רצה חולץ — כתיפו:
ונמנע — האבל ולא חלץ משום כבוד גדול הדור שעמו שבקש לחלוץ גם הוא:
אלא למ"ד גדול הדור שעמו ר' יעקב — ורבי הוה אבל:
עד שיגערו בו חבריו — שכבר גידל פרע יותר מדאי:
אמר רבה — הא דתניא נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום:
לשמחת מריעות — סעודה שעושין ריעים ואהובים זה עם זה ולא הוי שמחה כל כך אבל סעודה דשמחה כגון דנישואין לא:
הא באריסותא הא בפורענותא — אריסא היינו שמתחיל אחד מהן לעשות סעודה ומלוה לכולם כדי שיעשו גם הם נמי כך לאותה סעודה אינו נכנס עד לאחר שלשים יום אבל בפורענותא שמשלם להם סעודות שנעשו לו יכנס לאלתר שאי אפשר לו שלא לשלם:
ואפיקרסותו — שעל ראשו אינה מעכבת כלומר אינו צריך לקורעה:
אחד איש ואחד אשה — חייבין לקרוע:
האשה — שמת אביה או אמה קורעת חלוק התחתון משום צניעות:
ומחזרת — הקרע לאחוריה:
וחוזרת וקורעת העליון — והתחתון מכסה לבה:
רצה מבדיל קמי שפה — שאינו בשפה שלפני הצואר אלא קמי שפה שלפני השפה שלפני הצואר שאינה קרועה וקורע תחתיה כדי שיהיה נראה הקרע:
רצה אינו מבדיל — אלא קורע של בית הצואר אע"ג דאינו נראה הקרע דהכל בית הצואר הוא:
על אביו ועל אמו מבדיל — קמי שפה כדי שיהא נראה הקרע:
קרע של תיפלה — כלומר לא יצא ידי קריעה לפי דנראה דבית צואר הוא הכל:
ויקרעם לשנים — אין קורעין אלא שנראה כשנים מבדיל קמי שפה ונראה בית הצואר קרע אחר:
שולל — באשטיר"י:
מאחה — קנט"ר תופר כדרכו:
קורע בכלי — סכין כדי שלא יפסיד הבגד:
קורע מבפנים — תחת המקטורן שלו שאינו קורע מחוץ לעיני הכל:
וכן לנשיא — קורע מבחוץ:
לא הושוו — רבו ואב ב"ד ונשיא וכל הנך דתני במתניתא לאביו ולאמו:
אלא לאיחוי — שאין מתאחים לעולם אבל לא הושוו לאביו ולאמו לקרוע מבחוץ להאי לא הושוו דעל אביו קורע מבחוץ ועל כולן אינו קורע מבחוץ:
כפי אסיתא — הפוך המכתשת ועמוד עליה וקרע כדי שיראוך כל העם כשתקרע:
חכם — ממונה על העיר שמבקשים ממנו הוראה:
חולץ — כתף מימין:
בית מדרשו בטלין — אותן שרגילין ללמוד תורה מפיו:
