בוני התלמוד

    מסכת סוכה דף י׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    תחתונה כשרה ועליונה פסולה ה"ד כגון שהתחתונה צלתה מרובה כו'דסכך של עליונה לאו סכך הוא ולא מיפסלה תחתונה משום סוכה תחת סוכה ועליונה פסולה משום דחמתה מרובה מצלתה וכגון דקיימי תרוייהו בתוך כ' לארץ דאי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום דמצטרף סכך פסול בהדי כשר משום דסכך למעלה מעשרים פסולה אבל כי קאי בתוך כ' לצטרף ובלבד שלא יהא צלתה מרובה מחמתה דתפסיל תחתונה משום סוכה תחת סוכה:

    ה"ד דתחתונה פסולהמשום סוכה תחת סוכה:

    וקיימא עליונה בתוך כ'לגגה של תחתונה דהוא קרקעיתה דעליונה:

    פשיטאדכי חד מנייהו חמתה מרובה לאו סוכה תחת סוכה היא ומאי אשמעינן רבי ירמיה:

    תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליהכדקיימא עליונה בתוך כ':

    מ"ד ניגזרלמיפסל תחתונה משום זמנין דקיימא עליונה למעלה דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר ומדחזי לעליון חמתה מרובה סבר כמאן דליתיה הוא ולא פסיל לתחתונה קמ"ל דלא גזרינן הא אטו הא:

    וכמה יהאהפסק בין סכך לסכך ותפסול תחתונה משום סוכה תחת סוכה דלא נימא חד סוכה הוא:

    טפחאבל בציר מטפח חד סככה הוא:

    טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאההלכה למשה מסיני הוא אבל פחות מטפח לא מביא ולא חוצץ לא מביא את הטומאה [אם] טומאה תחת ראשו אחד וכלים תחת ראשו שני והיא קורה ארוכה ורחבה טפח וראויה להביא טומאה לא מייתי משום דליכא רום הפסק טפח ממנו ולקרקע ולא חוצץ אם יש כלי על גבה כנגד הטומאה אפילו עד לרקיע טמא דטומאה רצוצה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה:

    שלא מצינו מקום חשובלהיות רשות לעצמו לא כרמלית ולא רה"י פחות מארבעה כדאמר ביציאות השבת (דף ז.) והכא נמי לאו רשות לעצמו היא לאקרויי סוכה תחת סוכה:

    כהכשרה כך פסולהמשום שתי סוכות פסלה קרא וכי לית בה בעליונה הכשר סוכה לאו סוכה היא ולא פסלה:

    אי נימא דיורין ממששאין בה אדם:

    אטו דיורין גרמימכל מקום סוכה תחת סוכה היא:

    אלא לאו שאינה ראויה לדירה והיכי דמי דלא גבוה י' מכלל דת"ק כו' - וקשיא לשמואל מדרבנן:

    כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבאהאי אין ראויה לדירה דקאמר ר' יהודה לאו בשאין גבוה קאמר דא"כ לת"ק נמי כשרה אלא כשאין בריאה וחזקה לקבל כסתות וכרים של עליונה ולישן תחתונה כשרה מהאי טעמא דשמואל דכהכשרה כך פסולה וכיון דעליונה לא חזיא למידר בה שהרי אין תחתונה מקבלתה לא פסלה:

    ופרכינן מכלל דת"ק סבר כו'סוף סוף שמע מינה דרבנן לית להו דשמואל והוא הדין לשאינה גבוהה כו':

    ומשני איכא בינייהו כו'דרבנן סברי כיון דיכולה לקבל בדוחק שם סוכה על העליונה ומיפסלא התחתונה ורבי יהודה סבר כיון דליכא תשמישא להדיא לאו שם סוכה עלה דעליונה:

    מתני' הנשרשלא יהו עלין וקיסמין נושרין על שולחנו וסדין דבר המקבל טומאה הוא ופסול לסכך כדלקמן (סוכה דף יא.):

    או שפירס על גבי קינוףכלומר או אפילו לא פירסו מפני הנשר אלא לנוי על מטתו:

    על גבי קינוףהן ד' קונדיסין לד' רגלי המטה וגבוהין ומניח כלונסות מזה לזה על גביהן ופורס עליהן סדין ומרחיקן מן הסכך דהשתא לא משום מסכך בדבר המקבל טומאה מיפסלא דהא לאו לסכוכי שטחם התם:

    פסולהמשום דאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהם:

    אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטהשאינן אלא שנים והן יוצאין באמצע מטה אחד למראשותיה ואחד לרגליה ונותנין כלונסא מזה לזה ופורסין עליו סדין והוא משפע לכאן ולכאן ומשום דאין לה גג טפח רחב למעלה לא מיקרי אהל:

    גמ' ל"ש אלא מפני הנשרדשויה סכך להגין הלכך מפסיל משום מקבל טומאה:

    אבל לנאותהאין שם סכך עליה וכשירה וי"מ טעמא דפסולה משום שני סככים ואי אפשר דא"כ לרב חסדא לא מפסיל אלא אם כן מופלג ד' דהא איהו אמר לעיל ארבעה וכיון דמיפלגי ד' תו לא מצי למימר אבל לנאותה כשרה דהא איהו פסיל לקמן בנויי סוכה המופלגין ד' מן הסכך משום שני סככין:

    בקרמין המצוייריןמעשה אורג כגון בגדי צבעונין שקורין אובריי"ן:

    ובסדינים המצוייריןשצורתן בולטת כגון מעשה רוקם או מעשה אורג שקורין גלינשק"ש:

    יינות שמניםנותנין בכוסות של זכוכית לנוי:

    רישוי: CC0

    סוכה י עמוד א

    1היכי דמי? כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה, ועליונה חמתה מרובה מצלתה, וקיימי תרוייהו בתוך עשרים.

    2ופעמים שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן, וקיימא עליונה בתוך עשרים.

    3פשיטא! תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה. מ"ד ניגזר דילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר, קמ"ל׃

    4כמה יהא בין סוכה לסוכה. ותהא תחתונה פסולה?

    5אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו באהלי טומאה טפח. (דתניא) טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה, וחוצץ בפני הטומאה. אבל פחות מרום טפח לא מביא, ולא חוצץ.

    6ורב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: ארבעה, שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מארבעה.

    7ושמואל אמר: עשרה. מאי טעמא דשמואל כהכשרה כך פסולה. מה הכשרה בעשרה, אף פסולה בעשרה.

    8תנן, רבי יהודה אומר: אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה.

    9מאי אין דיורין? אילימא דיורין ממש: אטו דיורין קא גרמי? אלא לאו, מאי אין דיורין כל שאינה ראויה לדירה, והיכי דמי? דלא גבוה עשרה. מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לדירה פסולה.

    10כי אתא רב דימי, אמר, אמרי במערבא: אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה.

    11מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לקבל פסולה?

    12איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק.

    מתני׳ · משנה

    13פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, או שפירס ע"ג הקינוף פסולה. אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה.

    גמ׳ · גמרא

    14אמר רב חסדא: לא שנו אלא מפני הנשר. אבל לנאותה כשרה. פשיטא, מפני הנשר תנן! מ"ד הוא הדין דאפילו לנאותה, והאי דקתני מפני הנשר אורחא דמילתא קתני, קמ"ל׃

    15לימא מסייע ליה: סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין שקדים אפרסקין ורמונים, פרכילי ענבים ועטרות של שבולין, יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן׃

    תוספות

    אמר רב הונא טפחאע"ג דלקמן פרק הישן (סוכה דף כב:) אמרינן חבוט רמי הכא לא שייך:

    שלא מצינו מקום פחות מד'היינו לענין רשות היחיד וכרמלית כדפירש בקונטרס ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון (עירובין דף עו.) ליחשב כפתח:

    פירס עליה סדין מפני החמהכתוב בתשובת הגאונים הא דקתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפירשתי לעיל דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דבלא פסול צלתה מרובה וכענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה והסדין מונען מליפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד מצינו לקמן פרק הישן (סוכה דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    כיון ששנינו העליונה כשרה והתחתונה פסולה אמרי' וכמה יהא בין סוכה לסוכה.

    כמה יהא חלל בין סכך לסכך ותהיה התחתונה פסולה.

    אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח.

    רב חסדא אמר ד' טפחים שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מד' טפחים ושמואל אמר י' טפחים כהכשרה.

    כלומר אין התחתונה פסולה עד שיהיה בעליונה הכשר סוכהודייקינן מדברי ר' יהודה דתני [אם] אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ואוקימנא כשאינה ראויה לדירה מכלל דת"ק סבר אע"פ שאין העליונה ראויה לדירה כשרה קשיא לשמואל ושנינן אין [ראויה] לדירה מרווחת. אבל ראויה לדירה ע"י הדחק היא. וכן אהא דאמרינן במערבא כל שאין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כולי שנויא הכא והכא חדא התם לדירה והכא לקבל ע"י הדחק: פיסקא פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר דלא יהון טרפין דסוכה נתרין על המטעמים בעידנא דאכיל.

    או שפרס סדין ע"ג הקינופות שהן ד' קינופות בד' קצות המטה פסולהאבל פורס הוא על נקליטי המטה שהן שנים באמצע המטה כדגרסינן בירושלמי רב ביבי בש"ר יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר אם הוא מכוסה בסדין ומעמיד ב' זרועותיו וב' ידיו עומדות על גופו והסדין עליהן נמצאו זרועותיו בולטין ועולין מצדדין כנקליטי המטה והסדין עליהם. לפיכך ע"ג נקליטין כשרה כי כזרועותיו הן חשובין. פירש גאון קינופות עמודין עומדין במטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורסין עליהן סדינין ונקראין בבבל טראמה. נקליטי ב' עמודין עומדין עשויין כפתח העשוי בפאת המטה שהיא מסגרתה מב' צדדין.

    אמר רב חסדא זה ששנינו פסולה דווקא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סוכה דף י׳ עמוד א׳

    מסכת סוכה דף י׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־267 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    תחתונה כשרה ועליונה פסולה ה"ד כגון שהתחתונה צלתה מרובה כו' דסכך של עליונה לאו סכך הוא ולא מיפסלה תחתונה משום סוכה תחת סוכה ועליונה פסולה משום דחמתה מרובה מצלתה וכגון דקיימי תרוייהו בתוך כ' לארץ דאי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום דמצטרף סכך פסול בהדי כשר משום דסכך למעלה מעשרים פסולה אבל כי קאי בתוך כ' לצטרף ובלבד שלא יהא צלתה מרובה מחמתה דתפסיל תחתונה משום סוכה תחת סוכה:

    ה"ד דתחתונה פסולה משום סוכה תחת סוכה:

    וקיימא עליונה בתוך כ' לגגה של תחתונה דהוא קרקעיתה דעליונה:

    פשיטא דכי חד מנייהו חמתה מרובה לאו סוכה תחת סוכה היא ומאי אשמעינן רבי ירמיה:

    תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה כדקיימא עליונה בתוך כ':

    מ"ד ניגזר למיפסל תחתונה משום זמנין דקיימא עליונה למעלה דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר ומדחזי לעליון חמתה מרובה סבר כמאן דליתיה הוא ולא פסיל לתחתונה קמ"ל דלא גזרינן הא אטו הא:

    וכמה יהא הפסק בין סכך לסכך ותפסול תחתונה משום סוכה תחת סוכה דלא נימא חד סוכה הוא:

    טפח אבל בציר מטפח חד סככה הוא:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sukkah 10a · Sefaria · CC0

    תוספות

    אמר רב הונא טפח אע"ג דלקמן פרק הישן (סוכה דף כב:) אמרינן חבוט רמי הכא לא שייך:

    שלא מצינו מקום פחות מד' היינו לענין רשות היחיד וכרמלית כדפירש בקונטרס ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון (עירובין דף עו.) ליחשב כפתח:

    פירס עליה סדין מפני החמה כתוב בתשובת הגאונים הא דקתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפירשתי לעיל דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דבלא פסול צלתה מרובה וכענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה והסדין מונען מליפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד מצינו לקמן פרק הישן (סוכה דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין:

    Tosafot on Sukkah 10a · Sefaria

    רבנו חננאל

    כיון ששנינו העליונה כשרה והתחתונה פסולה אמרי' וכמה יהא בין סוכה לסוכה.

    כמה יהא חלל בין סכך לסכך ותהיה התחתונה פסולה.

    אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח.

    רב חסדא אמר ד' טפחים שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מד' טפחים ושמואל אמר י' טפחים כהכשרה.

    כלומר אין התחתונה פסולה עד שיהיה בעליונה הכשר סוכה ודייקינן מדברי ר' יהודה דתני [אם] אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ואוקימנא כשאינה ראויה לדירה מכלל דת"ק סבר אע"פ שאין העליונה ראויה לדירה כשרה קשיא לשמואל ושנינן אין [ראויה] לדירה מרווחת. אבל ראויה לדירה ע"י הדחק היא. וכן אהא דאמרינן במערבא כל שאין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כולי שנויא הכא והכא חדא התם לדירה והכא לקבל ע"י הדחק: פיסקא פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר דלא יהון טרפין דסוכה נתרין על המטעמים בעידנא דאכיל.

    או שפרס סדין ע"ג הקינופות שהן ד' קינופות בד' קצות המטה פסולה אבל פורס הוא על נקליטי המטה שהן שנים באמצע המטה כדגרסינן בירושלמי רב ביבי בש"ר יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר אם הוא מכוסה בסדין ומעמיד ב' זרועותיו וב' ידיו עומדות על גופו והסדין עליהן נמצאו זרועותיו בולטין ועולין מצדדין כנקליטי המטה והסדין עליהם. לפיכך ע"ג נקליטין כשרה כי כזרועותיו הן חשובין. פירש גאון קינופות עמודין עומדין במטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורסין עליהן סדינין ונקראין בבבל טראמה. נקליטי ב' עמודין עומדין עשויין כפתח העשוי בפאת המטה שהיא מסגרתה מב' צדדין.

    אמר רב חסדא זה ששנינו פסולה דווקא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה.

    Rabbeinu Chananel on Sukkah 10a · Sefaria

    ריטב"א

    כמה יהא בין סוכה לסוכה ותפסל התחתונה פירוש כמה יהא חלל עליונה שתהא נפסלת תחתונה מחמתה משום סוכה שתחת סוכה אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח כלומר דמקרי אהל הכא נמי אף ע״ג דלא מיקרייא סוכה לאכשורי נפשה מקרייה אהל למיפסלה לתחתונה משום סוכה שתחת סוכה:

    רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ד׳‎ טפחים שלא מצינו מקום חשוב בפחות מד'. פי׳‎ ואהל טומאה אפי׳‎ אהל עראי לא חשיב אלא גזירת הכתוב הוא והכא אהל דחשוב קצת בעי׳‎ ושמואל אמר עשרה דבעי׳‎ דתהוי ראויה למיקרי סוכה ואין סוכה כשאין בחללה עשרה והיינו דקאמר כהכשרה כך פסולה בי׳‎ דפסיל לתחתונה בי׳‎ ואע״ג דכשהיא גבוה למעלה מעשרים דלא הויא כשר׳‎ פסלה לתחתונ׳‎ שאני התם שפסולה מחמת גובה דהויא דירת קבע והיא הנותנת שתהא קרויה סוכה גמורה ותהיה התחתונה סוכה שתחת סוכה אבל כשהיא פחותה מעשרה לא שמה סוכה אף ע״ג דחשיבא בעלמ׳‎ אהל כדאמרינן לקמן גבי קינופו׳‎ ואותבי׳‎ עליה דשמואל מדתנן ר״י אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה דקס״ד דה״ק שאם אין העליונה גבוה עשרה דלא חזיא לדירה התחתונה כשרה מכלל דת״ק סבר אע״ג דלא גבוה עשרה התחתונה פסולה והויא דשמואל כר״י דלא כת״ק ואמרי׳‎ כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ של העליונה התחתונה כשרה והא ודאי הא דרב דימי לפרוקי האי דפרכי׳‎ לשמואל היא דכיון דאותבינן לשמואל ממתניתין דלא סגיא לפרוק׳‎ צריכה או לאסוקי בקושיא או בתיובתא א״ו כדאמרן דרב דימי אתא לפרושי מתני׳‎ אליבא דשמואל דלכ״ע מתני׳‎ בעליונה גבוה י׳‎ איירינן והא דקאמר ר״י אם אין דיורין בעליונה דמשמע ודאי דלא חזיא לדירה כדאמרי׳‎ לאו למימרא דלא חזיא לדירה מחמת שאינה גבוהה עשרה אלא דלא חזיא לדירה מחמת שאינה יכולה לקבל כרים וכסתות. ופרכינן מכלל דת״ק אע״פ שאינה יכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ אלמא לא בעי שתהא ראוי׳‎ לדירה כלל ומינה נמי דלא בעי שתהא גבוה עשרה דלמה לה חלל עשרה כיון דלא חזיא לדירת עראי ומה מהני לה חלל עשרה אלא ודאי דאפילו להאי פירושא ת״ק דלא כשמואל ומהדרינן דאיכא בין ת״ק ור״י מיכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ ע״י הדחק דרבנן סברי דבהכי סגי לה ור״י סבר דלא חשיבה עליונה סוכה להכשרה ולא לפסול חברתה עד שתהא ראויה לקבל כרים וכסתו׳‎ שלא ע״י הדחק ור״י לטעמיה דסבר סוכה דירת קבע בעי׳‎ ורבנן לטעמייהו דסברי דירת עראי בעי׳‎ וזהו מ״ש רבינו אלפסי ז״ל כדפסק בשמעתא קמייתא דפרקין הלכה כרבא. ועוד דסוגין בענין סוכה ע״ג סוכה כותיה דרבא שייכא כלומר דכיון דחזי׳‎ לר״י ורבנן דפליגי בסוכה ע״ג סוכה ופליגי בסוכה דירת קבע או דירת ארעי משמע דמתני׳‎ קמייתא נמי בהא פליגי ואזיל כל חד מינייהו לטעמיה ואף ע״ג דבר מהא מתני׳‎ אשכחן להו דפליגי שר״י מתיר לישן תחת המטה בסוכה וחכמים אוסרין ורבי יהודה מחייב סוכה במזוזה וחכמים פוטרין וטעמא דרבנן משום דסוכה דירת עראי וטעמא דר״י משום דסוכה דירת קבע ואין משנתנו של סוכה ע״ג סוכה ראיה יותר מאלו לפרש שזהו מחלקותם בסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ׳‎ אמה כונת רבינו ז״ל להביא כל מקומות שנחלקו בזה ר״י ורבנן להיות בזה קצת סיוע לדברי רבא שילמוד סתום מן המפורש דפלוגתייהו בהא נמי בהכי הוא. ולענין פסק הלכה נראין הדברים דהלכתא כשמואל דהא רב דימי משמיה דבני מערבא טורח לפרושי מתני׳‎ לפרוקי תיובתיה דמותבינן ליה ולא עוד אלא דאפילו לא אתא רב דימי לפריקי מלתא דשמואל אלא מימרא באנפי נפשה כדסברי מקצת רבנן ז״ל מכיון דאמר דבעי רבנן שתהא יכולה לקבל כרים וכסתו׳‎ ע״י הדחק דחזיא לדירת עראי מכלל דבעי גבוה י׳‎ דאי לא היאך תהא יכולה לקבל כרים וכסתות ותהא ראויה לדירה כלל אלא ודאי כדאמרן ויש בזה שגג׳‎ גדול׳‎ בדברי הרב בעל המאור דארכבה אתרי ריכשי דפסק כרבה בר בר חנא ורב חסדא דאמרי ארבעה ופסק כרב דימי שתהא יכולה לקבל כרים וכסתות ותהא ראויה לדירה. וזה א״א בשום צד שתהא גבוה ד׳‎ טפחים ותקבל כרים וכסתות ומה שהביא ראיה לדבריו מדקי״ל לקמן בענין נויי סוכה המופלגין ממנה ד׳‎ אמות שהיא פסולה כרב חסדא ורבה בר רב הונא ותרווייהו חד טעמא נינהו הא ליתא דמה ענין זו אצל זו דאלו התם מכיון דמופלגין מן הסכך ד׳‎ חשיבי באנפי נפשייהו ולא בטילי מכיון דמופלגי לגבי סכך ולא חשיבי נויין דיד׳‎ וממעטי אויר׳‎ ופסלו לי׳‎ לסככ׳‎ משום סכך פסול אבל הכא למיפסל׳‎ לתחתונ׳‎ משום סוכה שתחת סוכה דלמא בטפח סגי לה לעליונה כאהל טומאה כדברי רב הונא או י׳‎ טפחים בעינן כהכשרא כדברי שמואל הלכך ההוא לחוד והא דהכא לחוד ובההיא דהתם קי״ל כותייהו משום דר״נ דפליג עלייהו יחידאה הוא ובהא דהכא קי״ל כשמואל מטעמא דאמרן:

    מתני' פירש ‎עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסול׳‎ דעת רבי׳‎ ז״ל בסוכה שהיא מסוככ׳‎ כהלכת׳‎ שוב אינה נפסלת אפילו משום סוכה שתחת האילן ומוכח לה מהא דתנן בסמוך הדלה עליה את הגפן וכו׳‎ כדבעי׳‎ לפרושי בדוכתה וכי קתני לעיל העושה סוכתו תחת האילן פסולה בשקדם האילן לסוכה ובזה הפריז רבינו ז״ל על מדתו ממדת רבינו זרחיה ז״ל דלדידיה נהי דסוכה כשרה לא מיפסלא בתר הכי משום צירוף אילן שחמתו מרובה מצלתו אי הוי צלתו מרובה מחמתו פסיל לה ואף ע״פ שקדמה לו אבל לרבינו ז״ל אפילו אילן שצלתו מרובה מחמתו לא פסיל לה משום סוכה שתחת האילן נמי וקשיא עליה הא דתנן הכא שאם פי׳‎ עליה סדין מפני החמה אף ע״ג דבלאו הכי הויא צלתה מרובה מחמתה וקדמה לסדין פסולה דאתי סדין שהוא סכך פסול ומבטל לסכך כשר וליכא למימר דמתני׳‎ בשחמתה מרובה מצלתה איירי דאם כן מאי קמ״ל פשיטא ותו דדומיא דפירש ע״ג הקינוף קתני דמיירי בשצלתה מרובה מחמתה ורבינו ז״ל מפרש פירש עליה סדין מפני החמה כדי שתהא נכשרת ע״י הסדין כי בתחלה היתה צלתה מרובה מחמתה ואם תגיענ׳‎ החמה תתייבש ותהא חמתה מרובה מצלתה ונמצא קיומה והכשרה ע״י הסדין שאינו מניחה להתייבש וכן תחתיה מפני הנשר היינו שלא יפלו העלין ותהא חמתה מרובה מצלתה ול״נ האי שיטתא דיל׳‎ לאו ראיה היא כדבעיא למימר קמן דמתני׳‎ דהכא כפשט׳‎ כדפרש״י שהיתה הסוכה צלתה מרובה מחמתה ופי׳‎ עליה סדין כדי שלא תכנס בה חמה כלל פסולה משום סוכה שתחת האילן ואע״ג דבלא סיוע סדין הויא לעולם צלתה מרובה מחמתה דומיא דפירש ע״ג הקינוף דקתני בהד׳‎ שצל הסדין מבטל סכך הסוכה:

    אבל ‎ פירש ‎הוא ע״ג נקליטי המטה אוקימנא בדלא גבוהה עשרה דלא חשיבי כלל אבל קינוף דקביע חשיב אהל עראי מיהת ואתי אהל עראי דקינוף ומבטל אהל עראי דסוכה:

    גמ׳‎ אמר ר״ח ל״ש אלא מפני הנשר אבל לנאות׳‎ כשרה שפיר אתיא לפי׳‎ ר״ת ז״ל דלנאות׳‎ לא מסייע בקיום הצל כשרה ולפירושא דידן נמי אתיא שפיר דכל לנאותה אינו חוצץ ובטיל גביה וכמאן דליתי׳‎ דמי ולא אתי שפיר לפירוש׳‎ דר״ת הא דאמרי׳‎ מהו דתימא ה״ה דלנאות׳‎ פסול׳‎ והא דקתני מפני הנשר אורחא דמלתא קתני דהא לאו אורחא דמלתא הוא שיהו עלי׳‎ נושרין עד שחשו׳‎ חמתה מרובה מצלת׳‎ אבל לדידן שפיר אתי׳‎ דאורחא דמלתא דנתרי עלין דידה קצת על השלחן ועל ראשי בני אדם ומצערי להו והיכא דהוה שלא לצורך הסוכה ושלא לנאותה אלא לצורך הבגד איכא פלוגתא ביני רבוותא ז״ל איכא מאן דאמר פסולה דלא מכשרינן אלא לנאותה דוקא דאגב דהוי ליה לנוי הוי ליה טפלים ובטילי גביה אבל לצורך הבגד לא בטילי ופסלי לה לסוכה וקשיא עליה הא דאמרינן בסמוך בעובדא דמינמין רעיא עבדיה דרב אשי דאשתמיטא ליה כותנתיה במיא ושטחא אמטללתא א״ל רב אשי שקליה דלא לימרון קא מסכך בדבר המקבל טומאה וא״ל והא חזי ליה דרטיבא א״ל לכי יבשה קאמינא דאלמא כל היכא דרטיבא ומחזיא מלתא דלצורך הבגד הוא שרי ולא צריך למשקלה מהתם אלא לכי יבשה מפני מראית העין שהם סבורין שנתנוה שם לצורך הסוכה. ותירצו דודאי כל זמן שמשתמשין תחתיה אע״ג דרטיבא נמי אסור למשטח׳‎ עלה אפילו לצורך הבגד והמשתמש תחתיה לא יצא י״ח ומאי דשרי רב אשי ברטיבא היינו שלא בשעת אכילה ושתיה שאין משתמשין שם ואמר דלשקלה לכי יבשה דלא לימרו דשביק לה התם אף בשעת אכילה ושתיה אבל כי רטיבא לא אתו למימר הכי שאין דרך להשתמש שם ומפני שמינטפין עליו מן הבגד ונראין דברים כדברי האומרים דכל שלצורך הבגד מותר והא דקתני לנאותה לרבותא הוא דאע״ג דאית בה צורך סוכה לנאותה מיהת כשרה דבטלי גבה וכ״ש לצורך הבגד דלא חשיב מידי וכמאן דליתיה דמי והשתא אתי שפיר כפשטה עובדא דמינמין עבדא דרב אשי והא דאמרינן מהו דתימא הא דקתני מפני הנשר אורחא דמלתא קתני ולא אמרינן דקתני ליה לאפוקי מחמת הבגד דשרי מסתברא לי משום דפשיטא ליה דכל מחמת הבגד עראי הוא ולא מבטל סככה וכשרה ולא אצטריך ליה לתנא למעוטי ובירושלמי אמרו אבל כל שלא מפני הנשר כשרה וזה סיוע לדברינו ולמעשה ראוי להחמיר ומאי דקאמר ליה דלא לימרו סכך בדבר המקבל טומאה א״ש לפירושא דילן דפרישנא במתניתין דכל כמה דלא חזו דלצורך הבגד הוא סוכה פסולה היא ואפילו צלתה מרובה מחמתה אבל לפירוש ר״ת ז״ל כיון דהא אפשר בצלתה מרובה מחמתה אפילו שלא לפרוש עליה סדין אמאי לא תלו פסולה דעבדא דרב אשי להיות סבורין שמונחת שם מפני החמה שלא תהא חמתו מרובה מצלתה בלא סדין:

    לימא מסייע ליה סככה כהלכתא כו׳‎ דלמא מן הצד:

    Ritva on Sukkah 10a · Sefaria

    מאירי

    פרש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירש על גבי הקינוף פסולה אבל פורש הוא על גבי נקליטי המיטה ופי' הדברים שסוכה זו עשויה כהלכתה ר"ל שצלתה מרובה מחמתה ומ"מ אינו רוצה בחמה כל עיקר ומתוך כך פרש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר כדי שיקבל הסדין קסמי הפסולת ולא יהו נושרין לו על השולחן או שפרש סדין על גבי הקינוף והוא תחיבת ארבעה קונדסין ופרישת הסדין עליהם והוא אוכל וישן תחתיו או מפני החמה או מפני הנשר פסולה מתורת סוכה תחת סוכה שכל אלו אע"פ שאינן באים להכשר סכך ר"ל לעשות צלו מרובה מחמתו שהרי כבר היה שם סכך כשיעור הכשר מ"מ צורך סכך הם שכל שאדם מכוין להרבות צל או שלא להשיר קסמין צורך סכך הוא ושם סכך עליו ואע"פ שאלו היה סכך כשר היה הכל כסכך אחד פיסולו גורם ליתן לו שם בפני עצמו או שתפרש שמ"מ הוא יושב תחת סכך פסול הא כל שאינו מכוין בזו לשום צורך סכך אלא לנאותה כגון שעיטר את הסכך בקרמין ובסדינים המצויירין מתחת הסכך וכיוצא בזה כשרה בין מן הצד בין באמצע בין על פני כל הסכך:

    אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטה והם שני קונדסין נתונים באמצע רכובות על המיטה אחד לצד הראש ואחד לצד הרגלים ואין בהם גובה עשרה ופורש סדין עליהם והסדין משתפע לכאן ולכאן ומ"מ הואיל ואין לה גג אין זה אהל ואין שם סכך עליו:

    זו היא שיטתנו ועל דעת מה שכתבנו למעלה שהסוכה הכשרה נפסלת בסכך שני הבא עליה מתורת סוכה תחת סוכה וכבר כתבנו שמקצת מפרשים כתבו שכל סוכה כשרה אינה נפסלת בסכך שני וקצת רבני צרפת נמשכים לקולא זו ומפרשים במשנתנו מפני החמה חמתה מרובה מצלתה ופרש עליה סדין להשלים צלה לרוב ומפני הנשר שרואה העלים נושרים ומתירא שמא מתוך נשירתם תהא חמת הסוכה מרובה מצלתה אבל כל להרבות בצלה שלא לצורך הכשר או כל שלא להשיר קסמי הפסולת על השולחן אע"פ שאינו עושה לנאותה אלא לצורך סכך כשרה והוא הדין לדעתם אם סכך ואח"כ הדלה את הגפן על הסכך שכשרה והוא שאמרו בפסול שבה הדלה עליה את הגפן וסכך על גבה הא סכך ואח"כ הדלה כשרה וכן מביאין ראיה לדבריהם ממה שאמרו בגמ' במנימין עבדיה דרב אשי דאשתמיטא כתנתיה במיא שטחא אמטללתא ואמר ליה רב אשי שקלה דלא לימרו קא מסכך בדבר המקבל טומאה והשיבו והא קא חזו דרטיבא כלומר ומכירים שלא לצורך סכך הונחה ואמר ליה לכי יבשה קא אמינא לך שלא יכירו הסבה ויחשדו שלצורך השלמת צל הונחה שם ואם כדעת ראשון הרי מ"מ נפסלה הסוכה ומה לו לבא בה משום מראית העין אלא [ודאי] שהסוכה לא נפסלה בכך וחשש שמא הרואים יחשדוהו שהסדין הונח שם להכשר סוכה ואין צורך בכך שהסדין המונח לנגבו אינו צורך סכך כלל והרי הוא פחות מן המונח לנאותה ואף לדעתנו לא נפסלה בכך אלא שנגע בה משום מראית העין כך ראיתיה לגדולי הדורות שבקאטאלונייאה אלא שאף אני אומר שאפשר שכששטח זה את הכתונת על הסוכה לא היה אדם בסוכה ולא היה אדם צריך באותה שעה ליכנס בה לא לאכילה ולא לשינה ולא למדרש אלא שהיתה שעה הצריכה להם לעסקיהם שהרי על כרחך לא ביום טוב היה אלא בחולו של מועד שאם ביום טוב אף השטיחה נאסרה לו כמו שביארנו במסכת יום טוב במי שנשרו כליו במים ונמצא שלא היה שם אלא חשש מראית העין ולא עוד אלא שמא ערב החג היה שעדיין אין מצות סוכה מוטלת עליו ולא היה בה אלא חשש הרואים ומשום מראית העין וכן עיקר ואף מה שהכשרנו לנאותה פירשוה גדולי הדורות בשסיכך תחילה שאין דרך הנוי אלא לאחר שנסתככה כהלכתה וכן אני אומר דוקא בדברים המצויירים עד שנראה לכל שלנוי הוא עושה וכן הדברים נראין:

    Meiri on Sukkah 10a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה וקיימא עליונה בתוך כ' לגגה של תחתונה כו' עכ"ל לאו דוקא נקט הכי דבדקיימא נמי עליונה בתוך כ' לארץ נמי הוי דינא הכי כפרש"י לעיל אלא לרבותא נקט הכי דאפילו בכה"ג העליונה כשרה וק"ל:

    תוס' בד"ה פירס עליה סדין כו' אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפרש"י לעיל כו' עכ"ל נראה מדבריהם דאף בשצל הפסול נמי מרובה מחמתה דומיא דסדין כשרה כיון דצל הכשר נמי מרובה מחמתה והיינו טעמא כדפי' לעיל דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה אבל לפ"ז קשה מאי קא קשיא להו לעיל מהא דקפרכינן הא קא מצטרף סכך פסול כו' והא דלא משני כגון דבלאו פסול צלתה מרובה כו' עכ"ל הא ליכא לאוקמי הכי דא"כ אף בצל האילן נמי מרובה תכשר כמו בסדין דהכא יש לחלק דלעיל באילן דקדם לסכך כשר כיון דקדם האילן שהוא סכך הפסול וצלו מרובה לא מהני בתר הכי צל סוכה אף בשצלתה נמי מרובה אבל הכא דקדמה סוכה לסדין כיון דסככה כהלכתה שצלתה מרובה שוב אין נפסלת ע"י סדין וכן חילק הר"ן לפר"ת בענין זה ע"ש:

    אהובי אחי בדבריך עיינתי והנה תלית דבריך באילן שתחתיו סוכה שבאו לפוסלה מבסוכת תשבו תיפוק ליה משום פסול מחובר ובזה ראית לדחות פריב"א ואם כדבריך הוא למה לא הביאו התוס' זאת הראיה לדבריהם דכשהסוכה צלתה מרובה מחמתה לא תפסול משום צירוף סכך פסול דאל"כ ל"ל בשמעתין טעמא דבסוכת תשבו בסוכה שתחת האילן עד שהוצרכו להביא ראיה מההיא דהמקרה סוכתו בשפודין כו' ומההיא דר"פ בהוצין יורדין לתוך כ' כו' אבל כיון דמתני' מיירי באילן שצלתו מרובה דומיא דבית ואימעיט נמי מבסוכת תשבו נקטו ליה הכי בהך ברייתא אגב סוכה שתחת סוכה מתניין ומיהו אית בהו נמי פסול אחר והשתא אין כאן מקום לדחות פריב"א אמנם במה שבאת לחלק לשיטת התוס' דהיכא שהסדין בתוך י' לשמואל דליכא כאן אלא פסול סדין כשהצל הכשר מרובה לא יפסל אף כשהצל הפסול גם הוא מרובה משא"כ באילן דמשום פסול בסוכת תשבו נגעו בה למעלה מי' וכיון שצל האילן מרובה אף בשצל הסוכה גם כן מרובה פסולה אמת הן הן הדברים ראוים הן ליכתב לפי הדין אבל אינן עולין יפה לפי הסוגיא לחלק בזה ולתרץ קושייתי דאכתי איכא למימר דאטו הא דהעושה סוכתו תחת האילן ובית דוקא בלמעלה מי' איירי לשמואל דהא סתמא קתני פסולי דאילן ובית והני אמוראי לא פליגי אלא כמה יהא בין סוכה לסוכה ולא קאמרינן נמי וכמה יהא בין אילן ובית לסוכה משום דבהני בכל גוונא קתני פסולי דידהו דבפחות מי' נמי פסול באילן משום מחובר וכן בבית בלאו פסול [סוכה תחת סוכה] וא"כ הדרא קושייתי לדוכתיה דלא ה"מ לשנויי לעיל דמיירי בצלתה מרובה דא"כ אף כשצל האילן מרובה נמי תכשר היכא דאין האילן למעלה מי' כמו בסדין דהכא אבל סברא זו שכתבתי לתרץ קושייתי וכמ"ש הר"ן היא מפורשת ממשמעות המשנה דהעושה סוכתו תחת האילן משמע שהאילן קדם ופירס עליה סדין משמע שהסוכה קדמה ואין זה (אסור) [חסר] מדבריהם ולא כתבו כמו שפירשתי לעיל אלא בהא דאין מצטרף סכך פסול בשהכשר צלתה מרובה ומיהו אינן דומין לגמרי דלעיל אין מצטרף אלא כשאין צל הפסול מרובה כיון שהפסול קדם אבל הכא אף בשהצל הפסול מרובה אין מצטרף כיון שהכשר קדם ואל יקשה לך לפי סברתי ג"כ הרי כתב הטור דל"ש אם האילן קדם או הסכך קדם וכמ"ש גם הר"ן בשמו התוס' אזיל בכל האי ענינא לדעת ר"ת בשמעתין ועיין בב"י סימן תרכ"ט שכתב ויש לתמוה על רבינו שפסק כפר"ת דהא דפסלינן פרס עליה סדין כו' ובסי' תרכ"ו כתב ל"ש אם האילן קדם כו' עכ"ל דברים אלו מסכימים ממש לדברי אבל לדבריך אין כאן מקום תמיה ולא ה"ל להשמיט א' מהפוסקים מלהזכיר לפלוגי בסוכה שתחת אילן ובית דיש חילוק בין אם האילן למעלה מי' או לא וז"ל הטור ואם האילן צלתו מרובה מחמתו פסולה בכל ענין אף אם הסוכה צלתה מרובה עכ"ל הרי לך שלא חילק ובכל ענין פסול וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sukkah 10a · Sefaria

    מהר"ם

    בתוס' ד"ה אמר רב הונא טפח וכו' הכא לא שייך ר"ל דהא דאמרי' לקמן חבוט רמי היינו דוקא בקנה עולה וקנה יורד אבל בסכך שלם לא שייך לומר חבוט רמי וק"ל:

    Maharam on Sukkah 10a · Sefaria

    פני יהושע

    בפירש"י בד"ה תחתונה כשירה והעליונה פסולה כו' ואי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום דמצטרף סכך פסול כו' עכ"ל. נראה מבואר מלשון רש"י דלא ס"ל כשיטת התוס' דלעיל בד"ה הא קא מצטרף דהיכא שהתחתונה צילתה מרובה תו לא מפסלא מחמת צירוף עליונה כיון שאין צורך באותו צירוף דא"כ היאך כתב רש"י כאן ואי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום צירוף סכך פסול והא הכא דתחתונה לחוד צילתה מרובה כדמשמע פשטא לישנא דגמרא דפתח וקאמר שהתחתונה צילתה מרובה ואכתי לא הזכיר העליונה כלל משמע שהתחתונה לחוד צילתה מרובה ואם כן יש לתמוה על הטור שכתב בשם רש"י כשיטת התוס' דלעיל והכא משמע להיפך אלא שמצאתי שהב"י כתב בשם הגהות מרדכי שכתב דרש"י חזר בו כאן ממה שכתב לעיל בד"ה הא קא מצטרף דמשמע דקאי בשיטת התוס'. ולענ"ד נראה דוחק גדול לומר כן דרש"י חזר בו ממה שכתב לעיל באותו סוגיא עצמו להיפך. לכך נראה לענ"ד דודאי עיקר שיטת רש"י כשיטת ראבי"ה וריב"א דאע"ג דהתחתונה לחוד צילתה מרובה מחמת עצמה אפ"ה פסולה מחמת צירוף סכך העליון אם לא שיש בתחתונה באויר שבין ענפי העליונה חמתה מרובה יותר מצילתה משום דכל מה שבתחתונה כנגד הענפים העליונים אין עולה לחשבון הצל דלעולם הצל העליון מבטל מה שתחתיו כיון דעיקר הצל הוא מחמת העליונה שמגין מפני החמה ואם כן התחתון שלמטה הימנו כמאן דליתא דמי וכמו שכתב הר"ן ז"ל גם כן. ולפ"ז מה שכתב רש"י ז"ל לעיל בד"ה הא קמצטרף ומהני צל האילן לצל הסכך להשלים צילתה של סוכה כוונתו ג"כ לכך דלשון להשלים הכי משמע דכיון דצל העליון מבטל מה שתחתיו אם כן העליון משלים הכשר סוכה שתהיה צלתה מרובה וכמ"ש רש"י ז"ל בהדיא בריש מכילתין וע"ש הצל נקרא סוכה והיינו כדפרישית דכיון דהעליון הוא המיצל בעד החמה א"כ תו לא מיקרי התחתון סוכה שהרי אין הצל בא מחמתה אלא מחמת הענפים העליונים שלמעלה ממנה כן נ"ל ברור בשיטת רש"י ז"ל שכל דבריו א' הם ואין כאן חזרה כלל וכמו שאבאר עוד בסמוך בשיטת רש"י בל' המשנה פירש עליה סדין:

    בגמרא כמה יהא בין סוכה כו' אמר רב הונא טפח כו' דתניא טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה אבל בפחות מטפח לא מביא ולא חוצץ. ופרש"י דהאי דלא מביא היינו דהלכה למשה מסיני שאם טומאה תחת ראשו אחד וכלים תחת ראש השני לכאורה הא דקתני רישא דמתני' דאהלות טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה היינו שמביא את הטומאה מבית שהטומאה בתוכו לבית אחר הסמוך לו הפתוח לתוכו בטפח ע"ט ברום טפח אלא דמה שכתב רש"י כאן בענין שהטומאה והטהרות הם תחת אהל אחד ממש שמביא טומאה מראש אחד לראש השני לטמא הטהרות שבצדן ולא כתב באותו ענין שמביא מבית זה לבית אחר נראה לי דהיינו משום דרש"י סובר דמה שמביא הטומאה מבית זה לבית אחר כשפתוח לו בטע"ט אינו מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שאבאר לקמן בריש פ' הישן וכמ"ש הש"ך בהדיא בי"ד סי' ש"ע ע"ש. וכמו שהארכתי בזה בקונטרס שלי בענין טומאת כהנים ובכמה מקומות בש"ס. וא"כ לפ"ז כיון דר"ה דשמעתין בא לומר דבטע"ט לחוד פסולה הסוכה מן התורה מחמת סוכה שתחת סוכה דילפינן לה מקרא דבסוכות א"כ משמע דבטומאה נמי מדאורייתא איירי מש"ה איצטריך רש"י לפרש בכה"ג דהוה ליה טומאה דאורייתא וכן נראה לי לדקדק מלשון הגמרא עצמו דמסיק הכא אבל פחות מרום טפח לא מביא ולא חוצץ דזה הלשון אינו נזכר שם במשנה כלל אלא דאפ"ה מסיק לה הכא בהאי לישנא משום דעיקר ראייה דטפח ע"ט לענין טומאה הוי מדאורייתא לא ידעינן אלא מהא דקתני טע"ט ברום טפח אי ס"ד דמבית לבית איירי לא שייך לשון רום טפח דטע"ט לחוד הו"ל למיתני דהיינו האורך והרוחב וממילא דהרום הוא בכלל האורך או הרוחב אלא מדקתני ברום טפח ע"כ היינו כפרש"י כאן דאיירי בטומאה דאורייתא שמביא הטומאה מראש אחד לראש השני דבכה"ג שייך לשון אורך ורוחב ורום שצריך שיהיה באותו חלל דאל"כ אע"פ שיש בארכו או ברחבו טע"ט הוה ליה טומאה רצוצה שהטומאה בוקעת כנגדה עד לרקיע ואינו חוצץ וכמו כן אינו מביא הטומאה מראשו אחד לראש השני כיון שהוא פחות מטפח אין הטומאה מטמאה אלא מה שכנגדה ולא מה שבצדה כנ"ל ברור בכוונת רש"י ודוק היטב:

    במשנה פירס עליה סדין כו' פסולה ופירש"י בד"ה פסולה משום דאינו יושב בצל סוכה דאהל מפסיק ביניהן עכ"ל. לכאורה יש לתמוה במאי דמפרש רש"י טעם הפסול בפירס הסדין תחת הסוכה מפני הנשר או ע"ג הקינוף דלכאורה בזה טעם הפסול פשוט דכיון שאהל מפסיק אינו יושב בסוכה וטפי הו"ל לרש"י לפרש טעם הפסול ברישא דמתניתין שפירס הסדין ע"ג הסוכה מפני החמה שבזה לכאורה אין טעם הפסול ברור שהרי לשיטת הגאונים שכתבו דמתניתין איירי בענין שאין צל הסוכה מרובה מחמתה אלא ע"י צירוף הסדין אין זה מבואר במשנה כלל וגם בעיקר הדין כבר כתבתי לעיל דרוב הפוסקים חולקים על זה וכתבו דאפילו כשצל הסוכה לבד מרובה מחמתה נמי הסדין פוסל הסוכה ומכ"ש דקשה טפי לפי שיטת הר"ת שהביאו התוספת דהאי דפירס סדין מפני החמה היינו דאפשר דלולי פריסת הסדין אפשר שיתייבש הסכך ומתוך כך יהא חמתה מרובה וא"כ כל כי האי מלתא לא הו"ל לרש"י ז"ל לסתום אלא לפרש כיון שאין טעם פסול זה ברור כלל:

    אמנם לפי מה דפרישית לעיל דאדרבא רש"י קאי בשיטת ראבי"ה וריב"א דאפילו כשצל הסוכה לבד מרובה מחמתה אפ"ה שייך צירוף סכך פסול בהדי סכך כשר לפי שלעולם צל העליון מבטל מה שתחתיו שהתחתון כמאן דליתא דמי וכיון שכבר כתב רש"י ז"ל כן בפירוש לעיל בד"ה תחתונה כשירה וכדפרישית שכן נראה ג"כ מלשון רש"י לעיל בד"ה הא קמצטרף סכך פסול דלשון משלים שכתב רש"י היינו בזה הענין עצמו. וא"כ לפ"ז לא הוצרך רש"י לפרש כאן פסולא דרישא שכבר סמך עצמו על מה שכבר פירש בסוגיא דלעיל שהצל העליון מבטל התחתון א"כ פשיטא דפירס עליה סדין מפני החמה פסולה שהרי עיקר הצל בא מחמת הסדין שלמעלה וכל סכך הסוכה כמאן דליתא דמי משא"כ הך בבא דסיפא הוצרך רש"י לפרש האי טעמא דאהל מפסיק ביניהן דאע"ג שהצל בא מחמת סכך הכשר העליון שהוא למעלה מהסדין אפ"ה לא אמרינן דהסדין כמאן דליתא דמי אלא דאפ"ה פסולה משום דאהל מפסיק ביניהן ואינו יושב בצל סוכה כנ"ל ברור בכוונת רש"י וכמ"ש לעיל דכל דבריו אחד הם ודו"ק:

    בתוספת בד"ה פירס עליה סדין כתוב בתשובת הגאונים כו' ובענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היתה נעשית חמתה מרובה כו' עכ"ל נראה דלא ניחא ליה לר"ת לפרש כשיטת הגאונים דעיקר הדין חסר מן המשנה דהא סתם סוכה צילתה מרובה מחמתה מחמת עצמה. ועוד דא"כ לא א"ש הא דאמר רב חסדא בגמרא אבל לנאותה כשירה ואי מתני' לא איירי אלא כשחמתה מרובה מצילתה בלא הסדין א"כ לנאותה אמאי כשירה דהא מצטרף סכך פסול דהרי סדין דבר המקבל טומאה ואף שבהגהות אשר"י ז"ל הרגיש בזה ומפרש דמסתמא כל שהצל סוכה עצמה מרובה מחמתה מקרי לנאותה מ"מ ר"ת ז"ל לא ניחא ליה לפרש כן לכך מפרש מפני החמה ומפני הנשר שעי"כ יהיה צלתה מרובה אלא דבין לשיטת הגאונים ובין לשיטת ר"ת קשיא לי דאכתי לא א"ש הא דמקשינן בגמרא אדרב חסדא פשיטא מפני הנשר תנן ומשנין מה"ד אורחא דמלתא קתני קמ"ל ולפירושם אין כאן חידוש הדין כלל דמה"ת נאמר דאורחא דמלתא קתני מפני הנשר אבל באמת בכל ענין פסולה אפילו כשצילתה מרובה מחמתה בלא הסדין שהרי כתבו התוס' לעיל דאין שום סברא לפסול כלל היכא דעיקר סוכה צילתה מרובה מחמתה מחמת עצמה דאדרבה כתבו להדיא דהא דלא משני הש"ס לעיל אליבא דרבא דאיירי בענין שבלא הפסול צילתה מרובה משום דא"כ מאי למימרא ויש ליישב מתוך מה שכתבתי לעיל בדברי התוס' עצמם דמה שכתבו התוס' דא"כ מאי למימרא היינו לדבריו דרבא דוקא וא"כ הכא לא שייך לומר כן דוודאי ר"ח גופא איצטריך ליה לאשמעינן לאפוקי מהאי סברא כן נ"ל ודו"ק:

    בא"ד אבל לפי' הקונטרס ק' כו' מאי שנא מלנאותה ולע"ד יש ליישב שיטת רש"י כיון שעושה כן כדי לנאות הסוכה א"כ הרי הסדין בטל לגבי הסכך ממש שמייפהו משא"כ כשפורס מפני החמה או מפני הנשר להגן על האדם א"כ אין הסדין שייך לסכך כלל לומר שיהא בטל לגבו וכן מה שהקשה עוד על פירש"י מברייתא דפרק הישן יש ליישב בקל דהתם נמי לא היו יושבין תחת הסדין אלא שהסדין גרם שלא יגיע החמה למרגלותם והם לעולם לא היו יושבין תחת הסדין כלל. ולענ"ד הדבר ברור שלא הקשו תוספת כן אלא לסניף בעלמא אבל עיקר קושייתם לסתור פירש"י מחמת קושיא דמ"ש מלנאותה ולמאי דפרישית נתיישב פירש"י על נכון וק"ל:

    בפרש"י בד"ה לא שנו אלא מפני הנשר ויש מפרשים טעמא דפסולה משום שני סככים כו' עד סוף הדיבור. ונראה דטעם היש מפרשים היינו משום דלא משמע להו לפסול הסוכה משום שהסדין המקבל טומאה מפסיק בינו לסכך דא"כ מ"ש מלנאותה כמו שהקשו התוס' אע"כ דלעולם סכך העליון הכשר מבטל הסדין שתחתיו כיון שהסכך העליון לבד צילתו מרובה מחמתו ומשום כך כתבו שהטעם משום שני סככים. ולכאורה יש לתמוה דא"כ בלא קושית רש"י האיך אפשר לפרש הטעם משום שני סככין דא"כ אמאי קתני סדין שהוא דבר המקבל טומאה ותיפוק ליה אפי' בדבר שאינו מקבל טומאה שייך הא פסולא דשני סככים. והנלע"ד בזה דמה שכתבו היש מפרשים דטעמא משום שני סככים לאו משום שני סככים ממש איירי שמופלגין זה מזה כשיעורא דאמוראי דלעיל אלא דכוונת היש מפרשים דכי היכי דפסלינן שני סככים כשרים ממעוטא דקרא דבסוכות תשבו ה"נ פסלינן סכך כשר ע"ג סכך פסול אפילו בסמוכין זה לזה דהכי משמע קרא בסוכות תשבו ולא בסוכה ודבר אחר כדפרישית לעיל בל' הברייתא דת"ר בסוכות תשבו. אלא דלפ"ז אין מקום לקושית רש"י על שיטת היש מפרשים דהא השתא אפילו בסמוכין זה לזה איירי היש מפרשים וצ"ע:

    אמנם אחר העיון ראיתי דשיטת היש מפרשים היא שיטת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל ולשיטתם אי אפשר לפרש כדפרישית לכך הוצרכתי לפרש בדרך אחר דעיקר טעמא דשני סככים היינו לפי המסקנא דלקמן דבקביעותא תליא מלתא וכל מידי דקביעי לא בטל לגבי סכך העליון ומש"ה נעשו כסוכה בתוך סוכה שכן מבואר מלשונם וכמו שאבאר בסוף הסוגיא דלקמן:

    Penei Yehoshua on Sukkah 10a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סוכה, דף י׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־267 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״היכי דמי? כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה,…״

    2. קטע 215 מילים

      נפתחת ב״ופעמים שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״פשיטא! תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה.…״

    4. קטע 48 מילים

      נפתחת ב״כמה יהא בין סוכה לסוכה. ותהא תחתונה…״

    5. קטע 529 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא: טפח, שכן מצינו באהלי…״

      חכמים: רב הונא.

    6. קטע 614 מילים

      נפתחת ב״ורב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי:…״

      חכמים: רב חסדא, רב הונא, רבה.

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״ושמואל אמר: עשרה. מאי טעמא דשמואל כהכשרה…״

      חכמים: שמואל.

    8. קטע 810 מילים

      נפתחת ב״תנן, רבי יהודה אומר: אם אין דיורין…״

      חכמים: רבי יהודה.

    9. קטע 933 מילים

      נפתחת ב״מאי אין דיורין? אילימא דיורין ממש: אטו…״

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רב דימי, אמר, אמרי במערבא:…״

      חכמים: רב דימי, רבא.

    11. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה…״

    12. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק.…״

    13. קטע 1322 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ פירס עליה סדין מפני החמה, או…״

    14. קטע 1429 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר רב חסדא: לא שנו אלא…״

      חכמים: רב חסדא.

    15. קטע 1526 מילים

      נפתחת ב״לימא מסייע ליה: סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סוכה דף י׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026