בוני התלמוד

    מסכת סוכה דף נ״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    רע כל היוםכל היום רעתו מתוספת:

    ה' לא יעזבנו בידובתריה כתיב:

    מנוול זהיצר הרע:

    לכו למיםנמשלה תורה למים וכתיב אבנים שחקו מים:

    דברי כאשוהאש מפעפע את הברזל והיינו מתפוצץ שהניצוצות ניתזין ממנו:

    עבדויצה"ר הוא עבדו של אדם שאם רצה הרי הוא מסור בידו שנאמר ואתה תמשל בו:

    באטב"חאלפא ביתא הוא א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הרי עשיריות י"צ כ"פ ל"ע מ"ס הרי מאות ק"ץ ר"ף ש"ן ת"ם הרי אלפים ונשארו הנ"ך שלא היה לה"א בן זוג בעשיריות ולא לנו"ן בן זוג במאות לפי סדר האותיות ולא לכ"ף בן זוג באלפים וחברם יחד נמצא דרך אלף בית זה סהדה מנון סמ"ך מן מ"ס במקום מ"ם ה"א מן ה"ן במקום נו"ן דלי"ת מן ד"ו במקום וי"ו ועוד ה' במקום נו"ן:

    התעםתעות בעלמא:

    בקרבםמשמע נטוע בלבם:

    הלךעובר דרך עליו ואינו מתאכסן עמו:

    אורחאכסנאי:

    אישבעל הבית:

    ויבא הלךבדוד ובת שבע קאי דקאמר ליה נביא לדוד על יצר רע הבא עליו:

    אבר קטןגוייה גיד:

    משביעובתשמיש:

    רעבגופו חסר כח ורעב לעת זקנה:

    שבעבכח שלם:

    גלותשהגלה את ישראל:

    מה לי פהזו היא חרטה:

    לא היהאינו כדי והלואי לא היה:

    אהלים לשודדיםאלו ערביים השוכנים באהלים במדברות ורועים מקנה כל ימיהם וכתיב סיפיה דקרא לאשר הביא וגו' כלומר הוא עצמו גרם לו הרגזתו שהביאם בעולם:

    ואשר הרעתירישא דקרא אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי אני בראתי את יצר הרע המחטיאם וגרמתי להם כל זאת:

    שלשה מקראותהמעידין שהעונות והזכיות בידו ותוכן הלבבות:

    חרשיםאומנים:

    משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש אליהו חרש אבן שבנה מזבח בהר הכרמל ומצינו שהוא עתיד להשתלח:

    וכהן צדקהוא שם בן נח ונקרא חרש ויחזק חרש את צורף (ישעיהו מ״א:ו׳-ז׳) ובבראשית רבה (פ' מ"ג) מפרש ליה במלכי צדק שבא לקראת אברהם וברכו וחיזקו וקראו חרש על שם בנין התיבה שבנה עם אביו:

    אלה הקרנות אשר זרובתריה כתיב:

    שפיל לסיפיה דקראדאלה הקרנות ויבאו אלה להחריד אותם סוף הפסוק הוכיח שתחילתו אינו מדבר בחרשים אלא באומות שכששאל הנביא את המלאך מה אלה החרשים אמר לו אלה הקרנות כלומר אומות הללו אשר זרו את יהודה ויבאו אלה החרשים להחריד אותם הקרנות לידות את קרנות הגוים:

    שפילהשפל עצמך לתחתית המקרא לסופו:

    אמר רב ששת בהדי חנא באגדתא למה לימה לי אצלו בהגדה בקי הוא בהגדה ממני ולא אוכל לו:

    שבעה רועים ושמנה נסיכיםלא ידעתי בהם טעם כמדומה לי דאמרינן בעלמא ויצחק להיכן אזל להציל בניו מדינה של גהינם כדכתיב כי אתה אבינו (מדרש ילקוט מיכה ה):

    אדם שת ומתושלחמן הצדיקים שהיו קודם המבול שלא חטאו עד דור אנוש כדכתיב (בראשית ד) אז הוחל וגו מתושלח צדיק גמור היה כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף קח:) שבעת ימים שנתלו לדור המבול הן ימי אבלו של מתושלח:

    עמוס וצפניהמן הנביאים היו:

    לכולהולארבעת הילדים דהוו שלשים לכל חד:

    והן משובחיןבדבר זה היו משובחים בכחם יותר מבנה של מרתא:

    בנה של מרתא בת בייתוסכהן היה:

    עקב בצד גודלהוליכן בכבש בנחת עקב רגל אחד בצד גודל של חבירתה ודרך נושאי משאוי לרוץ:

    ולא הניחוהו אחיו הכהניםלהוליך שני אברים אלא כמנין המפורש בסדר יומא (דף כו:) פר קרב בכ"ד משום ברוב עם הדרת מלך:

    אי משום יוקראכובד המשוי:

    הנך יקירי טפישתי יריכות כאילו כבידות משלשים לוג:

    כבש ומרובעהכבש היה משפע בשיפוע אורך קרוב ארבע אמות שיפוע לכל אמה גובה דשתים ושלשים אמה אורך לתשעה גובה:

    סוכה 52 עמוד ב

    1רע כל היום. אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: ״(תהלים לז״, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃

    2תנא: דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב ״(ישעיהו נה״, א) הוי כל צמא לכו למים וכתיב ״(איוב יד״, יט) אבנים שחקו מים אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב ״(ירמיהו כג״, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע׃

    3א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה"ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר ״(משלי כט״, כא) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב"ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון׃

    4רב הונא רמי כתיב ״(הושע ד״, יב) כי רוח זנונים התעה וכתיב ״(הושע ה״, ד) בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם׃

    5אמר רבא בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר ״(שמואל ב יב״, ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב ״ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו״׃

    6אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב שנאמר ״(הושע יג״, ו) כמרעיתם וישבעו וגו'׃

    7אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע גלות דכתיב ״(ישעיהו נב״, ה) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו' כשדים דכתיב ״(ישעיהו כג״, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה׃

    8ישמעאלים דכתיב ״(איוב יב״, ו) ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע דכתיב ״(מיכה ד״, ו) ואשר הרעתי׃

    9אמר רבי יוחנן אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל חד דכתיב ״ואשר הרעתי וחד דכתיב (ירמיהו יח״, ו) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם וגו' ואידך (יחזקאל לו, כו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃

    10רב פפא אמר אף מהאי נמי (יחזקאל לו, כז) ואת רוחי אתן בקרבכם וגו'׃

    11(זכריה ב, ג) ויראני ה' ארבעה חרשים מאן נינהו ארבעה חרשים אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק מתיב רב ששת אי הכי היינו דכתיב ״(זכריה ב״, ד) ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה הני לשובה אתו׃

    12א"ל שפיל לסיפיה דקרא ויבואו אלה להחריד אותם לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה וגו' א"ל בהדי חנא באגדתא למה לי׃

    13(מיכה ה, ד) והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם ישי ושאול ושמואל עמוס וצפניה צדקיה ומשיח ואליהו:

    14ארבעה סולמות כו': תנא גובהה של מנורה חמשים אמה (כו'): וארבעה ילדים של פרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג: איבעיא להו מאה ועשרים לוג כולהו או דלמא לכל חד וחד תא שמע ובידיהם כדי שמן של שלשים שלשים לוג שהם כולם מאה ועשרים לוג׃

    15תנא והן משובחין היו יותר מבנה של מרתא בת בייתוס אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי יריכות של שור הגדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד גודל ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן משום (משלי יד, כח) ברב עם הדרת מלך׃

    16מאי משובחים אילימא משום יוקרא הני יקירי טפי אלא התם כבש ומרובע ולא זקיף הכא סולמות וזקיף טובא:

    17ולא היה חצר בירושלים: תנא׃

    תוספות

    אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר וכפטיש יפוצץ סלעותימה הא משמע שהפטיש הוא ברזל מפוצץ סלע וכמו כן קשה פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד. ושם:) דקאמרינן מה ברזל מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים וכן קשיא במסכת שבת פרק אמר רבי עקיבא (שבת דף פח: ושם) מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה מתחלק לשבעים לשון ובההיא דסנהדרין היה מגיה רבינו שמואל מחלק ולא גרסינן מתחלק ולא יתכן להגיה כן כלל דמה לו להזכיר הפטיש ה"ל למימר מה סלע מתחלק ועוד בהך דשמעתין משמע שהברזל מתפוצץ ואית דגריס הכא אם ברזל הוא מפעפע שנאמר הלא כה דברי כאש ואש מפעפע את הברזל ואם סלע הוא מתפוצץ שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע ורבינו תם מקיים גירסת הספרים ומפרש וכפטיש יפוצץ סלע שהסלע מפוצץ את הברזל כדאמרינן במדרש (אגדה) מעשה באחד שקנה סנפירין ובא לבדקו נתנו על הסדן והכה בקורנס נבקע הסדן ונחלק הקורנס וסנפירין לא נחלק ממקומו היינו הוא דכתיב וכפטיש יפוצץ סלע הסלע יפוצץ את הפטיש וסנפירין הוא אבן ספיר ואע"ג דלא כתב יפוצצו סלע הרבה פסוקים יש בענין זה אבנים שחקו מים (איוב י״ד:י״ט) פירושו שחקו אותן מים וקצת קשה דהכא מדמה פטיש ליצה"ר ובהנהו מדמי פטיש לדברי תורה בסנהדרין ובשבת ושמא ה"ט דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים וקשה לפירוש ר"ת דבריש מסכת תענית (דף ד.) אמר כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם שנאמר כפטיש יפוצץ סלע אלמא פטיש קשה ומפוצץ את הסלע:

    משביעושמרבה בתשמיש ביום ובלילה דהא מייתי לה בחלק (סנהדרין דף קז.) גבי. עובדא דדוד שאמר בחנני ה' ונסני דקאמר מיד לעת ערב ויקם דוד מעל משכבו ואמר רב יהודה אמר רב שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום ונתעלמה ממנו הלכה דאמר רבי יוחנן אבר קטן יש בו באדם:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ומתגבר עליו להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק וגו' אם פגע בך מנוול זה פירוש הוא יצה"ר משכהו לבית המדרש. אם וכו' וה' לא יעזבנו בידו. שכן בא"ט ב"ח קורין לסהדה מנון פירוש כגון א"ת ב"ש ג"ר ד"ק. וא"ל ב"ם ג"ן ד"ס וכיוצא בהן. ואלו האותיות של א"ט ב"ח כה הן א"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"צ כ"ף ל"ע מ"ס ק"ת ר"ש. הן האותיות שאצל סמ"ך ה"א דל"ת ה"א שהוא סהדה יבא מהן מנון וכן חילוף.

    אמר רבא בתחלה קראו הלך ובסוף קראו אורח ובסוף איששנאמר ויבא הלך לאיש העשיר וגו'.

    א"ר יוחנן אבר יש באדם מרעיבו שבע משביעו רעבד' הקב"ה מתחרט שבראן באלו יש הרעה אלו הן כשדים וישמעאלים גלות ויצה"ר כשדים הן ארץ כשדים זה העם לא היה אילמלא ג' מקראות הללו נתמוטטו רגלי שונאי ישראל ואשר הרעותי וכתיב כי הנה כחומר ביד היוצר וגו' וכתיב והסירותי וגו'.

    רב פפא אמר האי נמי דכתיב ואת רוחי אתן וגו'ד' חרשים משיח בן דוד משיח בן יוסף אליהו וכהן צדק. (ד' חרשים משיח בן דוד שבעה רועים משיח בן יוסף) שבעה רועים דוד באמצע אדם שת מתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה משמאלו [שמונה נסיכי אדם ישי שאול ושמואל.

    עמוס צפניה חזקיהו ואליהו ומשיחפיס' ומנורות של זהב היו שם. וספלין בראשיהם כו' ד' ילדים מפרחי כהונה ובידיהן כדי שמן של ק"כ לוג ואוקימנא ביד כל אחד כד שמן של ל' לוג הכל ק"כ לוג. ואלו הילדים שהיו עולין בסולמות ובידיהן כד של ל' לוג היו משובחין מבן מרתא בת בייתוס שהיה נוטל ב' יריכות של שור גדול הלקוח באלף כסף בידו אחת ומהלך עקב בצד גודל ועולה בהן במזבח שהכהן היה עולה בכבש שאינו זקוף. ואלו הילדים כשהן זקופין: פיס' מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהם היו מפקיעין: ירושלמי מבלאי מכנסי כ"ג היו מדליקין נרות שבפנים ממכנסי כהן הדיוט היו מדליקין נרות מבחוץ כתיב להעלות נר תמיד שיערו לומר אין לך דבר שעושה שלהבת אלא פשתים. מהו מפקיעין תירגם ר' חגי מפשילין:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוכה דף נ״ב עמוד ב׳

    מסכת סוכה דף נ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־573 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    רע כל היום כל היום רעתו מתוספת:

    ה' לא יעזבנו בידו בתריה כתיב:

    מנוול זה יצר הרע:

    לכו למים נמשלה תורה למים וכתיב אבנים שחקו מים:

    דברי כאש והאש מפעפע את הברזל והיינו מתפוצץ שהניצוצות ניתזין ממנו:

    עבדו יצה"ר הוא עבדו של אדם שאם רצה הרי הוא מסור בידו שנאמר ואתה תמשל בו:

    באטב"ח אלפא ביתא הוא א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הרי עשיריות י"צ כ"פ ל"ע מ"ס הרי מאות ק"ץ ר"ף ש"ן ת"ם הרי אלפים ונשארו הנ"ך שלא היה לה"א בן זוג בעשיריות ולא לנו"ן בן זוג במאות לפי סדר האותיות ולא לכ"ף בן זוג באלפים וחברם יחד נמצא דרך אלף בית זה סהדה מנון סמ"ך מן מ"ס במקום מ"ם ה"א מן ה"ן במקום נו"ן דלי"ת מן ד"ו במקום וי"ו ועוד ה' במקום נו"ן:

    התעם תעות בעלמא:

    ועוד 33 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sukkah 52b · Sefaria

    תוספות

    אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע ותימה הא משמע שהפטיש הוא ברזל מפוצץ סלע וכמו כן קשה פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד. ושם:) דקאמרינן מה ברזל מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים וכן קשיא במסכת שבת פרק אמר רבי עקיבא (שבת דף פח: ושם) מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה מתחלק לשבעים לשון ובההיא דסנהדרין היה מגיה רבינו שמואל מחלק ולא גרסינן מתחלק ולא יתכן להגיה כן כלל דמה לו להזכיר הפטיש ה"ל למימר מה סלע מתחלק ועוד בהך דשמעתין משמע שהברזל מתפוצץ ואית דגריס הכא אם ברזל הוא מפעפע שנאמר הלא כה דברי כאש ואש מפעפע את הברזל ואם סלע הוא מתפוצץ שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע ורבינו תם מקיים גירסת הספרים ומפרש וכפטיש יפוצץ סלע שהסלע מפוצץ את הברזל כדאמרינן במדרש (אגדה) מעשה באחד שקנה סנפירין ובא לבדקו נתנו על הסדן והכה בקורנס נבקע הסדן ונחלק הקורנס וסנפירין לא נחלק ממקומו היינו הוא דכתיב וכפטיש יפוצץ סלע הסלע יפוצץ את הפטיש וסנפירין הוא אבן ספיר ואע"ג דלא כתב יפוצצו סלע הרבה פסוקים יש בענין זה אבנים שחקו מים (איוב י״ד:י״ט) פירושו שחקו אותן מים וקצת קשה דהכא מדמה פטיש ליצה"ר ובהנהו מדמי פטיש לדברי תורה בסנהדרין ובשבת ושמא ה"ט דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים וקשה לפירוש ר"ת דבריש מסכת תענית (דף ד.) אמר כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם שנאמר כפטיש יפוצץ סלע אלמא פטיש קשה ומפוצץ את הסלע:

    משביעו שמרבה בתשמיש ביום ובלילה דהא מייתי לה בחלק (סנהדרין דף קז.) גבי. עובדא דדוד שאמר בחנני ה' ונסני דקאמר מיד לעת ערב ויקם דוד מעל משכבו ואמר רב יהודה אמר רב שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום ונתעלמה ממנו הלכה דאמר רבי יוחנן אבר קטן יש בו באדם:

    Tosafot on Sukkah 52b · Sefaria

    רבנו חננאל

    וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ומתגבר עליו להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק וגו' אם פגע בך מנוול זה פירוש הוא יצה"ר משכהו לבית המדרש. אם וכו' וה' לא יעזבנו בידו. שכן בא"ט ב"ח קורין לסהדה מנון פירוש כגון א"ת ב"ש ג"ר ד"ק. וא"ל ב"ם ג"ן ד"ס וכיוצא בהן. ואלו האותיות של א"ט ב"ח כה הן א"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"צ כ"ף ל"ע מ"ס ק"ת ר"ש. הן האותיות שאצל סמ"ך ה"א דל"ת ה"א שהוא סהדה יבא מהן מנון וכן חילוף.

    אמר רבא בתחלה קראו הלך ובסוף קראו אורח ובסוף איש שנאמר ויבא הלך לאיש העשיר וגו'.

    א"ר יוחנן אבר יש באדם מרעיבו שבע משביעו רעב ד' הקב"ה מתחרט שבראן באלו יש הרעה אלו הן כשדים וישמעאלים גלות ויצה"ר כשדים הן ארץ כשדים זה העם לא היה אילמלא ג' מקראות הללו נתמוטטו רגלי שונאי ישראל ואשר הרעותי וכתיב כי הנה כחומר ביד היוצר וגו' וכתיב והסירותי וגו'.

    רב פפא אמר האי נמי דכתיב ואת רוחי אתן וגו' ד' חרשים משיח בן דוד משיח בן יוסף אליהו וכהן צדק. (ד' חרשים משיח בן דוד שבעה רועים משיח בן יוסף) שבעה רועים דוד באמצע אדם שת מתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה משמאלו [שמונה נסיכי אדם ישי שאול ושמואל.

    עמוס צפניה חזקיהו ואליהו ומשיח פיס' ומנורות של זהב היו שם. וספלין בראשיהם כו' ד' ילדים מפרחי כהונה ובידיהן כדי שמן של ק"כ לוג ואוקימנא ביד כל אחד כד שמן של ל' לוג הכל ק"כ לוג. ואלו הילדים שהיו עולין בסולמות ובידיהן כד של ל' לוג היו משובחין מבן מרתא בת בייתוס שהיה נוטל ב' יריכות של שור גדול הלקוח באלף כסף בידו אחת ומהלך עקב בצד גודל ועולה בהן במזבח שהכהן היה עולה בכבש שאינו זקוף. ואלו הילדים כשהן זקופין: פיס' מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהם היו מפקיעין: ירושלמי מבלאי מכנסי כ"ג היו מדליקין נרות שבפנים ממכנסי כהן הדיוט היו מדליקין נרות מבחוץ כתיב להעלות נר תמיד שיערו לומר אין לך דבר שעושה שלהבת אלא פשתים. מהו מפקיעין תירגם ר' חגי מפשילין:

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 52b · Sefaria

    ריטב"א

    ג״ה בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה׳‎ וכפטיש יפוצץ סלע וה״פ אם אבן היא נימוח ע״י התורה שנמשלה למים והמים שוחקין את האבנים כדכתיב אבנים שחקו מים ואם ברזל הוא מתפוצץ כסלע הקשה שהוא מפוצץ את הפטים וז״ש וכפטיש יפוצץ סלע כלומר כפטיש שיפוצצנו הסלע ואינו נכון שהכתוב מדמה ד״ת לפטיש והוא צריך שיהא מפצץ ולא מתפוצץ ואית דגרסי אם אבן הוא מתפוצץ ואם ברזל הוא נימוח פי׳‎ שד״ת כאש שמחממים את הברזל וממחין אותו כדכתיב הלא כה דברי כאש וכן ד״ת כפטיש החזק שמפוצץ אבני הסלע כדכתיב וכפטיש יפוצץ סלע וזה נכון:

    Ritva on Sukkah 52b · Sefaria

    מהר"ם

    ד"ה אם ברזל וכו' ובההיא דסנהדדין היה מגיה רבינו שמואל מחלק ור"ל ולא שמדמה התורה לברזל שהוא הפטיש אלא שמדמה אותו לסלע:

    Maharam on Sukkah 52b · Sefaria

    בן יהוידע

    תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. יש לדקדק הוה ליה למימר 'בְּרַח וְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ' ולשון 'מָשְׁכֵהוּ' משמע שיוליכהו לבית המדרש, ומה יעשה בו שם? ונראה לי בס"ד הכונה דרך משל, יבא יצר הרע בבוקר ויאמר לאדם היום הרוח טוב צא לשדות וכרמים וטייל שם או היום יש מראה עונג במקום פלוני ונקבצים שם אנשים ונשים לך וטייל שם וכיוצא בזה, אם יאמר אדם: לא כי אלא אלך לבית המדרש! אז היצר הרע שהוא השטן יעשה לו עכבות מבחוץ מינים ממינים שונים. כיצד יעשה? יאמר ליצר הן כן אעשה כאשר דברת! וכשיצא מביתו אומר בפירוש שהולך לטיול דנמצאת הליכתו הוא עם היצר הרע ביחד שמראה לו שהוא הולך עמו על פי עצתו ואחר שיגיע לפתח בית המדרש אז ישמט ויכנס שם ונמצא משך אותו עד פתח בית המדרש וזהו שאמר 'מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ'.

    אִם אֶבֶן הוּא, נִמּוֹחַ. אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ. נראה לי בס"ד נקיט שתי דמיונות אבן וברזל כי שתי מיני יצר הרע הם, אחד על מצות עשה וזה קורא אותו בשם אבן כי מטמטם לבו של אדם ולא יניח לו תאוה לקיים מצות עשה, ואחד על ביטול מצות לא תעשה שמיעצו לעשות איסור להכריתו מן הקדושה דנמצא עצתו היא כברזל שחותך וכורת. או יובן בס"ד אבן וברזל רמז לשני מיני מצודות של יצר הרע האחת העושר שמעשירו כדי שיבעט כי הוא שטן הוא יצר הרע וזו תדמה לברזל ששולט בכל, כן העשיר שולט בעושרו על כל אדם, והאחת העוני שמרושש אותו כדי שיבעט, וזה ידמה לאבן שהכל דשים עליה כן העני הכל דשים בו. ועיין מה שכתבתי בס"ד במאמרים אלו בגמרא דקידושין דף למ"ד.

    (משלי כט, כא) "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ, וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן" שֶׁכֵּן בְּ'אטב"ח' דְּבֵי רַבִּי חִיָּא קוֹרִין לְ'סַהֲדָה ': 'מָנוֹן '. יש להקשות למה הזכירו בחילוף אותיות? ולא עוד אלא שהוא חלוף סַהֲדָה שהוא תרגום של עד, והוה ליה למימר 'וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה עַד'? ונראה לי בס"ד אמר 'מָנוֹן' לרמוז בזה לפי דרכו עוד ענין אחר לומר כי סופו יתגבר עליו בשם השלישי משבעה שמות שלו שהוא שם 'טָמֵא' [50] שמספרו נו"ן כי שם זה קשה מכל שמות היצר הרע כי הוא מספר נו"ן שערי טומאה ולכן אמר 'מנון' תניח חיר"ק תחת מִ' ותהיה אות השימוש ועיקר התיבה נוּן רוצה לומר יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ מִשֵּׁם נוּן שהוא שם 'טָמֵא' והוא ראש שמו של נחש הקדמוני לכך נחש התחתון ארס שלו בראשו. או אותיות 'מָנוֹן' יש בתוכם גם כן מנון רוצה לומר במלואם לרמוז שיתחלק לשני סהדה אחד מצד יצר המתהוה מן החומר ואחד מצד יצר הנמשך ובא מהקליפה כאמור לעיל ונעשו ב' עדים בדבר.

    בִּתְחִלָּה קְרָאוֹ 'הֵלֶךְ ', וְלִבְסוֹף קְרָאוֹ 'אוֹרֵחַ', וְלִבְסוֹף קְרָאוֹ 'אִישׁ '. נראה לי בס"ד סופי תיבות 'הֵלֶךְ אוֹרֵחַ אִישׁ' חֹשֶׁךְ, שמחשיך לאדם וזה החשך יהיה בסוף לכך נרמז בסופי תיבות. גם הוא אותיות שָׁכַח, שנשכחו דברי תורה ומוסר. גם הוא אותיות כָּחַשׁ, שמכחישו ומזיקו ובאמצע יש לרי, רמז לקליפה הנקראת לר"י וראשי תיבות בגימטריא ז' רמז לשבעה שמות שהם שבעה כוחות טומאה שיש לו.

    אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב, מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ נראה לי בס"ד יש באדם צלם מאותיות שם הוי"ה בפנימיותו וצלם מאותיות שם אלקים בחיצוניותו ושניהם נגמרין בעטרה של האבר הזה ולכן חיבור שני שמות הוי"ה אלקים שהם אחד בפנימיות ואחד בחיצניות אם תמלאם במלוי יודי"ן יהיו שבע שהם ע"ב ש' שבע שהם ע"ב ש' ואם תמלא שם הוי"ה ביודי"ן [יו"ד ה"י וי"ו ה"י = 72] ושם אלקים בריבוע [אֱלֹקִים בריבוע הוא כזה: א, א״ל, אל״ה, אלה״י, אלהי״ם = 200] יהיה צירוף 'רעב' שהוא ר' מספר שם אלקים וע"ב מספר שם הוי"ה.

    אַרְבָּעָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם עַל שֶׁבְּרָאָם, אֵלּוּ הֵן כַּשְׂדִּיִּים, וְיֵצֶר הָרַע, יִשְׁמָעֵאל, גָּלוּת. ודאי לא שייך חרטה אצלו יתברך כי הוא צופה עתידות ויודע נסתרות צופה ומביט עד סוף כל הדורות! אך נקיט לשון חרטה לברר חובה שלהם כי יֵצֶר הָרַע יאמר שבראו הקב"ה להחטיא על כן מאחר שעשה שליחותו יתברך ראוי שיקבל שכר, לכך אמר הקב"ה לשון חרטה ביצר הרע להראות שאין לו רצון במלאכתו של יצר הרע ואין נחשב לו שעשה רצון השי"ת אלא אדרבה להפך! וכן בְּגָלוּת יאמרו אומות העולם מאחר שהקב"ה גזר על ישראל גלות ושעבוד עשינו רצונו ויש לנו שכר, לכך אמר הקב"ה על הגלות לשון חרטה להראות שלא עשו רצונו בזה! וכן כַּשְׂדִּיִּים שהיו בעלי עצה לנבוכדנצר הרשע להביאו להחריב ירושלים יאמרו מאחר שהנביאים נתנבאו בחרבנה יפה עשינו בעצה ויש לנו שכר, לכך נאמר על מציאותם בעולם לשון חרטה להראות שאין לו יתברך רצון בהם כלל! וכן יִשְׁמָעֵאל כיון שאמר אברהם אבינו ע"ה (בראשית יז, יח) 'לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ' והשיב לו וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וכו' יאמר יש להקב"ה רצון בי וחביב אני לפניו כי אברהם בקש שיחיה בלבד והקב"ה הוסיף לו יותר על בקשתו, לכך במציאות ישמעאל בעולם אמר לשון חרטה להראות כי הוא מאוס לפני הקב"ה!

    (זכריה ב, ג) "וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים " מַאן נִינְהוּ 'אַרְבָּעָה חָרָשִׁים'? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְאֵלִיָּהוּ, וְכֹהֵן צֶדֶק. נראה לי בס"ד ארבעתם רמוזים בתיבת 'חָרָשִׁים' שיש בתיבה זו אותיות משיח [ חָ רָ שִׁים ] דקאי על משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, ויש גם כן בתיבה זו אותיות שם [חָרָ שִׁים ] זה שם בן נח שהוא מלכי צדק, ויש גם כן בתיבה זו אותיות חי [ חָ רָשִׁ י ם] רמז לאליהו זכור לטוב שנשאר חי ועלה חי לשמים.

    מַאן נִינְהוּ "שִׁבְעָה רֹעִים"? דָּוִד בַּאֶמְצַע, אָדָם, שֵׁת, וּמְתוּשֶׁלַח מִימִינוֹ אַבְרָהָם, וְיַעֲקֹב, וּמֹשֶׁה מִשְּׂמֹאלוֹ וּמַאן נִינְהוּ "שְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם"? יִשַׁי, וְשָׁאוּל, וּשְׁמוּאֵל, וְעָמוֹס, צְפַנְיָה, חִזְקִיָּהוּ, וְאֵלִיָּהוּ, וּמָשִׁיחַ. הנה ודאי קבלה היא זו ביד רז"ל שיהיו על סדר זה, אך קשה איך יהיה דוד המלך ע"ה גדול מכולם? ועוד איך אברהם יעקב משה יהיו משמאל ולא בימין? ונראה לי בס"ד על דרך שאמרו על אליהו זכור לטוב אשר יתגלה בכל מילה ומילה שאינו בא כולו אלא רק חלק ממנו שיתחלק לכמה חלקים, ולכן יבא באלף מילות ויותר אשר יזדמנו ברגע אחד שבכל מילה יבא חלק אחד ממנו ואין כל החלקים שוים שבכל מילה יתחלק בחלק גדול לפי ערך בעלי המצוה, וכן כאן הרועים אשר יתגלו לעתיד ודוד באמצע, לא יבא כל אחד ואחד כולו אלא חלק אחד ממנו כפי מה שראוי לבא על פי חכמתו יתברך ורצונו הפשוט ואין החלקים שוים, ואפשר כי השלשה שהם מימין יבואו בחלקים גדולים והשלשה אשר משמאל יבואו בחלקים קטנים וחלק דוד המלך ע"ה אשר באמצע יבא יותר גדול או אפשר שיבא כולו. ונראה לי בס"ד בזה קיים בו השי"ת הבטחתו מה שאמר (תהלים פט, לז) 'וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי' שיהיה דוגמת החמה בשבעה כוכבי לכת שהם שַׁצַ"ם חַנְכַּ"ל [שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה] דחמה באמצע כן הוא באמצע. ומה שמנה את המשיח בנסיכים לבסוף נראה דקאי על משיח בן יוסף, או כי הנסיכים מני להו על סדר הדורות שלהם ולא נקיט להו על סדר ישיבתם ואין הכי נמי סדר ישיבתם יהיה כפי מעלתם. ונראה לי בס"ד כי יעשה הקב"ה כן לעתיד שיהיה דוד המלך ע"ה יושב באמצע במקום מלך ויהיו גדולי עולם מימינו וגדולי עולם משמאלו כדי לקיים 'מַאן דְּאִיהוּ זְעֵיר אִיהוּ רַב' ששילם לו הקב"ה כבוד בשביל דברי ענוה שדיבר על עצמו דאמרו רז"ל במדרש שוחר טוב אמר דוד אין לי לישב במקום גדולים כי יודע אני בעצמי אלא יהיו אברהם יצחק ויעקב בטרקלין ומשה ואהרן בקיטון ואני מקומי בסף הדא הוא דכתיב (תהלים פד, יא) 'בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹקַי' עד כאן. ופרשתי בס"ד המאמר שדיבר כנגד אחיזתם דהאבות בחג"ת [חסד גבורה תפארת] שהם ג' אמצעיות ומשה ואהרן בנצח והוד ודוד במלכות סופא דכל דרגין כי לכן נקראת שער ולכן אומר (תהלים נא, יז) 'אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח' [כלומר שם אֲדֹנָי במלואו גימטריא תרע"א 671, שהוא תרגום של שער ] והוא בענותו אמר בסף ממש לכן עשה לו הקב"ה הכבוד הזה לעתיד שיהא יושב כמלך בגדוד הוא באמצע וגדולי עולם מימינו וגדולי עולם משמאלו שבכללם אברהם ויעקב ומשה. ונראה לי שבעה רועים כנגד תורה שבכתב שהיא שבעה ספרים כמו שאמרו רז"ל (שבת קטו:) על פסוק (משלי ט, א) 'חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה' ושמנה נסיכים כנגד תורה שבעל פה שיש בה שמנה דרגין שהם כשר ופסול, חייב וזכאי, טהור וטמא, אסור ומותר.

    Ben Yehoyada on Sukkah 52b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוכה, דף נ״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־573 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 144 מילים

      נפתחת ב״רע כל היום״. אמר רבי שמעון בן…״

      חכמים: רבי שמעון.

    2. קטע 257 מילים

      נפתחת ב״תנא: דבי רבי ישמעאל אם פגע בך…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    3. קטע 333 מילים

      נפתחת ב״א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן יצר…״

      חכמים: שמואל.

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״רב הונא רמי כתיב (הושע ד, יב)…״

      חכמים: רב הונא.

    5. קטע 536 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו…״

      חכמים: רבא, שמואל.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    7. קטע 748 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חנא בר אחא אמרי בי…״

      חכמים: רב חנא בר אחא, רב ארבעה.

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״ישמעאלים דכתיב (איוב יב, ו) ישליו אהלים…״

    9. קטע 942 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן אלמלא שלש מקראות הללו…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״רב פפא אמר אף מהאי נמי (יחזקאל…״

      חכמים: רב פפא.

    11. קטע 1150 מילים

      נפתחת ב״(זכריה ב, ג) ויראני ה' ארבעה חרשים…״

      חכמים: רב חנא בר ביזנא, רבי שמעון, רב ששת.

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״א"ל שפיל לסיפיה דקרא ויבואו אלה להחריד…״

    13. קטע 1347 מילים

      נפתחת ב״(מיכה ה, ד) והיה זה שלום אשור…״

      חכמים: שמואל.

    14. קטע 1447 מילים

      נפתחת ב״ארבעה סולמות כו': תנא גובהה של מנורה…״

    15. קטע 1545 מילים

      נפתחת ב״תנא והן משובחין היו יותר מבנה של…״

      חכמים: רב עם.

    16. קטע 1618 מילים

      נפתחת ב״מאי משובחים אילימא משום יוקרא הני יקירי…״

    17. קטע 175 מילים

      נפתחת ב״ולא היה חצר בירושלים: תנא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוכה דף נ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026