באבוקות של אור — זורקין אותם כלפי מעלה ומקבלין אותם ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות או בשמונה וזורק זו ומקבל זו וזורק זו ומקבל זו:
דברי תושבחות — מפרש בגמרא:
ט"ו מעלות — אורך המעלה ברוחב העזרה ורוחב המעלה חצי אמה ורומה חצי אמה כדאמרינן במסכת מדות (פ"ב מ"ג) ובסדר יומא (דף טז.):
שעליהן הלוים עומדין [בכלי] שיר — לשמחת בית השואבה אבל דוכן לשיר הקרבן אצל המזבח היה:
תקעו והריעו — זה סימן לילך למלאות המים לניסוך מן השילוח:
הגיעו לעזרה — לקרקע עזרת נשים:
תקעו והריעו ותקעו — ובראש השנה (דף לג:) יליף בכל תקיעות פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה ותרועה באמצע:
והיו תוקעין והולכין — באלו שלש אחרונות מאריכין עד שמגיעין לשער היוצא מעזרת נשים להר הבית לשיפולו למזרח והשער ההוא מכוון כנגד שער שמעזרת ישראל לעזרת נשים ויורדין ממערב למזרח וכשהיו נכנסין למקדש היו הולכין ממזרח למערב דרך עלייה:
הפכו פניהם — למערב לצד העזרות וההיכל לומר דבר זה:
אבותינו — בבית הראשון היו כופרין ולא היו פניהם לבית אלא אחוריהם אל היכל ה' וגו' פסוק הוא ביחזקאל (ח):
שונין אותה — כופלין אותה כדמפרש אנו ליה וליה עינינו:
גמ' מאי היא — איזה מן הבנינים של שלמה או של נחמיה בן חכליה או של הורדוס שסתרו ובנאו:
[שיישא] — שייש צבוע לא לבן ולא שחור אלא כעין ירוק בלע"ז בי"ש:
[ומרמרא] — שייש לבן:
כוחלא — שישא צבוע ככחול:
אפיק שפה — שורה של אבנים נכנסה ושורה יוצאה:
דמיחזי כאדותא דימא — כגלי הים שהאבנים משונים במראיהן זו מזו והעינים המסתכלות בהן שוטטות ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים:
דיופלוסטון — לשון יונית דיו שנים פלו לשון שרים כמו מטרפולין וכמו דיופולין מרומי דתענית (דף יח:) סטון לשון סטיו שני סטוין:
סטיו כפול — לישיבת שרים של אלכסנדריא שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילים לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה ונתיישבו שם ואף על פי שעלה שם נבוכדנצר והחריב את מצרים ונהרגו מישראל שהלכו שם כמו שנתנבא עליהם ירמיה (מב) עלו בניהם שם לגדולה ועושר עד שהחריבם אלכסנדרוס:
בסילקי — פלטירין גבוהים נקראים בסילקאות:
כנגד שבעים ואחד זקנים — שעשו להם סנהדרין:
ככרי זהב גרסינן:
בימה — כעין אלמימבר"א שלנו:
חזן הכנסת — שמש הצבור:
לענות אמן — שהיה שליח שלפני התיבה גומר ברכתו והן לא היו יכולין כולן לשמוע קולו:
זהבין כספין — צורפי זהב צורפי כסף:
נפחים — חרשי ברזל:
טרסיים — חרשי נחושת:
גרדיים — אורגין:
ונפנה לשם — ונשכר להם למלאכתם:
ההוא גברא הוה — עליו נאמר מקרא זה וגזרת מלך היא להחריבה:
ודלי זיקא — גבה הרוח:
חלקה היתה — העזרת נשים בראשונה ולא היו זיזין יוצאין מן הכתלים:
והקיפוה גזוזטרא — נתנו זיזין בכתלים בולטין מן הכותל סביב סביב וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות לווחין שקורין בלנ"ק כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות וזהו תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה:
מבפנים — בעזרת נשים:
מבחוץ — ברחבה של הר הבית ובחיל:
היכי עביד הכי — שהוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה:
והכתיב — גבי דוד המלך כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו:
הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל — כל מלאכת התבנית שהודיעו הקב"ה ע"י גד החוזה ונתן הנביא:
קרא אשכחו — שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול:
