גמ' הכי גרסינן ושאר כל אדם מאי טעמא אסורין כדתנן אנשי משמר כו' ואמר רבה בר בר חנה כו' עד כשהן מנוולים - ומאן דמתרשל ולא גילח מקמי רגל ומטי זמן עלייהו לגלח ברגל החמירו רבנן הואיל ולא מזרזי נפשייהו לספר מקמי רגל דלא להוי ברגל מנוולין אם היו מגלחין במועד לא היו מגלחים לפני המועד ונכנסין לרגל כשהן מנוולין:
אבדה לו אבידה — שלא היה לו פנאי לגלח קודם הרגל:
דלא מוכחא מילתא — דלא ידעי כולי עלמא דאנוס היה אלא יאמרו הוא מכוין להשהות עד המועד:
יאמרו כל הסריקין אסורין וכו' — כלומר דבייתוס היה יכול לסרוק חלותיו בלי שהות לפי שהיה לו דפוס ואעפ"כ אסרו משום דאמרי כל הסריקים כו' הכא נמי כיון דלא מיגליא לכולי עלמא אונסיה יאמרו כולי עלמא אסורין לגלח וזה מותר:
מי שאין לו אלא חלוק אחד — נמי לאו מוכחא מילתא לכולי עלמא:
איזורו מוכיח עליו — דמי שאין לו אלא חלוק אחד פושטו ומתעטף במקטרינו וחוגרו באיזורו ועומד ומכבס החלוק ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק אחד:
אומן — כגון ספר שהכל באים אצלו ערב הרגל ורואים שאבדה לו אבידה ואנוס הוא ואינו יכול לספר עצמו:
כי הנך — דמתניתין דקתני מגלחין דמידע לכל:
מפני שיצא שלא ברשות — כלומר הואיל ולא יצא ברשות אחרים אלא ברצון עצמו לאו אנוס הוא:
לשוט — אם יצא שלא לצורך ולא יצא אלא כדי לשוט בעולם ולראותו וחזר במועד:
דברי הכל אסור — לגלח במועד:
למזונות — שיצא לחזר אחר מזונות שאין לו מזונות וחזר במועד אחריהן דברי הכל מותר לגלח במועד לפי שיצא באונס:
להרויחא — שיש לו נכסים הרבה ויוצא כדי להרויח יותר:
נראין לי דברי רבי יהודה — דאסר בגילוח לבא ממדינת הים כשיצא שלא ברשות:
ודברי חכמים — המתירין כשיצא ברשות:
אילימא לשוט — דקאמר רבי נראין דברי ר"י ביצא לשוט דהיינו שלא ברשות הא אמרת וכו' ומאי נראין דברי רבי יהודה הלא שניהם מודים בה אלא פשיטא להרווחא ואשמעינן דנראין לו דברי ר' יהודה שאוסר בגילוח:
והא נראין דברי רבי יהודה בהא — וקשיא דרבי אדרבי דברישא נראה לו דברי ר"י דאסר בהרווחא ובסיפא נראה לו דברי חכמים דמתירין הרווחא אלא ודאי איכא למשמע מהכא דלאו הכי הוא כדקאמרת דבלשוט ובמזונות פליגי:
ה"ק — לאו היתר דידיה אשמעינן ולא רואה אני קאמר אלא פלוגתייהו קמ"ל במאי פליגי נראין דברי ר"י האוסר לחכמים וכו':
קטן הנולד במועד — ולו שערות גדולים מותר לגלח במועד שער ראשו המצערו:
שאין לך בית האסורין גדול מזה — ממעי אמו שהיה שם ואנוס הוא:
מעיקרא לא — דאם נולד קודם הרגל אינו מגלח ברגל הואיל והיה יכול לגלח קודם הרגל:
