מסכת סוכה דף י״ח עמוד ב׳

אמרינן פי תקרה יורד וסותם מכל צד:

רבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כדמפרש טעמא לקמן פי תקרה עוביין של נסרים בחודן וכן עובי ראשיהן הכלה לצד סוכה:

לדידך דאמרת פי תקרת אכסדרה יורד וסותם תימא הכי נמי בסוכה העשויה באמצע חצר ומסוכך בנסרים עבים שאין רחבים ד' ונפחת דופן האמצעי ושנים מכאן ומכאן קיימין מכשרת לה נמי על ידי פי תקרה שלה ותימא בה פי תקרה יורד וסותם:

מודינא לך בההיא דכיון דאויר פתוח לנגדו דומיא דמבוי מפולש ועשוי לקפנדריא לבקיעת רבים:

לימא אביי ורבא קא סלקא דעתיה טעמא דרבא משום דקסבר בחד דופן או בשנים אמרינן יורד וסותם אבל בכל צד לא אמרינן:

בבקעה להכי נקט בבקעה דמתוך שאינה סמוכה לבית אין לה דפנות שאין עושין דפנות לשם אכסדרה אבל פעמים שעושין אותה לפני הבית ודופן הבית סותמה מאחריה:

לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וטעמא מפרש בעירובין (דף צד:) בארבע דפנות לית ליה אבל אם היתה שם דופן שלימה אית ליה יורד וסותם באחרנייתא לימא כו' אביי כרב ורבא כשמואל:

אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי כך פירש סוגיא זו בכל מקום שיכול להעמיד דברי אחד מהן שלא במחלוקתן של אחרים ודברי השני אינו יכול להעמיד אלא במחלוקת אומר כן אליבא דשמואל ודאי כדקאמרת הוא דרבא לחודיה הוא דאמר כשמואל ואביי אינו יכול להעמיד דבריו כשמואל ואליבא דשמואל לא פליג אביי למימר כשרה דמה לענין שבת דמחיצות פי תקרה לחלל אכסדרה עבידי שהתקרה לצורך אכסדרה נעשית לא שרי להו שמואל בסתימת פי תקרה כל שכן לענין סוכה שלא לשם סוכה נעשה שהרי חוץ לחללה של אכסדרה היא נעשית ומחיצות לצורך תוכן עשויות ולא לצורך חוצה להן:

אכסדרה בבקעה בפרק כל גגות (עירובין דף צד:) פירש בקונטרס דנקט בבקעה משום דבבקעה הויא אכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה ועומדת קירויה על ד' יתידות אבל בעיר סתם אכסדראות סמוכות לבית או לחצר ודופן הבית סותמה מאחריה ומודה שמואל התם דיורד וסותם וזהו כפי גרסתו דגריס בשילהי. כל גגות (שם דף צד:) ומי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם ומשני כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ופירש שם בקונטרס כי לית ליה בד' במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה כגון אכסדרה אבל בג' אם היתה בה מחיצה אחת כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשר וקשיא דהא מוקמינן הכא אביי כרב ולעיל קאמר אביי בההיא מודינא לך משום דהוה כמבוי מפולש אלמא דאפילו בשתי מחיצות לית ליה פי תקרה כ"ש היכא דליכא כלל ואם באנו לחלק משום דאיסור בקעה דהתם כרמלית דרבנן אם כן לרבא נמי נימא הכי ועוד פליגי ר' יהודה ורבנן בסוף כל גגות (עירובין דף צה.) גבי שתי מחיצות ברה"ר אי אמרינן פי תקרה או לא וגבי בקעה אמר רב פי תקרה אפילו בלא מחיצות אם לא משום דזה מדאורייתא וזה מדרבנן ור"ת גריס איפכא וכן ר"ח כי לית ליה בשלש כלומר כשאין בו כי אם שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה דסתם אכסדרה כך היא כדאמרינן בשלהי לא יחפור (ב"ב דף כה:) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת ואמר בהקומץ רבה (מנחות דף כט:) מפני מה נברא העולם בה"א מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא אבל בארבע כשיש שם ארבע מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיים ומשהו דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה ביתר מעשר אית ליה פי תקרה ורב אפילו פרוצה במלואה ואפי' בשתי מחיצות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש מדקפריך בשלהי כל גגות (עירובין דף צד:) גבי וכן בית שנפרץ משתי רוחות מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני רב כגון שנפרץ בקרן זוית דקירויו באלכסון והדתניא התם לעיל בההוא פירקא (דף צג.) בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה גפנים כאן מותר לזרוע כאן דאמרי' פי תקרה יורד וסותם אע"ג דליכא התם שם ד' מחיצות אין לדמות כלאים לשבת דאפילו פאות מותר לכלאים כדאמרינן פ"ק דעירובין (דף יא.) והאי דנקט הכא בבקעה לפי' ר"ת יש לפרש דנקט בקעה שהוא מקום איסור טלטול דבקעה שהיא כרמלית א"נ משום דאיירי נמי באכסדרה שיש לה שתי מחיצות דהתם נמי אית ליה לרב פי תקרה ובלבד שלא תהא מפולשת כדפרישית ואי הוה נקיט אכסדרה שבחצר הוה משמע דווקא כשיש לה שלש מחיצות דסתם אכסדרה שבחצר מושכת בכל אורך שבחצר או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה במלואה לפנים:

אתמר סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כשרה פי' לחיים ושאין לה פצימין אלא סיכך ע"ג כותלי אחרים אביי אמר כשרה. פי תקרה יורד וסותם כלו' רואין בדעת כאלו קצה הסכך יורד וסותם. כדקיי"ל גוד אחית מחיצתא (ולא) סמכינן אכותלי בתים העשוים לבתים ואחרי הבתים נעשים כותלי הסוכה. רבא אמר פסולה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא בעינן שלשה טפחים דפנות הנראות לעין כי הן לסוכה.

לימא בפלוגתא דרב ושמואל פליגי דאתמר אכסדרה בבקעה כגון שהעמיד ד' עמודים בבקעה וסיכך עליהן. רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות. ודחינן לה אליבא דשמואל כ"ע לא פליגי כי פליגי אליבא דרב אביי כרב ורבא אמר לך עד כאן לא אמר רב מותר לטלטל בכולה אלא משום דהני מחיצות לאכסדרה עמדו ומגואי איכא המחיצות. אבל הכא דמאבראי דלא עבידו לסוכה לא. חלוקת רב ושמואל בסוף פרק כל גגות העיר.

א״ל בהא מודינא לך דה״ל כמבוי מפולש ‎ פי׳‎ ‎ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם עד דאיכא פצימין אבל בתקרה ופצימין אמרינן לדופן אחת מיהת דאתמר אכסדרה בבקעה כלומר בר״ה ופרש״י ז״ל שאין לה מחיצות כלל שעומדת על ד׳‎ קונדסין והיינו דנקט בקעה שאין שם מחיצות דקסבר פי תקרה יורד וסותם מארבע רוחותיה ושמואל סבר לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם מארבע רוחותיה ורבינו ז״ל גורס בפרק כל גגות דהאי פלוגתא דרב ושמואל כי לית לשמואל בארבע בשלש אית ליה פי׳‎ דבג׳‎ רוחות מודה הוא דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אבל ר״ח ור״ת ז״ל פירשו אפילו רב דאוסר באכסדרה פרוצה לא אמר אלא באכסדרה מוקפת משלש רוחותיה או משני רוחות לכל הפחות שזו נקראת אכסדרה כדאמרינן בפרק לא יחפור עולם לאכסדרה דומה ואף בזו פליגי רב ושמואל שזו מוקפת בג׳‎ דפנות וברביעית קורה ואנן בעי׳‎ ארבע מחיצות לרשות היחיד לטלטל בכלו מדרבנן רב אמר מותר לטלטל בכל קסבר פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר דאפילו ברוח רביעית לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם להתיר לטלטל בכלו:

בפרק כל גגות ה״ג וכן הוא בכל הספרים כי לית ליה לשמואל בג׳‎ אבל בארבע אית ליה וה״פ לית ליה לשמואל כשאין שם אלא שלש מחיצות מוקפות אבל אם יש קצת היקף אפילו ברוח רביעית אלא שנפרצה ביותר מעשר מודה הוא דאמרינן התם פי תקרה יורד וסותם והתם מוכח דלרב אפילו בשאין הקף אלא בשני רוחות אמרינן פי תקרה יורד וסותם ונקט אכסדרה משום דשמואל וגם שיש אכסדרה שאין לה אלא שתי מחיצות ובתרויהו פליגי ולפירוש זה נקט בקעה מפני דאכסדרה של חצר אף מחיצה רביעית יש לה אלא שהיא רחוקה הימנה:

אביי אמר כשירה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ופרש"י מכל צד עכ"ל ולכאורה למאי דמסקינן דעיקר פלוגתייהו דאביי ורבא היינו משום דמחיצות פי תקרה לאו לסוכה הוא דעבידי אלא לתקרת אכסדרה א"כ שפיר מצינן לאוקמי פלוגתייהו אפי' בסוכה שיש לה ב' דפנות גמורות ובשלישית אין לה כ"א פי תקרה לאביי כשרה ולרבא פסולה אלא כיון דלסברת המקשה בסמוך דקס"ד דבפלוגתא דרב ושמואל פליגי למאי דלא נחית להך סברא דפי תקרה לאו לסוכה עבידי א"כ ע"כ הוצרך לפרש דלאביי אמרינן פי תקרה אפילו לכל ארבע מחיצות והכי משמע נמי מדאמר רבא לאביי לדידך כו' אפי' הפחית דופן אמצעי וע"כ היינו משום דפשיטא ליה לרבא דסתמא דלישנא דסיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין בכל ענין איירי וממילא נמי דאיירי באין לה שום מחיצה אחרת כלל לכך הוצרך רש"י לפרש כל הסוגיא לפי שיטתו ולפי גירסתו בהאי דאכסדרה ובקעה בפ' כל הגגות ודו"ק:

בתוס' בד"ה סיכך ע"ג אכסדרה כו' במשנתינו פירש בקונטרס כו' הא דאיצטריך לאשמעינן שיש לה פצימין דכשירה ע"י לבוד משום דלאידך לישנא קא פסיל רבא לפי שהפצימין לחלל אכסדרה נעשה ולא לאויר החיצון עכ"ל. נראה דהכוונה בזה דאע"ג דלענין לבוד שהוא הל"מ מודה רבא דאע"ג דהפצימין לאו לסוכה עבידי אלא לאכסדרה אפ"ה אמרי' לבוד מ"מ לענין פי תקרה דהוי נמי הל"מ סובר רבא דלא אמרינן לבוד והיינו כמ"ש רש"י להדיא לקמן במסקנא בד"ה כי פליגי דטעמא רבה איכא לחלק בין לבוד לפי תקרה דכל פחות משלשה מחיצה סתומה עכ"ל וממילא נמי דאפילו למאי דס"ד מעיקרא דפליגי אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל אי אמרינן פי תקרה בד' צדדים או בג' דוקא לפי שיטת רש"י יש לפרש נמי בכה"ג גופא דמש"ה נקיט יש לה פצימין כשרה דאע"ג דלענין לבוד מודה רבא דאמרינן אפילו בד' צדדים אפ"ה לענין פי תקרה קסבר רבא דלא אמרינן פי תקרה אלא בג' והיינו מה"ט גופא דכל פחות מג' ע"י לבוד מחיצה סתומה היא:

מיהו נראה לי דהא דמפלגינן לרבא וכן לרב ושמואל לענין פי תקרה בין ג' מחיצות לד' היינו מדרבנן דמדאורייתא לא שייך לחלק דכיון דפי תקרה הל"מ היא מתורת גוד אחית כמ"ש רש"י להדיא לקמן בד"ה כי פליגי א"כ אין לחלק אע"כ דאינו אלא מדרבנן ואע"ג דלענין סוכה סגיא בשלשה מחיצות אפ"ה החמירו חכמים שלא תהא פרוצה מכל צד אלא שיהא מחיצה אחת גמורה שלימה עכ"פ והכי משמע נמי מדמהדר ליה אביי לרבא מודינא לך בהאי דהוי כמבוי המפולש משמע דאינה אלא פסולא דרבנן וכמו שאבאר כן נ"ל בשיטת רש"י. ובזה נתיישב מה שהקשו התוספות על פירש"י בסמוך בד"ה אכסדרה בבקעה ודו"ק:

בא"ד משמע מתוך פירושו שרוצה לפסול יותר לפי שאויר החצר מקיף כו' וסברא משונה היא עכ"ל. התוספות סתמו דבריהם ולא כתבו למה היא סברא משונה דלכאורה סברא מעליותא היא דדמיא למבוי מפולש שעשויה לקפנדריא ולבקיעת רבים עכ"ל. וא"כ כשמחיצות אכסדרה מקיפות מכל צד תו לא שייך בה בקיעת רבים כמו בנפחת דופן אמצעי אלא דאפשר לפרש דבריהם דמ"ש דסברא משונה היא היינו לגבי אכסדרה בבקעה בפלוגתא דרב ושמואל בסמוך דמדמה לה הש"ס לפלוגתא דאביי ורבא והתם באכסדרה בבקעה ודאי שייך בה בקיעת רבים יותר מחצר ואפ"ה אמרינן פי תקרה לאביי אפילו בד' צדדים כן נראה לי בכוונתן אלא דמסתימת לשונם לא משמע כן ולמאי דפרישית בסמוך בלא"ה לא קשה מידי על פירש"י מהאי דאכסדרה בבקעה ודו"ק:

בא"ד לכך נראה כי מעיקרא פליגי כו' דאורחא דמילתא למעבד צניעות כו' עכ"ל. עיין מהרש"ל ומהרש"א שהאריכו בכוונת התוספות בזה אם רוצים לפרש שהסוכה היא בתוך אכסדרה עצמה כמו שפירש"י בפ' כל גגות (בהא דאמר ליה רבא לאביי ולא מצינו מחיצה לאיסור דאתמר סיכך ע"ג אכסדרה דמשמע ליה למהרש"ל דמפרש לה רש"י שהסוכה היא בתוך אכסדרה עצמה) או שהתוספות ג"כ מפרשין להאי דהכא כפירש"י שהסוכה היא בחצר סמוך לאכסדרה וכמו שכתב מהרש"א ז"ל והרוצה לעמוד על דבריהם יעיין בלשון הרא"ש ז"ל בשמעתין ובפרק כל גגות שהביא לשון הרב אלפס:

מיהו מלשון הר"ן בשמעתין משמע דהרב אלפס לא נחית כלל לפרש מעיקרא דלא נימא דאיירי בענין שהסוכה היא בתוך אכסדרה ממש אלא שמפרש מילתא דהרי"ף בענין אחר ע"ש ובסמוך אבאר עוד דהרב אלפס גופא אפשר לפרש דבריו דלאביי אמרי' פי תקרה מכל צד כמו שפירש"י ואין להאריך כאן יותר כיון דאליבא דרבא דהלכתא כוותיה לא נפקא מיניה לפי המסקנא כמו שאבאר:

בפירש"י בד"ה לדידך דאמרת כו' ומסוכך בנסרים עבים שאין רחבים ד' כו' עכ"ל. נראה שהוכרח לפרש כן משום דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא כשיש בפי התקרה רוחב טפח ומש"ה לא מצינן לאוקמי בסתם סוכה המסוככת בקנים דקין שאין בהם רוחב טפח ומש"ה מפרש לה בנסרים שדרכן להיות רוחב טפח בעוביין וא"כ ע"כ איירי בנסרים שאין בהם רחבן ד' דאי רחבן ארבעה פסולין משום גזירת תקרה כן נראה לי בכוונת רש"י והיינו משום דאזיל לשיטתיה בפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ו) דפי תקרה שיעורו בטפח כמו בקורה משא"כ לשיטת התוס' דהתם דלפי תקרה בעינן ד' טפחים א"כ תו לא מצינן לפרש כפירש"י דהא אין מסככין בנסרים שרחבן ד' אפילו הופכן על צדיהן כדמסקי' לעיל דף י"ד ע"ב דנעשו כשפודין של מתכת וא"כ ע"כ אין בפי תקרה של הסכך רוחב ד' ולשיטת התוספות דהתם צריך לפרש דהאי פי תקרה דהכא לאו מחמת הסכך דנסרים אלא כפירוש התוספות כאן דפי תקרה דהכא היא ג"כ מחמת תקרת אכסדרה שדרכן לעשות פי תקרה בעוביין ד' כנ"ל ודו"ק:

בגמרא לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי כו' כבר כתבתי לעיל בסוגיא דהמשלשל דפנות דהא דבעי לאוקמי הכא מילתא דאביי כרב ולא מוקי לה אפילו כשמואל ולחלק בין שבת דאיסור סקילה למצות עשה כדמפלגינן התם במחיצה תלויה היינו משום דאכסדרה בבקעה אי אפשר לבוא לידי איסור סקילה כיון שהבקעה הוא כרמלית וכה"ג כתבו התוספות בסמוך: