דבר תורה — הלכה למשה מסיני:
רובו — רוב שערו מטונף בטיט או קשור אחת אחת ומקפיד עליו חוצץ:
אין מקפיד עליו — הוה ליה כגופיה הואיל ואין סופו ליטלו ובטיל לגביה ולא חייץ:
וגזרו על רובו שאינו מקפיד — הואיל והוי רוב ודמי במקצת לחציצה דאורייתא:
ועל מיעוטו המקפיד — הואיל ודמי ליה בהקפדה:
גזרה — לאו הלכה למשה מסיני הוא אלא גזירה מדרבנן ורובו המקפיד לחודיה הוא דהוי הלכה למשה מסיני:
הא דאמרן — לגובה עשרה:
הניחא לרבי יהודה — דלא נפקא ליה מקראי איצטריך הלכתא:
לגוד — להיכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק כגון אכסדרה בבקעה דאמרינן בה פי תקרה יורד וסותם:
ולבוד — פחות מג':
דופן עקומה — פחות מד' אמות:
שתים כהלכתן — מזרחית וצפונית כמין גאם או דרומית ומערבית:
כהלכתן — כשיעור משך סוכה:
יש אם למסורת — כמה שכתב משה ומסר בספר תורה לישראל היא האם והעיקר ולא כמו שהוא נקרא:
בסכת תשבו ישבו בסכת כי בסכות הושבתי חד מלא ותרין חסרין:
בסכת — משמע חדא:
לגופיה — דאין דורשין תחילות פסוק הנאמר ראשון אינו לדרשה אלא למשמעי אתא:
הילכתא — הא דאמרינן לעיל הלכה למשה מסיני להכי נמי אתמר ליה הלכתא למחיצות למיגרעיה לשלישית דופן סוכה ולמיסגי ליה בטפח:
סככה לא בעי קרא — דממשמעותא דגופיה נפקא דסוכה בלא סכך לא מקרייא:
דורשין תחילות — לדרשה הוו להו ארבעה:
למחסה ולמסתור וגו' — ובלא ארבע מחיצות לאו מחסה מזרם הוא שהרוח משיב את הזרם דרך דופן הפרוץ:
כנגד היוצא — מקום שהמחיצה כלה באיזה שירצה אם השתים מזרחית צפונית יעשה הטפח בסוף הצפונית במקצועו לצד מערב או במזרחית לצד דרום:
