קילקולי המים — כגון אבנים שנפלו מחמת הבור:
חוטטין — נפלו צרורות בקרקעית הבור מעלה אותן במועד:
אבל לא חוטטין אותן — אי אמרת בשלמא הא דקתני ההיא ברייתא שלמעלה של יחיד היינו בשיחיד צריך לו איכא לאוקמי האי דקתני האי ברייתא אבל לא חוטטין בשאין יחיד צריך לו אלא אי אוקמת לה הא דחוטטין בשאין יחיד צריך לו א"כ האי דקתני אבל לא חוטטין במאי מוקמת לה:
אלא מאי בשיחיד צריך לו כו' — כלומר במאי מוקמת האי דקתני חוטטין בשרבים צריכים להן והתניא כו' של רבים חופרין אותן:
אלא קשיא קמייתא — דקתני אין חופרין בורות של רבים בשרבים צריכין לו קשיא להא ברייתא דקתני הכא של רבים חופרין אותן:
אלא תריץ הכי — ואין צריך לומר בשל רבים דאפילו חפירה מותר ולא קשיא לרבי יוחנן דאמר לא שנו כו':
מתניתין נמי דיקא — דבשרבים צריכין לו דחפירה נמי מותר:
לקווץ את הדרכים — לפנות קוצים שבדרכים:
מרגילין להיות בתוכו ארבעים סאה — שמרגילין שיהא נוגע במקוה אמת המים כדי שיהא בו ארבעים סאה:
כל דמים שנשפכו שם — כגון בקוצים שבדרכים:
הא — דקאמרת דלאתויי הני נמי בהדיא קתני במתני' מתקנין כו' אלא ודאי הא דקתני ועושין כל צורכי רבים לאתויי חפירה קא אתו:
מציינין את הקברות — שעושין סימנים על הקברות בסיד כדאמר במרובה (ב"ק דף סט.) של קברות בסיד דחוור כעצמות כדי שלא ילכו אוכלי תרומה לשם:
דכתיב וראה עצם וכו' — יחזקאל מתנבא על העתיד לבא שיעשו ישראל ציונים על עצמות הפגרים המושלכין ורמז הוא שלא בא הכתוב אלא להזהיר וללמד שיהא אדם עושה ציון:
כל בן נכר וערל בשר — שמתו אחיו מחמת מילה ולא רצו למולו שיראים פן ימות גם הוא כאחיו לא יבא אל מקדשי לשרתני שאסורין בעבודה:
גמירי — מסיני:
טומאה קוראה לו פרוש — כלומר עושים סימנים על הטומאה כדי שיהא מרגיש ופורש:
לפני עור לא תתן מכשול — כלומר עשו דבר על הטומאה שלא יהו נכשלים בה נושאי תרומה וטהרות:
והזרתם — ומתרגמינן ותפרשון:
עשו משמרת למשמרתי — עשו משמרת לאוכלי תרומה דכתיב בה משמרת דכתיב (במדבר י״ח:ח׳) ואני נתתי לך את משמרת תרומותי שלא יהו מטמאים:
ושם דרך — שעושין סימן באיזה דרך ילכו:
אראנו בישע אלהים — זה השם אורחותיו המחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה ושם כמו שמין:
בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה — משום דאתו כולי עלמא לפירקא ואי מקשי ליה ולא הוה מצי לפרוקי הוה מכסיף:
