מסכת מועד קטן דף ג׳ עמוד א׳

1תולדות לא אסר רחמנא. דכתיב: ״(ויקרא כה״, ד) ״ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע וגו'״.

2מכדי, זמירה בכלל זריעה, ובצירה בכלל קצירה. למאי הלכתא כתבינהו רחמנא?

3למימרא דאהני תולדות מיחייב, אאחרנייתא לא מיחייב.

4ולא? והתניא: ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור״. אין לי אלא זירוע וזימור, מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח ת"ל ״שדך לא״, ״כרמך לא״. לא כל מלאכה שבשדך, ולא כל מלאכה שבכרמך.

5מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן? ת"ל ״שדך לא״, ״כרמך לא״. לא כל מלאכה שבשדך, ולא כל מלאכה שבכרמך.

6מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן? ת"ל ״שדך לא״, ״כרמך לא״. כל מלאכה שבשדך לא, וכל מלאכה שבכרמך לא.

7יכול לא יקשקש תחת הזיתים, ולא יעדר תחת הגפנים, ולא ימלא נקעים מים, ולא יעשה עוגיות לגפנים ת"ל ״שדך לא תזרע״.

8זריעה בכלל היתה, ולמה יצתה להקיש אליה, לומר לך: מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם, אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם!

9מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.

10וקשקוש בשביעית מי שרי? והא כתיב: ״(שמות כג״, יא) ״והשביעית תשמטנה ונטשתה״ ״תשמטנה״ מלקשקש, ״ונטשתה״ מלסקל!

11אמר רב עוקבא בר חמא: תרי קשקושי הוו. חד אברויי אילני, וחד סתומי פילי. אברויי אילן אסור, סתומי פילי שרי.

12איתמר: החורש בשביעית, ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: לוקה, וחד אמר: אינו לוקה. לימא בדר' אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי. דאמר רבי אבין אמר ר' אילעא: כל מקום שנאמר ״כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל״.

13מאן דאמר לוקה לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא.

14ומאן דאמר אינו לוקה אית ליה דר' אבין.

15לא, דכולי עלמא לית ליה דרבי אבין אמר ר' אילעא, מאן דאמר לוקה שפיר.

16ומאן דאמר אינו לוקה, אמר לך: מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה, למאי הלכתא כתבינהו רחמנא? למימר דאהני תולדות הוא דמיחייב, אתולדה אחרינא לא מיחייב.

17ולא? והתניא: ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור״, אין לי אלא זירוע וזימור. מנין לעידור ולקישקוש ולכיסוח? ת"ל ״שדך לא״, ״כרמך לא״. לא כל מלאכה שבשדך ולא כל מלאכה שבכרמך.

18ומנין שאין מקרסמין, ואין מזרדין, ואין מפסגין באילן ת"ל ״שדך לא״, ״כרמך לא״: כל מלאכה שבשדך לא כל מלאכה שבכרמך לא.

19מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מעשנין באילן? ת"ל ״שדך לא״, ״כרמך לא״. כל מלאכה שבשדך לא, וכל מלאכה שבכרמך לא.

20יכול לא יקשקש תחת הזיתים, ולא יעדר תחת הגפנים, ולא ימלא נקעים מים, ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר: ״שדך לא תזרע״.

21זריעה בכלל היתה, ולמה יצתה להקיש אליה, לומר לך: מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם, אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם!

22מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.