מסכת מועד קטן דף כ׳ עמוד א׳

1שכבר נתעסקו בו ברגל. כללו של דבר: כל שהוא משום אבל רגל מפסיקו. וכל שהוא משום עסקי רבים אין רגל מפסיקו.

2קברו שלשה ימים בסוף הרגל מונה שבעה אחר הרגל, ארבעה ימים הראשונים רבים מתעסקין בו, שלשה ימים האחרונים אין רבים מתעסקין בו, שכבר נתעסקו ברגל, ורגל עולה לו.

3מאי לאו אסיפא! לא, ארישא.

4איתיביה: רגל עולה לו למנין שלשים, כיצד? קברו בתחילת הרגל מונה שבעה אחר הרגל, ומלאכתו נעשית על ידי אחרים, ועבדיו ושפחותיו עושין בצנעא בתוך ביתו, ואין רבים מתעסקין בו, שכבר נתעסקו בו ברגל, ורגל עולה לו. תיובתא.

5כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אפילו קברו ברגל, וכן אורי ליה ר' אלעזר לרבי פדת בריה: אפילו קברו ברגל.

ברייתא

6ת"ר קיים כפיית המטה שלשה ימים קודם הרגל אינו צריך לכפותה אחר הרגל, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אפי' יום אחד, ואפי' שעה אחת.

7א"ר אלעזר בר' שמעון הן הן דברי ב"ש הן הן דברי בית הלל שבית שמאי אומרים: שלשה ימים וב"ה אומרים אפי' יום אחד.

8אמר רב, הונא אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ואמרי לה אמר (ליה) ר' יוחנן לר' חייא בר אבא ולרב הונא אפי' יום אחד אפי' שעה אחת רבא אמר הלכה כתנא דידן דאמר שלשה׃

9רבינא איקלע לסורא דפרת א"ל רב חביבא לרבינא הלכתא מאי אמר ליה אפי' יום אחד ואפילו שעה אחת׃

10יתיב רבי חייא בר אבא ורבי אמי ור' יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק בן אלעזר נפק מילתא מבינייהו מנין לאבילות שבעה דכתיב ״(עמוס ח״, י) והפכתי חגיכם לאבל מה חג שבעה אף אבילות שבעה׃

11ואימא עצרת דחד יומא ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש דאמר ר"ל משום ר' יהודה נשיאה מנין לשמועה רחוקה שאינה נוהגת אלא יום אחד דכתיב ״והפכתי חגיכם לאבל ואשכחן עצרת דאיקרי חד יומא חג״׃

ברייתא

12ת"ר שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד איזו היא קרובה ואיזו היא רחוקה קרובה בתוך שלשים רחוקה לאחר שלשים דברי ר"ע וחכמים אומרים אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים׃

13אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום שאתה מוצא יחיד מקיל ורבים מחמירין הלכה כרבים חוץ מזו שאע"פ שרבי עקיבא מקיל וחכמים מחמירין הלכה כרבי עקיבא דאמר שמואל הלכה כדברי המקיל באבל׃

14רב חנינא אתיא ליה שמועה דאבוה מבי חוזאי אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד רב נתן בר אמי אתא ליה שמועה דאימיה מבי חוזאי אתא לקמיה דרבא אמר ליה הרי אמרו שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד בלבד׃

15איתיביה במה דברים אמורים בחמשה מתי מצוה אבל על אביו ועל אמו שבעה ושלשים׃

16אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא מעשה ומת אביו של רבי צדוק בגינזק והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל את אלישע בן אבויה וזקנים שעמו ואמרו נהוג שבעה ושלשים וכשמת בנו של רבי אחייה בגולה ישב עליו שבעה ושלשים׃

17איני והא רב בר אחוה דרבי חייא דהוא בר אחתיה דר' חייא כי סליק להתם אמר ליה אבא קיים?