בוני התלמוד

    מסכת מועד קטן דף ט״ז עמוד א׳

    פרק ג׳ - ואלו מגלחין

    Also cited as: Moed Katan 16a, Chapter 3 VeEllu Megallechin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    זו עשירית האיפה שלו - שמביא כהן הדיוט כשמחנכין אותו לעבוד תחילה כדכתיב (ויקרא ו׳:י״ג) זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה ואמרינן (מנחות דף נא:) ובניו לרבות עשירית האיפה של כהן הדיוט לחינוך ולאו אקראי דלעיל קאי אלא מצות כהנים בעלמא הוא דקאמר יחזקאל אלמא שלא היה יכול להקריב קרבנו עשירית האיפה עד שנטהר מטומאת מת והוא הדין מצרעתו:

    אמר רבא וכו' - איידי דאיירי במנודה מפרש להו:

    ומזמינין ליה לדינא - לבעל דין:

    זימנא בתר זימנא - דאי לא אתי ההוא זימנא קבעינן ליה זימנא אחריתי:

    קראו שם - שמתא כלומר שמתא לפרעה שהעביר המועד כלומר שהעביר אותו מועד ששמו אחר מועד ראשון:

    דאי מתפקר בשליחא דרבנן - כלומר שחירף שליח ב"ד ושליח אמר חירפני:

    העיני האנשים ההם תנקר - אי לאו דשליח דא"ל למשה משה לא הוה ידע:

    הכי סברא דגברא פלניא - דעת פלוני שבא לנדות את פלוני דצריך לנדותו משמו של אותו חכם:

    אמר מלאך ה' - ברק אמר לשמתו שהוא שלוחו של מקום:

    ומחרימין - בארור:

    ופרטינן חטאיה - דאמרי לאנשי עירו משום הכי והכי משמתינן ליה:

    כוכבא הוה - מזליה דסיסרא:

    דמפקרינן לנכסיה - דמאן דלא ציית להו לרבנן:

    יחרם הוא וכל רכושו - דהפקר ב"ד הפקר מהכא נפקא לן בכל דוכתי:

    ואריב עמם ואקללם - לאותם שהושיבו נשים נכריות:

    דכפתינן - ידיו ורגליו:

    ואסרינן ליה - שקושרין אותו על העמוד להלקותו:

    הרדפה - קא מפרש רב יהודה בריה דרב שמואל לרודפו מיד דכיון דלא ציית דינא מנדין אותו:

    ושונין - ומנדין אותו פעם אחרת:

    לממונא - שחייב ממון לחבירו ולא רצה לשלם ע"פ ב"ד:

    לאפקירותא - מבזה תלמידי חכמים:

    לא חל עליה שמתא ל' יום - ואין שמתא פחותה מל' יום:

    קא בעו רבנן למיעל - שצריכין לו:

    טוט אסר טוט שרי - כלומר מצי למישרי ליה אע"ג דלא חל עליה ל' יום דאותו שופר שנדוהו יכול להתיר לו ומישרי ליה בתוך ל' יום:

    לא אתו אחריני ושרו ליה - מדמהדר איהו נפשיה למישרי:

    שנידה לכבודו - ולא לשם שמים אלא שהתריז נגדו ודאי כיון דתני אין מנודה לרב ודאי לא נידה אלא בשביל כבודו דאי במילי דאיסורא הוי כמי שמנודה לרב דאין חכמה ואין עצה וגו' (משלי כ״א:ל׳) וקתני אין מנודה לרב אבל לכולי עלמא מנודה:

    כל אחד מיפר חלקו - מדקתני חלקו אינו מופר:

    לא אתו אחריני ושרו - מדקתני חלקו אינו מופר לעולם אפי' שרו ליה אחריני:

    נזיפה - גערה כדלקמן:

    נדוי שלנו - בני בבל:

    כנזיפה שלהן - ארץ ישראל:

    צריך רבי - רבי אבוה דר"ש הוה:

    מה רבי אומר בדבר זה - אין רבי בעולם היודע דבר זה:

    א"ל לאבוה - לפי תומו ולאו משום לישנא בישא:

    לאיתחזויי ליה - לבקר את רבי שהיה חולה שקבל עליו יסורין:

    אמר ליה בר קפרא איני מכירך - רמז לו שאינו רוצה לראותו:

    חמוקי ירכיך - כמו חמק עבר (שיר ה):

    מועד קטן 16 עמוד א

    1זו עשירית האיפה שלו, דברי רבי יהודה.

    2ר"ש אומר: (יחזקאל מד, כז) ״בבאו יקריב״, בזמן שראוי לביאה ראוי להקרבה, בזמן שאינו ראוי לביאה אינו ראוי להקרבה.

    3אמר רבא: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא דכתיב: ״(במדבר טז״, יב) ״וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב״. ומנלן דמזמנינן לדינא דכתיב: ״(במדבר טז״, טז) ״ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך״.

    4לקמי גברא רבה דכתיב: ״(במדבר טז״, טז) ״לפני ה'״. את ופלניא דכתיב: ״אתה והם ואהרן״. דקבעינן זימנא דכתיב: ״מחר״. זימנא בתר זימנא דכתיב: ״(ירמיהו מו״, יז) ״קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד״.

    5ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא, ואתי ואמר, לא מיתחזי כלישנא בישא דכתיב: ״(במדבר טז״, יד) ״העיני האנשים ההם תנקר״.

    6ומנלן דמשמתינן דכתיב: ״(שופטים ה״. כג) ״אורו מרוז דהכי סברא דגברא רבה דכתיב: ״(שופטים ה״, כג) אמר מלאך ה' ומנלן דמחרמינן דכתיב ״אורו ארור״׃

    7דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה דכתיב ״יושביה ומנלן דפרטינן חטאיה בציבורא דכתיב (שופטים ה״, כג) כי לא באו לעזרת ה'׃

    8ואמר עולא בד' מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכבא הוה שנאמר: ״(שופטים ה״, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים׃

    9ומנלן דמפקרינן נכסיה דכתיב ״(עזרא י״, ח) וכל אשר לא. יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה׃

    10ומנלן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן דכתיב ״(נחמיה יג״, כה) ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם׃

    11ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה דכתיב ״(עזרא ז״, כו) הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין מאי לשרושי אמר אדא מרי אמר נחמיה בר ברוך אמר רב חייא בר אבין אמר רב יהודה הרדפה מאי הרדפה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מנדין לאלתר ושונין לאחר ל' ומחרימין לאחר ששים׃

    12א"ל רב הונא בר חיננא הכי אמר רב חסדא מתרין ביה שני וחמישי ושני ה"מ לממונא אבל לאפקירותא לאלתר׃

    13ההוא טבחא דאיתפקר ברב טובי בר מתנה אימנו עליה אביי ורבא ושמתוהו לסוף אזל פייסיה לבעל דיניה אמר אביי היכי ליעביד לישרי ליה לא חל שמתא עליה תלתין יומין לא לישרי ליה קא בעו רבנן למיעל׃

    14א"ל לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי אמר ליה ה"מ לממונא אבל לאפקירותא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין׃

    15אלמא קסבר אביי הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה׃

    16דאיבעיא להו הני בי תלתא דשמיתו מהו למיתי תלתא אחריני ושרו ליה ת"ש מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב׃

    17מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר׃

    18ש"מ תלת שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי ושמע מינה כל אחד ואחד מיפר חלקו וש"מ הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה׃

    19אמר אמימר הלכתא הני בי תלתא דשמיתו אתו בי תלתא אחריני ושרו ליה א"ל רב אשי לאמימר והא תניא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל לא עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה׃

    ברייתא

    20ת"ר אין נידוי פחות מל' יום ואין נזיפה פחות מז' ימים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ״(במדבר יב״, יד) ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים׃

    21אמר רב חסדא נידוי שלנו כנזיפה שלהן ונזיפה דידהו שבעה ותו לא והא ר"ש בר רבי ובר קפרא הוו יתבי וקא גרסי קשיא להו שמעתא א"ל ר"ש לבר קפרא דבר זה צריך רבי א"ל בר קפרא לר"ש ומה רבי אומר בדבר זה׃

    22אזל א"ל לאבוה איקפד אתא בר קפרא לאיתחזויי ליה א"ל בר קפרא איני מכירך מעולם ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין׃

    23שוב פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דרש (שיר השירים ז, ב) ״חמוקי ירכיך כמו חלאים״. מה ירך בסתר,׃

    תוספות

    מתרין בו שני וחמישי ושני - פירש בקונטרס שני מתרין בו תחילה ומנדין אותו וכן בחמישי ובשני אחר מחרימין וא"צ שלשים יום ויש מפרשים קודם שינדוהו כלל יתרו בו וכן משמע בפרק הגוזל בתרא (ב"ק דף קיג.):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אמר רבא מנ"ל דמשדרינן שליחא מבי דינא ומזמנינן ליה לדינא לקמיה גברא רבה שנאמר ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני ה' ופלניא בעל דינך שנא' אתה והם ואהרן ומנ"ל דקבעינן להו זימנא שנאמר מחר.

    ומנ"ל דקבעינן זימנא בתר זימנא שנאמר קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד. העביר המועד שקבעו לו מועד ולא נענש עד אחר כן.

    מנ"ל דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי שליחא ומחוי ליתיה לישנא בישא שנאמר העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה ומנ"ל דמשמתינן בהרמנא דגברא רבה שנאמר אורו מרוז אמר וגו' ומנ"ל דמחרמינן ליה נמי דכתיב אורו ארור ומנ"ל דמחרמינן על כל מאן דאכיל ושתי בהדיה וקאי בד' אמות דיליה שנאמר אורו ארור יושביה.

    ומנ"ל דפרטינן חטאיה שנאמר כי לא באו לעזרת ה' פי' לעזרת עם ה'.

    איכא דאמרי מרוז אדם גדול הוה ואיכא דאמרי כוכבא הוה והאי דכתיב יושביה כענין עייש על בניה תנחם. ומנ"ל דמאן דמתפקר אבי דינא מפקרינן נכסיה שנאמר וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה.

    ומנ"ל דנצינן ולטינן ומחינן ומתלשינן שיער ומשבעינן דכתיב ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם וגו' ומנ"ל דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה שנאמר הן למות הן לשרושי הן לענוש נכסין ולאסורין.

    מאי לשרושי הרדפה - אמר רב יהודה משמיה דרב מנדין לאלתר דמתפקר ושונין לאחר שלשים ומחרימין לאחר ששים. אמרו משמיה דרב חסדא מתרינן ביה שני וחמישי ושני ואח"כ מנדין אותו. והני מילי לממונא אבל לאפקירותא מנדין לאלתר בלא התראה.

    ההוא טבחא דאתפקר ברב טובי אימנו אביי ורבא ושמתי' אזל פייסיה לרב טובי אמר אביי היכי נעביד נישרי ליה לא חל שמתא עליה שלשים יום נשבקיה בשמתיה קא בעו רבנן לאפטורי.

    א"ל רב אידי בר אבין הכי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי - כלומר תקיעת השופר היא השמתא הקול שמכריז בתקיעת שופר הוא האוסר הוא המתיר כלומר אינו צריך ימים לחול עליה שמתא א"ל ה"מ לממונא אבל לאפקירותא עד דחייל עליה שמתא שלשים יום. דייקינן מדקאמר אביי בעי רבנן לאפטורי קסבר תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחרינא ושרו מאי ת"ש מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת.

    מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו - מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיא. רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר ש"מ תלת ש"מ מדקתני אחד מן התלמידים שנידה ומת וקתני נמי מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב דייקינן מינה לרב אינו מנודה הא לכ"ע מנודה ש"מ תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי ומדקתני ומת חלקו אינו מופר ש"מ דכל אחד מיפר חלקו. ש"מ נמי דלא אתו אחריני ושרו חלקו א' אמימר הלכתא דמשמתי מופר עד דאתו תלתא אחריני ושרו ליה.

    ת"ר אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים.

    אמר רב חסדא נידוי שלנו כנזיפה שלהן ונזיפה דידהו שבעה איני והא בר קפרא בעידנא דאמר ליה ר' בר קפרא איני מכירך מעולם וכן כדאמר ליה ר' לר' חייא ראה מה קורא לך בחוץ ידעו דנקיט מילתא עלייהו נהגו נזיפתא בנפשייהו תלתין יומין. ואסיקנא נזיפותא דנשיא תלתין יומין.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מועד קטן דף ט״ז עמוד א׳

    מסכת מועד קטן דף ט״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־627 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מועד קטן דף ט״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026