מסכת מועד קטן דף ט״ז עמוד א׳

1זו עשירית האיפה שלו, דברי רבי יהודה.

2ר"ש אומר: (יחזקאל מד, כז) ״בבאו יקריב״, בזמן שראוי לביאה ראוי להקרבה, בזמן שאינו ראוי לביאה אינו ראוי להקרבה.

3אמר רבא: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא דכתיב: ״(במדבר טז״, יב) ״וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב״. ומנלן דמזמנינן לדינא דכתיב: ״(במדבר טז״, טז) ״ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך״.

4לקמי גברא רבה דכתיב: ״(במדבר טז״, טז) ״לפני ה'״. את ופלניא דכתיב: ״אתה והם ואהרן״. דקבעינן זימנא דכתיב: ״מחר״. זימנא בתר זימנא דכתיב: ״(ירמיהו מו״, יז) ״קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד״.

5ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא, ואתי ואמר, לא מיתחזי כלישנא בישא דכתיב: ״(במדבר טז״, יד) ״העיני האנשים ההם תנקר״.

6ומנלן דמשמתינן דכתיב: ״(שופטים ה״. כג) ״אורו מרוז דהכי סברא דגברא רבה דכתיב: ״(שופטים ה״, כג) אמר מלאך ה' ומנלן דמחרמינן דכתיב ״אורו ארור״׃

7דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה דכתיב ״יושביה ומנלן דפרטינן חטאיה בציבורא דכתיב (שופטים ה״, כג) כי לא באו לעזרת ה'׃

8ואמר עולא בד' מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכבא הוה שנאמר: ״(שופטים ה״, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים׃

9ומנלן דמפקרינן נכסיה דכתיב ״(עזרא י״, ח) וכל אשר לא. יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה׃

10ומנלן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן דכתיב ״(נחמיה יג״, כה) ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם׃

11ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה דכתיב ״(עזרא ז״, כו) הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין מאי לשרושי אמר אדא מרי אמר נחמיה בר ברוך אמר רב חייא בר אבין אמר רב יהודה הרדפה מאי הרדפה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מנדין לאלתר ושונין לאחר ל' ומחרימין לאחר ששים׃

12א"ל רב הונא בר חיננא הכי אמר רב חסדא מתרין ביה שני וחמישי ושני ה"מ לממונא אבל לאפקירותא לאלתר׃

13ההוא טבחא דאיתפקר ברב טובי בר מתנה אימנו עליה אביי ורבא ושמתוהו לסוף אזל פייסיה לבעל דיניה אמר אביי היכי ליעביד לישרי ליה לא חל שמתא עליה תלתין יומין לא לישרי ליה קא בעו רבנן למיעל׃

14א"ל לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי אמר ליה ה"מ לממונא אבל לאפקירותא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין׃

15אלמא קסבר אביי הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה׃

16דאיבעיא להו הני בי תלתא דשמיתו מהו למיתי תלתא אחריני ושרו ליה ת"ש מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב׃

17מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר׃

18ש"מ תלת שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי ושמע מינה כל אחד ואחד מיפר חלקו וש"מ הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה׃

19אמר אמימר הלכתא הני בי תלתא דשמיתו אתו בי תלתא אחריני ושרו ליה א"ל רב אשי לאמימר והא תניא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל לא עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה׃

ברייתא

20ת"ר אין נידוי פחות מל' יום ואין נזיפה פחות מז' ימים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ״(במדבר יב״, יד) ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים׃

21אמר רב חסדא נידוי שלנו כנזיפה שלהן ונזיפה דידהו שבעה ותו לא והא ר"ש בר רבי ובר קפרא הוו יתבי וקא גרסי קשיא להו שמעתא א"ל ר"ש לבר קפרא דבר זה צריך רבי א"ל בר קפרא לר"ש ומה רבי אומר בדבר זה׃

22אזל א"ל לאבוה איקפד אתא בר קפרא לאיתחזויי ליה א"ל בר קפרא איני מכירך מעולם ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין׃

23שוב פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דרש (שיר השירים ז, ב) ״חמוקי ירכיך כמו חלאים״. מה ירך בסתר,׃