הא באריסותא הא בפורענותא - אריסא היינו שמתחיל אחד מהן לעשות סעודה ומלוה לכולם כדי שיעשו גם הם נמי כך לאותה סעודה אינו נכנס עד לאחר שלשים יום אבל בפורענותא שמשלם להם סעודות שנעשו לו יכנס לאלתר שאי אפשר לו שלא לשלם:

ואפיקרסותו - שעל ראשו אינה מעכבת כלומר אינו צריך לקורעה:

אחד איש ואחד אשה - חייבין לקרוע:

האשה - שמת אביה או אמה קורעת חלוק התחתון משום צניעות:

ומחזרת - הקרע לאחוריה:

וחוזרת וקורעת העליון - והתחתון מכסה לבה:

רצה מבדיל קמי שפה - שאינו בשפה שלפני הצואר אלא קמי שפה שלפני השפה שלפני הצואר שאינה קרועה וקורע תחתיה כדי שיהיה נראה הקרע:

רצה אינו מבדיל - אלא קורע של בית הצואר אע"ג דאינו נראה הקרע דהכל בית הצואר הוא:

על אביו ועל אמו מבדיל - קמי שפה כדי שיהא נראה הקרע:

קרע של תיפלה - כלומר לא יצא ידי קריעה לפי דנראה דבית צואר הוא הכל:

ויקרעם לשנים - אין קורעין אלא שנראה כשנים מבדיל קמי שפה ונראה בית הצואר קרע אחר:

שולל - באשטיר"י:

מאחה - קנט"ר תופר כדרכו:

קורע בכלי - סכין כדי שלא יפסיד הבגד:

קורע מבפנים - תחת המקטורן שלו שאינו קורע מחוץ לעיני הכל:

וכן לנשיא - קורע מבחוץ:

לא הושוו - רבו ואב ב"ד ונשיא וכל הנך דתני במתניתא לאביו ולאמו:

אלא לאיחוי - שאין מתאחים לעולם אבל לא הושוו לאביו ולאמו לקרוע מבחוץ להאי לא הושוו דעל אביו קורע מבחוץ ועל כולן אינו קורע מבחוץ:

כפי אסיתא - הפוך המכתשת ועמוד עליה וקרע כדי שיראוך כל העם כשתקרע:

חכם - ממונה על העיר שמבקשים ממנו הוראה:

חולץ - כתף מימין:

בית מדרשו בטלין - אותן שרגילין ללמוד תורה מפיו:

מועד קטן 22 עמוד ב

1ממעט, על אביו ועל אמו ממעט.

2על כל המתים כולן, רצה חולץ, רצה אינו חולץ. על אביו ועל אמו חולץ.

3ומעשה בגדול הדור אחד שמת אביו וביקש לחלוץ, וביקש גדול הדור אחר שעמו לחלוץ, ונמנע ולא חלץ.

4אמר אביי: גדול הדור רבי, גדול הדור שעמו ר' יעקב בר אחא. ואיכא דאמרי: גדול הדור ר' יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו רבי.

5בשלמא למ"ד גדול הדור שעמו רבי, היינו דנמנע ולא חלץ,׃

6אלא למ"ד רבי יעקב בר אחא, אמאי נמנע ולא חלץ? רשב"ג נשיא הוה, וכולי עלמא מיחייבי למיחלץ! קשיא.

7על כל המתים כולן מסתפר לאחר ל' יום, על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חבריו. על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר ל' יום, על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש.

8אמר רבה בר בר חנה: ולשמחת מריעות. מיתיבי: ולשמחה ולמריעות ל' יום. קשיא.

9אמימר מתני הכי, אמר רבה בר בר חנה: ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר. והא תניא: לשמחה שלשים, ולמריעות שלשים!

10ל"ק הא באריסותא, הא בפורענותא.

11על כל המתים כולן קורע טפח, על אביו ועל אמו עד שיגלה את לבו. א"ר אבהו, מאי קרא: (שמואל ב א, יא) ״ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם״, ואין אחיזה פחות מטפח.

12על כל המתים כולן אפילו לבוש עשרה חלוקין אינו קורע אלא עליון, על אביו ועל אמו קורע את כולן. ואפיקרסותו אינה מעכבת.

13אחד האיש ואחד אשה. ר"ש בן אלעזר אומר: האשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה, וחוזרת וקורעת את העליון.

14על כל המתים כולן, רצה מבדיל קמי שפה שלו, רצה אינו מבדיל. על אביו ועל אמו מבדיל.

15רבי יהודה אומר: כל קריעה שאינו מבדיל קמי שפה שלו אינו אלא קרע של תיפלות. אמר רבי אבהו: מ"ט דר' יהודה, דכתיב: ״(מלכים ב ב״, יב) ״ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים״, ממשמע שנאמר ״ויקרעם״ איני יודע שהן לשנים? אלא שנראין קרועים כשנים.

16על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים. על אביו ועל אמו שולל לאחר ל' ואינו מאחה לעולם. והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה.

17כי אתא רבין א"ר יוחנן: על כל המתים, רצה קורע ביד, רצה קורע בכלי. על אביו ועל אמו ביד.

18וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: על כל המתים כולן מבפנים, על אביו ועל אמו קורע מבחוץ. אמר רב חסדא: וכן לנשיא.

19מיתיבי: לא הושוו לאביו ולאמו אלא לאיחוי בלבד.

20מאי לאו, אפילו לנשיא? לא, לבר מנשיא.

21נשיאה שכיב, א"ל רב חסדא (לרב חנן בר רבא): כפי אסיתא וקום עלה, ואחוי קריעה לעלמא.

22על חכם חולץ מימין, על אב ב"ד משמאל, על נשיא מכאן ומכאן.

ברייתא

23ת"ר חכם שמת בית מדרשו בטל, אב ב"ד שמת כל בתי מדרשות שבעירו בטילין. ונכנסין לביהכ"נ ומשנין את מקומן: היושבין בצפון יושבין בדרום, היושבין בדרום יושבין בצפון. נשיא שמת בתי מדרשות כולן בטילין, ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת׃

תוספות

מעשה בגדול הדור - אין זה מעשה לסתור דהא דנמנע ולא חלץ זהו מפני גדול הדור שעמו ובמס' שמחות (פ"ט) קתני עלה ואין ראוי לחלק כבוד לו והאחרים הראויין לחלוץ אף על אביו ועל אמו ואם אינן ראויין אינו חולץ כדי שלא יחלצו אחרים ומעשה בר' יעקב כו':

עד שיגערו בו חביריו - נראה דרגל אינו מבטל דבר זה מדאמרינן בירושלמי רבי שמואל בר אבדימי דמנה תלתין יומין קמי מועדא שאיל לרבי מנא א"ל כל דבר שהוא תלוי בז' ול' הרגל מפסיק ברם הכא עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו ויאמרו לו צא מעמנו ובשמחה נמי אשכחנא הכא י"ב חדש ואין רגל מבטל ויש ספרים שכתוב בהן או יגערו בו חביריו בירושלמי ונראה שהוא טעות סופרים כי אם כמו שכתבתי עד שישלח פרע ויגערו בו:

ולשמחת מריעות - פירש בקונטרס סעודות שעושים ריעים ואהובים זה לזה וכ"נ דדוקא לשמחת מריעות מותר לאחר ל' יום אבל שמחת חתן אסור אפילו לאחר ל' יום. והא תניא לשמחה ל' ולמריעות ל' וה"נ פריך בריש פ"ק דבבא מציעא (דף ב.) והא זה וזה קתני וכן בפ"ק דסנהדרין (דף ח.) גבי זימון בג' וברכת המזון בג' וטובא איכא ויש מקומות שאינו שואל כגון בפ"ק דנדרים (דף ד:). גבי אסור אסור ובפרק גיד הנשה (חולין דף צח. ושם) גבי אסורות אסורות ובפרק בית כור (ב"ב דף קד.) גבי בית כור אני מוכר לך כבית כור וי"מ ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר ואנן בסעודת חתן איירינן הא דאמרינן בירושלמי ובמסכת שמחות (פ"ט) אם היה סעודה של מצוה מותר לא ידענא מהו קורא סעודת מצוה להתיר באבל אם דוקא סעודת קידוש ר"ח פירש הר"א בשם רבינו שמשון דלסעודת ברית מילה מותר ליכנס דלא חשיבא שמחה כדאמרינן בפ"ק דכתובות (דף ח.) דלא מברכינן בה שהשמחה במעונו משום דטרידי וליכא שמחה ולהר"א לא היה פשוט דגרע משמחת מריעות וגם פירש דאסור לאכול אפי' עם המשמשין ואין לחלק בין סעודת המשמשין לסעודה עצמה ופסק דכניסה בלא אכילה שרי דאין שמחה בלא אכילה ושתיה ובתוספות הרב פוסק כלישנא דאמימר דמיקל טפי:

אחד האיש ואחד האשה - ובתוס' הרב פוסק כר"ש בן אלעזר דהלכה כדברי המיקל. ולא ידענא מאי קאמר דלקמן (מועד קטן דף כו:) אמרינן אבילות לחוד וקריעה לחוד:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

ואפילו שהוא על ידי אחרים - ירושל' מרבה בעסקי אביו ואמו משמע בתכריכין והספדו.

על כל המתים רצה חולץ פי' חליצת כתף - מוציא ידו מתחת הקרע ונמצאת כתיפו חלוצה מן החלוק. רצה אינו חולץ. על אביו ועל אמו חולץ.

ומעשה בגדול הדור שמת אביו ובא לחלוץ - ובקש גדול הדור (עצמו) [שעמו] לחלוץ ולא חלץ.

ואסיקנא גדול הדור (שמת) הוא ר' יעקב בר אחא ובקש רבינו הקדוש הוא גדול הדור שעמו לחלוץ עמו מפני כבודו. ונמנע ר' יעקב ולא חלץ. אבל במיתת רשב"ג אבי רבינו הקדוש כ"ע חייבין לחלוץ דנשיא הוא. קיי"ל היכא דחל יום שמיני של אביו ושל אמו להיות בשבת ערב הרגל מגלח ואפילו ביום ששי בע"ש. דלענין כבוד יו"ט ל"ש אב ואם ול"ש שאר קרובים. הלכה כאבא שאול בזה ובזה.

על כל המתים מותר להסתפר לאחר שלשים - על אביו ועל אמו מגדל שער עד שיגערו בו חביריו. על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום. ואוקמה אמימר במשתה שמחת מריעות בפורענותא נכנס לאלתר. אבל באריסותא. כלומר הוא אינו פורע אלא מתחיל הוא אחר שלשים יום. אבל על אביו ועל אמו אינו נכנס עד י"ב חדש על כל המתים קורע טפח שנאמר ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים.

ואין אחיזה פחותה מטפח - אבל על אביו ועל אמו קורע עד שמגלה את לבו.

ואפילו לבוש מאה חלוקים קורע את כולן ומבדיל קמי שפה דבעינן קרע הנראה לשנים קרעים כדכתיב ויקרעם לשנים קרעים ואפיקרסותו אינה מעכבת והאשה על אביה ועל אמה קורעת חלוקה התחתון ומחזרת הקרע לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון. ואינו קורע על אביו ועל אמו בכלי כגון סכין וכיוצא בו אלא בידו קורע ואינו קורע אלא מבחוץ ואינו מאחה הקרע לעולם: ירושלמי זהו איחוי העשוי כאריג אבל על שאר מתים אינו קורע אלא העליון. ואם אינו רוצה להבדיל קמי שפה אינו מבדיל ושולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים.

והאשה קורעת ושוללתו לאלתר מפני כבודה.

ואם רוצה לקרוע בכלי קורע - על אביו ועל אמו קורע מבחוץ. אמר רב חסדא וכן לנשיא.

נשיאה שכיב א"ל רב חסדא לרב חנן כפי אסיתא וקום עליה ואחוי קריעה לעלמא.

על חכם חולץ מימין על אב ב"ד משמאל - על נשיא מיכן ומיכן. פירוש חליצת כתף.

ת"ר חכם שמת מדרשו בטל - אב ב"ד שמת כל מדרשות שבעירו בטילין. ובני הכנסת נכנסין ומשנין את מקומן. היושבין בצפון יושבין בדרום. בדרום יושבין בצפון.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מועד קטן דף כ״ב עמוד ב׳

מסכת מועד קטן דף כ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־435 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–29)עמוד

היעד שנמצא: מועד קטן דף כ״ב ע״ב

פתיחה בקורא