מסכת מועד קטן דף ו׳ עמוד ב׳

רובע - הקב אחד מכ"ד בסאה:

הכי גרס ימעט - שאם זרע רובע הקב ימעטנו ויעקרנו:

והתניא כל השדה כולה - ואת אמרת ימעט:

שמנכשין שדותיהן - שלוחי ב"ד משלהן דכשנוטלין הכלאים מאליו מתנכש:

מתני' מושכין המים מאילן לאילן - דהוי כשדה בית השלחין דפסידא יתירא איכא אבל לא ישקה את השדה כולה שדה בית הבעל:

זרעים שלא שתו לפני המועד - שלא היו מלומדין לשתות תמיד לפני המועד:

לא ישקם במועד - דהואיל ולא משקה להו תדיר לפני המועד לא הוי ליה פסידא אי לא משקה להו במועד:

וחכמים מתירים בזה ובזה - להשקות את כל השדה כולה ולהשקות במועד זרעים שלא שתו לפני המועד והאי חכמים היינו ר"מ דאמר לעיל (מועד קטן דף ב.) משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל:

גמ' אמר רב יהודה - הא דאמר ר"א אבל לא ישקה את השדה כולה אבל אם היתה שדה מטוננת לחה ויבשה מותר להשקותה אע"ג דהוה שדה בית הבעל דכיון דהויא לחה עד השתא אי לא משקה לה הוי פסידא יתירא:

שדה גריד - יבשה מעולם שאין צריך להשקותה:

בזה ובזה - בשדה גריד ובזרעים שלא שתו לפני המועד:

תרביצא - גינה:

שרי לתרבוצי - לזלף עליה מים אע"ג דליכא פסידא לתרבוצי להשקות לשון אין מכבדין ואין מרביצין היינו השקאה פורתא כדי שיצאו הירקות וכדמפרש באידך ברייתא לקמיה ומשקין היינו השקאה גמורה של בית השלחין:

אפלא לשוויי חרפא - דליכא פסידא ואפ"ה שרי להשקותה כך ולהשביחה ה"נ בגינה מרביצין:

שדה לבן - בית הבעל:

הא - דקתני אבל לא ישקם במועד היינו ר"א בן יעקב דאמר אבל לא ישקה את כל השדה כולה והא דתני בין במועד בין בשביעית היינו חכמים דמתירין להשקות אפי' כל השדה:

כדי שיצאו בשביעית - אבל לא ישקה בשביעית כדי שיצאו בשביעית:

מתני' צדין האישות - בשדה האילן במועד מפני שמפסידין בו:

כדרכו - שאין צריך לשנות בצידה:

ובשביעית - אע"ג דמתקן השדה:

בשדה האילן - צד כדרכו מפני שהפסד מרובה הוא:

ובשדה לבן שלא כדרכו - ואינו יכול לצוד כדרכו בשדה לבן משום דלא מפסיד כולי האי בשדה לבן:

ומקרין את הפירצה - שאם נפלה מקצתה חוזר ומתקנה במועד:

ובשביעית בונה כדרכו - מתחילה אע"ג דמיחזי דעביד נטירותא לפירי:

גמ' בריה שאין לה עינים - וחופר בקרקע:

מאי קרא - דאישות בריה שאין לה עינים:

דכתיב כמו שבלול תמס יהלך - שבלול שקורין לימצו"ן תמס יהלך. כלומר כשיוצא חוץ מנרתיקו רירות נופלות ממנו עד שהוא נימוח ומת תמס כמו ונמס:

נפל אשת בל חזו שמש - כלומר כך אישות נופלות פתאום לארץ ומתים דלא חזו:

וחונקין זו את זו - מפני שמריחין את העפר ואין מכירין באותו עפר:

והוא דקאי בתרי עברי נהרא - דכיון דאיכא הפסק מים בין הני תרתי חורי נמלים אין מכירים הני בעפר דהני:

גישרא - גשר:

גמלא - שאין לו גשר אלא מנסר אחד:

ומצרא - עדיין קטן מגמלא אין יכול להלך עליו אלא כשקושרים חבל אחד משני עברי הנהר בשתי יתידות ואוחזין בו והולכין על אותו גשר צר אבל אי איכא חד מהן מכירין הני בחורי דהני: