בוני התלמוד

    מסכת מועד קטן דף כ״ח עמוד ב׳

    פרק ג׳ - ואלו מגלחין

    Also cited as: Moed Katan 28b, Chapter 3 VeEllu Megallechin

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' בלא פירוש:

    גמ' לחבילא - חבלא:

    גוד גרמא מככא - נפלו הלחיים:

    נמטו מיא לאמטיכי - כלומר הדרי מיא למפרע כלפי למעלה:

    עטוף - חושך:

    שייול איצטלא דמלתא - כלומר יפה מיתה כמלבוש של מילת:

    דשלימו זוודיה - שכלו לו מזונותיו שהוא עני:

    אזבזגי - קיניה:

    מותא - כל אדם מת:

    (מרעא חבילא) - מרעין חיבולייא - האיסורין הן בבית:

    דידל ידלוניה - כלומר מגביהין בהספד למי שמגביה קולו להספד אחרים:

    הטריח רבותיו - שבאין לנחמו:

    משמרתו - שהושיב ירבעם שלא לעלות לרגל:

    מעמד במרכבה - שלא יכשלו:

    ינחם אחרים משמע - שמנחמין יושבין בראש:

    סרוחים - לשון רבים:

    לפתוח בראש - לקרות בס"ת:

    ולברך - ברכת המזון:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מועד קטן 28 עמוד ב

    מתני׳ · משנה

    1נשים במועד מענות, אבל לא מטפחות. ר' ישמעאל אומר: הסמוכות למטה מטפחות.

    2בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות, בזה וזה לא מקוננות. נקבר המת לא מענות ולא מטפחות.

    3איזהו עינוי שכולן עונות כאחת, קינה שאחת מדברת וכולן עונות אחריה, שנא' (ירמיהו ט, יט) ״ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה״.

    4אבל לעתיד לבא הוא אומר (ישעיהו כה, ח) ״בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים וגו'״.

    גמ׳ · גמרא

    5מאי אמרן? אמר רב: ״ויי לאזלא, ויי לחבילא״.

    6אמר רבא, נשי דשכנציב אמרן הכי: ״ויי לאזלא, ויי לחבילא״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטיכי״.

    7ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״עטוף וכסו טורי, דבר רמי ובר רברבי הוא״. ואמר רבא: נשי דשכנציב אמרן: ״שייול אצטלא דמלתא לבר חורין, דשלימו זוודיה״.

    8ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״רהיט ונפיל אמעברא ויזופתא יזיף״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״מותא כי מותא ומרעין חיבוליא״.

    ברייתא

    9תניא, היה ר"מ אומר: (קהלת ז, ב) ״טוב ללכת אל בית אבל וגו'״ עד ״והחי יתן אל לבו״ דברים של מיתה: דיספד יספדוניה, דיקבר יקברוניה, דיטען יטענוניה, דידל ידלוניה.

    10ואיכא דאמרי: דלא ידל ידלוניה, דכתיב: ״(משלי כה״, ז) ״כי טוב אמר לך עלה הנה וגו'״.

    ברייתא

    11ת"ר כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו, ר' טרפון, ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה, ור"ע אמר להם ר' טרפון: דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו. אמר ר"ע ואני אחרון.

    12פתח רבי ישמעאל ואמר: רבו עונותיו, תכפוהו אבליו, הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה.

    13נענה ר"ט ואמר: (ויקרא י, ו) ״ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה והלא דברים ק"ו ומה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת, דכתיב: ״(ויקרא ט״, ט) ״ויקריבו בני אהרן את הדם אליו כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    14נענה ר' יוסי הגלילי ואמר: (מלכים א יד, יג) ״וספדו לו כל ישראל וקברו אותו״, והלא דברים ק"ו ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב ביה: (מלכים א יד, יג) ״יען נמצא בו דבר טוב״ כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    15מאי דבר טוב? ר' זירא ור' חיננא בר פפא, חד אמר: שביטל משמרתו ועלה לרגל, וחד אמר: שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל.

    16נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: (ירמיהו לד, ה) ״בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים [אשר היו לפניך כן] ישרפו לך״, והלא דברים ק"ו ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת, שהעלה ירמיה מן הטיט כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    17נענה ר"ע ואמר: (זכריה יב, יא) ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון [בבקעת מגידון] ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומיה דהאי קרא, לא הוה ידענא מאי קאמר.

    18בעידנא ההוא יסגי מספדא בירושלם כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון, וכמספד דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו.

    19והלא דברים ק"ו ומה אחאב מלך ישראל שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב: ״(מלכים א כב״, לה) ״והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם״ כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

    20א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב״. ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב (ירמיהו לט, ז) ואת עיני צדקיהו עור א"ל״ הכי א"ר יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו׃

    21ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ״ביה ביאשיהו (מלכים ב כב״, כ) לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום וכתיב ״(דברי הימים ב לה״, כג) ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשאוהו ככברה׃

    22א"ל הכי א"ר יוחנן שלא חרב בית המקדש בימיו׃

    23א"ר יוחנן אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל שנאמר ״(איוב ג״, א) אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני׃

    24א"ר אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר ״(איוב כט״, כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

    25ינחם אחריני משמע אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב׃

    26מר זוטרא אמר מהכא (עמוס ו, ז) וסר מרזח סרוחים מרזח נעשה שר לסרוחים׃

    27אמר ר' חמא בר חנינא: מנין לחתן שמיסב בראש שנאמר ״(ישעיהו סא״, י) כחתן יכהן פאר מה כהן בראש אף חתן בראש׃

    28וכהן גופיה מנלן דתנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא כא, ח) וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון׃

    29א"ר חנינא קשה יציאת נשמה מן הגוף׃

    תוספות

    בלע המות' - כדי לסיים בדבר הטוב משום דמועד קטן הוא סוף סדר מועד ומה"ט מתרץ הרב רבי יעקב מאורליינ"ש הא דאתחיל סדר נשים בט"ו נשים אע"ג דאתחיל בפורענותא לא מתחיל כדאמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קח.) ותירץ דסומכין פורענות דמועד קטן אצל פורענות דיבמות דסמכינן פורענותא לפורענותא ונחמתא לנחמתא:

    צדקיהו מלך יהודה - צדיק גמור היה. אבל במקרא לא מצינו יותר כי אם שצוה להעלות ירמיהו מן הטיט:

    ינחם כתיב - בכתובות (דף סט:.) פירשנו בענין אחר שלא כפירוש הקונטרס דהכא:

    וליטול מנה יפה ראשון - פי' יש לישראל ליתן לו אבל הוא אין לו ליטול כדאמרינן פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ:) הנותן עיניו בחלק יפה כו' מיהו נראה לי דכהן כיון שזהו דינו יכול לראות סימן ברכה ואע"פ שאומרים בפ' הזרוע (חולין קלג.) ונתן ולא שיטול מעצמו אין זה לוקח מתנות כי אם רואה שפיר מה שהוא רוצה ואומר ליתן לו: [וע' תוס' גיטין נט: בד"ה וליטול מנה]:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    מתני' נשים במועד מענות אבל לא מטפחות מאי אמרן.

    אמר רבא ויי לאזלא ויי לחבלא.

    פירוש נשי דשכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו וסבבו וגו' ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו. כלומר האדם מתמשכן להשלים רוחו שהוא אצלו פקדון לבעליה. פי' חבלא משכון. פירוש גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטוכיא חתוך המאכל מן השיניים ויגיע חמות המים באנטיכי. כלומר כיון שנחתך המאכל מפי החולה בוערת בו חמות ומחממת מי רגליו כחמות אנטיכי. דתנן אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה מפני שמחממת הרבה. פי' שייול אצטלא דמלתא לבר חורי דשלימו זוודיה. כלומר דומה כאצטלא של מילת לבנה לבן טובים שירד מנכסיו. ושלמה הצידה שלו הקבורה טובה לו מחיים. ויש שאומרים מי שאין לו בגדים ללבוש ישאל וילך ללות בן טובים של מת ושלמו ימי חייו.

    עטוף וכסוי טורי דבר רברבי ובר רמי הוה - פי' כמו אדם האומר להרים התעטפו והתכסו במלבושיכם הנאים כי זה האיש הבא להקבר אצלכם בן גדולים הוא. וי"א לבני אדם אומרים התעטפו והתכסו במלבושיכן ועמדו על ההרים וכסו אותן בשעת קבורתו כי בן גדולים ורמים הוא. אחאנא תגרי דעל זבוגי מיבדקי. פי' אחינו התגרים שעל קניינם מיבדקי. כלומר במקום סחורתן נבדקין הנאמנים הם אם לאו. כמו שאומרים (בעירובין סה) בג' דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו.

    רהיט ונפיל בר אודי ואמבדי יוזפתא יזיף - פי' רץ בכל כחו ונופל בין האובדים ועל המעברות מלוה לוה. פי' כמו משל הוא. כלומר אע"פ שאדם רץ בכל כחו כל ימיו כשנופל בין האובדים בין אובדי הדרכים. או כשיגיע לעבור בנהר מתחנן למי שמעבירו ואם אין לו נוטל בהלואה ואינו מוצא. מותא כי מותא. ומרעא חבוליא. פי' המות של זה כמיתת כל אדם. ואריכות חוליו תוספת כמו הרבית על המלוה. שיש מי שפורע חובו היא המלוה שנתנה לו ודיו. ויש מי שפורע המלוה היא נשמתו ותוספת על נשמתו צער חליו.

    תניא היה ר"מ אומר מ"ד טוב ללכת את בית אבל וגו' והחי יתן אל לבו דברים של מיתה. דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דטעון יטעוניה דידל ידלוניה.

    איכא דאמרי לא ידל דאדלוגיה כדכתיב כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך.

    כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו - ר' יוסי הגלילי. ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון. אמר להן ר' טרפון ראו כי חכם גדול ובקי בהגדות הוא אל יכנס אחד לתוך דברי חבירו אמר להן ר' עקיבא ואני אחרון.

    פתח ר' ישמעאל ואמר רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו פעמים רבות.

    נענה ר"ט ואמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה וגו' ומה בני אהרן שלא עשו אלא מצוה אחת שנאמר ויקריבו בני אהרן את הדם אליו. בניו של רבי [ישמעאל] עאכו"כ שחייבין כל ישראל לבכותם. ראב"ע אומר שחייבין כל ישראל לבכות מהכא שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך הוי אדון יספדו לך וגו' והלא דברים ק"ו ומה צדקיה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט זכה לכך. בניו של ר' עאכו"כ. ריה"ג אומר מהכא וספדו לו כל ישראל וקברו אותו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב.

    והלא דברים ק"ו ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד שביטל משמרתו ועלה לרגל.

    וי"א שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם שלא יעלו ישראל לרגל כך.

    בניו של ר' שעשו כמה מצות עאכו"כ - ר"ע אומר מהכא ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדרימון בבקעת מגידו.

    ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא הוינן ידעי מאי קאמר בעידנא ההיא יסגא מספדא בירושלים כמספד אחאב דקטל יתיה הדרימון בן טברימון. וכמספד יאשיהו בן אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו. ומה זה שלא עשה אלא דבר אחד דכתיב והמלך היה מעמד במרכבה נוכח ארם עד הערב החזיק בעצמו שלא יאמרו גוסס הוא ויברחו ישראל ותחלת נפילה ניסה בניו של ר' עאכו"כ שכל ישראל חייב לספוד ולבכות עליהם.

    א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מועד קטן דף כ״ח עמוד ב׳

    מסכת מועד קטן דף כ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 29 קטעים ממוספרים, כ־692 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מועד קטן דף כ״ח ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים - חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026