט נמי שותפות וא"כ היכן מצינו סוכה אחת לכל ישראל אלא ע"כ צ"ל דלא דרשינן ליה לא לשותפות ולא לשאול אלא מוקמינן ליה למעוטי גזול:

    בא"ד וא"ת הכי נמי נדדוש הכי וכו' נ"ל לגרוס וא"כ הכי נמי נדרוש הכי ולפי' הקונטרס ניחא דע"כ יוצאים בשאול וכו' ר"ל דהא ליכא לאוקמי בשותפים משום דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד וא"כ ע"כ צריך לאוקמא הא דיוצאים כל ישראל בסוכה אחת היינו בשאול וליכא למימר א"כ נימא איפכא ונוקמא האזרח לשאול ולך למעוטי שותפים משום דמסתברא לאסור יותר בשאול מבשותפים וכיון דמהאזרח ילפינן להתיר בשאול כ"ש דמותר בשותפות וא"כ מיעוטא דלך ליכא לאוקמא אלא לגזול:

    Maharam on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    מִנַּיִן שֶׁחַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל? שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב' ד, כג) "מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת". מִכְּלַל, דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת מִיחַיֵיב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ. מקשים רבי יצחק קאמר ברגל ובקרא כתיב 'חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת'? ונראה לי בס"ד דמוכרח לומר האי שבת האמור כאן הוא מועד דאקרי שבת דאם הוא שבת דשבוע מה טעם יש בהקבלה אבל מועד וראש חודש יש טעם כיון שהם קבועים על פי חכמים צריך לכבד בהם החכמים בהקבלת פניהם ולכך יקביל פני רבו דמהאי טעמא מבקשים על חכמי ישראל בתפלת יהי רצון שאומרים בשבת שקודם ראש חודש בהכרזה. והא דנקיט רבי יצחק מועד ולא נקיט ראש חודש מפני כי ההקבלה בראש חודש שייכה לנשים דלדידהו חשיב יום טוב וכאן רבי יצחק איירי בהקבלה דאנשים.

    הִגִּיעַ חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נָטַל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אִילָעִאי סָדִין וּפֵרַשׂ עָלֶיהָ. קשה מאחר שהוא היה מסתפק ורצה לשאול מרבי אליעזר ושאלו ב' פעמים ולא החזיר לו תשובה איך אחר כך עשה מדעתו בלא הוראת רבי אליעזר? ונראה לי בס"ד כי רבי יוחנן בן אילעאי פשיטה ליה דשרי משום דהוה ליה מוסיף על אהל עראי אך היה מסתפק אם זה לא הותר אלא לצורך גדול שהאדם יושב בחמה ממש ומצטער או דלמא אף על פי שעדיין לא הגיעה החמה אליו ואינו מצטער עתה שרי ליה לפרוס בשביל דאחר שעה תגיע החמה אליו ולכן בתחלה שעדיין לא הגיעה החמה להם שאל מן רבי אליעזר על דבר זה ואחר ששאל ב' פעמים מה דבני ובני הגיעה חמה למרגלותיו של רבי אליעזר ועתה על זה הוא אינו מסתפק כלום ואין צריך לשאל דפשיטא ליה דמותר לכך קם ופרס בלא שאלה.

    הִפְשִׁיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא כך הגרסא בתלמוד, ויש להקשות מאי קא משמע לן באומרו 'לַאֲחוֹרָיו'? ונראה לי בס"ד רמז לו רבי אליעזר לרבי יוחנן בן אילעאי דלא עשה יפה שפרס הסדין מלפנים שהוא מקום כניסת השמש אלא ראוי שיסיר הסדין מכאן ויפרסהו אחורי הסוכה שהוא במקום הצל שאין הסדין עושה כלום ולכן הוא הפשיל הטלית שלו לאחוריו לרמז לו גם אתה תפרוש הסדין לאחורי הסוכה במקום הצל.

    Ben Yehoyada on Sukkah 27b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · CC0

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוכה, דף כ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־431 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״אין יוצאין מסוכה לסוכה, ואין עושין סוכה…״

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״מ"ט דר' אליעזר? אמר קרא: (דברים טז,…״

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״ושוין שאם נפלה, שחוזר ובונה אותה בחולו…״

    4. קטע 449 מילים

      נפתחת ב״תניא ר' אליעזר אומר: כשם שאין אדם…״

    5. קטע 538 מילים

      נפתחת ב״וחכמים אומרים: אע"פ שאמרו אין אדם יוצא…״

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״ורבנן, האי ״לך״, מאי דרשי ביה? מיבעי…״

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״ור' אליעזר, האי ״כל האזרח״ מאי עביד…״

    8. קטע 837 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מעשה בר' אלעאי שהלך להקביל פני…״

    9. קטע 944 מילים

      נפתחת ב״איני?! והאמר ר' יצחק: מניין שחייב אדם…״

    10. קטע 1037 מילים

      נפתחת ב״ת"ר מעשה בר' אליעזר ששבת בגליל העליון…״

      חכמים: רבי אלעאי.

    11. קטע 1161 מילים

      נפתחת ב״הגיע חמה לחצי הסוכה אמר לו מהו…״

    12. קטע 1213 מילים

      נפתחת ב״היכי עביד הכי והאמר ר' אליעזר אין…״

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״והאמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנין…״

    14. קטע 1426 מילים

      נפתחת ב״ותיפשוט ליה מדידיה דתנן פקק החלון ר'…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוכה דף כ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026