אמר אביי לעולם סוכה — לפטור' הלכתא היא דאלו קרא חיובא קמרבי דאזרח גברי הוא דמשמע וה' לרבות את הנשים הוה לן למדרשיה כדדרשינן ביום הכפורים אלא שהלכה למשה מסיני פוטרתן ודקתני האזרח להוציא את הנשים אסמכתא בעלמא הוא ועיקר קרא לרבויי אתא כדלקמן ודקשיא לך למה לי הלכתא לפוטרן הא מצות עשה שהזמן גרמא הוא איצטריך ס"ד כו':
רבא אמר אצטריך — מה התם נשים חייבות באכילת מצה ואף ע"ג דמצה מצות עשה שהזמן גרמא דנפקא כדר"א בפסחים (דף מג:) שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים ישנן במצות לא תעשה דהיינו אכילת חמץ:
והשתא דאמרת סוכה לפטורה הלכתא היא — ולאו ממשמעותא דאילו ה' דקרא רבוייא היא קרא למה לי כלומר אמאי אתא ה' דסוכה:
לרבות את הגרים — שחייבים בסוכה:
מדרב יהודה נפקא — ולמה לי קרא ה' דהאזרח לרבויי נשים לעינוי:
לתוספת עינוי — שהצריך הכתוב להתחיל ולהתענות מבעוד יום:
הואיל ומעטיה קרא — מלאו וכרת דכתיב בעינוי (ויקרא כג) בעצם היום הזה על עצמו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי ומאזהרה נמי אימעוט בפרק בתרא דיומא (דף פא.) נשים נמי למעטי דלא ליחייבו ביה אפילו למצות עשה בעלמא:
קטן שהגיע לחינוך — משאינו צריך לאמו:
אסמכתא בעלמא נינהו — וקרא לרבי אליעזר כדאית ליה לרבות גר שנתגייר בינתים וקטן שגדל דעושים סוכה בחולו של מועד מה שאין שאר ישראל עושין או לרבנן כדאית להו שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת ולהכשיר סוכה שאולה:
הכי גרסינן כל שניעור משנתו ואינו קורא אמא — שאינו כרוך אחריה לקרותה בכל שעה שניעור:
ופרכינן [אמא] גדולים נמי קרו — כלומר שאינו קורא לאמו הוא דקרית ליה אין צריך לאמו הא אם קורא אמא צריך לאמו קרית ליה אפילו גדול שאינו צריך לאמו רגיל לקרותה כשניעור:
אלא כל שניעור ואינו קורא אמא אמא — שאינו כרוך אחריה לקרות ולשנות עד שתבא אליו אבל קורא ושותק לאו צריך לאמו הוא:
מעשה לסתור — דהא קטן הצריך לאמו הוא ואמאי פיחת וסיכך:
מתני' סוכתו קבע — להיות כל עיקר דירתו בה:
מאימתי מותר לפנות — הימנה ולירד:
משתסרח המקפה — משתתקלקל המקפה כל תבשיל קפוי לא רך ולא עב קרוי מקפה:
משל לעבד כו' — כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם משל לעבד כו':
ושפך לו קיתון — של מים על פניו ובגמרא מפרש מי שפך למי:
גמ' ומשנן בסוכה — סובר למודו ומחתכו על בוריו לעמוד דהיינו שמעתא דאמוראי וסברא של טעמי משנה וברייתא מה טעם זה חייב וזה פטור זה אסור וזה מותר:
מקרי ומתני — לקרות שבכתב ולשנות משניות הערוכות ושגורות בפה:
במטללתא — בסוכה:
ותנוי — הש"ס דהוא סברא לטרוח ולשנן וכן שמעתא דאמוראי שאינן באות אלא מכלל דקדוקי שהן למדין מתוך דברי משנה דמדמו מלתא למלתא:
בר ממטללא — אם ירצה דמצטער הוא ומצטער פטור מן הסוכה והאויר יפה לו להרחיב דעתו קא סלקא דעתיה תנוי היינו משנן:
הא למיגרס כו' — כלומר תרי גווני שינון הוו למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא צריך סוכה והיינו משנן:
לעיוני — בר ממטללתא:
