פסי ביראות — בפרק שני דעירובין (דף יז:) תנן דהתירו חכמים משום עולי רגלים לעשות לביראות שברשות הרבים פסין ארבעה כמו דיומדין ורואין כאלו יש מחיצה מזה לזה ונמצא הבור מוקף מחיצות וממלאין מתוכה לתוך המחיצה ואם סיכך על גבן כשרה בשבת דסוכות דמיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה ואע"ג דבעינן שתים כהלכתן:
וצריכא — לרבא למימר הנך תלת שמעתתא לאשמועינן דאמרינן מיגו:
דאי אשמעינן מבוי — הוה אמינא התם הוא דמכשרינן לסוכה ע"י מיגו דאיכא שתי מחיצות מעלייתא:
פסי ביראות — איכא שם ד' דיומדין נוטין לארבע הרוחות שנים לכל מחיצה אמה מכאן ואמה מכאן שהדיומדין רחבין אמה לכל צד:
ואי אשמועינן הנך תרתי — ולא אשמעינן הך דאמרינן לעיל וכן לשבת הוה אמינא מחמירתא לקילתא הוא דאמר מיגו:
חמתה מחמת סכך — פוסלת בה ולא חמתה מחמת דפנות:
פרוכת מחיצה היא — דכתיב (שמות כו) והבדילה הפרוכת לכם וגו':
ורבנן — אמרי לך מאי וסכות דאמר רחמנא:
ליכוף בה — למעלה פורתא כעין גג יעשה ממקצתה:
דירת קבע — ראויה להשתמש קבוע ונראית כבית:
שלש כהלכתן — ופרשינן טעמא למעלה (דף ו:) למחסה ולמסתור מזרם:
בראש הספינה — שהיא גבוהה מאד כספינות הים שהן גדולות והרוח באה ועוקרתה ובראש העגלה נמי כיון דניידי מתחזי כעין עראי:
ב"ש פוסלין — דראוי לתשמיש בעינן:
כמין צריף — גגה ודפנותיה באין כאחד כעין כוורת שאין גג ניכר לבד והדפנות לבד:
או שסמוכה לכותל — עשה קנים ארוכים וסמך ראשו אחד מוטה על הכותל וראשו אחר מוטה על הארץ דגגה ודופנה אחד שאין לה גג ואין נאה לדירה:
כשובך — עגולה:
ככבשן — עגולה דלית ליה כאחרים:
כדי לישב בה כו' — סביבות הקיפה מבפנים:
כמאן — בעי ר' יוחנן סוכה גדולה כל כך כרבי דאמר ד' אמות בעינן בתמיה דעל כרחך לית לן תנא דמפיש בשיעורא דסוכה כוותיה וכי בעי רבי יוחנן כולי האי אליבא דמאן אמרה:
באמתא יתיב — כל אחד מקומו אמה נמצא הקיפה כ"ד אמות וקיימא לן (עירובין דף יג:) כל עגול שיש בהקיפו ג' טפחים יש ברחבו טפח דכתיב (דברי הימים ב ד׳:ב׳) בים שעשה שלמה עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב לעשר אמות רוחב שלשים אמה היקף אלמא הכא נמי בתריסר אמות היקף סגי דנהוי פותיא ארבעה:
